גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו הורה לעצור את חוק הפייסבוק - מסכן את חופש הביטוי

גורמים שליוו את חקיקת החוק, שהשרים ארדן ושקד קידמו להצבעה במליאת הכנסת בימים הקרובים, התריעו כי היוזמה - שהייתה אמורה להגן במקור מפני הסתה לטרור - עלולה לפגוע קשות בזכויות הפרט

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

ברגע האחרון, ימים ספורים לפני שהיה אמור לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים גלעד ארדן ואיילת שקד להסיר מסדר היום את הצעת "חוק הפייסבוק". ההנחיה הגיעה לאחר שגורמים שהיו מעורבים בהליכי החקיקה התריעו על כך שתחולת החוק, שנועד במקור לענות על הצורך למנוע הסתה לטרור ברשתות החברתיות, רחבה מדי ובכך מסכנת את זכויות הפרט ואת חופש הביטוי של אזרחים ישראלים.

חוק הפייסבוק נולד כהצעת חוק פרטית של סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), שנועדה לסייע לרשויות בהענקת כלים להתמודדות אפקטיבית עם הסתה ברשתות חברתיות על רקע "טרור ההשראה" ב-2016. בהמשך הצטרפה הצעת החוק של ח"כ סויד להצעת חוק ממשלתית, בהובלת השר לביטחון פנים גלעד ארדן ושרת המשפטים איילת שקד.

הצעת החוק מאפשרת לרשויות המדינה לבקש משופט בית משפט מחוזי צווי הסרה של פרסומים ברשת במעמד צד אחד, מבלי להציג ראיות קבילות לעבירה פלילית. לדברי גורמים שליוו את קידום הצעת החוק, תחולתו הורחבה כך שהוא חל על כל עבירה פלילית בישראל ויעניק לרשויות סמכות יוצאת דופן בבואן לדרוש הסרת פרסומים ברשת - גם של אזרחים ישראלים.

"חוק הפייסבוק היה אמור להיות חוק תקדימי שיחול רק על פייסבוק גוגל ומעצמות הרשת, ויאפשר לראשונה לחייב אותם לנטר ולהסיר תכנים של הסתה לטרור", אומרת סויד בשיחה עם "גלובס", "אבל במשך הזמן השרים הוסיפו לו עוד ועוד סמכויות - לא רק פגיעה בביטחון הציבור. אמרתי 'תעצרו את זה, החוק רחב מדי ומסוכן מדי', אבל הם לא רצו. אתה לא יכול לתת למדינה כוח כל-כך חזק, שיאפשר לפגוע לא רק בחופש הביטוי אלא גם בזכות המחאה. להילחם בהסתה לטרור ברשת זה יעד חשוב, אבל הם היו חמדנים ופגעו בחוק, כך שעדיף שלא יעבור כלל מאשר שיעבור במתכונתו הנוכחית.

"כל מה שצריך לעשות עכשיו זה רק לקחת את ההסתייגויות שהגשתי, כך שהחוק יחול רק על הסתה לטרור ולא על כל עבירה. או לחילופין שיחול רק על רשימת עבירות סגורה כמו פגיעה בביטחון המדינה ובתשתיות חיוניות, או פגיעה באדם מסוים".

"חזרה לפקודת העיתונות מימי המנדט"

לדברי ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, התפיסה שעמדה בבסיס החוק הייתה נכונה - אך הוא יצא משליטה. "אנחנו לא רוצים שמישהו יוכל חלילה לגרום לפגיעה באזרח ישראלי. ראוי לתת למדינה כלים אפקטיביים למנוע הסתה של בלוגר אנונימי מתימן שקורא לרצוח יהודים ומשפיע על גולש מרמאללה", היא אומרת בשיחה עם "גלובס". "מה שקרה זה שרשויות האכיפה, כמו המשטרה ויחידת הסייבר בפרקליטות, ראו כי טוב, והרחיבו את תחולת ההסדר כך שהוא יחול גם כשיודעים מי הכותב ואפשר להגיע אליו - דהיינו אזרחים ישראלים. התוצאה הייתה עלולה להיות שבמקום לפתוח בחקירה ולהגיש כתב אישום, במקרים כאלה הייתה ניתנת להם סמכות לדרוש הסרה של תוכן.

"החוק הזה, שעמד לעלות להצבעה, היה לא חוקתי באופן קיצוני, ממש גרסה דיגיטלית של פקודת העיתונות המנדטורית. המשמעות החמורה הייתה שהחוק יכול לחול על עבירות כמו המרדה, העלבת עובד ציבור, ולמעשה כל העבירות שעל כל העיברות בספר העונשין, היא בכך שבמקום לחול רק על חשש להסתה לטרור, החוק יכול לחול למשל על עבירה כמו המרדה, העלבת עובד ציבור וסעיפים אחרים שנוגעים לחופש הביטוי. במצב כזה, בכל פעם שיהיה חשש שמישהו עבר איזושהי עבירה, הרשויות יוכלו לפנות לשופט במחוזי, בלי ראיות פליליות ובמעמד צד אחד, ולדרוש הסרת תוכן מהרשת. לזה קוראים צנזורה".

בנוסף, החוק - שנועד במקור להילחם בהסתה ברשתות חברתיות - הורחב כך שיחול על כל אתר אינטרנט, "בין שנכנסים אליו ברישום או שלא ברישום, בין שתשלום או שלא בתשלום, בין שהשרתים נמצאים בישראל או בחו"ל, והוא כמובן היה אמור לחול על כל העיתונים וכל אתרי התוכן. אתר ימני כמו 'מידה', למשל, יכול לפרסם תוכן קיצוני ולקרוא למרד מסים, והרשויות יוכלו לדרוש שימחקו את זה. וזה עוד כאשר מדברים על אתר ישראלי, אבל זה נכון גם לגבי ה'ניו-יורק טיימס', שבכלל מוגן על-ידי התיקון הראשון לחוקה. להכניס את ישראל לסמכות אקס-טריטוראלית שכזאת זה מאוד בעייתי. בשורה התחתונה, ברגע האחרון הבנו שיצרנו מפלצת הרבה יותר גדולה ממה שהתכוונו".

"החוק היה חוסם את דפני ליף הבאה"

גם ביתר גופי החברה האזרחית, שעקבו מקרוב אחר החקיקה, בירכו על בלימתה. פרופ' קרין נהון, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות, מסרה כי "מדובר בחוק דרקוני שהורחב הרבה מעבר למידה הנחוצה, ואני שמחה שראש הממשלה גילה את הבעייתיות בחוק ועוצר אותו כעת. הרי אם החוק הזה יעבור, תושבי עמונה הבאה שינסו לקרוא למחאה ציבורית נגד פינוי יורדו מהרשת, והדפני ליף הבאה לא תוכל להעלות תכנים בדף הפייסבוק שלה. בעצם רצו לאפשר למדינה לקחת את החירות הדמוקרטית שלנו לזעוק. היה צריך לעצור את הרחבת החוק כבר מזמן וטוב מאוחר מאשר לעולם לא".

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הוסיף כי "חוק הפייסבוק הוא חוק מסוכן, שהיה יכול להביא לסכנה אמיתית לדמוקרטיה. חברות טכנולוגיה היו מסכנות את בטיחות הגולשים שלהן בגלל גחמות של ממשלת ישראל: רק השבוע דווח שכדי להפעיל את מנגנון הצנזורה של סין הוכנסה למערכת ההפעלה של אפל פרצת אבטחה. כך גם היה קורה כאן".

עו"ד דן חי, ראש הועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, ומומחה לדיני טכנולוגיה, פרטיות וסייבר, אמר כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו חסך ליוזמי החוק מבוכה גדולה, כנראה גורם משפטי אמר לו שאין סיכוי שהחוק יעבור את מבחן בג"ץ. מדובר היה בחוק שנולד בחטא, וטוב עשה ראש הממשלה שהטיל את כל כובד משקלו בנושא. טוב יהיה אם חברי הכנסת השרים יציבו לעצמם גבולות בטרם יגישו הצעות חוק נוספות הפוגעות באופיה הדמוקרטי והפלורליסטי של ישראל". 

מנגד, השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, מסר היום: "צר לי על ההחלטה לעצור את ההצבעה על החוק להסרת תכנים מסיתים לאלימות וטרור מרשת האינטרנט.  ההסתה לאלימות וטרור ברשת הפכה בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמניעים מחבלים לבצע פיגועים. הוכח קשר ישיר בין רף ההסתה ברשת לביצוע מעשי טרור. רק לאחרונה נאלצתי לפנות לחברת טוויטר ולבקש שיסגרו חשבונות של ראשי ארגוני טרור מוכרזים שהפיצו את מסריהם ברשת טוויטר ואשר כיום אין לנו כמדינה את הסמכות או היכולת לחייב את טוויטר להפסיק הסתה זו.

"ועדת החוקה של הכנסת דנה במשך כשנה וחצי בחוק שיזמתי עם השרה שקד ויצרה את האיזון הנדרש בין ההגנה הנדרשת על חופש הביטוי לבין חובתנו להגן על בטחון המדינה ואזרחיה. האיזון נוצר באמצעות הקביעה שרק היועץ המשפטי לממשלה באמצעות נציגו יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש צו להסרת תוכן מסית, כאשר יש להדגיש: מדובר רק בתוכן מסית המהווה עבירה פלילית ואשר גורם לאפשרות ממשית של פגיעה בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בפגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. התנאים הם מצטברים, ולא כל עבירה פלילית מהווה עילה לפנייה לבית המשפט. 

"יועצים משפטיים בכירים מטעם משרדי הממשלה והכנסת היו שותפים להליך החקיקה והניסוח ויצרו רף גבוה המאזן בין האינטרסים. זהו חוק חיוני לביטחון המדינה וליכולת שלנו להגן על אזרחינו, ואני מקווה שנצליח להשלים את חקיקתו בתחילת המושב הבא".

*** גילוי מלא: ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ היא מחברת הקוד האתי של "גלובס". 

עוד כתבות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש