מנכ"ל הבורסה בתל-אביב, איתי בן-זאב / צילום: תמר מצפי
האם העימות החזיתי בין איתי בן-זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, לבין בנק הפועלים, סביב הפרטת הבורסה ומכירת כ-40% ממניותיה למשקיעים זרים ובהם קרן מניקיי האוסטרלית, מתקרב לשלב הפשרה?
אי חשיפת ההסכם עם מניקיי בציבור במלואו, כמו גם החלטתו של בן-זאב שלא לחשוף אותו בפני הבנק - לטענת מקורביו מפני ש"הבנק לא עשה זאת בדרך נקיית כפיים ומנומסת" - עורר עימות תקשורתי חריף בין הצדדים. עם זאת, ניכר גם בסביבתו של בן-זאב הפנימו את הביקורת הציבורית, ולמוסף G נודע הוא קיבל החלטה לפנות לכל אחד מהבנקים ובעלי המניות האחרים בבורסה, ולהזמין אותם לראות את ההסכם - כמובן לאחר חתימה על סודיות.
בן-זאב יצטרך לשם כך לקבל את אישורה של מניקיי, שכן על פי ההסכם עמה, פרטי העסקה אינם יכולים להתפרסם ללא אישורה, אך בסביבות הבורסה מעריכים כי "לא תהיה בעיה לקבל אישור כזה".
הרקע לסערת השבועות האחרונים הוא החוק לשינוי מבנה הבורסה. בקצרה, מאז 2015 עסוקים הרגולטורים והמחוקקים בשינוי המצב שעל פיו בנקים, בתי השקעות וברוקרים הם בעלי הבורסה - דבר הכולל בתוכו ניגוד עניינים מובנה, שכן הגופים הללו הם גם הלקוחות המרכזיים של הבורסה, ואלה המתווכים בין הציבור לבין הבורסה. בספטמבר 2017 אושר ההסדר לשינוי מבנה הבורסה, מתוך כוונה שזה יאפשר כניסה של שחקנים חדשים ויתרום להגברת התחרות בשוק ההון.
מניקיי, המחזיקה הגדולה המיועדת (19.9%), היא חברת השקעות הרשומה ברשות האמריקאית לניירות ערך וכפופה לרגולציה האמריקאית. היא מתמחה בין היתר ברכישת נתחים מבורסות בעולם, הנהלתה יושבת בניו יורק, מחזיקה במשרדים בלונדון ובסידני, ובין עשרות משקיעיה גם איל ההון והפילנתרופ היהודי-אוסטרלי פרנק לואי, המוכר לאנשי שוק ההון הישראלי.