פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צלם: תמר מצפי
בשנת 2017 הסתיימו בבתי המשפט כ-5,673 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד כ-7,899 נאשמים - עלייה של כ-16% משנת 2016, במהלכה הסתיימו כ-4,900 הליכים שיפוטיים שנוהלו על-ידי הפרקליטות. כ-82% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית; לגבי 7% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו ("אי הרשעה"), ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-4% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.
כמה מתוך המורשעים חתמו על הסדרי טיעון? 76% מהנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנת 2017, הורשעו על-פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, ורק 24% הורשעו בלא שהוצג הסדר טיעון בעניינם - כלומר בהכרעת דין של השופט שדן בתיק הפלילי נגדם.
86% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
הנתונים הללו, ונתונים נוספים על עבודת פרקליטות המדינה ותוצאות ההליכים שהיא מנהלת, מתפרסמים היום (ד') במסגרת דוח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2017.
האם מדובר ביותר מדי הסדרי טיעון? תלוי את מי שואלים. בשוק הפרטי מדברים על כך שריבוי ההסדרים מלמד על חולשת הראיות של הפרקליטות, כאשר מנגד בפרקליטות מדברים על ייעול הליכים, מניעת בזבוז משאבים משפטיים ושיקולים נוספים. הפרקליטות סופגת בשנים האחרונות ביקורת על רקע ריבוי הסדרי עדי המדינה שהיא חותמת, בין היתר בתיקים המתנהלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו (בהם גויסו עד המדינה ניר חפץ וראש לשכת ראש הממשלה לשעבר, ארי הרו), פרשת בזק (בה גויס כעד מדינה מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר) ועוד. ואולם, גם בנוגע לריבוי הסדרי הטיעון צריכה לעלות השאלה, מה משמעות הנתונים לפיהם באמצעות כלי זה מושגות מרבית ההרשעות בישראל.
דוח הסיכום השנתי של הפרקליטות מתפרסם זו השנה השלישית, כחלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים, להנגשת מידע ונתונים לציבור הרחב. זאת, בין היתר, על רקע ביקורת שספגה הפרקליטות בשנים קודמות על כך שאינה מפוקחת, ועל רקע הקמת מוסד נציב תלונות הציבור על הפרקליטות לפני מספר שנים.
הדוח כולל נתונים אודות פעילות פרקליטות המדינה - מחוזותיה הפליליים והאזרחיים ויחידות המטה, ובין היתר מחלקת הבג"צים, מח"ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית ועוד; וכן נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו בשנת 2017, כאמור.
אחד התחומים שעוררו ביקורת קשה כלפי הפרקליטות בעבר היה משך הזמן שלוקח לפרקליטות לקבל החלטות בתיקי חקירה המועברים אליה, האם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה - תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד). בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה בכלל, ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה תקופה של למעלה משנתיים, ובין שנה לשנתיים.
על-פי הדוח, נכון לסוף שנת 2017 נותרו בכלל הפרקליטות רק 141 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים, ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כאשר מהצהרות הפרקליטות עולה כי כולם בשלבי טיפול מתקדמים). מתוך תיקים אלה, נטען, ב-107 תיקים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות. מדובר בעלייה קלה לעומת 2016, אז עמדו מספר התיקים שהמתינו להכרעה במשך שנתיים על 139, וכן מעל שנת 2015, שהסתיימה עם 116 תיקים שהמתינו להכרעה בלבד. ואולם, מדובר בשיפור משמעותי לעומת העבר, כאשר בשנת 2014, הנתונים היו מטרידים מאוד, עם 708 תיקים שהמתינו להכרעה מעל שנתיים ו-1,201 תיקים כאלה בשנת 2013.
מהדוח עולה כי כ-70% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2017 על בסיס תיקי חקירה שהועברו מהמשטרה טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם (מעל 20 אלף תיקים), כאשר מחציתם יועדו לגניזה על-ידי המשטרה.
מלאי תיקי הפרקליטות הממתינים להכרעה מעל שנתיים
מהדוח עולה עוד כי במהלך שנת 2017 הוגשו על-ידי מחוזות הפרקליטות 4,236 כתבי אישום, ירידה קלה ביחס ל-2016, בה הוגשו 4,500 כתבי אישום. מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 38% לבתי המשפט המחוזיים, 7% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2017, עבירות האלימות הן בעלות הנפח המשמעותי ביותר (30%), ולאחר מכן עבירות המין (17%) וההונאה (8%). תיקים כלכליים מהווים 4% מכתבי האישום שהוגשו.
הדוח מציג לראשונה גם את נתוני התפלגות כתבי אישום שהוגשו על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, כאשר מטבע הדברים מרבית כתבי האישום שהוגשו על-ידי הפרקליטים במיסוי וכלכלה - 73% - כוללים עבירות כלכליות, בהן עבירות מס, ניירות ערך, עבירות שוחד ומרמה, הגבלים עסקיים ועוד. 16% מהתיקים המנוהלים במיסוי וכלכלה נוגעים לעבירות הונאה, ו-4% - לעבירות של ארגוני פשיעה והלבנות הון.
במחוזות דרום, ירושלים, חיפה והצפון תופסות עבירות האלימות את הנפח הגדול ביותר בכתבי האישום (36%-34%) ובמחוזות תל-אביב והמרכז שיעור עבירות האלימות והמין עומד על 21%-26%.
עוד עולה מהדוח כי בשנת 2017 חלה עלייה במספר התיקים שהועברו מהמשטרה אל הפרקליטות ביחס לשנת 2016, כאשר הועברו 35,076 תיקי חקירה מהמשטרה לעיון הפרקליטות - לצורך החלטה האם להגיש כתב אישום בהם - ונפתחו על בסיסם 29,561 תיקי פרקליטות. כ-39% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2017 עסקו בעבירות אלימות, כ-15% בעבירות מין, כ-11% בעבירות הונאה, וכ-7% בעבירות רכוש.
בפרקליטות מסבירים כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד ויכול להוליד יותר מכתב אישום אחד, ולכן לא יהיה בהכרח מתאם בין מספר תיקי החקירה המועברים אל הפרקליטות מהמשטרה לבין מספר התיקים שנפתחים בפרקליטות.
בדוח צוין כי בכ-38% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2017 המליצה המשטרה לסגור את התיק מכיוון שסברה שלא התגבשה תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין פלילי, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול של הפרקליטות.
בשנת 2017 נסגרו במחוזות הפרקליטות 25,742 תיקים (מדובר בתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2017 או בשנים קודמות). 4,714 תיקים (18%) הועברו לטיפול גוף תביעה אחר (בעיקר לתביעה המשטרתית), וכ-21,028 תיקים (82%) נגנזו במחוזות הפרקליטות מבלי שהוגש בהם כתב אישום. עילות הסגירה המרכזיות של התיקים הן חוסר ראיות (59%), נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (21%) וחוסר אשמה (12%). התיקים שנגנזו יוחסו לכ-29,108 חשודים (התיקים שנגנזו בשנת 2016 יוחסו לכ-21,870 חשודים).