גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההזדמנויות שהיו לנו בנדל"ן לפני 4-6 שנים כבר לא קיימות"

גיל חרמון ואורן הון עומדים בראש בלו אטלנטיק, קרן נדל"ן המשקיעה בארה"ב בתחום המולטי-פמילי ● בראיון ל"גלובס" הם מדברים על המוסדיים הישראלים שמשקיעים בקרן ועל האתגרים בתקופה הנוכחית כשהשוק יקר יותר ● "בתחום הנדל"ן, בניגוד לשוק ההון, לוקח זמן להתאושש ממשברים"

בדומה לשוקי נדל"ן אחרים במדינות מפותחות, גם שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב עבר מספר שנים טובות. במהלך התקופה הזו נרשמו בו עליות מחירים נאות לצד גידול מתמיד בעלויות הבנייה עקב העלייה במחירי הקרקע, בעלויות העבודה, ולאחרונה גם בעלות חומרי הבנייה בעקבות המכסים שהוטלו על אלומיניום וברזל.

למרות ההתאוששות בהיקפי הבנייה בשנים האחרונות, לאחר שהשוק נעצר בשנים שלאחר המשבר הגדול לפני כעשור, עדיין מורגש מחסור בדירות למגורים בלא מעט מדינות מפתח בארה"ב, מה שמוביל לעלייה מתמדת במחירי השכירויות.

כ-80 מיליון אמריקאים - עיקר שוק השוכרים - מתגוררים במתחמי נדל"ן להשכרה המכונים "מולטי-פמילי" (Multi-Family). מתחם כזה כולל בדרך-כלל מקבץ של מספר בניינים המכילים מאות יחידות דיור והוא מתנהל כמעין שכונה סגורה. מקבצי הדיור הללו נרכשים ומנוהלים בדרך-כלל על ידי גופי השקעה גדולים וקרנות נדל"ן. גרים בהם, בדרך-כלל, רווקים או זוגות צעירים, הנהנים משירותים נלווים הכוללים בדרך-כלל חדר כושר, בריכה, מגרש טניס, כביסה, מועדון דיירים ועוד.

על רקע הריבית האפסית והתשואות הנמוכות בשוק האג"ח בשנים האחרונות, מפנים גם חלק מהמוסדיים בשוק ההון הישראלי כספים בשנים האחרונות לשוק ההשכרה בארה"ב. הגופים הגדולים, ביניהם הראל, מגדל, פסגות, מיטב דש וכלל ביטוח, כבר השקיעו מאות מיליוני דולרים במקבצי דיור ברחבי ארה"ב, בעיקר באמצעות קרנות וחברות השקעה הפועלות ומתמחות בשוק האמריקאי, כמו הרבור גרופ ובלו אטלנטיק.

קרן בלו אטלנטיק מנוהלת על ידי חמישה שותפים מנהלים, ביניהם שני ישראלים לשעבר - גיל חרמון (47) ואורן הון (42). היא הוקמה לפני כ-5 שנים ממיזוג בין חברת בלו ארצ' קפיטל של השניים (Blue Arch Capital) לבין החברה האמריקאית אטלנטיק פסיפיק (Atlantic Pacific), שהינה גוף נדל"ני ותיק בארה"ב המתמחה מזה עשרות שנים בהשקעות בתחום המולטי-פמילי.

לפני הקמת הקרן עבד חרמון מספר שנים בבנק ההשקעות בר סטרנס ובהמשך הקים מספר קרנות שהשקיעו לאורך השנים בתחום הנדל"ן בארה"ב, בעיקר בתחום המולטי-פמילי. בהמשך חבר להון (ששימש בעבר כמנהל מיזוגים ורכישות בקבוצת גזית גלוב) וליתר שותפיו להקמת בלו אטלנטיק ב-2013.

בלו אטלנטיק, שהחלה לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים בארץ בשנת 2014, רוכשת ומנהלת כיום מתחמים ב-11 מדינות בדרום-מזרח ארה"ב, ושווי נכסיה עומד על כ-2.5 מיליארד דולר. עוד לפני הגיוסים בישראל רכשה הקרן נכסים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר (רובם ככולם על ידי אטלנטיק פסיפיק) בשיתוף-פעולה עם משקיעים מוסדיים אמריקאים ומאז קנתה נכסים בעוד כמיליארד דולר. בארץ גייסה הקרן ממוסדיים כ-400 מיליון דולר (בשנה שעברה ביצעה בלו אטלנטיק גיוס לקרן שנייה בהיקף של 150 מיליון דולר, כשמיטב דש ופועלים שוקי הון היו המוסדיים הבולטים שהשקיעו בה).

בשיחה עם "גלובס" מספרים חרמון והון על מצבו הנוכחי של שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב ולמה קשה יותר כיום להגיע לעסקאות טובות. "יש לנו כ-1,200 עובדים שאחראים על ניהול השכונות שאנחנו רוכשים. זאת, בניגוד למתחרים שבדרך-כלל מתקשרים עם חברות ניהול. אנחנו למעשה מבצעים הכל וכך היכולת שלנו לנהל את השכונה היא טובה יותר", אומר חרמון. "כשאתה מושקע בנכס, אתה עובד יותר קשה כדי שהוא יצליח. זו דעתנו".

מה היתרונות בשוק המולטי-פמילי?

"בהשוואה לתחומי נדל"ן אחרים, כמו משרדים או מסחרי, זה תחום מאוד יציב, כך שהוא מאוד מתאים למשקיעים מוסדיים. בסופו של דבר, אנשים צריכים מקום לגור ואם מסתכלים על תפוסות ב-50 השנים האחרונות, הממוצע עמד על 94%-95%, כשבשפל של שנת 2009 התפוסה הממוצעת ירדה ל-89% ".

"אנחנו באזורים שצומחים הכי מהר"

ומה קרה בנכסים שלכם?

הון: "אטלנטיק פסיפיק, שפועלת כבר עשרות שנים, ירדה לתפוסה ממוצעת של 92%, ובמקביל הורידה את מחירי השכירות. זה מה שיפה במגורים - אם אתה מוריד מחיר שכירות, אתה תמלא את הנכס. בנכסים מסחריים כמו קניונים, יכול להיות מצב שגם אם תוריד את המחירים, עדיין הנכס יכול להישאר ריק או בתפוסה מאוד נמוכה".

תלוי במיקום.

חרמון: "זה נכון שיש שכונות במישיגן שהתרוקנו בשיא המשבר ולא התאוששו אחר-כך. לכן אנחנו ממוקמים ב-12 ערים מסוימות בדרום-מזרח ארה"ב - באזורים שצומחים הכי מהר. כיום יש בארה"ב מגמה של נדידה מצפון לדרום-מזרח, יש הגירה חיובית של כחצי מיליון איש לאזורים האלה בכל שנה, כמו פלורידה, טקסס וג'ורג'יה. בין השאר בגלל הזדמנויות התעסוקה ועלויות המחייה הזולות יותר. מדינות הדרום רוצות למשוך אוכלוסייה חזקה. רק בעיר דאלאס, למשל, התוצר הגולמי גדול ב-50% יותר ממדינת ישראל והיא גם צומחת בקצב מהיר יותר. יש שם כלכלה מאוד מגוונת עם מערכת חינוך טובה, כך שהרבה אנשים עוברים לגור שם".

מכוונים לשוכרים "חזקים"

בשנים האחרונות מחירי הדירות עלו בצורה דרמטית, כך שהתשואה ירדה.

חרמון: "נכון. ההזדמנויות שהיו לנו לפני 4-6 שנים כבר לא קיימות. יותר קשה לסגור עסקאות טובות, אין ספק בזה בכלל".

גם הריבית עלתה. כיום, אם יש עסקה במינוף של 60%-70%, העלויות שלה הרבה יותר גבוהות.

חרמון: "נכון. אנחנו מאוד שמרנים ומרבית העסקאות שלנו הן במינוף של כ-60%, שנחשב מאוד נמוך. אנחנו נועלים את הריבית בשיעור קבוע לתקופה מאוד ארוכה. זה פוגע בתשואה, אבל מאפשר לנו לישון בשקט. בכל שנות הפעילות שלנו מעולם לא החזרנו נכס לבנק או פיגרנו בתשלום ריבית.

"גם ב-2009, בשיא המשבר, מעולם לא עלתה שאלת כיסוי החובות אצל אטלנטיק פסיפיק. אמנם תזרים המזומנים ירד, זה נכון, אבל עדיין היינו תמיד רחוקים מאוד ממצב של חוסר יכולת לעמוד בתשלום חובות. אנחנו בדרך-כלל לוקחים את החוב מפרדי מק. בעסקה האחרונה בהיקף של 43 מיליון דולר באטלנטה, בשיעור מינוף של 60%, למשל, נעלנו את החוב ל-7 שנים בריבית של 4.1%".

אותה הלוואה לפני שנתיים הייתה נלקחת באיזו ריבית?

"בערך 3.7%. כך שהפער הוא לא משמעותי כמו שחושבים, בגלל שהמרווח מול האג"ח הממשלתית המקבילה ירד. אז ריבית של 4.1% היא עדיין מאוד אטרקטיבית ואפשר לעשות עסקאות ולהשיג תשואה טובה גם היום. בעסקה האחרונה למשל אנחנו מכוונים לתשואה כוללת של 12%, כולל עליית ערך צפויה".

איך הגעתם למספר הזה?

הון: "אנחנו קונים נכסים בתשואה שוטפת של כ-5.2%-5%, כלומר במרווח של כ-1% על הריבית, כך שאנחנו יודעים לייצר תשואה שוטפת שנתית של 6.5% עד 7%. כשאנחנו קונים נכס, בדרך-כלל אנחנו מעבירים אותו שיפוץ הדרגתי במשך 2-3 שנים, ולאחר מכן מעלים את מחיר השכירות הממוצע. אין אצלנו השבחה דרמטית אלא שיפוץ קל שבעקבותיו אפשר להעלות את שכר הדירה, נגיד, בעוד 100 דולר לחודש, 9%-8%, וזה מספיק לשפר את התשואה בצורה די משמעותית".

"על כל עסקה יש עשרות מתחרים"

אתם מכוונים לפלח אוכלוסייה מסוים?

חרמון: "כן. אנחנו מכוונים לאנשים שיש להם יכולת קנייה גבוהה יחסית. הממוצע בתעשייה הוא שעלויות שכר הדירה עומדות על 30%-35% מההכנסה ואצלנו זה עומד על כ-25%, כך שגם אם יהיה משבר כלכלי, עדיין יש לשוכרים שלנו מרווח והם יותר חזקים ויוכלו להישאר בדירה".

הון: "יש ערים בארה"ב, כמו מיאמי או טמפה בפלורידה, שאנחנו כבר לא מצליחים לאתר שם נכסים שיניבו לנו את התשואה שאנחנו מחפשים. הנחת הבסיס שלנו, אגב, היא שנמכור את הנכס לאחר תקופת ההחזקה בתשואה גבוהה יותר, כ-6%, כלומר המחיר במכירה יהיה נמוך יחסית. שוב, אנחנו שמרנים מאוד".

זה בהנחה שלא יגיע פתאום משבר שיוביל לירידה של 20% ויותר במחירים.

הון: "נכון. אף אחד לא יודע אם ומתי יגיע משבר גדול, אבל אנחנו מאוד שמרניים. אגב, דירה זה אחד הנכסים שיכולים לספק הגנה טובה מאינפלציה. אנחנו מחפשים דיסקאונט משמעותי בהשוואה לעלות הבנייה של ימינו ולכן היום קשה מאוד לקנות נכסים. אין כזה דבר לקחת עסקאות מתחת למחירי השוק ומי שאומר את זה, משקר. על כל עסקה יש בדרך-כלל עשרות גופים שמתחרים ובחלק מהעסקאות הגענו למקום השני ולא לקחנו, אבל אנחנו מאוד ממושמעים. אגב, חמש פעמים בשנים האחרונות חזרו אלינו עסקאות שהיינו בהן במקום השני בגלל שהקונה לא יכול היה לעמוד בהתחייבויות שלו".

השת"פ עם פסגות מתחזק

ארה"ב היא שוק הנדל"ן הגדול והנזיל ביותר מבין השווקים במדינות המפותחות, ברמת סיכון נמוכה יחסית (טריפל איי). המשקיעים המוסדיים בארה"ב מחזיקים יותר מ-50% מנכסי המולטי-פמילי, משקיעים קנדיים עוד כ-20% והשאר מתחלק בין משקיעים מאירופה ואסיה. כאמור, גם המוסדיים הישראלים, שמנהלים נכסים ביותר מטריליון שקל, מסיטים בשנים האחרונות חלק מהכספים הזורמים אליהם לתחום ההשקעות האלטרנטיביות, ונדל"ן הוא המרכזי שביניהם. קרנות מסוגה של בלו אטלנטיק נהנות מהמגמה הזאת.

לאחרונה החלה הקרן לשתף פעולה עם בית ההשקעות פסגות, כשבדצמבר אשתקד רכשה הקרן במסגרת שיתוף-הפעולה עם פסגות מתחם הכולל 319 יחידות דיור באזור העיר ראלי (Raleigh) שבצפון קרולינה, תמורת 50 מיליון דולר ואילו החודש סגרה הקרן 2 עסקאות נוספות במסגרת שיתוף-הפעולה עם פסגות: קנייה של מקבץ מולטי-פמילי בן 324 יחידות בפורט וורת', טקסס, בעלות של 46.3 מיליון דולר ומקבץ בן 266 יחידות באלפרטה (פרבר של אטלנטה), ג'ורג'יה, בעלות של 43 מיליון דולר.

כיום מחזיקה ומנהלת בלו אטלנטיק כ-25 אלף דירות בכ-70 נכסים (שכונות). לדברי הון, "היום אנחנו בעולם של מחירים גבוהים בכל פלחי הפעילות בנדל"ן ותחום המולטי-פמילי, כאמור, הוא פחות תנודתי מאחרים וזה היתרון שלו. אם עד לפני 3-4 שנים קנינו נכס אחד בכל חודש, היום אנחנו בקצב קנייה של נכס אחד בכל חודשיים".

איך עברתם את המשבר הגדול של 2007-2009?

חרמון: "ב-2005 למעשה אטלנטיק פסיפיק הפסיקה לקנות נכסים, כי המחירים התייקרו מאוד וכבר לא היה כדאי לסגור עסקאות. במהלך המשבר התמקדנו בניהול הנכסים שלנו. התפוסה הממוצעת ירדה לכ-92% וגם השכירויות ירדו, אבל במקביל העלויות גם ירדו, כך שהתשואה השוטפת כמעט ולא נפגעה. ב-2011-2012 חזרנו לקנות".

למה חיכיתם עד 2011?

"השוק היה בהלם. היום קל לשבת ולדבר על זה, אבל אז המצב היה לא פשוט בכלל. גם עסקאות שעשינו ב-2011 והיום נראות מדהימות, כשעשינו אותן זה עדיין היה מפחיד. היה ממש פחד באוויר. בתחום הנדל"ן, בניגוד לשוק ההון, לוקח זמן להתאושש ממשברים".

כבר מכרתם נכסים?

חרמון: "מהנכסים שקנינו עם המוסדיים הישראלים עוד לא מכרנו. טווח הפעולה שלנו עוד 7-10 שנים ואנחנו מנסים כמובן למקסם את התזרים השוטף. המטרה היא לקבל את כל הכסף בחזרה מהתזרים השוטף, כך שמה שיקרה בסוף פחות מעניין. אנחנו מסתכלים על מאות עסקאות בשנה. היום מאוד קשה לאתר ולסגור עסקאות טובות".

יש לכם מערכות למקסום תשואה?

הון: "כן. כל נושא התמחור ממוחשב ונעשה באמצעות אלגוריתמים. בתחום המלונאות זה ברמה של שינוי כל כמה דקות ואצלנו זה ברמת יומית. היום שכר הדירה יכול להיות 1,100 דולר לחודש, כשהחוזה הסטנדרטי הוא למשך שנה, ומחר זה יכול להיות 1,120 דולר. אין משא ומתן על המחיר ואין אופציות ליותר משנה, כמו בארץ למשל. אם דייר לא משלם, בתוך כמה שבועות הוא מחוץ לדירה. אחוז הלא משלמים אצלנו עומד על כ-0.25% וגם אלה מגובים בערבויות ומקדמות, כך שזה למעשה שואף לאפס". 

עוד כתבות

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

עפרי ביבס, אחותו של החטוף ירדן ביבס, בהפגנה למען שחרור החטופים בהאג, בשבוע שעבר / צילום: ap, Martin Meissner

גנץ ל"גורם המדיני": לא להיכנס להיסטריה משיקולים פוליטיים

מקור בכיר בחמאס: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה • גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות • במקביל לדיווחים, המלחמה בעזה נמשכת - מטוסי קרב תקפו תשתית טרור בחאן יונס שבה זוהה שיגור לעוטף • בלינקן לראש ממשלת קטאר: לסלק את בכירי חמאס מדוחה אם ימשיכו להתנגד לעסקה • עדכונים בולטים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם