שר האוצר משה כחלון / צילום: איל יצהר
שר האוצר, משה כחלון, ניצב בפני דילמה: גל התייקרויות במחירי מוצרי מזון שוטף את המשק, רק חודשים ספורים לאחר שהוא התגאה בירידה של 5% במחירי המזון לעומת ה-OECD.
עד כה השר, יחד עם חברו למפלגה שר הכלכלה אלי כהן, התאמצו להיתפס כמי שפועלים להורדת המחירים במשק ומעמידים במרכז את המאבק ביוקר המחיה בעיקר עבור האוכלוסיות החלשות, כשיצאו במגוון תוכניות - החל מחתימה על צווי הוזלת מוצרי אלקטרוניקה וספורט במסגרת תוכניות כמו "נטו משפחה", והמשך בתקיפת יבואני הטואלטיקה, שכונו על -ידי שר הכלכלה "חזיריים". שר האוצר גם זכור כמי שהביא את הרפורמה שבאמת הוזילה את חבילות הסלולר עבור כל בית בישראל, מהפכה שהשפיעה על כיסו של הצרכן הישראלי בהיקף של מאות שקלים בחודש.
בתחילת השבוע התייחס כחלון בראיון לגלי צה"ל לסוגיה ואמר כי הוא מודאג מעליית המחירים המסתמנת, הבטיח כי "נשב השבוע בנושא ונראה מה אפשר לעשות", וציין כי "ברור שכשמחיר הרולקס עולה, זה לא מדאיג אותי כמו מחיר האורז ".
אז מחיר האורז אכן עלה - בשבוע שעבר "חשפנו ב"גלובס" כי הוא מתייקר בשיעור של עד 30%, בנימוק של התייקרות חומרי הגלם. כחלון אמנם ציין שהוא מודאג, אך על מחיר האורז, מוצר צריכה בסיסי, המדינה אינה מפקחת. על מוצרי החלב דווקא כן, והם חשובים ובסיסיים לציבור לא פחות מהאורז. ההחלטה האם לייקר אותם, ובעיקר את המפוקחים שבהם, נמצאת בידיו. מבחינתו מדובר ב"תפוח אדמה לוהט" של ממש.
במה מדובר? מדובר במוצרי החלב המפוקחים שהמחלבות, יצרניות מוצרי החלב, ובראשן תנובה, מייצרות, ושמחיריהן נקבעים על-ידי המדינה, דהיינו על ידי שר החקלאות והאוצר. המחירים הללו לא עודכנו מעלה כבר תקופה ארוכה, וזאת בשעה שהמחיר אותו משלמות המחלבות עבור חומר הגלם העיקרי שלהן - חלב גולמי - דווקא טיפס מעלה. המגמות ההפוכות הללו הובילו לשחיקה ממשית ברווחים של המחלבות בקטגוריות המוצרים המפוקחים, אפילו עד לכדי מעבר להפסד, לדברי גורמים בתעשייה.
לפי הערכות בענף, היקף שוק המוצרים המפוקחים מסתכם בכ-3 מיליארד שקל בשנה, והוא כולל מוצרי בסיס כמו חלב, גבינה לבנה, גבינה צהובה, חמאה ועוד. ההתייקרות בשיעור המוצע תעמיס על הציבור תוספת של כ-100 מיליון שקל בשנה לכל המחלבות. תנובה טענה בדיון כי היקף הפגיעה בה יסתכם ב-2018 בכ-200 מיליון שקל, כך שסביר להניח שגם ההתייקרות הזו לא תספיק עבורה, בוודאי כאשר מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי), צפוי להמשיך ולהתייקר.
זהו מארג אינטרסים סבוך במיוחד שכולל גופים עסקיים מהחזקים במשק, בעלי לובי משמעותי ובהם הרפתנים, המחלבות ובעיקר כמה גופי ממשל אינטרסים מנוגדים, ובראשם משרד החקלאות בראשות אורי אריאל ומשרד האוצר בראשות משה כחלון.
שר החקלאות אורי אריאל כבר הבהיר כי הוא מקבל את טענות המחלבות שמבחינתן פונקציית התועלת שלהן במוצרי הבסיס השתנתה עד לבחינת שאלת כדאיות פעילות בתחום, ולכן הוא בעד העלאת המחיר המפוקח. כדי להקל על כחלון לקבל את ההחלטה אריאל הציע שני פתרונות נוספים: מענק של 80 מיליון שקל למחלבות כפיצוי על ההפסד, פתרון שנתפס כלא ריאלי וגם השר כנראה מודע לכך. פתרון יצירתי נוסף של הציע אריאל הוא לגלגל את האחריות לגורמים המקצועיים במשרדים, ובכך למנוע מכחלון לחתום ישירות על התייקרות. מכיוון שהנושא כבר הוצף בעיתונות ובוועדת הכספים, יהיה לו קשה יותר לעשות זאת מאחורי הקלעים. וזו הבעיה של כחלון.
סוגיית מחירי החלב המפוקחים לא יורדת מסדר היום הציבורי, ולמגינת לבו שר האוצר נראה כי קרב הרגע בו הוא יהיה חייב להגיד את דעתו. עד עכשיו הוא נמנע מלהביע את עמדתו בנושא, כפי הנראה מפני שמבחינתו הוא מחויב לשרת את התפישה הציבורית של מי שנלחם במחירים גבוהים, מה גם שהפעם זה לא בהכרח הפתרון הקל והמתבקש באופן אוטומטי.
כך יוצא שגם אם הוא לא רוצה בכך, בימים הקרובים כחלון יצטרך להכריע האם להפנות את הגב לתנובה ולמחלבות האחרות שפועלות בקטגוריות המפוקחות - מה שעלול להביא להקטנת היצע המוצרים הבסיסיים והמעבר לפרימיום היקר הרבה יותר (מה שעלול לפגוע בצרכן לטווח הארוך), או לפגוע כאן ועכשיו בצרכן, שייאלץ לשלם יותר על החלב בסופר.
הסוגיה רחבה הרבה מעבר להחלטה על מחירם של המוצרים המפוקחים, ומדובר בהחלטה כבדת-משקל הרבה יותר שיש לה גם משמעות סמלית. חתימה על הצו שיאפשר התייקרות, עשויה להיות החותמת שתאפשר לתעשיית המזון כולה לייקר מחירים בנימוק של התייקרות חומרי גלם. מדוע? חתימה על ייקור המוצרים המפוקחים כמוה כמתן חותמת אישור לשימוש בנימוק הייקור בחומרי הגלם, שמחליף ביצוע בדיקות מעמיקות יותר כמו מדוע מטפס מחיר חומרי הגלם, וממה הוא נובע. להחלטה כזו עשויה להיות השפעה יותר מאשר על משק החלב על שוק המזון כולו, וכחלון יידרש להכריע האם הוא בוחר לתת גושפנקא לגל ההתייקרויות הזה - או למצוא פתרון אחר, "נטו חלב", אם תרצו.