גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לאומי קארד יתחרה בלאומי, יש מקום להרבה שחקנים"

יו"ר לאומי קארד ומנכ"ל לאומי פרטנרס, ירון בלוך, חושב שהביקורת על כך שלאומי רוצה להחזיק ב-20% מחברת כרטיסי האשראי פופוליסטית: "אנחנו מחזיקים 20% ממימון ישיר, והיא מתחרה בלאומי" ● הוא מופתע מההתעניינות שהייתה בלאומי קארד: "מדובר בחברה מקומית עם רגולציה מורכבת"

ירון בלוך / צילום:עמרי מירון
ירון בלוך / צילום:עמרי מירון

"מכירת לאומי קארד היא העסקה הכי מורכבת ומסובכת שיצא לי להוביל. היו המון צדדים בעסקה והרבה חלקים באוויר". כך מספר יו"ר לאומי קארד ומנכ"ל לאומי פרטנרס, ירון בלוך, בראיון ל"גלובס". בלוך הוביל את מכירת לאומי קארד לקרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל. "מדובר באחת הקרנות הגדולות בעולם, שהחליטה לבוא ולהשקיע בחברה מקומית", מסביר בלוך, "לא מדובר פה במכירה של חברה כמו מובילאיי, שפעילה בעולם, אלא בחברה שפעילה רק בשוק המקומי ותחת רגולציה כבדה. ובכל זאת - באה לכאן קרן בינלאומית רצינית וקונה אותה. הופתעתי מכמות המתעניינים. חשבתי שנתקשה לעניין משקיעים בחברה שיש עליה רגולציה מורכבת ושהיא פעילה רק בשוק המקומי".

הצלחתם למכור את לאומי קארד לפי שווי הגבוה ב-30% מההון העצמי, אתה מרוצה מהמחיר?

"בסך הכול אנחנו מרוצים. נעשתה פה עסקה טובה בתהליך תחרותי, שנגמר מבחינתנו בצורה חיובית - הן מבחינת המחיר והן מבחינת זהות הקונים. המחיר שהשגנו הוא בגדר הציפיות שאני מדבר עליהם בשנה האחרונה".

במסגרת ההסכם נקבע שללאומי פרטנרס תינתן אופציה לרכישת 20% מלאומי קארד. המהלך הזה לא עוקף את חוק שטרום, שביקש להפריד בין הבנקים הגדולים לחברות כרטיסי האשראי?

"אנחנו תמיד בודקים את ההיתכנות של כל מהלך. בחנו באמצעות עורכי דין מהשורה הראשונה את ההיתכנות של הנושא. מבחינה משפטית אנחנו על קרקע מוצקה ולא אמורה להיות עם זה בעיה. השאלה היא מה יהיה בפועל באופן מעשי - ואת זה המפקחת על הבנקים תצטרך להחליט. אנחנו מתכוונים להגיש את הבקשה ומקווים שהיא תאשר לנו".

גם אם הסעיף עומד במגבלות החוק היבש, אתה מבין את הביקורת על מהלך כזה?

"מעבר לפופוליזם יש עובדות, וחשוב להבין גם אותן. כשהתנהלנו מול הקונים השונים, החשש הגדול והמרכזי שלהם היה מה תהיה מערכת היחסים מול הבנק אחרי ההפרידה, כי כולם מבינים שיש פה תלות. כל מי שמסתכל על ההזדמנות לקנות, רצה לוודא שהחברה תישאר חזקה.

"טיפלנו בחשש הזה במספר דרכים. בהסכם התפעול (ההסכם שמסדיר את היחסים בין בנק לאומי ללאומי קארד. ע"א) לאומי נאות לעשות ויתורים משמעותיים לטובת החברה על מנת לחזק אותה, והוא ייהנה מתמורה נוספת של עד 273 מיליון שקל אם יעמוד ביעדים שונים.

"בנוסף, הקונה פנה אלינו וביקש שנחבור אליו. הוא רואה בכך שני יתרונות: ראשית חשוב לו שיהיה שותף ישראלי שיעזור לו בנושאים כמו מימון ורגולציה, והוא יודע שאם לאומי יהיה בפנים הוא יהיה רגוע יותר בכך שלאומי לא יעשה פעולות שיפגעו במעמדה של לאומי קארד. זה אמירה מאוד חזקה ונכונה.
הנכונות שלנו להשתתף בעסקה באותו מחיר שהקרן קונה מוכיחה שאנחנו חושבים שהחברה עומדת להצליח ושהמשקיע ירוויח על השקעתו. גם מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, אמר שזה הדבר הכי טוב לחברה. זה נהדר שהלקוח המרכזי הוא גם שותף".

אבל זו בדיוק הבעיה, שלאומי קארד אמור להיות המתחרה של לאומי ולא השותף שלו.

"אין שום בעיה שהוא יתחרה בלאומי וזה מה שיקרה. השוק מאוד גדול ויש מקום לעוד שחקנים. צריך לזכור שלאומי פרטנרס גם מחזיקה 20% ממימון ישיר, והחברה מצליחה. מדובר בגוף שמתחרה בלאומי על אשראי, ואת חושבת שהייתה איזו השפעה? תסתכלו על התוצאות ותגידו אם לאומי השפיע לרעה. במקרה הזה, אנחנו אפילו לא נחזיק ישירות בחברה, אלא נהיה שותפים מוגבלים, למעלה. אנחנו מוכנים לוותר על זכויות כמיעוט ולהיות שותפים רק לתוצאות. אם לאומי פרטנרס תחזיק ב=20% מלאומי קארד זה יעשה רק טוב לחברה ולציבור. בתור בנק וחברה ציבורית, נדאג שהחברה תתנהל בצורה הוגנת וטובה".

אתה מאד אופטימי בנוגע ליום שאחרי, אולם קיים חשש שהיות וקרן רכשה את השליטה, היא תעלה ריביות ועמלות כדי להשביח את השקעתה. אתה חושב שנראה תרחיש שכזה?

"אנו מכירים את תחום הפרייבט אקוויטי בעולם ומשקיעים בקרנות בארץ ובחו"ל. העולם השתנה, בעבר עיקר הנכסים היו בשליטת משפחות גדולות שנהנו מפורטפוליו עצום. היום בעלי השליטה הגדולים והמרכזיים הם קרנות פרייבט אקוויטי, זה קיים בעולם וביתר שאת גם בישראל.

"כשגופים טובים, כמו ורבורג פינקוס, נכנסים להשקעות, הם לא באים להעלות מחירים ולהוריד הוצאות. אם זו הייתה המטרה, זה לא היה מעניין אותם להיכנס. המנדט שלהם זה לקחת חברה ממקום X ל-Y. כן, גם להתייעל כדי להיות חדה, אך גם בהצעות ערך גדולות ומגוונות, לפתח מנועי צמיחה חדשים ולנצל הזדמנויות שנוצרו משינויים ברגולציה".

אבל בסוף הקרנות האלה באות לזמן קצר ורוצות לראות השבחה מהירה.

"זה דווקא טוב. מי שקונה ל-20 שנה לא בוער לו והוא משפר לאט-לאט. כשקרן נכנסת לאירוע כזה היא מתחילה לעבוד, יש לה תקופה חיים לא קצרה של 5-6 שנים. היא באה מהיום הראשון לעשות עסק טוב.
בורבורג פינקוס רואים בשוק האשראי הישראלי הזדמנות אדירה, מכיוון שהוא מתקדם טכנולוגית אבל מתאפיין בריכוזיות מצד המערכת הבנקאית".

האם להערכתך לאומי קארד תהפוך לבנק כפי שהיו מאוד רוצים לראות במשרד האוצר?

"זה תלוי בבעלים החדשים. ככל שאני יודע בטווח הקרוב אין כוונה כזו. הם רוצים להרחיב מנועים קיימים, אבל אולי בעתיד ישקלו זאת".

הנציג מהאו"ם

תהליך מכירת לאומי קארד גרם למתיחות ולניגוד עניינים מובנה בין בנק לאומי לחברת כרטיסי האשראי שבבעלותו, שאמורה להפוך למתחרה שלו. הדבר יצר חיכוכים בין הצדדים, ובלוך היה למעשה על תקן המפשר בסוגיות השונות, היות מצד אחד הוא יו"ר לאומי קארד, ומצד שני מנכ"ל חברה בת אחרת של לאומי' שתפקידו להוביל את המכירה ביחד עם חנן פרידמן ראש חטיבת אסטרטגיה ורגולציה בלאומי.

איך הסתדרת עם כל ניגודי האינטרסים והחיכוכים מסביבך?

"יש ניגודי עניינים ואיגודי עניינים - והייתי במצב של איגודי עניינים. דווקא העובדה שהייתי 'מהאו"ם' שם אותי במקום הנכון ביותר. הסתכלתי בצורה הכי נכונה והוגנת, והייתה לי אחריות כיו"ר לאומי קארד לעשות את הטוב ביותר. אני חושב שהתוצאה של העסקה מוכיחה את זה - גם ההסכם התפעולי שהגענו אליו, וגם הרוכש יקדמו לטעמי את החברה. בסוף הכל הסתדר".

אומרים שבורבורג פינקוס התרשמו ממך, האם תישאר יו"ר לאומי קארד גם אחרי הפרידה מבנק לאומי?

"זה לא על הפרק. אני אוהב את מה שאני עושה בלאומי פרטנרס ואת הפלטפורמה שיש לי שם. אני מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצא". 

"פרטנר קיבלו מאיתנו מעל ומעבר"

חתימת ההסכם בין בנק לאומי ולקרן ורבורג פינקוס, שהתבצעה בסוף השבוע האחרון, נחשבה למפתיעה למדי. הסיבה לכך היא שבבנק לאומי אפשרו להגיש הצעות מחייבות לרכישת החברה עד ל-2 באוגוסט, ולמרות זאת חתמו עוד לפני כן עם ורבורג פינקוס על העסקה, מה שיצר תחושת מרמור בקרב חלק מהמתמודדים האחרים.

בלוך דוחה את הטענות ומספר על התהליך: "בתחילה עבדנו מול 17 גופים שונים בארץ ובחו"ל שהתעניינו ברכישה. לאורך התהליך, שנמשך מספר חודשים, צמצמנו לאט-לאט את מספר המתמודדים - חלק פרשו מרצונם ועם חלק בחרנו לא להמשיך איתם. בסופו של דבר הגענו לשלב הסופי עם שישה גופים ובסוף התהליך נותרנו עם שלושה גופים (ורבורג פינקוס, סנטרברידג' ופרטנר- ע"א), כשכול אחד מהם היה מאוד רציני בתהליך והקדיש מאמצים גדולים לבחון את העסקה.

"פרטנר קיבלו מאיתנו מעל ומעבר ביחס לכך שהם הצטרפו לתהליך רק בחודשים האחרונים. למרות שהם הצטרפו באיחור, הם קיבלו את מלוא התמיכה. בסופו של דבר החלטנו ללכת עם אחד מהם. אי אפשר לבוא ולומר שמיהרנו לחתום, זה לא תהליך שהתחיל לפני יומיים".

אבל למה לא חיכיתם עד למועד האחרון שקבעתם, אולי הייתם מקבלים הצעות טובות יותר?

"גם לקראת השלבים הסופיים, אמרנו וגם כתבנו ש-2 באוגוסט אינו תאריך קדוש, כי אם יהיו מועמדים שיגיעו עם גמירות דעת לגבי מבנה עסקה שיהיה נכון עבורנו ושיעמוד ביעדים שלנו - נהיה מוכנים לסגור לפני כן. זה לא היה אחראי סתם להמשיך את התהליך".

גם סנטרברידג' הציע מחיר דומה לזה של ורבורג פינקוס, למה בחרתם בסוף ב-ורבורג?

"שני הגופים התאימו לנו והתלבטנו. שיקול מרכזי זה המחיר שהוצע, אבל זה לא השיקול היחיד. היה חשוב לנו זהות הקונה. אנחנו לא מוכרים נדל"ן, שנפרדים ממנו. החברה הזו תהיה בקשר ממושך עם לאומי. היא מקבלת מידע על לקוחות לאומי. היא תהיה נותן שירותים מרכזי ולאומי ימשיך לתמוך בחברה ברמה המימונית. לאומי רוצה בטובת החברה ומבין את השותפות העתידית, ולכן היה חשוב לזהות רוכש שבעצם יתאים לציפיות שלנו. בסוף הגענו למסקנה שזה הגוף הכי טוב שיכולנו להביא לתהליך הזה. הם עשו עבודה על לאומי קארד במשך שנים, והגענו למסקנה שהם יתאימו לנו קדימה לטובת החברה והלקוחות".

עוד כתבות

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס