רשות שוק ההון תאפשר לפלטפורמות ההלוואות הישירות (גופי ה-P2P) להעמיד את כספי הנוסטרו שלהן כמקור להלוואה שהן מעמידות. ל"גלובס" נודע כי ברשות, בראשות דורית סלינגר, צפויים לפרסם בקרוב טיוטת חוזר בעניין שמסדירה את ההשקעה העצמי שיוכלו לעשות הפלטפורמות בתיק ההלוואות. מטרת הטיוטה היא לוודא שלא יהיה ניגוד עניינים בפלטפורמה שמצד אחד אמורה לתווך בין לווים למלווה, ומנגד מתפקדת בעצמה כמלווה. הטיוטה תתפרסם כחודש לפני שהממונה על רשות שוק ההון תפרוש מתפקידה, בתום כהונה של חמש שנים.
המטרה בקביעת הכללים הללו היא לתת תנופה לפעילות הפלטפורמות המתחרות בשוק האשראי הצרכני שנשלט כיום ע"י הבנקים. מתן האפשרות לפלטפורמות להשקיע גם מכספיהן יסייע להן להתגבר על אתגר ניהול הנזילות עימו הן מתמודדות כיום. הכללים הללו מהווים יתרון חשוב בעיקר עבור גופי P2P הנמצאים בבעלות של גוף מוסדי כמו eloan (שכבר שינתה את שמה למיטב דש הלוואות), שכן למוסדיים יתרות נזילות גבוהות, והן יכולות להעמיד אותן בקלות כהלוואות.
"מאחר ומדובר בתחום פעילות חדש יחסית, ייתכנו מצבים בהם הביקוש להלוואות מצד הלווים גובר על היצע הכספים של המלווים, דבר שיקשה על המערכות לתפקד באופן יעיל. כמו כן הרצון לפזר את סכום ההלוואה בין מלווים רבים, כדי לצמצם את הסיכון למלווה בודד, עלול ליצור קושי למערכות לספק מענה מהיר לצורך של הלווים באשראי", מסבירים ברשות שוק ההון את הרקע למהלך.
"תהליך אוטומטי ללא מגע אדם"
יחד עם זאת ברשות שוק ההון לא רוצים שיקרה מצב שפלטפורמות ה-P2P יהפכו בסופו של דבר לגוף אשראי חוץ בנקאי רגיל, אלא ימשיכו בייחודן כמתווכות בין מלווים ולווים. לכן האישור להשקיע את כספי הנוסטרו בהלוואות הוא זמני ומהווה מעין הגנת ינוקא עד שהפלטפורמות יצברו תאוצה: בתחילה יוכלו הפלטפורמות להשקיע כספים בהלוואות בהיקף של עד 30% מסך תיק ההלוואות. אולם 3 שנים לאחר שיחלו בכך, תצטרך חשיפתן לצנוח לעד 5% בלבד מתיק ההלוואות של הפלטפורמה.
עוד נציין כי לצד היתרונות במתן האפשרות הזו, קיים כאמור חשש לפוטנציאל לניגוד עניינים. כך למשל עולה חשש שמנהלי הפלטפורמות יבחרו לעצמן את ההלוואות האיכותיות יותר. על כן קבעה רשות שוק ההון מספר כללים שימנעו את ניגוד העניינים.
ראשית, מפעיל הפלטפורמה יוכל להזרים כספים רק במקרה שלא הושג מימון להלוואה. זאת ועוד, גם לאחר שהזרים את הסכום, אם יגיע מלווה חדש שיהיה מוכן להשתתף בהלוואה, הוא ייכנס אליה ומפעיל הפלטפורמה יוציא החוצה את כספיו. על מפעיל המערכת לקבוע נהלי מכירה של ההלוואה, כך שהיא תהיה הוגנת ולא תפלה לטובה את מפעיל הפלטפורמה.
בנוסף, מימון ההלוואה ע"י הפלטפורמה ייעשה ב"תהליך אוטומטי וממוכן וללא מגע יד אדם", לשון ההנחיות. כמו כן, כל תהליך שקשור בשינוי תנאי ההלוואה כגון שינוי מועד הפירעון, מכירת ההלוואה או פריסת החוב, יחול באופן שווה על כל המלווים, וללא העדפה לכספים שהשקיע מפעיל הפלטפורמה.
עוד נקבע כי היקף החשיפה של מפעיל הפלטפורמה להלוואה בודדת לא יעלה על 50% מסך ההלוואה. רשות שוק ההון קובעת כי מפעיל הפלטפורמה יכול להגיע לחשיפה של יותר מ-50% מההלוואה, בתנאי שמדובר בחשיפה זמנית של עד 10 ימים בלבד, שאחריה תמומן ההלוואה ע"י מלווים חיצוניים. אם לא נמצאו מלווים שכאלה תוך 10 ימים, ניתן יהיה להמשיך בחשיפה החריגה, אך כל עוד חשיפה זו נמשכת לא יוכל מפעיל הפלטפורמה להשקיע בהלוואות חדשות.
חשש מהשתלטות המוסדיים
החוזר שצפוי להתפרסם בקרוב יהווה צעד חשוב בניסיון להפוך את פלטפורמות ההלוואות הישירות לשחקן משמעותי. לפי הערכות היקף ההלוואות שהעניקו הפלטפורמות עד כה עומד על כמיליארד שקל מתוך שוק אשראי צרכני המוערך בכ-150 מיליארד שקל.
הצעד הבא שרשות שוק ההון צריכה לטפל בו הסדרת היחסים בין הפלטפורמות למשקיעים המוסדיים. בעולם מקובל שהמשקיעים המוסדיים מזרימים כספים לפלטפורמות כמלווים - מה שמקל מאוד על התמודדות עם סוגיית הנזילות, שכן המוסדיים מזרימים כספים בהיקפים גדולים, וכך קל יותר לפלטפורמה להתחייב למתן הלוואות ללווים. יחד עם זאת קיים חשש שהמוסדיים שנהנים מכוח גדול ומקורות בהיקף כמעט בלתי מוגבל "ישתלטו" על צד המלווים בפלטפורמות על חשבון המשקיעים הקטנים והפרטיים.
בכל אופן, מערכת היחסים בין המוסדיים לגופי ה-P2P עדיין לא מוסדרת בישראל תחת כללים ברורים. ישנם בעיקר גישושים בין הצדדים אך לא בוצעו השקעות בהיקפים משמעותיים (ככל הידוע). לפי הערכות בעתיד, כשברשות שוק ההון יראו שקיימות כוונות לשיתופי פעולה שכאלה, הם יטפלו בנושא ויפתחו בהתאם לכך כללים מתאימים.
P2P- פלטפורמה להולוואות בין אנשים
המשבר הפיננסי העולמי שאירע לפני עשור יצר זעזועים רבים בענף הבנקאות, והיו לו אפקטים רבים. אחד התוצרים של אותו משבר היה הקמת ענף ה- P2P) Peer to Peer), שמוותר למעשה על הבנק כמתווך בין לווים למפקידים ומקשר ישירות בין הצדדים.
הבנק הוא מתווך פיננסי, שנוטל פיקדונות מלקוחותיו, ובכסף זה מעניק הלוואות. בעוד ללקוחותיו הוא משלם ריבית אפסית (ברמת הריבית הנוכחית), באשראי הוא גובה ריביות של 5%-7%, ולעתים גם יותר מכך. הפער בין אותן ריביות הוא מקור ההכנסה העיקרי של הבנק. בתמורה, הבנק נוטל על עצמו את סיכון האשראי, כלומר אם הלוואה נקלעת לקשיים, בעל הפיקדון לא אמור להינזק. הבנק סופג את ההפסדים.
הפלטפורמות הדיגיטליות הללו מוותרות למעשה על תפקיד התיווך של הבנק בין בעלי פיקדונות ונוטלי אשראי. במקרה של חדלות פירעון, הסיכון הוא ישירות על המלווה. הויתור על הבנק כמתווך מאפשר להציע למלווה ריבית גבוהה יותר מהריבית בפיקדונות, של כ-5% בממוצע (כמובן בסיכון גבוה יותר), וללווה הלוואה שאמורה להיות בריבית נמוכה יותר מזו המוצעת בבנקים, כ-7%-8% בממוצע.
חברות ה-P2P, המהוות סקטור בענף הפינטק (סטארט-אפים פיננסיים), מתגאות ביכולות חיתום המתבססות על אמצעים טכנולוגיים. בין היתר, חלקן עושות שימוש בנתונים מרשתות חברתיות ואמצעים טכנולוגיים נוספים. המהירות והפשטות של תהליך נטילת ההלוואה מסייעות גם הן לפופולריות של הפלטפורמות. הריבית האפסית בעולם נותנת גם היא רוח גבית לתחום. הסיבה לכך היא שאפיקי ההשקעות הסולידיים, ובראשם הפיקדונות, מניבים תשואה אפסית. אפיק ההלוואות הישירות אמנם טומן בחובו יותר סיכון, אך המשקיעים צמאים לקבל תשואה גבוהה יותר.
בישראל, הענף נמצא בחיתוליו. לפני כשנה נכנסו הפלטפורמות תחת פיקוח ורישוי של רשות שוק ההון, שאף החלה להעניק רשיונות בנושא, ובמקביל לכך מגבשת כללים נוספים (כמו החוזר הנוכחי בנושא השקעה כספי הנוסטרו), שאמור להסדיר את פעילות החברות. ההנחה היא שכאשר החברות ייכנסו בפועל לתהליך של פיקוח והסדרה, אמון הציבור בהן יגדל.
