גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם חומות התשלום מוכיחות עצמן כעתיד העיתונות?

בקרב עיתונים בעולם הולכת ומחלחלת ההבנה שהישועה לא תגיע משוק הפרסום בדיגיטל ● גם בארץ מודל חומת התשלום צובר תאוצה, כשרק השבוע פורסם ב"גלובס" שגם ynet שוקלים לעבור בחודשים הקרובים למודל ● האם זה הפתרון האידיאלי שיחזיר את העיתונות לעידן של מודל עסקי בר-קיימא, למה הוא לא מתאים עבור כל העיתונים, ומה יקרה בארץ? ● מדד המותגים

עיתונות / צילום: Shutterstock
עיתונות / צילום: Shutterstock

רק השבוע פורסם ב"גלובס" כי באתר ynet, האתר הפופולרי ביותר בישראל לפחות בכל הנוגע לצריכת חדשות, שוקלים לעבור כבר בחודשים הקרובים למודל של חומת תשלום. בעולם, לפני כחודשיים, הפכה קבוצת התקשורת "בלומברג" לגוף התקשורת הגדול האחרון שהצטרף למהפכת חומת התשלום. מדובר היה בצעד מעט מפתיע גם משום שבלומברג היא חברת מדיה שנמצאת מצב שונה מעט מזה של כלי התקשורת הרגילים על רקע העובדה שהיא מתפרנסת יפה ממכירת תוכן ומידע כלכלי, וגם משום שמנכ"ל החברה עצמו, ג'סטין סמית', אמר רק כמה חודשים קודם לכן שרוב חומות התשלום בעולם העיתונות הן בגדר כישלון עסקי.

"אני עדיין עומד מאחורי האמירה שלי", הסביר סמית' בראיון לאתר דיגידיי (Digiday)." עד היום חומת התשלום עובדת רק בשני סוגים של מקרים: עיתונות באיכות גבוהה מאוד, בין אם זה עיתון כמו ה'ניו-יורק טיימס' או ה'וול סטריט ג'ורנל', או עיתונות מקצועית שיכולה לשמש לצורכי עבודה. מעבר לשני הסוגים הללו ברוב המקרים זה לא עבד ולא ייצר תזרים רווח משמעותי שניתן לבנות עליו או להחליף באמצעותו את מקורות הרווח הנוכחיים".

הדברים של סמית' - שאמנם לא שולל את האפשרות שבעתיד הרחוק יותר ההתנהגות הצרכנית כן תשתנה ותהפוך את המודל לבר-קיימא - ממחישים היטב את הדואליות שקיימת בקרב מנהלי תעשיית התקשורת וחוקרי התחום בכל הנוגע לרעיון של חומת תשלום. בעולם הולך וגובר השימוש בדרך הזאת בניסיון לייצר הכנסה על רקע הירידה התלולה בהכנסות מפרסום, ולפי מחקר של מכון רויטרס לעיתונות שנערך ב-2016, מבין 98 עיתונים בארה"ב שיש להם תפוצה של 50 אלף עותקים ומעלה, כ-80% התקינו סוג כלשהו של חומת תשלום.

איך מתקבל בעולם המודל של תשלום על חדשות באינטרנט

מצד שני, לפי נתונים של אותו גוף מ-2017, ההיענות של הציבור למהלך היא עדיין נמוכה. בארה"ב העידו 16% מצרכני החדשות כי הם משלמים בדרך כלשהי כדי לקרוא חדשות באינטרנט. במדינות כמו קנדה, גרמניה ובריטניה האחוזים הם זעומים הרבה יותר ועומדים על בין 6% ל-8%. המובילים העולמיים הם הנורבגים עם קצת יותר מרבע מהאוכלוסייה שמשלמת עבור חדשות אונליין, ואחריהם אזרחי הונג-קונג ששם מגיע הנתון ל-21%.

"זה לא הסטנדרט היום בעולם", מסכים גם צבי רייך, פרופ' לתקשורת מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "אני מעריך שהמספר מגיע למאות עיתונים בעולם, אבל זה מאפיין בעיקר עיתונות איכותית, עיתונים שמרגישים ביטחון בתחושת הערך שהם מייצרים לקוראים שלהם. צהובונים לא הולכים עם חומת תשלום (הצהובון הבריטי הגדול "הסאן" שהכריז על חומת תשלום ב-2013, נאלץ לבטל אותה ב-2015 - י.כ), אתה צריך עיתון שמייצר ערך מוסף גבוה לקוראים שלו".

