גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההזדמנויות שהיו לנו בנדל"ן לפני 4-6 שנים כבר לא קיימות"

גיל חרמון ואורן הון עומדים בראש בלו אטלנטיק, קרן נדל"ן המשקיעה בארה"ב בתחום המולטי-פמילי ● בראיון ל"גלובס" הם מדברים על המוסדיים הישראלים שמשקיעים בקרן ועל האתגרים בתקופה הנוכחית כשהשוק יקר יותר ● "בתחום הנדל"ן, בניגוד לשוק ההון, לוקח זמן להתאושש ממשברים"

בדומה לשוקי נדל"ן אחרים במדינות מפותחות, גם שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב עבר מספר שנים טובות. במהלך התקופה הזו נרשמו בו עליות מחירים נאות לצד גידול מתמיד בעלויות הבנייה עקב העלייה במחירי הקרקע, בעלויות העבודה, ולאחרונה גם בעלות חומרי הבנייה בעקבות המכסים שהוטלו על אלומיניום וברזל.

למרות ההתאוששות בהיקפי הבנייה בשנים האחרונות, לאחר שהשוק נעצר בשנים שלאחר המשבר הגדול לפני כעשור, עדיין מורגש מחסור בדירות למגורים בלא מעט מדינות מפתח בארה"ב, מה שמוביל לעלייה מתמדת במחירי השכירויות.

כ-80 מיליון אמריקאים - עיקר שוק השוכרים - מתגוררים במתחמי נדל"ן להשכרה המכונים "מולטי-פמילי" (Multi-Family). מתחם כזה כולל בדרך-כלל מקבץ של מספר בניינים המכילים מאות יחידות דיור והוא מתנהל כמעין שכונה סגורה. מקבצי הדיור הללו נרכשים ומנוהלים בדרך-כלל על ידי גופי השקעה גדולים וקרנות נדל"ן. גרים בהם, בדרך-כלל, רווקים או זוגות צעירים, הנהנים משירותים נלווים הכוללים בדרך-כלל חדר כושר, בריכה, מגרש טניס, כביסה, מועדון דיירים ועוד.

על רקע הריבית האפסית והתשואות הנמוכות בשוק האג"ח בשנים האחרונות, מפנים גם חלק מהמוסדיים בשוק ההון הישראלי כספים בשנים האחרונות לשוק ההשכרה בארה"ב. הגופים הגדולים, ביניהם הראל, מגדל, פסגות, מיטב דש וכלל ביטוח, כבר השקיעו מאות מיליוני דולרים במקבצי דיור ברחבי ארה"ב, בעיקר באמצעות קרנות וחברות השקעה הפועלות ומתמחות בשוק האמריקאי, כמו הרבור גרופ ובלו אטלנטיק.

קרן בלו אטלנטיק מנוהלת על ידי חמישה שותפים מנהלים, ביניהם שני ישראלים לשעבר - גיל חרמון (47) ואורן הון (42). היא הוקמה לפני כ-5 שנים ממיזוג בין חברת בלו ארצ' קפיטל של השניים (Blue Arch Capital) לבין החברה האמריקאית אטלנטיק פסיפיק (Atlantic Pacific), שהינה גוף נדל"ני ותיק בארה"ב המתמחה מזה עשרות שנים בהשקעות בתחום המולטי-פמילי.

לפני הקמת הקרן עבד חרמון מספר שנים בבנק ההשקעות בר סטרנס ובהמשך הקים מספר קרנות שהשקיעו לאורך השנים בתחום הנדל"ן בארה"ב, בעיקר בתחום המולטי-פמילי. בהמשך חבר להון (ששימש בעבר כמנהל מיזוגים ורכישות בקבוצת גזית גלוב) וליתר שותפיו להקמת בלו אטלנטיק ב-2013.

בלו אטלנטיק, שהחלה לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים בארץ בשנת 2014, רוכשת ומנהלת כיום מתחמים ב-11 מדינות בדרום-מזרח ארה"ב, ושווי נכסיה עומד על כ-2.5 מיליארד דולר. עוד לפני הגיוסים בישראל רכשה הקרן נכסים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר (רובם ככולם על ידי אטלנטיק פסיפיק) בשיתוף-פעולה עם משקיעים מוסדיים אמריקאים ומאז קנתה נכסים בעוד כמיליארד דולר. בארץ גייסה הקרן ממוסדיים כ-400 מיליון דולר (בשנה שעברה ביצעה בלו אטלנטיק גיוס לקרן שנייה בהיקף של 150 מיליון דולר, כשמיטב דש ופועלים שוקי הון היו המוסדיים הבולטים שהשקיעו בה).

בשיחה עם "גלובס" מספרים חרמון והון על מצבו הנוכחי של שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב ולמה קשה יותר כיום להגיע לעסקאות טובות. "יש לנו כ-1,200 עובדים שאחראים על ניהול השכונות שאנחנו רוכשים. זאת, בניגוד למתחרים שבדרך-כלל מתקשרים עם חברות ניהול. אנחנו למעשה מבצעים הכל וכך היכולת שלנו לנהל את השכונה היא טובה יותר", אומר חרמון. "כשאתה מושקע בנכס, אתה עובד יותר קשה כדי שהוא יצליח. זו דעתנו".

מה היתרונות בשוק המולטי-פמילי?

"בהשוואה לתחומי נדל"ן אחרים, כמו משרדים או מסחרי, זה תחום מאוד יציב, כך שהוא מאוד מתאים למשקיעים מוסדיים. בסופו של דבר, אנשים צריכים מקום לגור ואם מסתכלים על תפוסות ב-50 השנים האחרונות, הממוצע עמד על 94%-95%, כשבשפל של שנת 2009 התפוסה הממוצעת ירדה ל-89% ".

"אנחנו באזורים שצומחים הכי מהר"

ומה קרה בנכסים שלכם?

הון: "אטלנטיק פסיפיק, שפועלת כבר עשרות שנים, ירדה לתפוסה ממוצעת של 92%, ובמקביל הורידה את מחירי השכירות. זה מה שיפה במגורים - אם אתה מוריד מחיר שכירות, אתה תמלא את הנכס. בנכסים מסחריים כמו קניונים, יכול להיות מצב שגם אם תוריד את המחירים, עדיין הנכס יכול להישאר ריק או בתפוסה מאוד נמוכה".

תלוי במיקום.

חרמון: "זה נכון שיש שכונות במישיגן שהתרוקנו בשיא המשבר ולא התאוששו אחר-כך. לכן אנחנו ממוקמים ב-12 ערים מסוימות בדרום-מזרח ארה"ב - באזורים שצומחים הכי מהר. כיום יש בארה"ב מגמה של נדידה מצפון לדרום-מזרח, יש הגירה חיובית של כחצי מיליון איש לאזורים האלה בכל שנה, כמו פלורידה, טקסס וג'ורג'יה. בין השאר בגלל הזדמנויות התעסוקה ועלויות המחייה הזולות יותר. מדינות הדרום רוצות למשוך אוכלוסייה חזקה. רק בעיר דאלאס, למשל, התוצר הגולמי גדול ב-50% יותר ממדינת ישראל והיא גם צומחת בקצב מהיר יותר. יש שם כלכלה מאוד מגוונת עם מערכת חינוך טובה, כך שהרבה אנשים עוברים לגור שם".

מכוונים לשוכרים "חזקים"

בשנים האחרונות מחירי הדירות עלו בצורה דרמטית, כך שהתשואה ירדה.

חרמון: "נכון. ההזדמנויות שהיו לנו לפני 4-6 שנים כבר לא קיימות. יותר קשה לסגור עסקאות טובות, אין ספק בזה בכלל".

גם הריבית עלתה. כיום, אם יש עסקה במינוף של 60%-70%, העלויות שלה הרבה יותר גבוהות.

חרמון: "נכון. אנחנו מאוד שמרנים ומרבית העסקאות שלנו הן במינוף של כ-60%, שנחשב מאוד נמוך. אנחנו נועלים את הריבית בשיעור קבוע לתקופה מאוד ארוכה. זה פוגע בתשואה, אבל מאפשר לנו לישון בשקט. בכל שנות הפעילות שלנו מעולם לא החזרנו נכס לבנק או פיגרנו בתשלום ריבית.

"גם ב-2009, בשיא המשבר, מעולם לא עלתה שאלת כיסוי החובות אצל אטלנטיק פסיפיק. אמנם תזרים המזומנים ירד, זה נכון, אבל עדיין היינו תמיד רחוקים מאוד ממצב של חוסר יכולת לעמוד בתשלום חובות. אנחנו בדרך-כלל לוקחים את החוב מפרדי מק. בעסקה האחרונה בהיקף של 43 מיליון דולר באטלנטה, בשיעור מינוף של 60%, למשל, נעלנו את החוב ל-7 שנים בריבית של 4.1%".

אותה הלוואה לפני שנתיים הייתה נלקחת באיזו ריבית?

"בערך 3.7%. כך שהפער הוא לא משמעותי כמו שחושבים, בגלל שהמרווח מול האג"ח הממשלתית המקבילה ירד. אז ריבית של 4.1% היא עדיין מאוד אטרקטיבית ואפשר לעשות עסקאות ולהשיג תשואה טובה גם היום. בעסקה האחרונה למשל אנחנו מכוונים לתשואה כוללת של 12%, כולל עליית ערך צפויה".

איך הגעתם למספר הזה?

הון: "אנחנו קונים נכסים בתשואה שוטפת של כ-5.2%-5%, כלומר במרווח של כ-1% על הריבית, כך שאנחנו יודעים לייצר תשואה שוטפת שנתית של 6.5% עד 7%. כשאנחנו קונים נכס, בדרך-כלל אנחנו מעבירים אותו שיפוץ הדרגתי במשך 2-3 שנים, ולאחר מכן מעלים את מחיר השכירות הממוצע. אין אצלנו השבחה דרמטית אלא שיפוץ קל שבעקבותיו אפשר להעלות את שכר הדירה, נגיד, בעוד 100 דולר לחודש, 9%-8%, וזה מספיק לשפר את התשואה בצורה די משמעותית".

"על כל עסקה יש עשרות מתחרים"

אתם מכוונים לפלח אוכלוסייה מסוים?

חרמון: "כן. אנחנו מכוונים לאנשים שיש להם יכולת קנייה גבוהה יחסית. הממוצע בתעשייה הוא שעלויות שכר הדירה עומדות על 30%-35% מההכנסה ואצלנו זה עומד על כ-25%, כך שגם אם יהיה משבר כלכלי, עדיין יש לשוכרים שלנו מרווח והם יותר חזקים ויוכלו להישאר בדירה".

הון: "יש ערים בארה"ב, כמו מיאמי או טמפה בפלורידה, שאנחנו כבר לא מצליחים לאתר שם נכסים שיניבו לנו את התשואה שאנחנו מחפשים. הנחת הבסיס שלנו, אגב, היא שנמכור את הנכס לאחר תקופת ההחזקה בתשואה גבוהה יותר, כ-6%, כלומר המחיר במכירה יהיה נמוך יחסית. שוב, אנחנו שמרנים מאוד".

זה בהנחה שלא יגיע פתאום משבר שיוביל לירידה של 20% ויותר במחירים.

הון: "נכון. אף אחד לא יודע אם ומתי יגיע משבר גדול, אבל אנחנו מאוד שמרניים. אגב, דירה זה אחד הנכסים שיכולים לספק הגנה טובה מאינפלציה. אנחנו מחפשים דיסקאונט משמעותי בהשוואה לעלות הבנייה של ימינו ולכן היום קשה מאוד לקנות נכסים. אין כזה דבר לקחת עסקאות מתחת למחירי השוק ומי שאומר את זה, משקר. על כל עסקה יש בדרך-כלל עשרות גופים שמתחרים ובחלק מהעסקאות הגענו למקום השני ולא לקחנו, אבל אנחנו מאוד ממושמעים. אגב, חמש פעמים בשנים האחרונות חזרו אלינו עסקאות שהיינו בהן במקום השני בגלל שהקונה לא יכול היה לעמוד בהתחייבויות שלו".

השת"פ עם פסגות מתחזק

ארה"ב היא שוק הנדל"ן הגדול והנזיל ביותר מבין השווקים במדינות המפותחות, ברמת סיכון נמוכה יחסית (טריפל איי). המשקיעים המוסדיים בארה"ב מחזיקים יותר מ-50% מנכסי המולטי-פמילי, משקיעים קנדיים עוד כ-20% והשאר מתחלק בין משקיעים מאירופה ואסיה. כאמור, גם המוסדיים הישראלים, שמנהלים נכסים ביותר מטריליון שקל, מסיטים בשנים האחרונות חלק מהכספים הזורמים אליהם לתחום ההשקעות האלטרנטיביות, ונדל"ן הוא המרכזי שביניהם. קרנות מסוגה של בלו אטלנטיק נהנות מהמגמה הזאת.

לאחרונה החלה הקרן לשתף פעולה עם בית ההשקעות פסגות, כשבדצמבר אשתקד רכשה הקרן במסגרת שיתוף-הפעולה עם פסגות מתחם הכולל 319 יחידות דיור באזור העיר ראלי (Raleigh) שבצפון קרולינה, תמורת 50 מיליון דולר ואילו החודש סגרה הקרן 2 עסקאות נוספות במסגרת שיתוף-הפעולה עם פסגות: קנייה של מקבץ מולטי-פמילי בן 324 יחידות בפורט וורת', טקסס, בעלות של 46.3 מיליון דולר ומקבץ בן 266 יחידות באלפרטה (פרבר של אטלנטה), ג'ורג'יה, בעלות של 43 מיליון דולר.

כיום מחזיקה ומנהלת בלו אטלנטיק כ-25 אלף דירות בכ-70 נכסים (שכונות). לדברי הון, "היום אנחנו בעולם של מחירים גבוהים בכל פלחי הפעילות בנדל"ן ותחום המולטי-פמילי, כאמור, הוא פחות תנודתי מאחרים וזה היתרון שלו. אם עד לפני 3-4 שנים קנינו נכס אחד בכל חודש, היום אנחנו בקצב קנייה של נכס אחד בכל חודשיים".

איך עברתם את המשבר הגדול של 2007-2009?

חרמון: "ב-2005 למעשה אטלנטיק פסיפיק הפסיקה לקנות נכסים, כי המחירים התייקרו מאוד וכבר לא היה כדאי לסגור עסקאות. במהלך המשבר התמקדנו בניהול הנכסים שלנו. התפוסה הממוצעת ירדה לכ-92% וגם השכירויות ירדו, אבל במקביל העלויות גם ירדו, כך שהתשואה השוטפת כמעט ולא נפגעה. ב-2011-2012 חזרנו לקנות".

למה חיכיתם עד 2011?

"השוק היה בהלם. היום קל לשבת ולדבר על זה, אבל אז המצב היה לא פשוט בכלל. גם עסקאות שעשינו ב-2011 והיום נראות מדהימות, כשעשינו אותן זה עדיין היה מפחיד. היה ממש פחד באוויר. בתחום הנדל"ן, בניגוד לשוק ההון, לוקח זמן להתאושש ממשברים".

כבר מכרתם נכסים?

חרמון: "מהנכסים שקנינו עם המוסדיים הישראלים עוד לא מכרנו. טווח הפעולה שלנו עוד 7-10 שנים ואנחנו מנסים כמובן למקסם את התזרים השוטף. המטרה היא לקבל את כל הכסף בחזרה מהתזרים השוטף, כך שמה שיקרה בסוף פחות מעניין. אנחנו מסתכלים על מאות עסקאות בשנה. היום מאוד קשה לאתר ולסגור עסקאות טובות".

יש לכם מערכות למקסום תשואה?

הון: "כן. כל נושא התמחור ממוחשב ונעשה באמצעות אלגוריתמים. בתחום המלונאות זה ברמה של שינוי כל כמה דקות ואצלנו זה ברמת יומית. היום שכר הדירה יכול להיות 1,100 דולר לחודש, כשהחוזה הסטנדרטי הוא למשך שנה, ומחר זה יכול להיות 1,120 דולר. אין משא ומתן על המחיר ואין אופציות ליותר משנה, כמו בארץ למשל. אם דייר לא משלם, בתוך כמה שבועות הוא מחוץ לדירה. אחוז הלא משלמים אצלנו עומד על כ-0.25% וגם אלה מגובים בערבויות ומקדמות, כך שזה למעשה שואף לאפס". 

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

חמישית מחסכונות הציבור חשופים לנפילת המט"ח. אבל המומחים לא נבהלים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% ירידה בתוך חודש וחצי: המגמה המסתמנת בשוק רכבי היד השנייה

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית