הפגנת הלהט"בים בכיכר רבין / צילום: גיא יחיאלי
מאבק קהילת הלהט"בים להכרה בפונדקאות חוקית בישראל של אבות יחידנים הוא בראש ובראשונה מאבק לזכויות שוות. יחד עם זאת, ומעבר לשיח הזכויות החשוב, טמון כאן מאבק כלכלי. עלויות הבאת ילד בפונדקאות בחו"ל עשויות להגיע לחצי מיליון שקל, שהם סכום עצום! מנגד, עלות פונדקאות בישראל עשויה להגיע לחצי מהסך הזה. סכום-העתק הזה הוא לאחר מס. כלומר, כדי להגיע לסכום של חצי מיליון שקל, יש להרוויח לעתים סך של כמיליון שקל לפני מס, וזאת כתלות בשיעורי המס השוליים.
זאת ועוד, ככל שמדובר ביחיד ולא בזוג, ממילא שיעורי המס האפקטיביים על הכנסתו הם גבוהים יותר, מאשר הכנסה של בני זוג אשר לשניהם מדרגות מס מדורגות, כך שהיחיד נדרש להרוויח ברוטו יותר על-מנת להגיע לאותו סכום.
בימים אלה התבשרנו כי חברות מובילות במשק מציעות לעובדיהם "מענק פונדקאות". ברם, אליה וקוץ בה. אותו מענק הוא הכנסת עבודה לכל דבר, שיש לשלם בגינו מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, ככל הכנסת עבודה. כך, מענק של 60,000 שקל יכול לעמוד בנטו על מחצית מכך, כתלות בשיעורי המס השולי. כך בהתאם לדין הקיים, מחד המדינה מדירה אוכלוסיות שלמות משירות זה, ומנגד מטילה מס על מי שבוחר באלטרנטיבות יקרות יותר מעבר לים.
המחוקק הישראלי מעניק הטבות מס רבות בשל גידול ילדים. כך, הורים לילדים עד גיל 18 זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה בגין כל ילד. שווי כל נקודת זכות נכון לשנת 2018 הוא 216 שקל לחודש ו-2,592 שקל לשנה.
בגין כל ילד עד גיל 5 (וכולל) יהיה כל הורה זכאי ל-14 נקודות זיכוי מצטברות. הטבה של עד 36 אלף שקל להורה לאורך התקופה; וסך של עד 72 אלף שקל לזוג הורים בגין כל ילד לאורך התקופה. יצוין כי ההטבה ניתנת גם לזוגות חד-מיניים, וגם להורים יחידנים אשר זכאים לקבל כפל נקודות זיכוי.
אם לילד שמלאו לו 6 עד 17 שנים זכאית לנקודת זכות אחת בכל שנה, ולחצי נקודת זכות בשנתו ה-18. בסך-הכול 11.5 נקודות, שווה-ערך לעד 30 אלף שקל לאם (או להורה המקבל את קצבת הילדים, או שהילד בחזקתו). בנוסף, קיימים הסדרים נוספים להורים גרושים, למשפחות יחידניות ועוד.
אפליה כפולה: גם בזכות להורות וגם אפליה כלכלית
המדינה מעניקה הטבות רבות נוספות לגידול ילדים, אם מדובר בקצבאות ילדים, בחינוך, בבריאות ועוד. כמו כן, המדינה מעניקה שירותי בריאות מסובסדים בתחום הפוריות.
כך, גבר יחיד או זוג גברים, שידם אינם משגת לשלם עבור פונדקאות בחו"ל, מעבר לחוסר מימוש הזכות האבאית, נשללות מהם הטבות פוטנציאליות של מאות אלפי שקלים, שהורים אחרים זכאים להן. כלומר, האפליה כפולה: גם בזכות להורות וגם אפליה כלכלית. מי שאינו יכול לשלם לשירותי הפונדקאות, לא יזכה להיכנס למועדון ההורות - וכנגזר מכך לא יזכה להטבות המשמעותיות שהמדינה מעניקה להורים. מנגד, הוא ייאלץ לסבסד את אותה הטבה למי שכן זכו להיות הורים, דרך המסים שהוא משלם.
ייתכן כי מישור נוסף לפתרון הבעיה הוא הכרה בהוצאות פונדקאות כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כרגיל, הוצאה זו היא פרטית, שאינה מותרת לצורכי מס, כשם שהוצאות אחרות הכרוכות בגידול ילדים אינן מותרות לצורכי מס. משרד האוצר ורשות המסים אף טרחו בשנת 2011 לתקן את פקודת מס הכנסה, לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינה של ורד פרי, שקבע כי הוצאות טיפול בילדים הן הוצאות מוכרות לצורכי מס.
התיקון הביא לכך שנקבע מפורשות כי "הוצאות שהוצאו לשם טיפול בילד או השגחה עליו" אינן מותרות בניכוי לצורכי מס. הכרה בהוצאות פונדקאות לצורכי מס עשויה לתקן את העיוות והאפליה האמורה.
יש שעשויים לטעון כי מתן הטבה בדמות ניכוי הוצאות פונדקאות, עשוי להוות כפל הטבה, שכן משעה שנולד ילד או ילדה, יהיו זכאים ההורים/ההורה גם לנקודות זיכוי ככל הורה אחר, וכן לניכוי הוצאות הפונדקאות.
ראשית, כל מי שנאלץ להסתייע בשירותי פונדקאות, בין שבארץ או בחו"ל, נושא בהוצאה עודפת מהותית על-מנת להיות הורה; הוצאה שהורים אחרים אינם נושאים בה. שוני מהותי זה עשוי לשמש להצדקה לניכוי ההוצאה כולה. זאת ועוד, במישור מאבק הזכויות הלהטב"י, המניעה לבצע פונדקאות בארץ מטילה על האב היחידני/זוג גברים - הוצאות עודפות על פני מי שיבצע אותו מסלול בארץ. כך שלפחות יש להכיר בחלק היחסי של הוצאות הפונדקאות - החלק העודף: ההפרש בין הוצאות פונדקאות בחו"ל להליך בישראל.
ניתן לחשוב על מנגנונים נוספים, כגון מתן נקודות זיכוי מואצות בשנים הראשונות לגידול הילדים (שכנראה ישמשו להחזר הלוואות), כנגד ויתור על נקודות זכות בשנים מאוחרות לגידול הילד.
על הטבות המס לעמוד בעקרונות של צדק
ההוגה הכלכלי, אדם סמית', טבע עוד במאה ה-18 עקרונות למדיניות מסים ראויה, אשר כוללת בחובה עקרונות של צדק. מערכת המס אמורה להיות ניטרלית, ללא הבדלים בדת, גזע, מין, לאום או נטייה מינית. כלכלנים ומומחים למסים טוענים כי הטבות מס, בין לאינדיבידואלים ובין לתאגידים, מעוותות את מערכת המס. ברם, ככל שישנה הצדקה למתן הטבות מס, עליהן לעמוד בעקרונות של צדק.
יש משהו פסול כאשר ניתנות הטבות משמעותיות למי שזכו להיות הורים, ומנגד אוכלוסיות שלמות אינן זכאיות לאותה הטבה, שכן הן מודרות מהורות ואף מממנות את אותה הטבה בפועל לאחרים.
ככל שהמדינה אינה מעוניינת לתמוך בילודה מכל סוג שהוא, בין שלהורים סטרייטים או להט"בים, ניתן לבטל את מוסד נקודות הזיכוי וההטבות בגין ילדים. כך, ממילא אותם מילארדים שייחסכו ממתן ההטבה יוכלו להיות מתורגמים להפחתה כוללת במס לכלל האוכלוסייה בלי יצירת אפליה כלשהי.
"מסיבת התה של בוסטון", שהציתה בזמנה את מלחמת העצמאות האמריקאית, טבעה את הביטוי "אין מיסוי ללא ייצוג". מטבע לשון זה עשוי להיות רלוונטי אף שעה שמדיניות המיסוי מנציחה אפליה נגד אוכלוסיות שלמות.
ייתכן שכדאי לחשוב על פתרון פשוט, ראוי וצודק יותר מאשר הכרה בהוצאות פונדקאות - מתן זכות לפונדקאות בישראל ללא שום אפליה בין אוכלוסיות. אך דומה שהפשוט, הצודק והראוי, אינו מובן מאליו בישראל שנת 2018.
■ הכותב הוא מומחה לתחום דיני המס.