גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרצה מסוכנת: האם ויסות מניות הבנקים יכול לחזור

ויסות מניות הבנקים לפני 35 שנה היה הסיבה למפולת הגדולה ביותר בשוק הישראלי ● בשבוע שעבר הפיקוח על הבנקים אישר לבנקים לקנות מניות של עצמם – למה זו פירצה מסוכנת בחברות הפיננסים?

ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר
ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר

35 שנה עברו מאז הוויסות של מניות הבנקים - ויסות של שנים שניפח את מניות הבנקים והפך הרבה אנשים לעשירים מאוד, אבל בעיקר על הנייר. הבלון הזה התפוצץ, ואנשים איבדו את רוב כספם. זהו אמנם סופו של כל בלון, אבל בסיפור הזה המדינה התערבה והחליטה להציל את הבנקים וגם את המשקיעים. הבנקים קיבלו ממנה תמיכה וגיבוי, והמשקיעים קיבלו סוג של איגרות חוב במקום מניות בנקים, ש"בזכותן" במקום להפסיד 95% הם הפסידו 60%-70% מהכסף.

ההצלה הזו של המדינה היא למעשה הסדר חוב לכל דבר ועניין, רק בהיקף גדול יותר מכל ההסדרים של השנים האחרונות. דלק נדל"ן, אפריקה השקעות, אלביט הדמיה ועוד עשרות חברות שנקלעו לקשיי החזר - גם אם תיקחו את כולן יחד - לא מתקרבים להסדרי החוב שהיו אז במערכת הבנקאית.

בשנים שעברו מאז, הפיקוח על הבנקים אסר על הבנקים להשקיע במניות של עצמם, והשבוע, כאמור 35 שנים אחרי, ביטל הפיקוח את האיסור הזה. כעת בנקים יכולים להשקיע בעצמם, ולבצע רכישות עצמיות של מניותיהם. האיסור שהיה בתוקף עשרות שנים נקבע בגלל ההבנה שרכישה עצמית הייתה הגורם העיקרי לוויסות מניות הבנקים, ולמפולת שהגיעה אחריה. זה נכון רק חלקית.

בשנות הגאות של הבורסה הישראלית, בתחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, הבנקים שלחו את הציבור לקנות מניות בנקים. זאת הייתה תקופה שבה הקהל הרחב היה מעורב בבורסה הרבה יותר מהיום; הציבור השקיע בעיקר ישירות במניות, ובעיקר של הבנקים. הציבור - אתם, ההורים שלכם, אולי גם הסבים והסבתות - היו נכנסים לסניף הבנק, ושם היועץ היה אומר להם במפורש: "קנו את בל"ל", "קנו הפועלים". בלי חסמים, בלי טפסים, בלי רגולציה חונקת.

הציבור קנה את מניות הבנקים - וזה הוויסות הגדול, זה הניפוח הגדול. מדי יום זרמו פקודות קנייה מיועצי הבנקים למניות הבנקים, וכך התנפחה הבועה. במקביל, כמו להוסיף שמן למדורה - הבנקים קנו מניות של עצמם, כי זו הייתה ההשקעה הטובה ביותר.

והנה, בלי לשים לב, קפץ כאן עוד מוטיב חוזר של בועה - המנפחים של הבועה מתחילים להאמין בשקר של עצמם. הבנקים בשנות ה-80' האמינו שהניפוח הוא לא ניפוח, אלא אמת כלכלית; והבנקים האמריקאיים לפני עשר שנים (במשבר 2008) האמינו שהנגזרים שהם עצמם ייצרו על משכנתאות הציבור (מכשירי הסאבפריים) הם נכס טוב. אז הם קנו מכשירים של עצמם והתמוטטו יחד איתם.

מאיפה הכסף לוויסות?

הבנקים בשנות ה-80' פשוט ויסתו את מחירי המניות - הם שלחו את הציבור לקנות, הם קנו בעצמם, הם מנעו ירידות כאשר היו היצעים, דרך רכישות עצמיות. עכשיו מתירים להם לרכוש מניות של עצמם. רכישה עצמית זה נהדר לבעלי המניות - מעבר להבעת אמון מצד בעלי החברה במניות שלה, זה מפחית את מספר המניות ומגדיל את הרווח למניה, כלומר התשואה למשקיעים עולה. אלא שבמקרה של גופים פיננסיים זה גם פתח לצרות, כי העניין אצלם הוא לא הרכישות העצמיות, אלא מקור הכסף לרכישות.

כשבנקים קונים מניות של עצמם, האם הם משתמשים במזומנים שלהם עצמם לשם כך? ומה זה בכלל "המזומנים של הבנק" - האם אפשר להפריד את המזומן של הבנק מהמזומנים שהתקבלו דרך ההפקדות שלכם בעו"ש? האם לכסף יש ריח? ואם כך, מהי בעצם המשמעות של רכישות עצמיות - שמי שמממן אותן הוא הציבור?

הבעיה ברכישות עצמיות של מוסדות פיננסיים - וזה לא רק בנקים, כי אם גם חברות ביטוח ובתי השקעות - היא שהם שולטים על כספי ציבור בכמות גדולה פי כמה וכמה מההון שלהם. הגופים האלה יכולים תיאורטית לרכוש מחר בבוקר מניות של עצמם במיליארדים רבים - אין להם הרי בעיה של כסף: יש להם מזומנים של עצמם; יש להם השקעות שמנוהלות דרכם; יש כספים של הציבור שנמצאים אצלם. הכול אמור אולי להיות מופרד, אבל יש מקומות של חפיפה וערבוב בין הכספים.

אם תפתחו מאזנים של הגופים האלה תקבלו שיש להם יותר מזומנים מאשר הון, ובמקרים רבים מזומנים גם מעל שווי השוק שלהם. תיאורטית הם יכולים לקנות את עצמם באופן מלא.

עד עכשיו הם לא עשו זאת - הבנקים לא רכשו כי הפיקוח כאמור אסר עליהם; חברות הביטוח ובתי ההשקעות לא רכשו גם בגלל מגבלות רגולטוריות, אבל בעיקר כי הם הבינו שזה עלול להיתפס כבעייתי.

רעיון טוב, יישום מסוכן

עכשיו, כשהגופים קיבלו אור ירוק, יש כאן פרצה שעלולה להיות מסוכנת. זה מסוג הדברים שאין בהם מקום לאפור, אלא רק שחור ולבן. הרגולטור שלנו לא יכול לשלוט באופן מוחלט במה שחברת הביטוח עושה בכספים המנוהלים או במזומנים שלה. הפיקוח מוגבל, ויש פרצות, וזאת כנראה הסיבה האמתית (גם אם לא פוליטיקלי קורקט להגיד אותה) שעד היום לא אושרה מכירה של חברת ביטוח לסינים. חוששים מהם. גורם שישתלט על חברת ביטוח מקומית - סיני או אחר, עשוי "לשחק" בסכום יחסית קטן ביחס למאות המיליארדים שמנוהלים אצלו, ואף אחד לא יידע.

תדמיינו שבכספי קופת הגמל שלכם רוכשים נכס בלונדון ב-500 מיליון דולר, אבל הנכס הזה שווה 380 מיליון דולר. לא רק שזה אפשרי, זה גם פשוט, וככה אפשר להעביר 120 מיליון דולר לאן שרוצים. הכוח הזה, ויכולת התמרון בכסף גדול, הם חסרי פרופורציה להשקעה הכספית - עלות השליטה בגופים פיננסיים היא כסף קטן לעומת הכספים המנוהלים בהם.

ואם הגופים האלה יוכלו לקנות את עצמם, אז בכלל הם יוכלו לחגוג. הבעלים יוכלו להחזיר לעצמם את רוב ההשקעה דרך רכישות עצמיות - הבעלים רוכש שליטה שנמכרת אחר כך לחברה עצמה, וכך עם השקעה נמוכה שולט בגוף ענק.

אני מודה שזה נשמע קונספירטיבי. אבל תדמיינו שהתהליך הזה מתרחש על פני זמן. לצורך הדוגמה, כל שנה הגוף הזה קונה 15%-20% מהמניות שלו - זה כבר לא דמיוני. וזה עוד בלי קשר לכך שהגוף דרך מכשירי ההשקעה שלו יכול לקנות נתח מהמניות - זו אמנם לא נחשבת רכישה עצמית, אבל אם מתעמקים במהות הרכישה, זה די דומה.

אז אני בטוח שהפיקוח על הבנקים מגביל ויגביל את הרכישות העצמיות של הבנקים, ואני משוכנע שזה יהיה מאוד מבוקר ובהיקף נמוך. אבל, פרצה זו פרצה - והיא קוראת לגנב. 

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים