יעקב לוקסנבורג / צילום: גיזי
חברת סאני תקשורת (לשעבר סקיילקס קורפוריישן), שבשליטת איש שוק ההון ובעל השליטה בחברת לפידות, יעקב לוקסנבורג (לוקסי), נדרשת לשלם מס בהיקף של כ-100 מיליון שקל לרשות המסים. זאת, בגין מס קנייה על מכשירי הסלולר של סמסונג; אולם, מדיווחים שמסרה החברה לבורסה לאחרונה עולה כי החברה במשא-ומתן מתקדם מול רשות המסים לסיום המחלוקת בתשלום מיליוני שקלים בודדים - סכום רחוק מאוד מהסכומים אותם דורשת הרשות.
ב-20 באפריל 2017, בהמשך לחתימת שר האוצר משה כחלון על הצו המבטל את מס הקנייה על טלפונים סלולריים, כחלק מתוכנית "נטו משפחה" של משרד האוצר, בוטל מס הקנייה על מוצרים שונים עד לסוף שנת 2018. הצו שעליו חתם כחלון כולל ביטול מס הקנייה על טלפונים סלולריים, על מצברים חשמליים לטלפונים סלולריים (סוללה) וכן על כרטיסים חכמים (כרטיס SIM). אולם, ביטול מס הקנייה לא מונע מרשות המסים לדרוש את המס עבור חובות שנצברו בגין שנים קודמות, טרם ביטול המס, וכך מצאה את עצמה סאני תקשורת, יבואנית סמסונג בישראל, במחלוקת חדשה מול רשות המסים, על מס ישן.
לפני מספר חודשים קיבלה החברה דרישה בגין חוב מס קנייה ביחס ל-5 השנים שקדמו לביטול מס הקנייה ועד סוף 2017. הקרן בשומת המס (סכום המס שדורשת רשות המסים מהחברה) עומדת על מעל 70 מיליון שקל, אך הסכום תפח לכ-98 מיליון שקל, כאשר התווספו אליו קנסות, הצמדות וריבית בגין כל שנה שבה לא שולם המס.
מדיווחי החברה עולה כי לחברה הומצא גרעון בגין ההנחות של 98 מיליון שקל, מתוכם 41 מיליון שקל חוב מע"מ, הניתן לקיזוז על-ידי החברה לטענתה, ו-27 מיליון שקל קנסות ריבית הצמדה ופיגורים. החברה מדווחת בדוחותיה הכספיים כי "בסבירות גבוהה תגיע החברה לפשרה בעלות כוללת של מיליוני שקלים בודדים".
בימים אלה מתנהלים דיוני שומה בין עורכי הדין של סאני תקשורת לנציגי רשות המסים, והצדדים אף התיישבו סביב שולחן המשא-ומתן על-מנת לנסות לגבש הסדר פשרה. במסגרת המשא-ומתן עלו הצעות כי רשות המסים תוותר על הקנסות והריביות, והחברה תשלם את סכום המס המקורי שנדרש ממנה וכן הצעות נוספות שבמסגרתן תשלם סכומים נמוכים בהרבה מהשומה שהוצאה ושיסתכמו מיליוני שקלים בודדים, ולא עשרות מיליוני שקלים, כפי שדרשה הרשות. החברה עצמה פרסמה בדוחותיה הכספיים כי בשלב זה לא גובשו הסכמות סופיות.
הנחות שניתנו בדיעבד
המחלוקת בין רשות המסים לסאני עוסקת במיסוי הנחות שניתנות בדיעבד על יבוא מכשירי סלולר - הניידים של סמסונג. השאלה שנדונה בין הצדדים היא מהי דרך החישוב הנכונה למחיר הסיטונאי, שמבסס את החיוב במס קנייה בייצור המקומי (לפני ביטול המס) - "המחיר השכיח" במכירה לקמעונאי או המחיר בפועל, שאחד הסיטונאים בשרשרת המכירות גבה מלקוחותיו השונים; והאם חישוב המחיר החייב במס קנייה, נכון למועד מסירת הניידים, צריך להביא בחשבון גם הנחות שנבעו מעסקאות קודמות בין הצדדים. בין היתר, עוסקת המחלוקת בפרשנות סעיף 132(ה) לפקודת המכס, הקובע כי "הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין".
עורכי הדין של סאני טוענים כי על-פי הלכת פסק דין "אמקור" שעסק בנושא - הם אינם חייבים במס. גישתו העקרונית של בית המשפט העליון בפסק הדין הכירה בהנחות בגין עסקאות קודמות. בית המשפט קבע כי "כוונת הדברים היא להנחה הניתנת בדיעבד, בשונה מהנחה בפועל במועד הפדיון שזכאות לה גובשה בעבר".
רשות המסים בראשות ערן יעקב לא קיבלה את הפרשנות של החברה לפסק הדין, וטענה כי החברה חבה במס הנדרש; אולם המשא-ומתן המתנהל כעת בין הצדדים עשוי להוביל לסיומו של התיק בקרוב, וייתכן שאף בקול ענות חלושה מבחינת גובה המס שייגבה.
בפרשה המכונה פרשת "אמקור", ושעליה מבססים עורכי הדין של סאני את טיעוניהם נגד דרישת המס, נקבע כי דרך החישוב הנכונה למחיר הסיטונאי, אשר מבסס את החיוב במס קנייה בייצור המקומי, היא לפי "המחיר השכיח" במכירה לקמעונאי, ולא לפי המחיר בפועל, שאחד הסיטונאים בשרשרת המכירות גבה מלקוחותיו השונים.
שנית, נקבע כי חישוב המחיר החייב במס קנייה, נכון למועד מסירת הטובין, יביא בחשבון גם הנחות שנבעו מעסקאות קודמות בין הצדדים; שלישית, לדעת רוב שופטי ההרכב בעליון, התנהלותה הרציפה והעקבית של אמקור מול רשות המסים - תוך הצגת שיטת הדיווח שלה לפי מחיר המכירה בפועל ולא לפי "המחיר השכיח" - מצדיקה את הפעלת סעיף 3 לחוק מסים עקיפים ואת אי-חיובה במס, על אף החסר במס (ראו מסגרת).
מס קנייה על יבואנים
אולם, פסק הדין בעניין אמקור אינו מתאים בדיוק למחלוקת בעניין סאני, והוא מתייחס למיסוי יצרנים ולא יבואנים. לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה במחלקת המסים במשרד עמית-פולק-מטלון ושות', "מבחינה עקרונית הלכת אמקור מתייחסת לשאלת הטלת מס קנייה על 'יצרנים' ולא על 'יבואנים', כמו סאני תקשורת. העניין הוא עקרוני, כיוון שהחוק קובע הוראות שונות לעניין הטלת מס קנייה על שני סוגי הנישומים כאמור. בעוד שבמסגרת הלכת אמקור קבע בית המשפט כי בתנאים מסוימים ניתן להכיר בהנחות שניתנו בדיעבד לצורך חישוב המחיר עליו יוטל מס הקנייה, אנו סוברים כי רשות המסים בעמדה כי לעניין יבואנים הדבר שונה".
עוד לדבריה, "מהמידע הקיים ולאור הגילוי שנתנה סאני תקשורת בדוחותיה הציבוריים, ניתן להבין כי קיימת מחלוקת עקרונית בין החברה כיבואנית ובין רשות המסים לשאלת נפקותן של 'הנחות כמות' שניתנו בדיעבד על-ידי סמסונג ביחס למחיר שלגביו יחושב מס הקנייה.
"כפי שידוע לכל כחלק מהרפורמות הנרחבות שערך שר האוצר במיסוי עקיף, בוטל מס הקנייה על יבוא אמצעי תקשורת (טלפונים סלולארים) באפריל אשתקד. שאלת ביטול מס הקנייה על יבוא מכשירי טלפון סלולריים עוררה שאלות של זיכוי מס קנייה ששולם בגין מלאי שהיה ברשותו של היבואן במועד הביטול".
מרשות המסים נמסר: "בשל חובת הסודיות שקבועה בחוק אין באפשרותנו להתייחס".
לוקסי השתלט על החברה תוך תספורת של כ-50%
חברת סאני תקשורת, לשעבר סקיילקס, שהייתה בבעלות איש העסקים אילן בן-דב, עברה לידיו של איש שוק ההון ובעל השליטה בחברת לפידות, יעקב לוקסנבורג (לוקסי), לאחר שהחברה נקלעה להליכי חדלות פירעון.
לוקסי הוביל ב-2015 הסדר חוב ענקי בהיקף של כמיליארד שקל, שכלל "תספורת" של לפחות 50% - מהלך שבעקבותיו הפכה לפידות לבעלת השליטה בחברה במקום בן-דב. בלי קשר לסאני, לוקסי היה בכותרות בתקופה האחרונה, כמי שהיה אחד המתעניינים ברכישת חברת בזק, ואולם הוא לא עשה מהלכים מיוחדים בעניין זה.
חברת לפידות של לוקסי פועלת בימים אלה ב-3 תחומים: שיווק ומכירה של טלפונים סלולריים באמצעות סאני תקשורת, סחר בינלאומי ופעילותה המסורתית של החברה בתחום הקידוחים. תוצאותיה הכספיות של לפידות מושפעות לחיוב בעיקר מהמשך השיפור בפעילות של סאני תקשורת. להחלטתו של שר האוצר, משה כחלון, על ביטול מס הקנייה על טלפונים סלולריים באפריל אשתקד הייתה תרומה לעלייה במכירות של סאני.
מחברת סאני תקשורת נמסר בתגובה: "כפי שנמסר בדיווחיה הרשמיים של החברה, מתנהל משא-ומתן מתקדם לקראת חתימת הסכם פשרה עם רשות המכס. החברה פועלת בהתאם להנחיות יועציה המשפטיים. הנחיות אלה מבוססות על הוראות הדין וגם על פסיקתו של בית המשפט העליון בישראל, שכידוע החלטותיו הן בעלות מעמד מחייב. לדעת יועציה המשפטיים, פסיקתו של בית המשפט העליון לגבי הסוגיה הנדונה היא ברורה וחד-משמעית, ועל-פיה מחויבים הצדדים לפעול".