נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, חשוד כי העלים מס בהיקף כ-1.5 מיליון שקל, באמצעות זיוף מכתב שהגיש לרשויות המס. על-פי החשד, ברוש הגיש לרשות המסים מכתב שנחזה להיות כזה שנכתב בשנת 2014, בעוד המכתב נערך ונכתב רק בשנת 2017. ואולם, לפי החשד, בעת הזיוף ברוש לא שם לב כי הגיש לרשות המסים טופס שלא היה קיים כלל בשנת 2014, כך שהשימוש בטופס הזה על-ידי ברוש "הסגיר" את העובדה שלא נערך באותה שנה.
חשדות אלה עומדים בלב חקירה שמתנהלת בעת האחרונה כנגד ברוש, ואשר הפכה לגלויה אתמול (ד') בבוקר, עם מעצרם של שרגא ברוש ואחיו, יריב ברוש, על-ידי פקיד שומה חקירות מס הכנסה תל-אביב ברשות המסים. יחד עם האחים נעצר רואה החשבון שלהם, מיכאל בר-לבב.
השלושה הובאו אמש סביב השעה 21:00 לבית משפט השלום בתל-אביב, במטרה לקבוע את תנאי שחרורם בערבות. בית המשפט נעתר לבקשת פקיד השומה וסנגורם של האחים ברוש, עו"ד חיים גבאי, והורה על שחרורם ממעצר בתנאים מגבילים. גם רואה החשבון של האחים, מיכאל בר-לבב, החשוד בסיוע בביצוע העבירה, שוחרר לביתו בתנאים מגבילים.
החקירה סובבת סביב חברה משפחתית שהקימו ברוש ואחיו, כאשר על-פי החשד, על-מנת "לחסוך" מס, שלח שרגא ברוש מכתב מזויף לרשות המסים בנוגע למועד בקשת רישום החברה כמשפחתית. הזיוף הנטען הוא התאריך בו התבקש הרישום, לאחר שברוש ניסה ליצור מצג לפיו הוא ביקש לרשום חברה בבעלותו ובבעלות אחיו כחברה משפחתית כבר בשנת 2014.
בקשת שחרורם של האחים ברוש ממעצר נפתחה בהקדמה בנוגע למעמדם של האחים ברוש במשק ובתעשייה הישראלית. "האחים ברוש הם תעשיינים ותיקים. שני החשודים משמשים כבר למעלה מ-20 שנה בתפקידים ציבוריים בכירים. כיום משמש החשוד 1 (שרגא ברוש, א' ל"ו) כנשיא התאחדות התעשיינים - אחד הגופים המשפיעים ביותר על עיצוב המשק במדינת ישראל; והחשוד 2 (האח יריב, א' ל"ו) משמש כיום כיו"ר איגוד המתכות", נכתב.
בהמשך בקשת השחרור ממעצר מגולל סיפור החשדות בהרחבה: "על-פי החשד, באמצעות מסמך כוזב ששלח החשוד 1 לרשויות המס בשנת 2017, התחמקו החשודים מתשלום מס בגובה של למעלה מ-1.5 מיליון שקל, וזאת בגין עסקה שביצעו באמצעות החברה המשותפת שבבעלותם ולא שילמו מס חברות על עסקה בגובה 8,640,000 שקל".
מהבקשה עולה כי החקירה נפתחה בעקבות ביקורת שנערכה בפקיד שומה למפעלים גדולים ברשות המסים, אשר העלתה חשד להתנהלות פלילית מצד החשודים והחברה שבבעלותם, "א.ל.ע.א השקעות בע"מ". משעלה החשד, מבקרי המס שפתחו את הביקורת במישור האזרחי, העבירו את התיק לטיפול יחידת החקירות של פ.ש חקירות תל-אביב - וכך נכנס עניינם של האחים ברוש למסלול הפלילי.
על-פי החשד, החברה שבבעלות האחים התאגדה ב-29 בספטמבר 2014 ונרשמה ברשויות המס כחברה פרטית. במהלך אוקטובר 2015 דיווחה החברה על מכירה של כ-14% ממניות חברת עורשד גז טבעי, בה היא מחזיקה, וזאת בתמורה ל-8,640,000 שקל. ואז - כך על-פי בקשת השחרור ממעצר - התעוררה דילמת המס של שרגא ברוש.
באותו מועד, נטען, הבין ברוש כי עליו לשלם מס חברות בשיעור של 26.5% במישור החברה, ועל-מנת למשוך את הכסף שהתקבל מהחברה, עליו לשלם מס בשיעור נוסף של 32% במישור האישי. שיעור המס הכולל שהיו צריכים לשלם שרגא ויריב ברוש בגין ההכנסה ממכירת המניות עמד על 50% - מעל 4.3 מיליון שקל.
"הפתרון", כך על-פי החשד, עבר דרך זיוף מעמדה של החברה - מחברה פרטית לחברה משפחתית, שנטל המס המוטל עליה נמוך יותר.
"אז הבין החשוד 1 (שרגא ברוש, א' ל"ו) כי עדיף לו שהחברה שבבעלותו ובבעלות אחיו תחשב כחברה משפחתית לצורכי מס, באופציה זו היה על החשודים לשלם מס בשיעור 32% על ההכנסה בלבד, ללא מיסוי ברמת החברה, ובכך המס אותו שילמו החשודים לבסוף בפועל היה 2,760,712 שקל, סכום מס הנמוך בלמעלה מ-1.5 מיליון שקל מהמתחייב בחוק", נכתב בבקשת השחרור של האחים ברוש ממעצר.
על-פי הבקשה, שרגא ברוש התייעץ עם מספר אנשי מקצוע והבין כי ישנה בעיה חוקית להיחשב כחברה משפחתית בדיעבד, שכן החוק מאפשר רישום חברה משפחתית, רק במקרה שניתנה הודעה על כך תוך 3 חודשים מיום התאגדות החברה - עד ליום 29 בדצמבר 2014.
מהחקירה עלה כי בשלב הזה נרקמה התכנית המרמתית, הכוללת לכאורה זיוף מסמך שנחזה להיראות כמסמך בקשה להירשם כחברה משפחתית שנערך בשנת 2014.
"במהלך שנת 2017, לאחר דין ודברים עם רשויות המס, שלח החשוד מכתב, ובו הוא טוען כי ביקש להירשם כבחברה משפחתית במועד, ואת המכתב כאמור שלח החשוד, לכאורה, בדואר לפקיד שומה נצרת. את אותו מכתב מקורי משנת 2014 הוא צירף למכתב אותו שלח בשנת 2017", נכתב בבקשת השחרור ממעצר של שרגא ברוש.
על-פי אותו מכתב שנשלח לפ.ש נצרת - אשר נשלח לכאורה בשנת 2014 - מבקשים החשודים באמצעות שני טפסים של רשות המיסים להיחשב כחברה משפחתית. הטפסים נושאים את התאריך 23 באוקטובר 2014. אחד הטפסים חתום בחתימת-ידו של שרגא ברוש בלבד, והטופס הנוסף נחתם על-ידי שני האחים.
ואולם, בטופס "פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה", ששרגא ברוש שלח לכאורה ב-13 באוקטובר 2014, לא שם לב החשוד כי מצוין התאריך בו עודכן הטופס על-ידי רשות המסים בטרם עלה לאתר הרשות. טופס זה היה מעודכן לחודש יוני 2015. "משמעות הדבר היא כי הטופס שלכאורה נשלח לרשות המסים ביום 13/10/14 כלל לא היה קיים במועד זה, והפורמט אשר נשלח לטענתו בשנת 2014, נוצר לא לפני חודש 5/2016. המשמעות היא כי החשוד 1 (שרגא ברוש, א' ל"ו), מילא את הטופס בדיעבד תוך ציון תאריך כוזב, וזאת על-מנת להטעות את רשויות המס וליהנות מהטבה אשר לא מגיעה לחשודים", נכתב בבקשת השחרור ממעצר.
אתמול בבבוקר, כאמור, הפכה החקירה לגלויה, כאשר חוקרי רשות המסים ערכו חיפושים בביתם של החשודים, במשרדי החברה ובמוקדים נוספים וביניהם שני משרדי רואי חשבון. במהלך החיפוש נתפסו מסמכים וחומרי מחשב, והחשודים הובאו לחקירה במשרדי היחידה החוקרת.
רשות המסים מייחסת לאחים ברוש ולרואה החשבון שלהם הגשת מסמך כוזב לרשויות המס, תוך שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה.
מטעמו של שרגא ברוש נמסר כי "מר ברוש הופתע מהחקירה העוסקת בנושא מאוד נקודתי ומצומצם. זו הפעם הראשונה שנחקר בהקשר כלשהו לאחר עשרות שנים של פעילות עסקית וציבורית ענפה. מר ברוש כמובן משתף פעולה ומשוכנע שתוך זמן קצר ככל שניתן העניין יהיה מאחוריו".
ד"ר-עו"ד חיים גבאי, סנגורם של האחים ברוש, מסר בתגובה: "מרשיי כופרים בכל החשדות המיוחסות להם, ואם נפל פגם בדיווחים, זה נעשה בתום-לב, ללא כוונת זדון, ובוודאי שלא כוונת זדון הנדרשת להעלים מס. אנחנו נאפשר לחוקרים לבדוק את הנושא, שהוא פרוצדורלי מטיבו, ובסיום אנחנו מאמינים שחפות מרשיי תוכח".
שרגא ברוש "סיבך" את רואי החשבון שלו
לרואה החשבון בר-לבב, שנעצר יחד עם האחים ברוש, מיוחס סיוע בביצוע עבירות המס והזיוף. בר-לבב הוא רואה חשבון ותיק ובעלים משותף של משרד רואה החשבון טננבאום, בר-לבב ושות'. על-פי החשד, בר-לבב סייע לאחים שרגא ויריב ברוש להתחמק מתשלום המס (בגובה של למעלה מ-1.5 מיליון שקל כאמור), בעת שעזר להם לערוך את המסמך הכוזב, הנושא את תאריך 13 באוקטובר 2014, וזאת בכדי שהחברה תוכר כחברה משפחתית. בכך, כאמור, נמנעה החברה מתשלום מס חברות בגין ההכנסה בגובה 8.64 מיליון שקל אשר נוצרה לה בשנת 2015.
מבקשות המעצר עולה כי שרגא ברוש עצמו הצביע על בר-לבב כמי שערך את המסמך המזויף, ובכך "הסגיר" אותו ו"סיבך" אותו בפלילים. במהלך חקירתו אמר שרגא ברוש לחוקרים כי הטופס המזויף לכאורה מולא על-ידי בר-לבב ונחתם על-ידו, כאשר גם ברוש נוכח במועד החתימה, שהיה מאוחר מחודש יוני 2015 - המועד בו שינתה רשות המסים את הטופס האמור.
רשות המסים מציינת בבקשת שחרורו ממעצר של בר-לבב כי לא ייתכן שהזיוף לכאורה נעשה בתום-לב, היות ובר-לבב מודע לחוקי המס היטב. "לצורך השלמת התמונה, על-פי הוראות החוק המוכרות היטב לחשוד בהיותו רואה חשבון ותיק, תנאי ברור להכרה בחברה כחברה משפחתית הוא הודעה על כך עד 3 חודשים לאחר התאגדות החברה, קרי, במקרה זה לא יאוחר מיום 29/12/14", נכתב בבקשת שחרורו ממעצר.
עוד צוין כי "המשמעות היא כי החשוד (בר-לבב, א' ל"ו), סייע למלא את הטופס בדיעבד תוך ציון תאריך כוזב, וזאת על-מנת להטעות את רשויות המס ולסייע ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס אמת".
ב.מ.וו בהנחת מס
זוהי אינה "ההסתבכות" הראשונה של שרגא ברוש עם רשות המסים. כפי שנחשף ב"גלובס" ב-2012, בעת שכיהן כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, נחקר ברוש ברשות המסים במסגרת חקירת חשד ליבוא אישי של רכבי יוקרה, תוך התחמקות מתשלום מס בשווי אלפי שקלים.
חקירת הרשות עסקה, בין היתר, ביבוא אישי של רכב מסוג ב.מ.וו 750 בעבור ברוש, באמצעות מאעכר, עמיל מכס המשחרר כלי רכב בנמל אשדוד, אשר נעצר על-ידי הרשות בחשד להונאה ביבוא אישי של כלי רכב שונים, בהם גם רכבו של ברוש.
מחירו הרשמי של הרכב שיובא בעבור ברוש נע בישראל בין 850 ל-900 אלף שקל, אך ביבוא אישי מחו"ל, של כלי רכב בני כשנה-שנתיים, באמצעות מאעכרים ויבואנים שונים, יורד המחיר לכ-700 אלף שקל. במקרה של ברוש עמד המחיר על כ-550 אלף שקל.
המאעכר שייבא את המכונית בעבור ברוש נחשד אז במתן הצהרה כוזבת לרשות המסים והגשת מסמכים כוזבים תוך דיווח על מחיר הנמוך ממחיר הרכב שיובא בפועל.
בסופה של חקירה לא הוגש כתב אישום נגד אותו מאעכר, אך במהלכה זומן ברוש למשרדי הרשות, נחקר ומסר גם את גירסתו. ברוש הבהיר אז כי אינו עוסק ביבוא רכבים אישיים, אלא רק רכש רכב, ובוודאי שלא התחמק מתשלום מס, ולכן לסיפור אין שום נגיעה אליו.
