החלטה דרמטית: השופטת מ"פרשת המסרונים" תודח משיפוט. בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, החליט היום (ד') כי שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, רונית פוזננסקי-כץ, תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה המביכה.
לאור ההחלטה, השופטת תסיים את תפקידה ב-31 ביולי 2018. ההחלטה היא בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד.
"רואים אנו חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים. המסר שאמור לצאת מבית הדין המשמעתי לכל שופטי ישראל הוא שהפרה של דיני המשמעת תיתקל בתגובה חריפה, אפשר אפילו חריפה במיוחד. זאת, נוכח התפקיד המרכזי והחשוב שממלאים השופטות והשופטים בדמוקרטיה הישראלית ועל-מנת לשמר את המון הציבור במערכת המשפט ואף להגבירו", כתבו דייני בית הדין המשמעתי לשופטים, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, שופט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא המחוזי בנצרת השופטת אסתר הלמן.
לדברי בית הדין המשמעתי, "משהחברה הטילה עלינו השופטים להכריע בגורלם של אחרים לשבט או לחסד, נגזר עלינו להחמיר עם עצמנו ועם אלה שהם בשר מבשרנו".
פוזננסקי-כץ הורשעה באפריל האחרון על-ידי בית הדין המשמעתי, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.
בית הדין המשמעתי לשופטים הודיע כי השופטת רונית פוזננסקי-כץ הורשעה על-פי הודאתה על-ידו, על-פי העובדות בהן הודתה השופטת. היא ונציג התביעה בהליך שהתנהל בפניה ניהלו התכתבויות שונות לגבי ההליך, התכתבויות שלא ראוי היה לקיימן בין נציג התביעה לבין השופטת שדנה בהליך. ההרשעה באה בעקבות הסדר שהביא לתיקונים מסוימים בקובלנה המקורית שהוגשה לבית הדין על-ידי שרת המשפטים.
בית הדין המשמעתי ציין כי ההסדר עם פוזננסקי-כץ לא התייחס לעונש מוסכם. כל שנמסר ממנו הוא ש"בעניין גזר הדין, השמיעו הצדדים את טיעוניהם בפני הרכב בית הדין. גזר הדין יינתן במועד אחר".
בהמשך, במסגרת ההסדר שנערך בין פרקליט שרת המשפטים הקובלת בהליך המשמעתי לבין פרקליטיה של פוזננסקי-כץ, הוסכם כי הם יבקשו מבית הדין המשמעתי עונש השעיה של עד שנה.
בגזר הדין התייחס בית הדין המשמעתי בחומרה למעשיה של השופטת. בית הדין הצביע על החשיבות הרבה של אמון הציבור ברשות השופטת ובשופטות ובשופטים המכהנים בה. בית הדין מצא פסול בהתנהגות השופטת הן בעצם ההתכתבות עם הפרקליט ערן שחם-שביט שייצג את המדינה בהליכים בפניה והם בתוכנם של המסרונים.
נזכיר כי תחילת "פרשת המסרונים" ב-25 בפברואר 2018, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.
ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי - אך לא פלילי. ב-16 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון לשעבר, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.
הצדדים הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה ביקשו כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים, והיא הושעתה באופן זמני ועד מתן גזר הדין. היום דחה בית הדין המשמעתי את ההסדר כאמור והורה על הדחתה של השופטת.
ב-5 ביוני נחתם הסדר טיעון בעניינו של שחם-שביט, שהועמד אף הוא לדין משמעתי. במסגרת הסדר הטיעון נקבע כי עו"ד שחם-שביט ישוב מיידית לעבודה משפטית ברשות ניירות ערך וישמש במשך 9 חודשים כעורך דין במחלקת החקירות של הרשות. עוד הוסכם כי בתום התקופה יוכל עו"ד שחם-שביט לשוב לתפקידו הקודם כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ולייצג את הרשות בערכאות משפטיות.
בנוסף הוסכם כי עו"ד שחם-שביט יקבל נזיפה חמורה ויורד בדרגה אחת למשך שנה אחת. עוד סוכם בין הצדדים כי ניתן יהיה לשקול הקלה נוספת עם עו"ד שחם-שביט, במקרה שיבקש זאת לאחר גזר דינה המשמעתי של השופטת פוזננסקי-כץ.
