הפגנה נגד מדיניות ההגירה של טראמפ / צילום: רויטרס
ארצות-הברית והעולם כולו געשו בשבוע האחרון על רקע מדיניות ההגירה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהביאה להפרדת ילדי מהגרים מהוריהם. הזעזוע הגלובלי הזה לא פסח על עמק הסיליקון, והעובדים בו לא הסתפקו בבהייה בתמונות הקשות בטלוויזיה או בהפגנות ברחוב. הם החליטו להשפיע - מבפנים.
בשבוע שעבר חתמו 300 מעובדי מיקרוסופט על מכתב שדורש שהחברה לא תספק טכנולוגיות לרשות ההגירה האמריקאית, בעקבות פוסט מינואר שבו החברה הביעה גאווה על השירותים שהיא מספקת לה, בין היתר כאלה המאפשרים זיהוי פנים. "בתור האנשים שעזרו לתכנן את הטכנולוגיות האלה, אנו מסרבים לשתף עם זה פעולה", נכתב בעצומה. גם הצהרה של מנכ"ל החברה סאטיה נאדלה, ולפיה טכנולוגיות החברה לא מסייעות להפרדת ילדים מהוריהם, לא הרגיעה את הרוחות.
במקביל שלחו עובדי אמזון מכתב למנכ"ל החברה ג'ף בזוס, שבו דרשו כי שתפסיק לעבוד עם חברת הדאטה פלנטיר, מכיוון שהיא מספקת לרשות ההגירה מערכות המסייעות לה בגירוש מהגרים. "אנו מסרבים לתרום להפרת זכויות אדם", כתבו העובדים. בנוסף הם מחו על מכירת מערכת זיהוי הפנים Rekognition לגופי שיטור בארה"ב, שלטענתה נעזרים בה כדי "לסמן" אקטיביסטים שחורים. "אנו דורשים שתהיה לנו השפעה על הדרך שבה ישתמשו בכלים שבנינו", נכתב. העובדים אף השוו את מעשי אמזון להתנהלות IBM במלחמת העולם השנייה, אז מכרה לנאצים מערכות שסייעו לניהול מחנות ההשמדה. לפי דיווחים יותר מ-100 איש, ובהם מהנדסים בכירים באמזון, חתמו על המכתב.
האקטיביזם הפוליטי לא זר לעמק הסיליקון, גם לא מצבים שבהם הוא מוביל את העובדים לפעול נגד מנהליהם. ב-2014 קבוצת עובדים במוזילה, העומדת מאחורי הדפדפן פיירפוקס, סייעה להביא לפיטוריו של המנכ"ל ברנדן אייך שתרם לקמפיין נגד נישואים גאים. סוזן פולר, מהנדסת לשעבר באובר, חשפה בפוסט שכתבה את המדיניות הסקסיסטית בחברה - כדור שלג שהוביל בסופו של דבר לעזיבת המנכ"ל והמייסד טרוויס קלניק. בסוף 2016, על רקע עליית טראמפ לשלטון, הגיבו עובדי IBM למכתב שכתבה מנכ"לית החברה ג'יני רומטי ובו הציעה לנשיא החדש שיתופי-פעולה. העובדים הודיעו שלא ייקחו חלק בפרויקטים שמפרים זכויות אזרח, ואחת העובדות אף התפטרה. אלא שנראה שהגל הנוכחי חזק יותר, ונוגע לעובדים בחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר. והבולטת שבהן היא גוגל.
עובדי גוגל נגד שת"פ עם הצבא
עובדי גוגל עלו לאחרונה שוב ושוב לכותרות. זה לא היה בגלל פיתוח חדש שעליו עמלו, שהסב קורת רוח לבכירי החברה, אלא בשל התנגדות פומבית למדיניות החברה בשני נושאים נפיצים.
בחודשים האחרונים נחשף כי גוגל לוקחת חלק במיזם של מחלקת ההגנה האמריקאית בשם "פרויקט מייבן". שיתוף-הפעולה נועד לשלב טכנולוגיות למידת מכונה וראייה ממוחשבת שפותחו בגוגל לצורך ניתוח וסיווג אובייקטים בסרטונים שצילמו רחפנים צבאיים. המיזם עורר לא מעט מחלוקת: מתנגדיו חששו שזהו הצעד הראשון בדרך לעולם שבו כלי הנשק יהיו מבוססים על בינה מלאכותית.
עובדי גוגל נאבקו במשך מספר חודשים במעורבות החברה בפרויקט. 4,000 עובדים חתמו על עצומה שדרשה מגוגל לבטל את מעורבותה ולהתחייב שלעולם לא תבנה טכנולוגיה בתחום הלחימה, ותריסר עובדים אף התפטרו במחאה. הדאגות שהביעו העובדים, שלא היססו להתראיין לתקשורת, היו מגוונות. חלקם טענו שמבחינה מוסרית בני אדם, ולא אלגוריתמים, צריכים להיות אלה שמקבלים החלטות בעלות פוטנציאל קטלני. אחרים חששו מפגיעה באמון משתמשי גוגל, והיו שטענו שהחברה כלל לא צריכה להיות מעורבת בתחום הצבאי.
מוקדם יותר השנה, לפי בלומברג, קבוצת מהנדסים בעלי השפעה בחטיבת הענן של החברה סירבו לעבוד על פיצ'ר אבטחה שעשוי היה לעזור לגוגל לזכות בחוזים עם הצבא האמריקאי. ככל הנראה המרד הגלוי הזה הוא שעורר השראה בקרב העובדים לפעול נגד פרויקט מייבן. גוגל הגנה על מעורבותה בפרויקט בפני העובדים והתקשורת, וטענה כי היא לא תשמש למטרות התקפיות, וכי מטרתה לחסוך זמן עבודה ואף להציל חיים.
למרות הניסיון לפייס את העובדים, האקטיביזם שלהם נחל לבסוף הצלחה, וגוגל נסוגה מהפרויקט, ככל הנראה בעקבות הלחץ. בתחילת החודש היא הודיעה כי לא תחדש את החוזה עם הפנטגון לאחר שיפוג בשנה הבאה. החוזה היה אמנם קטן בסטנדרטים של התעשייה, בשווי 9-15 מיליון דולר, אך היה לו פוטנציאל לגדול בהמשך עד לרבע מיליארד דולר. בנוסף, הוא היה יכול לפתוח את הדלת ולסייע לגוגל לזכות בחוזים גדולים יותר עם הפנטגון: גוגל עדיין מתחרה מול יריבות כמו אמזון ומיקרוסופט על פרויקט בהיקף של עשרות מיליארד דולרים, המכונה JEDI, שבמסגרתו יועבר מידע של הפנטגון לענן. לא ברור בשלב זה איך הנסיגה מפרויקט מייבן תשפיע על סיכויי גוגל לזכות בו, או איך יגיבו העובדים אם היא תזכה.
בנוסף לאי-חידוש החוזה, הנהלת גוגל פרסמה בעקבות המשבר מול עובדיה סט כללים לשימוש בכלי בינה מלאכותית. בין היתר מצוין כי החברה לא תשתמש בהם לצורכי בילוש ברמה ש"מפרה נורמות אוניברסליות מקובלות", ותפעל להגביל את אפליקציות ה-AI מתוצרתה שעלולות להיות מנוצלות לרעה. עם זאת, החברה הצהירה כי תמשיך לעבוד עם הממשלה והצבא בתחומים כמו אבטחת סייבר, כלי פרודוקטיביות ובריאות.
מחאות ותביעות משפטיות מכל הצדדים
לצד סערת הפנטגון, עובדי גוגל הביעו עמדה אקטיבית גם בפגישת בעלי המניות השנתית של אלפבית, החברה-האם שנערכה החודש. קבוצת עובדים, יחד חברת Zevin Asset Management המחזיקה מניות באלפבית, דרשו לקשור בין שכר הבכירים בחברה לעמידה ביעדי גיוון (Diversity) - כלומר, להפעיל לחץ על הבכירים לדאוג שבגוגל יהיה יותר ייצוג לנשים ולקבוצות אתניות שונות.
ליז פונג ג'ונס, מהנדסת בגוגל ואחת מהעובדים שחברו ליוזמה, אמרה ל-USA Today שהצעד נבע מתחושת חוסר ברירה, לאחר שמאמצים פנימיים שלא יצאו לתקשורת לא הניבו תוצאות. "אנחנו מתוסכלים מכך שלבכירים (בגוגל) אין אסטרטגיה ברורה בנושא. הם מתייחסים לגיוון בתור עניין משני ביחס למטרות עסקיות אחרות" אמרה.
התסכול של פונג ג'ונס ופעילים אחרים נובע מהעובדה שרק 30.9% מהעובדים בגוגל הן נשים - כמעט ללא שינוי מאז 2014, אז עמד שיעור הנשים על 30.6%. 45% מהעובדים בגוגל לבנים, 41% אסייתים ורק אחוזים בודדים שחורים או היספניים, שיעור נמוך בהרבה מאשר באוכלוסיית ארה"ב. כל זאת למרות יוזמות שונות למען מגוון בגוגל. בחברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אינטל, קוואלקום ו-IBM יש התייחסות לנושא המגוון בשכר ובבונוסים לבכירים, אך באלפבית דחו את ההצעה. במקרה הזה האקטיביזם של העובדים נכשל, לפחות נכון לעכשיו.
הצעד הזה נחשב ליוצא דופן, מכיוון שלרוב עובדי החברה אפילו לא מעירים הערות במהלך פגישות בעלי המניות. גם הקמפיין נגד פרויקט מייבן מהווה הפרה של סטטוס קוו מסוים, מכיוון שגוגל לא רגילה שעובדיה מאתגרים אותה באופן פומבי. ביקורת ודיונים פתוחים תמיד היו חלק מהתרבות הארגונית בגוגל, בעידוד החברה, אך היו נפוצים בעיקר באופן פנימי.
עיצוב המשרדים והתנאים שגוגל מציעה לעובדיה נועדו לייצר קהילה, והעובדים מתבקשים "להביא את כל כולם לעבודה", ולהציג דעות במגוון נושאים בקבוצות המיילים והדיונים הפנימיים. בחלק מהמקרים הבעת הדעות הובילה למעשים: ב-2014 גוגל ביטלה את הדרישה ממשתמשים להירשם בשמם האמיתי לגוגל פלוס בעקבות בקשת העובדים, וב-2015 עובדים שכנעו את גוגל לבטל את ההחלטה להחרים תוכן הכולל עירום בשירות הבלוגים שלה.
ייתכן שכעת העובדים מפעילים לחץ פומבי בשל אי-הסכמה גוברת עם הבכירים ואמונה שהערוצים הפנימיים כבר לא אפקטיביים מספיק - טענות שעלו מהעובדים שמחו נגד פרויקט מייבן ובעד קשירת שכר הבכירים ליעדים בנושא הגיוון. מנגד, לאחרונה עולות טענות שהאפשרות להביע עמדה על כל דבר בחברה יוצאת מכלל שליטה. בחודש שעבר התפרסמה ב"וול סטריט ג'ורנל" כתבה נרחבת לגבי הוויכוחים בגוגל ש"השתלטו על מרחב העבודה", ולפיה קבוצות עובדים הפכו את החברה ל"אזור מלחמה" בנוגע לנושאים פוליטיים וחברתיים.
בכתבה דווח על חיכוך גובר בין קבוצות שונות בתוך גוגל. כך למשל נשיאת הארגון PETA למען זכויות בעלי חיים, אינגריד ניוקירק, הוזמנה לנאום בקמפוס החברה בידי קבוצת Googlers For Animals. הנאום בוטל ברגע האחרון בשל מחאה מצד קבוצת העובדים השחורים Black Googler Network, שטענה כי ההשוואה שעושה ניוקירק בין פגיעה בבעלי חיים לגזענות כלפי בני אדם פוגענית. בכתבה עלו טענות לפיהן גוגל מנסה לרצות את כולם, ללא הצלחה. ג'ים מילר, סגן נשיא בחברה לשעבר, אמר: "גוגל יצרה תחושת זכאות שקשה לקחת חזרה. אנשים מרגישים שזה בסדר להתווכח על כל דבר".
לתחושה הזו יש ביטוי נוסף חוץ מוויכוחים פנימיים ולחץ פומבי על החברה - בשדה המשפטי. עובדים שונים לשעבר בגוגל תובעים את החברה בטענה לאפליה, מסיבות הפוכות ממש, שמייצגות באופן מוקצן את אי-ההסכמה הפנימית סביב נושא הגיוון.
ג'יימס דמור, מהנדס לשעבר בחברה, תבע אותה בטענה כי היא מפלה נגד גברים לבנים בעלי דעות שמרניות. דמור פוטר מכיוון שהפר את קוד ההתנהגות בשל "קידום סטריאוטיפים מגדריים מזיקים", לאחר שכתב מזכר ובו טען כי הסיבה למיעוט הנשים בהייטק היא הבדלים ביולוגיים שמקשים עליהן לעבוד כמהנדסות. אל דמור הצטרף בתביעה מהנדס נוסף לשעבר, דיוויד גודמן, ואילו מהנדס בשם דן הקני עזב את החברה מתוך חשש שהבעת רעיונות שנויים במחלוקת תפגע בקריירה שלו. בנוסף עובד שהיה מגייס ביוטיוב, שבבעלות גוגל, תבע את החברה בטענה שפוטר לאחר שהתנגד להעסיק רק נשים, שחורים והיספנים.
מהצד השני של המתרס, עובד לשעבר בגוגל תבע אותה בטענה שפוטר מאחר שהיה קולני מדי בדעותיו בעד מגוון, וכי בילה זמן רב מדי ב"אקטיביזם חברתי". עובדי גוגל נוספים שמתנדבים ביוזמות כאלה טענו בתקשורת שקולגות התעמרו בהם, ושפרטיהם האישיים דלפו וגררו איומים והערות קשות מאנשים מחוץ לגוגל, בעוד שהחברה לא עשתה מספיק כדי להגן עליהם. ואם כל זה לא מספיק, ארבע נשים שעבדו בגוגל תובעות אותה בטענה ששילמה להן פחות מלמקביליהן הגבריים עבור אותה עבודה, וקידמה אותן פחות מאת הגברים. גוגל הכחישה, אך מחלקת העבודה של ארה"ב מצאה ממצאים שתומכים בהאשמות, וחוקרת את החברה.
דור ה-Y מוביל את התהליך
לתופעת העובדים האקטיביסטים יש הסבר דורי, שנוגע לחשיבות שבני דור ה-Y (שנולדו מאמצע שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90) מקדישים לערכים במקום העבודה. לפי סקר של מכון Pew, ב-2018 בכוח העבודה בארה"ב היו יותר עובדים מבני דור ה-Y מאשר כל דור אחר - 35%, מה שמביא להשפעה גדולה שלו על חברות. מחקר של Cone Communications מצא ש-62% מבני הדור הזה בארה"ב מוכנים להרוויח משכורת גבוהה פחות כדי לעבוד עבור חברה המקפידה על אחריות חברתית, ו-73% בוחנים את ההתנהלות החברתית של הארגון כשהם בוחרים היכן לעבוד. חברת הייעוץ פובאדו מעריכה ש-15% מקרב העובדים בארה"ב הם "אקטיביסטים", כלומר שמים דגש על עבודה עבור חברה שחולקת איתם את אותם ערכים, ובקרב דור ה-Y השיעור מזנק ל-26%.
