מנהרות הכרמל/ צילום: שלומי יוסף
בהתאחדות בוני הארץ לא מרפים: הגוף המייצג את קבלני התשתיות בישראל פנה לאחרונה שוב לוועדת הריכוזיות בבקשה להכריז על חברות הבנייה והתשתיות הסיניות הפועלות בישראל כגורם ריכוזי. זאת, לאחר שלפני חודש דחתה רשות ההגבלים העסקיים בראשות עו"ד מיכל הלפרין את בקשת ההתאחדות בנושא.
בתשובתה מתייחסת הלפרין באופן פרטני לחברת ברייטפוד, שמחזור מכירותיה עולה על הקבוע בחוק הריכוזיות ומסבירה שחברה זו נשלטת על ידי מחוז שנחאי, שלא מוחזק על ידי הממשל המרכזי בסין. בהתאחדות בוני הארץ לא קיבלו נימוק זה: "לממשל המרכזי יכולת לכוון את פעילותן של החברות הממשלתיות המוחזקות על ידי הממשל המקומי. אין סיבה להניח כי פעילותן של החברות הממשלתיות הסיניות הנשלטות על ידי הממשל המקומי, מחוץ לגבולות סין, משרתות את האינטרס של המחוז ולא את האינטרס הממשל המרכזי הסיני", מסביר מי שחתום על המכתב, סמנכ"ל תשתיות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, גרא קאושניסקי.
בהמשך פנייתו מפרט קאושנסקי את רשימת החברות הסיניות הפעילות בענף התשתיות בישראל ובהן China Harbour המקימה את הנמל הדרומי החדש, Shanghai International Port שתפעיל את נמל המפרץ, CRTG שזכתה במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ועוד רבות אחרות. לתפיסת קאושנסקי, "יש לייחס לכל את מן החברות את סך המחזור של החברות הממשלתיות הסיניות הפועלות בישראל".
מטרת ההתאחדות היא להגביל את השתתפותן של חברות מסין במכרזי תשתיות לאור העובדה שרשימת הפרויקטים התשתיתיים שבהם מעורבות החברות הממשלתיות מסין הולכת ומתארכת. העלייה המתמדת בשיעור ההשתתפות של החברות הסיניות בפרויקטים הגדולים והמשמעותיים בתחום התשתיות מתבטאת לא רק בהיקפים שהולכים וגדלים, אלא גם ברמת מורכבותם. הסיבה העיקרית לדאגה של הקבלנים המקומיים היא המחירים הנמוכים שאותם מסוגלות להציע החברות הסיניות, בהיותן חברות ענק הנתמכות על ידי הממשל בסין.
נציין כי לישראל קשרי סחר הדוקים עם סין: כ-5% מסך יצוא הסחורות של ישראל מיועד לסין, וכ-15% מסך הסחורות מיובאות מסין. זאת כנראה הסיבה שהממשלה עד היום לא הביעה את עמדתה בנושא הנוכחות הגוברת של החברות הסיניות בישראל. אולם לאחרונה המליץ פרופ' אבי שמחון ראש המועצה הלאומית לכלכלה, על הקמת צוות שיבחן את סוגיית ההשקעות של גופים זרים בישראל ובפרט מסין.