גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרצה מסוכנת: האם ויסות מניות הבנקים יכול לחזור

ויסות מניות הבנקים לפני 35 שנה היה הסיבה למפולת הגדולה ביותר בשוק הישראלי ● בשבוע שעבר הפיקוח על הבנקים אישר לבנקים לקנות מניות של עצמם – למה זו פירצה מסוכנת בחברות הפיננסים?

ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר
ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר

35 שנה עברו מאז הוויסות של מניות הבנקים - ויסות של שנים שניפח את מניות הבנקים והפך הרבה אנשים לעשירים מאוד, אבל בעיקר על הנייר. הבלון הזה התפוצץ, ואנשים איבדו את רוב כספם. זהו אמנם סופו של כל בלון, אבל בסיפור הזה המדינה התערבה והחליטה להציל את הבנקים וגם את המשקיעים. הבנקים קיבלו ממנה תמיכה וגיבוי, והמשקיעים קיבלו סוג של איגרות חוב במקום מניות בנקים, ש"בזכותן" במקום להפסיד 95% הם הפסידו 60%-70% מהכסף.

ההצלה הזו של המדינה היא למעשה הסדר חוב לכל דבר ועניין, רק בהיקף גדול יותר מכל ההסדרים של השנים האחרונות. דלק נדל"ן, אפריקה השקעות, אלביט הדמיה ועוד עשרות חברות שנקלעו לקשיי החזר - גם אם תיקחו את כולן יחד - לא מתקרבים להסדרי החוב שהיו אז במערכת הבנקאית.

בשנים שעברו מאז, הפיקוח על הבנקים אסר על הבנקים להשקיע במניות של עצמם, והשבוע, כאמור 35 שנים אחרי, ביטל הפיקוח את האיסור הזה. כעת בנקים יכולים להשקיע בעצמם, ולבצע רכישות עצמיות של מניותיהם. האיסור שהיה בתוקף עשרות שנים נקבע בגלל ההבנה שרכישה עצמית הייתה הגורם העיקרי לוויסות מניות הבנקים, ולמפולת שהגיעה אחריה. זה נכון רק חלקית.

בשנות הגאות של הבורסה הישראלית, בתחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, הבנקים שלחו את הציבור לקנות מניות בנקים. זאת הייתה תקופה שבה הקהל הרחב היה מעורב בבורסה הרבה יותר מהיום; הציבור השקיע בעיקר ישירות במניות, ובעיקר של הבנקים. הציבור - אתם, ההורים שלכם, אולי גם הסבים והסבתות - היו נכנסים לסניף הבנק, ושם היועץ היה אומר להם במפורש: "קנו את בל"ל", "קנו הפועלים". בלי חסמים, בלי טפסים, בלי רגולציה חונקת.

הציבור קנה את מניות הבנקים - וזה הוויסות הגדול, זה הניפוח הגדול. מדי יום זרמו פקודות קנייה מיועצי הבנקים למניות הבנקים, וכך התנפחה הבועה. במקביל, כמו להוסיף שמן למדורה - הבנקים קנו מניות של עצמם, כי זו הייתה ההשקעה הטובה ביותר.

והנה, בלי לשים לב, קפץ כאן עוד מוטיב חוזר של בועה - המנפחים של הבועה מתחילים להאמין בשקר של עצמם. הבנקים בשנות ה-80' האמינו שהניפוח הוא לא ניפוח, אלא אמת כלכלית; והבנקים האמריקאיים לפני עשר שנים (במשבר 2008) האמינו שהנגזרים שהם עצמם ייצרו על משכנתאות הציבור (מכשירי הסאבפריים) הם נכס טוב. אז הם קנו מכשירים של עצמם והתמוטטו יחד איתם.

מאיפה הכסף לוויסות?

הבנקים בשנות ה-80' פשוט ויסתו את מחירי המניות - הם שלחו את הציבור לקנות, הם קנו בעצמם, הם מנעו ירידות כאשר היו היצעים, דרך רכישות עצמיות. עכשיו מתירים להם לרכוש מניות של עצמם. רכישה עצמית זה נהדר לבעלי המניות - מעבר להבעת אמון מצד בעלי החברה במניות שלה, זה מפחית את מספר המניות ומגדיל את הרווח למניה, כלומר התשואה למשקיעים עולה. אלא שבמקרה של גופים פיננסיים זה גם פתח לצרות, כי העניין אצלם הוא לא הרכישות העצמיות, אלא מקור הכסף לרכישות.