תומר כהן הוא מנכ"ל ושותף-מייסד בחברת Jobit מקבוצת טלכלל, שעוסקת בהשמה וייעוץ קריירה לדור ה-Y. לדבריו, "עבורם מקום העבודה הוא חלק מהזהות, והערכים שם מאוד חשובים להם. הם שואלים בשלב מוקדם מה תהיה המשמעות של העשייה שלהם. אם הם מרגישים שלא תהיה לה ערך, במקרים רבים הם אפילו לא יבואו לראיון".
מה ההסבר שלך לתופעת העובדים האקטיביסטים?
"יש סיבה שזה קורה בעיקר בחברות טק, שמציבות את הערכים כחלק בלתי נפרד מזהותן. כשבמקום עבודה יש פער בין המעשים לערכים שהוא מתיימר לייצג, וגם מבקשים מהעובדים להיות מעורבים, יש פוטנציאל התלקחות. לגוגל למשל היה את המוטו Don't be evil, אך העובדים האמינו ששיתוף-הפעולה עם הפנטגון עלול להוביל לתוצאות רעות. אנחנו נראה את התופעה הזו מתרחשת יותר ויותר".
מה חברות צריכות לעשות במצב שבו העובדים הופכים למעורבים יותר?
"חברה צריכה לצפות מראש מתי יש למשהו פוטנציאל התלקחות ערכית ולבדוק מה העובדים חושבים. ברוב המקרים סביר להניח שהמדיניות תשתנה קצת בהתאם. כשהעובד מרגיש שיש משמעות למה שהוא אומר, הוא יקבל את ההחלטה הסופית גם אם לא יסכים איתה. אבל חברות צריכות לעמוד מאחורי הערכים שלהן: אם הן יעשו דברים שיסתרו אותם, יהיה להן קשה להתמודד עם תגובת העובדים".
השיח הזה עם העובדים טוב לעסקים בעיניך או פוגע בהם?
"בעיני זה חיובי. עובד שהזהות הערכית שלו היא כמו של מקום העבודה הוא עובד יותר טוב. כמובן שעדיין צריך איזון בין הערכים לבין הרצון של החברה להרוויח".
הסבר נוסף לתופעת העובדים האקטיביסטים בענקיות הטק נוגע לתאוריה ולפיה אותן חברות הפכו למעין מעצמות, עם כוח רב בזירה הבינלאומית, שאף מאתגר במובנים מסוימים את מדינות הלאום. בהתאם, העובדים מגלים התנהגות "אזרחית" ורצון להשפיע על החברות-מדינות. "לשחקנים בזירה הבינלאומית יש שלושה סוגי עוצמה - צבאית, כלכלית ותרבותית. לחברות הענק הבינלאומיות יש עוצמה כלכלית אדירה, ומבחינה תרבותית יש להן אולי את ההשפעה החזקה בעולם", אומר ד"ר דודי מקלברג מהחוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל.
להערכת מקלברג, "בגלל העוצמה הזו, העובדים מרגישים שיש להם אמירה כמו של אזרח במדינה ומנסים להשפיע על פעילות החברה. כאזרחים, אנחנו מנסים להשפיע על הדרך שבה המדינה שלנו תפעל, וגם על תהליכים חברתיים ופוליטיים בעולם באמצעות ארגונים בינלאומיים. בחברות בעלי המניות קובעים בסופו של דבר את המדיניות הכללית, אבל הן נאלצות להקשיב גם לעובד, ל'אזרח הפשוט'. החברות הפכו להיות הבית של העובדים, ולהנחתי הם חשים שאם זה הבית שלהם - הם יכולים לעצב אותו".
לדעתך התהליך הזה יימשך?
"כן. ככל שהחברות יהפכו ליותר משפיעות, גם סט הערכים של העובדים יקבל יותר מקום, כשכמובן מדובר על עובדים מרמה מסוימת. זה לא שעובדי חדר הכושר בפייסבוק למשל יוכלו להשפיע".