גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכול או כלום: נטפליקס תהפוך למעצמה או תפשוט את הרגל?

היא שורפת מזומנים בקצב מסחרר, מגייסת חוב והון והרבה ממנו וטועה בתחזיות - בשבוע שעבר זה היה בפעם השלישית בעשרת הרבעונים האחרונים ● בתגובה הפילו המשקיעים את המניה, מה שהאט את המומנטום החזק של ענקית המדיה ● האם נטפליקס מתקרבת למיצוי הפוטנציאל?

נטפליקס / צילום: שאטרסטוק
נטפליקס / צילום: שאטרסטוק

בשבוע שעבר, אחרי ששוב החמיצה את התחזית שלה ביותר ממיליון מנויים חדשים ברבעון השני של השנה - בפעם השלישית בעשרת הרבעונים האחרונים - צללה מניית נטפליקס  ביותר מ-14% והאטה את המומנטום החזק של חברת הזרמת תכני הווידאו. 

שני מרכיבים אובססיביים קיימים במודל העסקי של נטפליקס: הוצאות על תוכן וכמות מנויים. כמה אובססיה, ככה רגישות. וב-16 ביולי, כשפורסמו דוחותיה הכספיים של החברה לרבעון, המשקיעים כבר לא ידעו יותר את נפשם, הפילו כאמור את מניית החברה ומחקו 9 מיליארד דולר משוויה. הכול בגלל קצת פחות ממיליון מנויים שהפרידו בין תחזיות החברה והתוצאות לרבעון השני של 2018 - נקודה בים של 130 מיליון מנויים משלמים ברחבי העולם. 

כמות משתמשים

חוסר הסלחנות מדאיג עוד יותר, אם כוללים גם את השבועות המפעימים ושוברי השיאים האחרונים שעברו על החברה. תקופה שבה היא לקחה מדיסני האהובה את תואר חברת המדיה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק; ומ-HBO המוערכת את תואר חברת ההפקה עם מספר המועמדויות הגבוה ביותר לאמי בשנה אחת (112) - תואר שהאחרונה החזיקה בו ברצף במשך 17 שנה.

למרות ירידה של

מאוחר יותר ביולי הודיע רגולטור התקשורת הבריטי (Ofcom) כי יש כיום יותר מנויים בתשלום לנטפליקס ולאמזון פריים מאשר לחברות הכבלים המקומיות יחדיו. מגמה שבאה לידי ביטוי היטב במחקר שפרסם eMarketer בשבוע שעבר, שהעריך כי במהלך 2018 צפויים 765 מיליון איש ברחבי העולם להשתמש בשירות OTT (שירות תוכן באמצעות האינטרנט - ו.א) לפחות פעם אחת בחודש. 44% מהם ישתמשו בנטפליקס. בארה"ב, קנדה, דנמרק, שבדיה ונורבגיה מדובר על יותר מ-50% מהצופים; בבריטניה, גרמניה, פינלנד, אוסטרליה והולנד מדובר על בין 43%-33% מהצופים. עוצמה ששלחה את המתחרות להילחם בקרבות קשים ויקרים של השתלטות, מיזוגים ורכישות.

למרות האכזבה מצד האנליסטים, המספרים בדוחות הכספיים היו נאים: בזירה הבינלאומית נוספו 4.47 מיליון מנויים, ובארה"ב לבדה נוספו 670 אלף מנויים חדשים. אבל כל זה לא ניחם כאמור את המשקיעים שראו שוב תזרים מזומנים שלילי, ואולי לא מספיק מנויים חדשים. המנכ"ל ריד הייסטינגס ניסה לבטל את הטעות בתחזית ואמר כי "היינו בסרט הזה", והסביר שהם לא מבינים למה הם כל הזמן טועים. "העסק הזה גמיש", ניסה להרגיע בשיחה עם משקיעים. אבל אם הזמנים כל-כך טובים, מה מטריד את המשקיעים? 

הוצאה על תוכן

לא יראו תזרים חיובי בשנים הקרובות

הייסטינגס לא מפחד להודות שנטפליקס היא לא חברה בוגרת אלא מאמץ נרטיב של סטארט-אפ בן 30. זה בא לידי ביטוי בהתמקדות בצמיחה ולא ברווחים, ממש כאילו היא לא נסחרת בנאסד"ק כבר 18 שנה. כדי לשרת את המטרות העסקיות, החברה פועלת כמו כל חברת הזנק שאפתנית: היא מגייסת חוב והון - והרבה ממנו. רק ב-3 השנים האחרונות השלימה נטפליקס 5 גיוסים של מעל למיליארד דולר כל אחד.

נטפליקס גם שורפת מזומנים בקצב מסחרר שדומה לחברות כמו אובר וספייסX. בשנת 2016 היא שרפה 1.7 מיליארד דולר, ב-2017 הסכום כבר עלה ל-2 מיליארד דולר ואת 2018 היא צפויה לסגור עם 3.4 מיליארד דולר פחות. הסכומים האסטרונומים הם מה שמפרידים בין החברה ותזרים מזומנים חיובי, מה שאולי היה מעלה חיוך על פניהם של כמה משקיעים בוול סטריט. אבל חיוכים זה לחלשים, והייסטינגס הבטיח למשקיעים שהם לא יראו תזרים מזומנים חיובי בשנים הקרובות.

ההבטחה של מנכ"ל נטפליקס דומה מאוד להבטחה שנתן מנכ"ל טכנולוגיה אחר למשקיעיו לפני 20 שנה. אז היה זה ג'ף בזוס שהבהיר למשקיעים שכדי שאמזון תיהפך לכוח דומיננטי בזירת המסחר המקוון, הם צריכים להיות סבלניים. מאוד סבלניים. הייסטינגס מבקש סבלנות דומה כדי לפתח מוצר שיעניק למנויים כל מה שהם צריכים, מעין 'one stop shop' בידורי. זהו משחק ארוך-טווח שאף חברת הפקה לא עושה במחויבות הזו, ומה שאולי יוביל את נטפליקס לחברה הדומיננטית בעולם בתחום שמאופיין בפעילות מקומית מוגבלת.

אבל עד שזה יקרה, טעות של מיליון מנויים חדשים גורמת למשקיעים הסקפטיים, אלו שחרדים לקצב שריפת המזומנים והגיוסים הנרחבים, לראות בהתנהלותה של החברה כחסרת אחריות כלכלית. חלקם נתקפו בפחד גבהים והחליטו ללחוץ על כפתור השהיה. חלקם אף חששו מהגרוע מכל, שאותה "חברת צמיחה" מגלה סימני האטה משום שהיא לא רק פספסה את התחזית, אלא גם רשמה פחות מנויים חדשים לעומת הרבעון הראשון של 2018. יכול להיות, אם כך, שהבאר מתייבשת ונטפליקס מתקרבת למיצוי הפוטנציאל שלה.

מטענים של חברת טכנולוגיה

לפני שיהיה אפשר לדבר על ההשקעות העצומות בתוכן והיכן הסכנות שאורבות לנטפליקס, חייבים להתייחס לפיל שבחדר: נטפליקס היא חברת טכנולוגיה. נכון שזה מאוד מפתה (ויש בזה גם הרבה מן האמת) להציב את המספרים שלה בהשוואה לאלה של דיסני, טיים וורנר ויתר חברות הכבלים, אבל הרבה לפני כן מדובר בחברת טכנולוגיה פר-אקסלנס שפיתחה ושיכללה כלים טכנולוגיים בתחום ששיבשו והפכו על-פניה את הדרך שבה אנחנו צופים בטלוויזיה.

נטפליקס הייתה הראשונה להבין שאם היא רוצה להשתלט על העולם, כדאי מאוד שיהיו לה את הכלים לעשות את זה. מה הטעם לנסות להגיע לשווקים מתפתחים ומתעוררים אם אין פס רחב שיתמוך בשירותים? לכן פיתחו בחברה כלי בינה מלאכותית בשם אופטימיזציה דינמית שעוזר להבטיח איכות תמונה גבוהה. בנוסף היא פיתחה אלגוריתם חכם אחר שסורק ומנתח כל אחד מהסרטים והסדרות על הפלטפורמה העצומה בשיטה שכונתה בחברה "תורת הקוונטים של נטפליקס" ליצירת אלפי-מיקרו ז'אנרים. ואולי הפיתוחים המפורסמים ביותר של נטפליקס הם האפשרות לדלג על הקדמות, הפעלה אוטומטית של הפרק הבא ופרסום בבת-אחת של עונה שלמה של כל סדרה. ברוכים הבאים לעלייתה של צפיית הבינג'.

מאחורי האסטרטגיות האלה מסתתר מכרה זהב: העדפות של 130 מיליון צופים (ובממוצע עד שניים על כל מנוי), שנטפליקס יודעת במה וכמה הם צופים; באילו שעות, מי הם השחקנים והז'אנרים האהובים עליהם; כמה פרקים הם ראו בסדרת הריאליטי החדשה עד שהתייאשו; או כמה פעמים הם רואים שידורים חוזרים של הסדרה "חברים". את הביג-דאטה הזה - ההרגלים והעדפות של מיליוני הצופים - מזקקים בנטפליקס לתובנות ומשתמשים בהן כדי לחזות איזה פרויקט כדאי להפיק ואיך, ומתי להעלות אותו כדי שימשוך את מירב הצופים.

אבל עם הכוח מגיעה גם אחריות גדולה. העובדה שנטפליקס היא חברת טכנולוגיה אומרת שהתחרות שלה מגיעה לא רק ממיקי מאוס או מ"משחקי הכס", אלא גם מאפל, אמזון, פייסבוק וגוגל. ענקיות טכנולוגיה שכבר היום מתפתחות בתחום התוכן המקורי, שיש להן פלטפורמות דומיננטיות ופופולריות להחריד, ובעיקר - כיסים עמוקים ביותר כדי לערער על עתידה של  נטפליקס. בפרפרזה על הייסטינגס עצמו: נטפליקס צריכה להפוך לאמזון או לאפל, לפני שאמזון ואפל יצליחו להפוך לנטפליקס.

הכול או כלום 

במהלך 2018 צפויה נטפליקס להשקיע 8 מיליארד דולר בתכנים מקוריים ו-4 מיליארד דולר נוספים ברכישת זכויות לסרטים ולסדרות אחרות. מה שמביא את הסיכום הכללי ל-12 מיליארד דולר בתוכן - יותר מכל שחקנית אחרת בתחום (חוץ משידורי ספורט), וגם יותר מהמתחרות בעולם הסטרימינג כמו אמזון ו-Hulu, או מסורתיות כמו דיסני, טיים וורנר ו-NBCUniversal.

ההשקעה הזו תביא לעולם 700 הפקות מקור חדשות במהלך 2018. בתוך המספר הזה מסתתרות 80 סדרות שאינן דוברות השפה האנגלית ומיועדות לשווקים מקומיים, אולי ההבדל המהותי בין נטפליקס למרבית המתחרות שמכוונות את התכנים שלהן לשוקים ספציפיים ובודדים.

בשיחה עם המשקיעים בפרסום הדוחות הרבעוניים האחרונים, אמר טד סרנדוס, האחראי על התכנים בנטפליקס, כי הם "מאוד נרגשים ממגוון הסדרות והאופן שבו הן מתקבלות אצל הלקוחות". הייסטינגס עצמו אמר כי הם מרוצים מההתקדמות בפעילות בהודו, וכי החברה "זוכה להצלחה רבה ומבססת את המוניטין שלה". אבל מה זה בעצם אומר? לא הרבה.

כמו חברות טכנולוגיה אחרות, גם נטפליקס מגנה בחירוף-נפש על כל נתוני הצפייה שלה. מה שאולי היה יכול להתקבל בדממה ובהבנה אלמלא אנליסטים רבים לא היו טוענים כי מה שמוגדר בפי עיתונאים ומבקרים רבים כתוכן "זבל" שנטפליקס מייצרת בהמונים, היא סיבה עיקרית לאי-העמידה ביעדיי המנויים החדשים.

אבל - וזה אבל גדול - אצל נטפליקס איכות היא לא מילת הקסם. לא שזו מילה רעה, אלא שזו פשוט לא המטרה. מאסת התכנים האסטרונומית נועדה ליצור מעורבות צרכנים גבוהה, באמצעות מה שהייסטינגס מכנה זרם יציב של בידור להמונים. הכל כדי להדביק את המנויים כמה שיותר למסך, ולא סתם מסך (כי הם דבוקים אליו בכל מקרה במשך 2.8 שעות ביום לפי מחקרים) - דבוקים למסך שלה. כדי לעשות זאת הם מוכנים לפגוע בפרות קדושות כמו השאיפה ליצור תכנים שיזכו לשבחי המבקרים. "טעם המבקרים", אמר הייסטינגס בתגובה לירידה הדרמטית בדירוגי התכנים המקוריים, "מנותק מאוד מטעם ההמונים". מנהל התוכן סרנדוס הרחיב כי "מבקרים פונים לקהל ספציפי שאכפת לו מאיכות... לא לציבור הרחב שקובע אם סרט יכניס כסף או לא".

נטפליקס עצמה הסבירה בדוחות האחרונים שלה את המשוואה הכלכלית בבחירת התכנים ואת עומק אידיאולוגיית הנפח של תוכן. "אנחנו נעזרים במודלים סטטיסטיים מפורטים כדי לקבוע כמה שעות צפייה תניב כל פיסת תוכן על-פני תקופת הרישיון שלה. אנו משווים את המחיר לשעה שנצפתה מול עסקאות תוכן אחרות דומות. אנו מחפשים מעורבות גבוהה ויעילות כלכלית. בעת חידושי סדרה, אנחנו מחפשים תכנים עם ביצועים טובים (כמות שעות צפייה לעומת העלות - ו.א)". לבסוף סיימה החברה עם שורת-המחץ: "אנו מרגישים שיש לנו רוחב מכובד של תוכן, כך ששום כותר או סדרת כותרים הכרחי עבורנו". לא דברים פשוטים לבלוע אם אתה משקיע בחברה שמשקיעה הון שלא נראה כדוגמתו בתכנים מקוריים.

אצל נטפליקס המשוואה היא פשוטה: ככל שיהיה יותר תוכן יהיו יותר מנויים, וככל שיהיו יותר מנויים - כך היא תוכל לייצר יותר תוכן ולהגדיל את זרם הבידור. וכל עוד זה האחרון יהיה יציב וגדול מספיק - המוצר שלה יהיה חסר תחליף למנויים רבים. קהל נאמן ומסור שלא ישלם עבור תוכן אצל מתחרים ושידע להכיל גם עליית מחירים.

אבל אם במקרה האנליסטים צודקים ואיכות תוכן נמוכה מרחיקה מנויים חדשים, המודל העסקי של נטפליקס יפגע בחומה של צמיחה ויקרוס כמו מגדל קלפים. ככה זה אצל נטפליקס - הכול או לא כלום: או שהיא תהפוך למעצמת התקשורת הגדולה בעולם - או שהיא תפשוט את הרגל. 

מה קורה בישראל?

לפני שנה בדיוק השיקה נטפליקס את שירותיה בישראל באופן רשמי, ולפי ההערכות מספר המנויים של החברה בישראל עומד על כ-100 אלף בתי-אב. זאת, לעומת 130 מיליון מנויים ב-190 מדינות, כשלפי דיווחה 5 מיליון מנויים התווספו ברבעון האחרון, מרביתם, אגב, מחוץ לארה"ב.

המחיר למנוי בישראל נע בין 30-50 שקל בחודש (משתנה בהתאם למספר המסכים שבהם ניתן לצפות במקביל, מ-1 ועד 4), כאשר החודש הראשון הוא חינמי ואפשר להתנתק מהשירות בכל עת. ההתחברות יכולה להיעשות באופן עצמאי או דרך מסלול הטלוויזיה של פרטנר, כשמנויי החברה לא משלמים על השירות ב-6 החודשים הראשונים. לפי דיווחי החברה, מספר מנויי פרטנר טי.וי עומד על כ-80 אלף. גם הוט הכריזה לאחרונה על פתיחת האפשרות לצפות בתכני נטפליקס למנויה, אולם מדובר בגישה לאפליקציה דרך ממירי הוט (בשלב זה רק לממיר Fiber 4k). 

גם לקוחות סלקום טי וי יכולים לצפות בתכני נטפליקס. נזכיר כי בחודש פברואר האחרון יצאה סלקום במבצע לפיו היא תעניק למנויים החזר כספי של 30 שקל בחודש למשך חצי שנה, כדמי המנוי של נטפליקס. בתגובה לפרסום, הודיעה נטפליקס בשעתו שאין שיתוף פעולה בין שתי החברות והפרסום אינו מקובל עליה. מאז למעשה המבצע הזה מתקיים מתחת לרדאר, כלומר שלקוחות שמציגים חשבונית מקבלים החזר כספי בהתאם. מספר המנויים בסלקום טי וי עומד על כ-200 אלף בתי אב אולם לא ברור כמה מהם מנויים על שירותי הצפייה של נטפליקס.

לצד התכנים, אחד היתרונות שמביאה עמה נטפליקס, בדומה לשירותי הצפייה במתכונת של V.O.D, הוא היכולת לצפות בבינג' בסדרות, כל אחד בזמן ובמועד שנוח לו. התודעה של הצופים ליתרון הזה באה לידי ביטוי בקיצור משמעותי של משך הימים מרגע ההצטרפות לשירות של החברה ועד לצפייה בבינג' הראשון. כך, ב-2012 עמד משך הזמן עד לצפייה בבינג' הראשון על כ-20 ימים בממוצע, ואילו ב-2017 מדובר ב-3 ימים מרגע ההתחברות לשירות ועד לסדרה הראשונה. 

לאחרונה שינתה נטפליקס את ממשק הטלוויזיה שלה, במטרה ש"הממשק החדש יסייע במציאת תכנים במהירות". מדובר למעשה בתוספת של תפריט צד שהיא אכן יעילה גם לשמירת הרשימה האישית של הצופה. בדומה לחברות אחרות שפועלות כדי להתאים את התכנים למשתמש (דוגמת ספוטיפיי בעולמות המוסיקה), גם נטפליקס מנסה לעניין את הצופים בתכנים שהיא מצאה שהם מתאימים להם על בסיס צפיות קודמות ועל בסיס הצלבת פרופילים עם צופים אחרים שצרכו עולמות תוכן דומים. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?