כשבנקים קונים מניות של עצמם, האם הם משתמשים במזומנים שלהם עצמם לשם כך? ומה זה בכלל "המזומנים של הבנק" - האם אפשר להפריד את המזומן של הבנק מהמזומנים שהתקבלו דרך ההפקדות שלכם בעו"ש? האם לכסף יש ריח? ואם כך, מהי בעצם המשמעות של רכישות עצמיות - שמי שמממן אותן הוא הציבור?

הבעיה ברכישות עצמיות של מוסדות פיננסיים - וזה לא רק בנקים, כי אם גם חברות ביטוח ובתי השקעות - היא שהם שולטים על כספי ציבור בכמות גדולה פי כמה וכמה מההון שלהם. הגופים האלה יכולים תיאורטית לרכוש מחר בבוקר מניות של עצמם במיליארדים רבים - אין להם הרי בעיה של כסף: יש להם מזומנים של עצמם; יש להם השקעות שמנוהלות דרכם; יש כספים של הציבור שנמצאים אצלם. הכול אמור אולי להיות מופרד, אבל יש מקומות של חפיפה וערבוב בין הכספים.

אם תפתחו מאזנים של הגופים האלה תקבלו שיש להם יותר מזומנים מאשר הון, ובמקרים רבים מזומנים גם מעל שווי השוק שלהם. תיאורטית הם יכולים לקנות את עצמם באופן מלא.

עד עכשיו הם לא עשו זאת - הבנקים לא רכשו כי הפיקוח כאמור אסר עליהם; חברות הביטוח ובתי ההשקעות לא רכשו גם בגלל מגבלות רגולטוריות, אבל בעיקר כי הם הבינו שזה עלול להיתפס כבעייתי.

רעיון טוב, יישום מסוכן

עכשיו, כשהגופים קיבלו אור ירוק, יש כאן פרצה שעלולה להיות מסוכנת. זה מסוג הדברים שאין בהם מקום לאפור, אלא רק שחור ולבן. הרגולטור שלנו לא יכול לשלוט באופן מוחלט במה שחברת הביטוח עושה בכספים המנוהלים או במזומנים שלה. הפיקוח מוגבל, ויש פרצות, וזאת כנראה הסיבה האמתית (גם אם לא פוליטיקלי קורקט להגיד אותה) שעד היום לא אושרה מכירה של חברת ביטוח לסינים. חוששים מהם. גורם שישתלט על חברת ביטוח מקומית - סיני או אחר, עשוי "לשחק" בסכום יחסית קטן ביחס למאות המיליארדים שמנוהלים אצלו, ואף אחד לא יידע.

תדמיינו שבכספי קופת הגמל שלכם רוכשים נכס בלונדון ב-500 מיליון דולר, אבל הנכס הזה שווה 380 מיליון דולר. לא רק שזה אפשרי, זה גם פשוט, וככה אפשר להעביר 120 מיליון דולר לאן שרוצים. הכוח הזה, ויכולת התמרון בכסף גדול, הם חסרי פרופורציה להשקעה הכספית - עלות השליטה בגופים פיננסיים היא כסף קטן לעומת הכספים המנוהלים בהם.

ואם הגופים האלה יוכלו לקנות את עצמם, אז בכלל הם יוכלו לחגוג. הבעלים יוכלו להחזיר לעצמם את רוב ההשקעה דרך רכישות עצמיות - הבעלים רוכש שליטה שנמכרת אחר כך לחברה עצמה, וכך עם השקעה נמוכה שולט בגוף ענק.

אני מודה שזה נשמע קונספירטיבי. אבל תדמיינו שהתהליך הזה מתרחש על פני זמן. לצורך הדוגמה, כל שנה הגוף הזה קונה 15%-20% מהמניות שלו - זה כבר לא דמיוני. וזה עוד בלי קשר לכך שהגוף דרך מכשירי ההשקעה שלו יכול לקנות נתח מהמניות - זו אמנם לא נחשבת רכישה עצמית, אבל אם מתעמקים במהות הרכישה, זה די דומה.

אז אני בטוח שהפיקוח על הבנקים מגביל ויגביל את הרכישות העצמיות של הבנקים, ואני משוכנע שזה יהיה מאוד מבוקר ובהיקף נמוך. אבל, פרצה זו פרצה - והיא קוראת לגנב. 

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט: הנאסד"ק קופץ ביותר מ-2%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו