תוכנית שדה דב 'הגדולה' צלחה עוד שלב המוסדות התכנון. הוועדה המחוזית במחוז תל אביב החליטה היום להפקיד את התוכנית במסגרתה צפויות להיבנות 16 אלף יחידות דיור חדשות במקום שדה התעופה שיפונה. נזכיר כי מדובר בתוכנית הרחבה לפינוי השדה האזרחי מהמתחם, תוכנית שקודמה על ידי המדינה ועיריית תל אביב-יפו בשנים האחרונות וזוכה גם לתמיכה של נציגי בעלי הקרקעות הפרטיות במתחם. עוד נזכיר כי במסגרת המאבק על הותרת שדה התעופה האזרחי במקומו, החליטו בעיריית תל אביב-יפו לקדם תוכנית מקבילה, תוכנית שזכתה לכינוי 'חלופת חולדאי' שמציעה בינוי רק על חלק מהמתחם, של 8,000 יחידות דיור בלבד, ללא צורך בפינוי השדה. תוכנית זו אושרה בוועדה המקומית תל אביב-יפו, אולם המדינה, כמו גם נאמני הגוש הגדול המייצגים את בעלי הקרקע הפרטית במתחם, מתנגדים לה. נכון להיום, בעוד התוכנית הגדולה יותר ממשיכה להתקדם בוועדה המחוזית, חלופת חולדאי טרם נקלטה בוועדה המחוזית וטרם נקבע לה דיון.
תוכנית שדה דב שנידונה היום בוועדה המחוזית כוללת כאמור היצע עתידי של 16 אלף יחידות דיור לצד כ-514 אלף מ"ר עבור מבני ציבור, כ-126 אלף מ"ר עבור מסחר, כ- 333 אלף מ"ר עבור שטחי תעסוקה, כ-125 אלף מ"ר עבור מלונאות וכ-385 דונם שטחי פארק וגנים ציבוריים. עוד על פי התוכנית, 6,900 מהדירות שייבנו במתחם מוגדרות כדיור בהישג יד שעתיד לבוא לידי ביטוי בדיור בשכר דירה מופחת, דיור ציבורי, בתי גיל זהב ודירות לסטודנטים.
גבולות התוכנית הם מתחם רידינג מדרום; תוכנית תא/3700 מצפון; שכונות 'נופי ים' ו'ל' ממזרח. שטחה הכולל של התוכנית הינו כ-2,500 דונם. הבנייה המוצעת בתוכנית כוללת בנייה מרקמית בת 5-10 קומות לאורך הרחובות הראשיים, ובנייה של כ-35 מגדלים של עד 40 קומות המלווים את הצירים המרכזיים. מהוועדה המחוזית נמסר כי: "התכנון המוצע כולל מגוון שטחים ציבוריים, לרבות שני פארקים במערב התוכנית (פארק המסלול והפארק החופי) וכן פארק נוסף החוצה את התוכנית ממזרח למערב ומקשר בין שדרת מבני הציבור לחוף הים. מבני הציבור המתוכננים ברובע יתנו מענה ציבורי הן לתושבי השכונה והן מענה עירוני חשוב לצמיחתה של העיר לאור אישורן של תכניות להתחדשות עירונית ברבעים ההיסטוריים. כמו כן, מוצע מערך רחובות ראשיים, שהראשי מבניהם הוא רחוב אבן גבירול שימשיך צפונה, ולאורכו יעבור קו הרכבת הקלה - 'הקו הירוק'".
עוד על פי התוכנית, רחוב איינשטיין הקיים ממשיך כשדרה עירונית עד הים, וכן מוצע פארק רציף החוצה את התוכנית ממזרח למערב, ולאורכו רצף שטחי ציבור ושדרה עירונית נוספת. בנוסף, מאחר וקו הרכבת הקלה ("הקו הירוק") עובר בתחום התוכנית מוצע לקבוע תקן חנייה מופחת ופרוגרסיבי במטרה להפחית משמעותית את השימוש ברכב פרטי.
עוד נמסר מהוועדה המחוזית כי: "שטח התוכנית יסומן כולו כשטח לאיחוד וחלוקה. התוכנית תקבע שווי מצב נכנס יחסי לכל בעלי הזכויות. בהכנת תכניות מפורטות תקבל כל חלקה את זכויותיה היחסיות בכל אחד מהמתחמים".
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, דניאלה פוסק, ציינה היום כי: "עקרונותיה של התוכנית מבטאים רוח תכנונית שונה מהמוכר בשכונות הקיימות מצפון לירקון. לעומתן, הרובע החדש תוכנן כרובע עירוני למגורים, מסחר תעסוקה ומלונאות עם נגישות לאמצעי תחבורה ציבורית שונים ובו מרחב ציבורי עשיר המתוכנן, זאת כדי ליצור איכות חיים מיטבית עבור התושב".
מתכננת מחוז תל אביב ברמ"י, גילי טסלר, מסרה כי: "זהו אחד הימים החשובים ביותר שידעה המערכת הציבורית, בראייתה את חשיבות התכנית והעמידה בצרכים וביעדיה של הממשלה ורשויות התכנון במדינת ישראל".
נזכיר כי שדה דב הוקם כשדה אזרחי בשנת 1938 מצפון לת"א בסמוך למתחם רידינג. לימים היווה השדה חלק מהמערך הצבאי של 'ההגנה' תחת המסווה של חברת 'אווירון'. עם הקמת המדינה הפך שירות האוויר של 'ההגנה' ל'טייסת א' ועם הקמת צה"ל לטייסת "הגמל המעופף" - הטייסת הראשונה של חיל האוויר אשר שכנו בשטח זה. כיום בתחום השדה, קיימים בסיס צבאי וטרמינל אזרחי.
עוד נציין כי החלטת הוועדה המחוזית היום תואמת את החלטת הממשלה 2392 מיום 4.1.2015 והסכם שוה"ם 3, שקבעו כי חלקו הצבאי של השדה יפונה עד ינואר 2019. כמו כן, פסק דין בבג"ץ 7487/15 מיום 25.1.2016 נתן תוקף להסכמת המדינה ומנהלי "הגוש הגדול" לדחיית המועד להפסקת הפעילות האזרחית, וזאת עד ליום 30.4.2017. ביום 17.7.2016 נחתם הסכם בין שר האוצר ושר הביטחון שמטרתו העברת הפעילות האזרחית בשדה דב לשטח השדה הצבאי, החל מאפריל 2017 (במועד פינויו של החלק האזרחי ועד פינוי מלא של השדה האזרחי והצבאי בינואר 2019). ביום 17.01.17 המליצה המועצה הארצית לשר האוצר, בהתאם להוראת סעיף 266 ה(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1065, לקבוע באמצעות צו - פטור מהיתר ומתוכנית, לבנייתו של טרמינל זמני אזרחי בשדה דב בתחום השדה הצבאי, וזאת לתקופה שעד תום הפעילות הצבאית בשדה. עם זאת, בעקבות התפתחויות נוספות, הטרמינל האזרחי לא נבנה. במקביל, ב-28.3.2017 חוקק 'חוק שדה דב', אשר קבע כי שדה התעופה דב הוז, ימשיך לשמש כשדה תעופה אזרחי כל עוד מתקיימת בו הפעילות הצבאית. ביום 24.6.18 ניתנה החלטת ממשלה 3910 אשר אישרה עקרונית את טיוטת חוק שדה דב )הנחיות מיוחדות) וקבעה את מועד הפינוי לנובמבר 2019 וביחס לשדה הצבאי יולי 2019.
עו"ד מרים דונין שוב, המייצגת עשרות בעלי קרקעות פרטיים במתחם הגוש הגדול המחזיקים במאות יחידות מברכת על החלטת ההפקדה. לדבריה, "אני שמחה שועדת התכנון לא נכנעה ללחצים של בעלי אינטרסים ודבקה בהסתכלות תכנונית טהורה. אמנם עוד הרבה מים יזרמו בירקון עד לבניה, אבל ללא הפינוי של השדה הצבאי והאזרחי לא יקום הפרויקט". דונין גם התייחסה לתוכנית החלופית, שאושרה בוועדה המקומית, וליוזמות שמקדמים חברי כנסת נגד פינוי שדה התעופה ואמרה: "הדבר תמוה בעיני כי ברור שהפעילות הצבאית יוצאת משדה דב וכעת מעוניינים להרחיב את פעילות השדה לטיסות בינלאומיות. המשך קיומו של שדה דב מנוגד לתכניות מתאר ארציות ולהחלטות ממשלה. זה אולי נוח לגורמים אינטרסנטים, אבל שדה דב מתקיים ללא שום תוקף ססטוטורי הוא לא מופיע בתוכניות מתאר ארציות ושוהה שם מכוח צו צבאי. למעשה כבר ב 1973 הסטאטוס שלו שונה ונקבע בתכנית 1111 שיש להזיזו משם. לפיכך מעבר לכך שהתכנית עצמה היא נכונה לעיר ולסביבותיה, ההסתכלות של גופי התכנון צריכה להיות תכנונית וקיום התחייבויות חוזיות של המדינה".
לדברי נעמה שיף, שותפה במשרד שוב ושות', המייצג בעלי זכויות רבים במתחם שדה דב, "אנחנו שמחים שתוכנית שדה דב הופקדה. לאור הלחצים הפוליטיים הגדולים להשארת השדה על כנו, קיימת חשיבות רבה להתאגדות בעלי הזכויות, יחד עם המנהלים של הגוש הגדול, על מנת לתת דחיפה לתוכניות ולקידומם. במקביל יש לתת את הדעת להתחייבויות והמועדים בהם יפונה השדה ולהתייחס לכך גם מול ההסכם עם המדינה והשלכותיו, שכידוע אמורה לקבל מחצית מהזכויות. לאור זאת קיימת חשיבות רבה לבקשות שהוגשו על ידי משרדנו, המבקשות את חשיפת שמות בעלי הקרקע לכולם, כך שכל אחד ידע מיהם שותפיו ויוכל לרכזם לפעילות משותפת. לא ברור מדוע המנהלים, שלכאורה אינטרס הבעלים צריך להיות לנגד עיניהם, מנסים להחביא האינפורמציה ולשמרה תחת ידיהם. וזאת כאשר הדבר עלול להזיק לשיתוף פעולה בין כלל הבעלים השונים".
בחברה להגנת הטבע, התומכת בתכנית הרחבה יותר, מציינים כי: "פינוי שדה דב יאפשר יצירת צירים רוחביים, שיקשרו את רבעי צפון העיר לים, הפינוי יפחית את זיהום האוויר ואת מפגעי הרעש, שמייצר שדה התעופה, בלב המרקם העירוני וכן תתאפשר הקמת פארק חופי גדול, לטובת תושבי תל אביב".