שלמה רודב / צילום: תמר מצפי
האם חברת בזק מפירה בשיטתיות ולאורך שנים הוראה האוסרת על חברי הדירקטוריון שלה להימצא במצב של ניגוד עניינים? מדובר על מצב לפיו מכהנים הדירקטורים בבזק במקביל גם כדירקטורים בחברות-בנות - מצב המנוגד להפרדה המבנית החלה על בזק.
הסוגיה עלתה בעקבות החלטת דירקטוריון בזק לתפקד כדירקטוריון משותף לבזק ולחברות-בנות שלה כאחד - החלטה שנחשפה ב"גלובס" ואשר נמצאת כעת לפתחו של משרד התקשורת שיידרש להכריע בה, אך היא מתייחסת לאופן תפקוד הדירקטוריון שנים אחורה.
כידוע, לבזק יש שלוש חברות-בנות גדולות - בזק בינלאומי, yes ופלאפון. על פי רישיון בזק, סעיף 9.2 (ג'): "מבלי לגרוע מחובתה של החברה לפי פסקת משנה (ב), ומחובתו של עובד החברה לשמור על הסודיות של מידע מסחרי, לפי כללים ונהלים שנקבעו כאמור, לא ימונה עובד החברה לדירקטור בחברה-הבת, אם במסגרת התפקיד שממלא העובד בחברה יש לו גישה למידע מסחרי אודות מתחרה, אשר השימוש במידע המסחרי על ידי החברה-הבת עלול לפגוע בתחרות בינה לבין מתחרה: לעניין זה עובד - למעט יו"ר הדירקטוריון של החברה".
המשמעות המשפטית של הסעיף היא שדירקטור בחברה הוא עובד החברה, למעט היו"ר. לפיכך, דירקטורים בבזק אינם יכולים לשמש כדירקטורים בחברות-הבנות, מכיוון שהם חשופים למידע מסחרי תחרותי בחברת האם ובחברת-הבת.
מבחינה מעשית, דירקטור בבזק שהוא דירקטור גם בבזק בינלאומי וגם ב-yes עשוי להימצא במצב של ניגוד עניינים מובנה מכיוון ששתי החברות למעשה פועלות כעת בתחום הטלוויזיה (בזק בינלאומי משווקת את סטינג TV מבית yes). דוגמה נוספת לניגוד עניינים פוטנציאלי של הדירקטורים: בזק בינלאומי ופעילותה בתחום האינטרנט, לעומת בזק שמשווקת חבילות אינטרנט עם ספקיות מתחרות. למי נתונה חובת הנאמנות של אותו דירקטור במקרה כזה?
מסיבה זו רישיון החברה מייצר הפרדה גם בקרב הדירקטוריונים שתכליתה לעודד תחרות, גם אם מדובר בתחרות בין החברות-בנות בינן לבין עצמן ובינן לבין חברת האם.
ניגוד עניינים של שנים
הדירקטורים בבזק נמצאים בניגוד עניינים מובנה כבר שנים - מצב שלא זכה להתייחסות או טיפול. כך למשל בעסקת בזק-yes, אותם דירקטורים בבזק כיהנו כדירקטורים בחברת yes. באותה עסקה ניגוד העניינים היה משווע וזעק לשמיים, ולמרות זאת לא קם איש מקרב היועצים המשפטיים בדרישה לתיקון המצב. את השלכות ניגודי העניינים ניתן למצוא בחקירות הרשות לניירות ערך שהתגלגלה כידוע לתיק 4000. אם הדירקטוריונים של החברות היו עצמאיים, עסקאות מפוקפקות מעין אלו לא היו באות לאוויר העולם.
ההחרגה של יו"ר הדירקטוריון, כמי שמוגדר כגורם היחיד שרשאי להיות דירקטור בחברה האם ובחברות-בנות, באה בעקבות החלטה שקיבל שר התקשורת דאג אהוד אלומרט - בניגוד לעמדות הדרגים המקצועיים במשרד. מצב זה יצר פתח לאפשרות שיו"ר בזק יכול היה להתמנות ליו"ר החברות-בנות. בכל מקרה, מצב זה הוחרג בהשוואה ליתר הדירקטורים
ומקורבים לנושא ניסו אתמול לפרש את הוראות הרישיון באופן יצירתי, ולהסביר שדירקטור אינו עובד חברה - אך כאמור לשון הרישיון מסבירה אחרת. עוד ניסו לטעון בבזק כי התקבלו כל האישורים לכך, אך בדיקה דקדקנית במשרד התקשורת לא מצאה כל הוכחה לכך.
עוד טענו אותם מקורבים שלא כל חברי הדירקטוריון מכהנים באופן זהה כחברי דירקטוריון בחברות-בנות. אלא שזו היתממות: הרוב המכריע של הדירקטורים מכהנים בבזק ובחברות-בנות כאחד למעט מקרים בודדים שהוחלט אחרת. ומה לגבי טענת בזק לפיה הדירקטורים חייבים בטובת החברה כקבוצה ולכן אין ניגוד עניינים בין כהונתם בבזק לבין כהונתם בחברות-בנות? זו טענה שעומדת בניגוד לחובת הנאמנות שלהם לחברה שבה הם מכהנים, מכיוון שכאמור ניגוד העניינים הופך מובנה מפני שהוא מכפיף את האינטרס של חברת-הבת לאינטרסים של חברת האם או חברות אחיות.
במלים פשוטות, זה אומר שדירקטור בבזק לא יכול להחליט שנכון יותר לקדם את שירותי הטלוויזיה של yes על פני קידום שירותי הטלוויזיה של בזק בינלאומי.
באופן רחב יותר, הנושא קשור להפרדה המבנית החלה על בזק והשלכותיה - והאם היא נחוצה במתכונת הקיימת או לא. גם אם יש בהפרדה בעיות ועיוותים, בשורה התחתונה רישיון בזק הוא שקובע.
הדבר המוזר והחשוב ביותר בנושא הזה הוא התגובה של משרד התקשורת. במשרד הגיבו לפניית "גלובס" ואמרו: "למיטב ידיעתנו חברת בזק לא דיווחה למשרד, והמשרד לא אישר את המהלך". המשמעות היא, שלא רק שבזק עברה על הוראות הרישיון שלה בכל הקשור להחלטת הדירקטוריון לשמש כדירקטוריון משותף לחברות-בנות, היא גם עשתה זאת לאורך שנים ארוכות ומשרד התקשורת אפילו לא היה ער ומודע לכך. במלים אחרות, השיפור בממשל התאגידי בבזק דרוש למקצה שיפורים.
יהיה מעניין לראות האם בזק תתעלם מעמדת המשרד ותמנה דירקטורים נפרדים לחברות-בנות, או שמשרד התקשורת ייאלץ אותה לתקן את המצב.
מבזק סירבו להגיב לידיעה.
בנתיים בזק באופסייד / פרשנות
כמה תהיות עולות מההפרה המתמשכת של רישיון בזק: ראשית, בזק טוענת שהיא עובדת על פי אישורים והיתרים ושהיא לא חורגת. כשביקשנו לראות את האישורים הללו - בזק סירבה. שנית, ההיתממות - מדוע בזק צריכה להיאחז בכל מיני פירושים מפולפלים כאשר הרישיון מדבר בצורה ברורה על כך שמלבד היו"ר, הדירקטורים נחשבים לעובדים ולכן הם פוטנציאלית נמצאים בניגוד עניינים כאשר הם מכהנים בבזק ובחברות-בנות במקביל? שלישית, איפה היה משרד התקשורת כל השנים?
הבעיה של ניגודי העניינים בבזק הגיעה לשיא בעסקאות בעלי העניין המפורסמות הנחקרות ברשות לניירות ערך. כאשר דירקטורים מקבוצת יורוקום, שהיא הבעלים של yes, יושבים במקביל גם בדירקטוריון בזק, ובזק רוכשת את חלקה של יורוקום ב-yes, אין ניגוד עניינים יותר גדול מזה. ולמרות החקירות וכל מה שנחשף, לא קם איש במשרד התקשורת או מקרב היועצים המשפטיים של בזק ודרש להסדיר את העניין כך שמי שיושב כדירקטור בבזק לא יוכל לשבת גם כדירקטור בחברות-בנות או תחת היתר ומגבלות כאלה ואחרות.
סביר להניח שהעניין גם לא היה נחשף אלמלא ההחלטה של דירקטוריון בזק לכהן במקביל כדירקטוריון של החברות-בנות. משמעות ההחלטה היא אחת - האינטרס הקבוצתי מעל לכל. רק שעל פי החוק זה פסול. כל דירקטוריון חייב לפעול בצורה עצמאית לטובת החברה בלבד.
קחו למשל את הסיטואציה הבאה: פלאפון נזקקת לשירותי תמסורת. החברה קונה מבזק את התמסורות לחיבור האתרים שלה. מתחרותיה של פלאפון משתמשות לחיבור האתרים בתמסורות אלחוטיות יותר זולות. למה פלאפון לא משתמשת כמעט בתמסורות אלחוטיות יותר זולות? בגלל בזק. ואם בזק מורידה את המחיר לפלאפון עבור התמסורות, מה אמור לעשות אותו דירקטור שמכהן בדירקטוריון בזק? למה שהוא יסכים לתת הנחה לפלאפון, אם זה מנוגד לטובת החברה? לחילופין, למה אותו דירקטור בפלאפון לא ידרוש מהחברה להשתמש בתשתיות אלחוטיות במקום התמסורות הנייחות היקרות של בזק?
לכך בדיוק כיוון המחוקק ברישיון החברה - הוא רצה לצמצם למינימום את החיבור בין בזק לחברות-בנות שלה. מנגד, אין לכאורה בעיה בשיתופי הפעולה בין החברות-בנות עצמן כל עוד הן לא משתפות פעולה עם בזק.
הבעיה בכל הסיפור הזה היא שמדובר בדיון על אתמול. הוא חשוב והכרחי ונוגע לשמירה על החוק והוראות הרישיון - ואין לזלזל בכך - אבל הוא עדיין נוגע לשאלות וסוגיות בנושא ההפרדה המבנית שחייבים למצוא לה תחליף.