"לחנך את השוק לשלם זה מאוד מסובך"

החלוץ בתחום בישראל, ולמעשה היחיד עד כה שפועל באמצעות חומת תשלום, הוא עיתון "הארץ" (נציין, כי יו"ר "גלובס", אלונה בר און, הצהירה גם היא על רצון לעבור למודל כזה). באמצע 2012 הציב העיתון חומת תשלום באתר שלו באנגלית, וכשנה מאוחר יותר ביצע את אותו מהלך גם באתר העיתון בעברית. בחודש שעבר עבר גם האתר הכלכלי של העיתון, "דה מרקר", למודל של חומת תשלום.

"עשינו סקר לפני שעלינו עם חומת התשלום באתר בעברית, ובגדול כל האנשים אמרו שהם לא ישלמו. הייתה ממש אחדות-דעים בעניין הזה", אומר ליאור קודנר, סמנכ"ל הדיגיטל של הארץ-דה מרקר וסגן העורך. "חשבנו להרים קמפיין פרסומי סביב המהלך הזה ומשרד הפרסום שלנו אז, מקאן תל-אביב, הציע לנו לרדת מכל העניין כי הוא לא יעבוד. על הרקע הזה נפרדנו מהם. עד היום החלק המרכזי בעבודה הוא להסביר לאנשים למה הם צריכים לשלם על תוכן באינטרנט. במשך 20 שנה הגולשים הורגלו שהאינטרנט הוא בחינם, ועכשיו לחנך את השוק זה מאוד מסובך".

כיום, לפי נתונים שנמסרו ל"גלובס" על-ידי העיתון, יש להארץ בעברית 36 אלף מנויי דיגיטל משלמים. בתוך הנתון הזה נכללים כל מי שמשלמים עבור הדיגיטל בצורה כזאת או אחרת - בין שאת המחיר המלא שהוא 45 שקל לחודש, או דרך מבצעים שונים - אך לא מנויי הפרינט שמקבלים גישה חופשית לאתר במסגרת המנוי שלהם.

"כששאלתי את עמוס שוקן (המו"ל - י.כ) יום לפני שעלינו לאוויר איך נגדיר כישלון של המהלך ומה יהיה השלב שבו נחליט שסוגרים את הניסוי, הוא ענה לי שאם זה לא יצליח, אנחנו לא נסגור את הניסוי אלא נסגור את העסק. מהבחינה הזאת זה היה גם מרגיע וגם מלחיץ", מספר קודנר.

החשש המיידי במהלך כזה הוא של קניבליזציה. אם אתם משפרים ומעצימים את החוויה הדיגיטלית, מנוי פרינט שמשלם היום מאות שקלים בחודש יכול להחליט לעבור לצרוך את העיתון באתר תמורת עשרות שקלים בחודש.

"לפני שהתחלנו היה לנו חשש גדול מקניבליזציה, ואז התשובה לזה, שהיא נכונה, הייתה שעד עכשיו ממילא האתר כולו בחינם, אז אם יש קניבליזציה שלפחות תהיה תמורת תשלום מסוים. אבל האמת היא שההבדלים בגילאים הם מאוד-מאוד משמעותיים. את העיתון היומי קונים אנשים מבוגרים, מנוי לעיתון סופ"ש עושים אנשים יותר צעירים ומנויי דיגיטל זה עוד יותר צעירים. אז אני חושב שברוב המקרים יש קהל מאוד מוגדר לכל מוצר, כשהדיגיטל הוא לא מוצר תחליפי מושלם לפרינט".

לפי קודנר, בסקר שערכו בעיתון לפני שלוש שנים עמד הגיל הממוצע של מנויי הדיגיטל על 35, "ואני מניח שמאז הוא עלה", הוא אומר.

"משתמשים כבדים צריכים לשלם"

עיתונים החלו לגבות תשלום עבור קריאת כתבות באתרים עוד באמצע שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, כשמי שהובילו את הנושא היו עיתונים כלכליים בולטים. בינואר 1997 הפך ה"וול סטריט ג'ורנל" לעיתון האמריקאי הגדול הראשון שהחל לגבות תשלום מקוראיו באינטרנט, כשהודיע שיגבה 50 דולר בשנה עבור גישה לכתבות באתר. כעבור מעט יותר משנה הוא הגיע ל-200 אלף לקוחות, וכעבור עשור כבר היה לו כמיליון מנויי אינטרנט. ואילו בבריטניה היה זה ה"פייננשל טיימס" שביצע ב-2002 מהלך דומה.

לשאר גופי העיתונות זה לקח הרבה יותר זמן. המהלך המשפיע ביותר של מעבר לחומת תשלום היה כנראה הצעד שביצעו בניו-יורק טיימס ב-2011. בטיימס החליטו לסגור את האתר לתשלום בצורה מדורגת באמצעות מודל שמכונה "המודל המדוד" ("metered model"), שבו הקורא נדרש לשלם רק לאחר שקרא כמות מסוימת של כתבות בחודש (בראשית הדרך היה מדובר ב-20 כתבות, כיום ב-10). היתרון הברור של השיטה הוא שכך רק קוראים "כבדים" - שיש סיכוי רב יותר שיהיו מוכנים לשלם - נתקלים בדרישת התשלום, בעוד שקוראים מזדמנים לא מודרים מהאתר וממשיכים לתרום לטראפיק שלו שחשוב למכירת המודעות. ההצלחה של המודל הייתה גדולה וכעבור ארבע שנים חצה העיתון את רף מיליון מנויי הדיגיטל (כיום מדובר בלמעלה מ-2.3 מיליון מנויים).

מרכז הכובד של ההכנסות מעיתונים עובר מפרסום לדמי מנוי

המודל הזה קרץ לעיתונים רבים ואומץ על- ידי רבים מהם ככל שהלכה והתבררה עמדת הנחיתות שלהם בתחום הדיגיטל. עם מהפכת הסמארטפון הקהל הלך ונהר לדיגיטל, הטראפיק של רובם גדל בצורה מרשימה, אך היכולת שלהם לעשות מוניטיזציה לתנועה הזאת, כלומר לתרגם אותה לזרם הכנסות, הלכה ונפגעה על רקע היתרון המובנה של פייסבוק וגוגל הענקיות שמציעות למפרסמים מידע מפולח ואטרקטיבי הרבה יותר על קהלי היעד שלהם. כיום, על-פי ההערכות, שולטות שתי החברות, שכלל לא מייצרות תוכן, בכ-75% מהכנסות הפרסום בדיגיטל בארה"ב.

כאמור, הרוב המוחלט של העיתונים הגדולים בארה"ב משתמש כיום בצורה כזאת או אחרת בחומת תשלום "מדודה" או "היברידית". בבדיקה שביצעו בקולומביה ג'ורנליזם רוויו (CJR) בקרב 25 העיתונים הגדולים בארה"ב, עלה כי למעשה אף אחד מהם כבר לא משתמש בחומת תשלום קשיחה כמו זו שנקט הוול סטריט ג'ורנל עד לפני זמן לא רב.

גם בהארץ בחרו בשיטה שמתבססת על העקרונות הללו, אם כי שם מדובר במערכת מורכבת הרבה יותר, לפחות בהשוואה לזאת של ה"טיימס". "יושבים על זה מתכנתים רבים יומם ולילה", אומר קודנר. "בגדול אנחנו מאמינים שאנשים שהם מזדמנים לא צריכים לשלם, כך הם יכולים להכיר את האתר, ומשתמשים כבדים צריכים לשלם". השיטה של הניו-יורק טיימס פשוטה יחסית משום שהיא מתבססת על עוגייה ("קוקי") שמושתלת במחשב של הגולש - כמו שעושה כל אתר שאליו אנחנו גולשים - סופרת את כמות הכתבות שהוא קורא בחודש ומרגע מסוים מתחילה לדרוש ממנו תשלום. "אנחנו לא הלכנו על זה כי חשבנו שהישראלים פשוט ימחקו את הקוקי", הוא אומר. "יש לנו מערכות שמנטרות מאיפה אתה בא. זה תהליך מאוד מורכב יחסית, עד שאתה מנותב לדרישת תשלום".

ההכנסות ממנויים בדיגיטל עדיין נמוכות משמעותית מהכנסות הפרסום בדיגיטל

צרוך כפי יכולתך מדיה חדשותית?

קודנר לא מסתיר שהיכולת לשכלל את המערכת הזאת ולסתום בה פרצות היא כיום המנוע הדומיננטי בגיוס מנויים חדשים לגרסת הדיגיטל. "הרבה פעמים בקבוצת מיקוד כשאנחנו מנסים להבין מה גרם לאנשים להתחיל לשלם הם פשוט אומרים 'שברתם אותי'. בגלל זה 2017 הייתה שנה מאוד מוצלחת מבחינתנו כי סגרנו הרבה חורים בתהליך הזה של זיהוי גולשים חוזרים.

אז התהליך הוא פחות של "תראו איזו עיתונות טובה אנחנו עושים וכדאי לכם לשלם עליה".

"זו כן נקודת המוצא: יש לנו מוצר מבודל שאנחנו מאמינים ששווה לשלם בשבילו. אבל חינוך השוק שהאינטרנט הוא לא בחינם הוא מאוד קשה. ב'גרדיאן' הבריטי הלכו על מודל של תשלום וולונטרי, בעצם של תרומה. בישראל זה לא היה עובד. ניסינו כמה פעמים ללכת על קו של 'קנו מינוי למען הדמוקרטיה הישראלית', וזה היה חלש".

התחלתם עכשיו במהלך של חומת תשלום גם ב"דה מרקר". זה יכול לעבוד בזמן ששני המתחרים, "גלובס" ו"כלכליסט", מציעים גישה חופשית לאתרים שלהם?

"לא בטוח שמה שאנחנו צריכים לשאוף אליו הוא שגם המתחרים יעברו לתשלום. אמנם יש טענה שאומרת שאם כולם יעבור לחומת תשלום זה יקל עלינו, אבל מנגד יש טענה שלפיה למשתמש הממוצע יש סכום מסוים שהוא מוכן להוציא על תכנים דיגיטליים, אז אם הוא יידרש לבחור בין שלוש פלטפורמות בתשלום יכול להיות שזה דווקא יפגע בנו. יש על זה ויכוח אצלנו ואני לא יודע מי צודק.

"באופן כללי, כמו בחומת תשלום ב'הארץ', אנחנו לא נחסום מישהו שנניח חיפש את מניית טבע והיה יכול להגיע באותה מידה ל'גלובס' כי יש סיכוי נמוך שהוא ישלם. מי שמאוד אוהב לקרוא את גיא רולניק ואיתן אבריאל (מייסד דה מרקר ועורך המגזין, בהתאמה - י.כ), ומחובר לכותבים ולפרשנים של 'דה מרקר', יצטרך בסופו של דבר לשלם".

אז האם העתיד של העיתונות כן מצוי במודלים שונים של תשלום תמורת תוכן? פרופ' רייך מוצא מה שהוא מכנה "זיק ראשוני של תקווה" דווקא כשהוא מתבונן בדורות הצעירים יותר. "דורות ה-X, ה-Y וה-Z כן מוכנים פתאום לשלם על מדיה. אלה דורות שלא האמינו שיראו אותם מכניסים את היד לכיס, ופתאום - תראה מה קורה סביב גופים כמו נטפליקס וספוטיפיי - הם מוכנים לשלם דמי מנוי. זאת תופעה מאוד מעניינת".

לדבריו, השאלה היא האם גם המו"לים יוכלו ליצור את המודלים המתאימים שייתפסו כמספיק אטרקטיביים ובעלי ערך עבור התפיסה של בני הדורות הללו. "יש עכשיו תופעה מעניינת של צרוך כפי יכולתך של ספרים. יש חברות שמציעות לך לעשות מנוי ב-12-15 דולר בחודש ולקרוא כמה שאתה רוצה. כלומר, בניגוד למודל של שלם פר שיר או פר ספר או פר סדרה - הכול כלול (בדומה לרעיון של נטפליקס - י.כ). תאר לך שעל בסיס אותו רעיון יציעו לך תמורת תשלום חודשי קבוע לקרוא איזה עיתונים שאתה רוצה. אם לספוטיפיי אפשר לשלם אז למה לפלייפבורד (אפליקציה שמרכזת ידיעות ממקורות שונים בממשק נוח וידידותי - י.כ) לא?

"צריך להיות זהיר. אני עדיין לא רואה את זה קורה וגם לא יכול להתנבא, אבל זה כן פותח אפשרות למודל של צרוך כפי יכולתך של מדיה חדשותית, ויהיה מאוד מעניין לראות לאן זה מתפתח".

הגידול במנויי הדיגיטל של הניו יורק טיימס

עוד כתבות

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

מדד הבנייה מזנק ב-5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב