המציאות הישראלית הסוערת מולידה כותרות מדי שעה, והחדשות מדיחות את הישנות בתדירות מסחררת. על כן קשה להסב תשומת-הלב לנושא עומק, שיש בו מסר מהפכני, ניתן לומר, במישור חברתי-תרבותי ובראש ובראשונה אנושי. כזה הוא תזכיר החוק לאיסור צריכת זנות שהוגש לאחרונה על-ידי שרת המשפטים איילת שקד. בפעם הראשונה באלפיים שנה, כפי שנהגו פעם לומר, מבקשת מדינת ישראל להעלות את הכורת על לא פחות מאשר המקצוע העתיק בעולם - הזנות, זאת תוך התמקדות בצרכני הזנות.
תזכיר החוק, שעומד להידון בהקדם בוועדת השרים לחקיקה לקראת קריאה ראשונה, פותח צעד מדוד, שלפיו תהא הזנות אסורה, ועל צרכניה יוטל קנס מדורג.
שם החוק המוצע מדבר בעדו - "חוק איסור קבלת שירות של מעשה זנות (הוראת שעה)". החוק קובע את צריכת הזנות כעבירה מינהלית, שעונשה 1,500 שקל קנס, ובמקרה של עבירה חוזרת (בתוך 3 שנים) - 3,000 שקל. עשויים להיקבע גם אמצעים חלופיים. דברי ההסבר מציינים כי לתעשיית הזנות מרכיבים פוגעניים ביותר, ועל כן יש לפעול לצמצומה "בכלים משולבים של שיקום, הסדרה, חינוך ואכיפה".
לא רבים נותנים אל ליבם לכך שבישראל אסורים סרסרות, החזקת בית בושת ופרסום שירותי זנות - אך לא מתן שירות זנות או צריכתם. האיסור על צריכתם הוא הוא המהפכה.
מוצע אפוא כי גם צריכת הזנות תהא עבירה. בעולם ישנן דרכים שונות להתמודדות עם הזנות, לרבות איסורים מוחלטים במדינות סקנדינביה, אף שישנן גם מדינות שמיסדו את הזנות. לפי ההצעה תהא החקיקה ל-5 שנות ניסוי, והיא תופעל לאחר שנה, כדי לאפשר היערכות לרבות לשיקום הנשים בזנות. ההצעה מבוססת על דוח של צוות בין-משרדי בראשות המנהלת הכללית של משרד המשפטים, שחקר את הנושא לעומקו. מקדם את חקיקתו המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. וכמובן, גם שירותי זנות מגברים נכללים בהצעה.
במכתב לשרת המשפטים מנובמבר 2017 ציינתי כי "הזנות ימיה כימות עולם, ולא בכדי יש המכנים אותה 'המקצוע העתיק ביותר'. היא מופיעה כבר בספר הראשון בתנ"ך, בראשית; על יחס יהודה לתמר כלתו נאמר 'ויחשבה לזונה' (ל"ח, ט"ו). בספר בראשית גם מופיעה העבדות - 'ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו' (ט', כ"ה); והנה העולם החופשי מיגר את העבדות, גם אם היא קיימת עדיין בחלקי תבל מסוימים".
הוספתי כי הזנות לא פסחה גם על העם היהודי, ארץ ישראל ומדינת ישראל. פרשה בתולדות ישראל הייתה יבוא זונות יהודיות ממזרח אירופה לארגנטינה, שהייתה לדיראון, כפי שתיעד פרופסור חיים אבני בספרו "טמאים: סחר בנשים בארגנטינה ובישראל". אף "זכינו" במדינת ישראל לתקופה שבה הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות - בראש וראשונה סחר בנשים - היה בראש דאגתנו.
והנה, בפעולה נמרצת של רשויות האכיפה מוגר במידה רבה הסחר בנשים, לאחר שינויי חקיקה, התגייסות המשטרה והפרקליטות וענישה כבדה על-ידי בתי המשפט. לפני ח"י שנים, כיועץ משפטי לממשלה, נזדמן לי להביע דעה כי "צדקו הארגונים התובעים התייחסות לזנות כתופעה שאין להשלים עמה, ויש להילחם בה כדי לנסות למגרה, מטעמי כבוד האדם הבסיסיים, שהזנות עומדת בניגוד לו ומהווה זילות גמורה שלו".
ועוד: "מבחינה עקרונית וערכית, ובראי כבוד האדם, מעמד האשה ועקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית - תופעת הזנות על נספחיה קשה היא, ויש להילחם בה, ערכית, חברתית ואכיפתית, תוך שאיפה למגר את התופעה, כפי שפסה העבדות מן העולם". לכך יש רקע מוסרי, המעוגן עמוקות גם באתוס היהודי.
בנוסף להתמודדות, החיונית כשלעצמה, עם מעטפת התופעה - סרסרות, החזקת בתי בושת, שידול לזנות - באה הצעה לשדרוג - "לתפוס את השור בקרניו" ולהידרש לליבת התופעה. זאת מתוך הכרה ברורה כי הנשים העוסקות בזנות, ועמן הגברים, הקטינים והטרנסג'נדרים, שבויות במעגל אכזר של ניצול ואלימות וזקוקות לסיוע של הצלה.
אכן, הצעת החוק הנוכחית אינה מרחיקת לכת כהצעות קודמות שהוגשו, ויש המצרים על כך; אך היא מהווה צעד קדימה, קטן אך חשוב, בכיוון הראוי. לו דעתי נשמעה היה בהצעה גוון פלילי יותר; אך משהוגשה, ויש לברך על כך את שרת המשפטים, האתגר הקריטי שאין בלתו הוא האכיפה למימוש החוק, כדי שלא יוותר אות מתה על נייר מיותם, על האוכפת, לדעתי, להיות המשטרה, לשם הרתעה ולמתן צביון ראוי. חיוני כי יובטחו כוח-האדם והתקציב הנחוצים ותהא הערכות למימוש. פשיטא כי היערכות זו צריך שתכלול נושאי חינוך, ובמיוחד ובראש שיקום לעוסקות בזנות. נושאים אלה הושארו לפי שעה להמשך החקיקה, ובלעדיהם אין. ועוד, לשם האופק הפלילי למקרים שבהם יוחלט בכל זאת על כתב אישום, נחוץ להבטיח פוטנציאל לרישום פלילי בהגדרת העבירה.
בדיון בכנסת בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא, זה לא מכבר נדונו היבטים שונים של תעשיית הזנות. איני מתעלם מכך שהיו נשים העוסקות בזנות שטענו בוועדה, כי זו בחירתן וזו האוטונומיה שלהן. סבורני - והדברים נאמרים בגישה מכבדת - כי ברי שרוב רובן של העוסקות בכך נאלצות להפקיר את גופן לגחמות הזולת, לעתים לאלימות, ואילו ניתנה להן אפשרות הולמת לפרנסה היו בוחרות בה.
מבקש אני לקרוא לממשלה ולכנסת לצעוד לכיוון החקיקה המוצעת. אכן, האכיפה תהא הדרגתית, מקום בו קוראים תיגר על "מוסד" רב שנים, ואיני משלה עצמי כי המסע יהא קל; אך תידלק למול צרכני הזנות נורה אדומה, העשויה לבשר מהפכה ולקדם את ישראל למקום אנושי טוב יותר.
■ הכותב היה המשנה לנשיאה בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה.