גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"באוצר הבינו שבתי ההשקעות יכולים לחולל תחרות בתעשייה"

מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות הפורשת יוליה מרוז מסכמת כהונה של 4.5 שנים, מאז שהוקם האיגוד ● בראיון פרישה היא מספרת ל"גלובס" על הסיבות לעזיבתה ("זה עדיין הבייבי שלי"), מתקוממת על האמירות שקיימת מחנאות של גדולים מול קטנים בין החברים באיגוד ("זה איגוד של מתחרים עזים שהתגייסו למטרה משותפת"), ומסבירה למה בכלל צריך איגוד לבתי ההשקעות

יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות הפורשת / צילום: איל יצהר
יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות הפורשת / צילום: איל יצהר

לאורך השנים הוכיחו את עצמם האיגודים של הגופים העסקיים כגורמים בעלי עוצמה פוליטית, היכולים לסייע לענף מסוים להשיג הישגים בממשלה ובכנסת, לעתים באמצעות נטרול מהלכים שמאיימים עליהם ולעתים באמצעות יצירת הוראות שתואמות את צורכיהם.

מציאות זו קיימת גם בעולמות הפיננסים המבוססים של הבנקאות והביטוח, במידה משתנה של הצלחה. עם זאת, בתי ההשקעות המקומיים התאפיינו לאורך השנים בכך שלא היו מאוגדים, ורק אחת מהפעילויות המרכזיות שלהם זכתה לאיגוד מקצועי ותיק ובעל הישגים: איגוד מנהלי קרנות הנאמנות. לפני מספר שנים החליטו כמה ברוקרים מובילים להקים איגוד נוסף, איגוד בתי ההשקעות, שעד כה התמקד בעיקר בפעילותם המרכזית, בתחום קופות הגמל.

איגוד בתי ההשקעות הוקם במהלך 2014 תחת היו"ר הראשון חגי בדש, באותן ימים מנכ"ל פסגות, והיום ממלא את תפקיד היו"ר אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש. מנכ"לית האיגוד, מאז הקמתו ועד שסיימה את תפקידה בשבוע שעבר, היא יוליה מרוז. החברים באיגוד הם בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש, אלטשולר שחם, אקסלנס, הלמן אלדובי, ילין לפידות, אי.בי.אי, אנליסט ואפסילון, והשלושה הראשונים הם, ככל הידוע, אלה שנותנים את עיקר הטון.

יוליה מרוז, את בעצם היית הלוביסטית של בתי ההשקעות?

"לא אגדיר זאת כך. אחת האמירות המרכזיות והכמעט אישיות שלי בסיפור הזה זה שאני לא רואה באיגוד מקצועי כלשהו - שרואה את עצמו מרכזי - לוביסט בלבד. לובינג זה שירותי תמך מאוד חשובים, ויש חברות שמתמחות בזה ונעזרנו בהן, למשבצת הספציפית של הלובינג ושל ניהול קשרי ממשל ועם הכנסת. אך הליבה של האיגוד היא מקצועית ולא לובינג, ולהסתכל על נושאים שהרגולציה מובילה מכל הזוויות".

מרוז פרשה ביום רביעי השבוע, בתום ארבע שנים וחצי בתפקיד מנכ"לית האיגוד. "התחלתי את התפקיד ב-1 במאי 2014, חג הפועלים", היא מספרת בריאיון פרישה. "הגעתי לתפקיד לאחר שהייתי אחראית על הרגולציה בחברת פלאפון, ובתי ההשקעות הגיעו לאיזשהו מצב של בגרות ובשלות, שהם כבר לא ילדים קטנים, ולתפיסה שהגיע הזמן שיהיה להם איגוד משל עצמם, בדומה לקבוצות שחקנים אחרות בשוק. מנכ"לים של כמה בתי השקעות התארגנו והחליטו שיקום ארגון שכזה, וחיפשו את מי שינהל אותו. הקמתי את האיגוד מאפס, לא היה איגוד כזה".

קודם לעולם הסלולר הייתה מרוז באגף תקציבים באוצר, שם הייתה רכזת ממשל ומנהל, ולאחר מכן רכזת תחבורה, ו"לאורך כל התקופה העסקית שלי היו לי ממשקים עם שר האוצר משה כחלון", היא אומרת, ומוסיפה כי "רואים שהאוצר פעיל מאוד בשוקי החיסכון, בעיניים של הגברת התחרות, כמו שהיה בשוק התקשורת".

למה היו צריכים את האיגוד הזה? הרי יש את איגוד קרנות הנאמנות, שבראשות אלי בבלי.

"היה גם איגוד לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה, ועדיין קיים איגוד לקרנות נאמנות ולתעודות סל. היה גם איגוד מנהלי תיקים, לגבי מנהלים שאינם חברים באיגוד בתי ההשקעות, אבל כשבאו המנכ"לים יחד, הם ראו צורך באיגוד בתי השקעות של הגדולים וגם של קטנים, שבו אחד המאפיינים העיקריים הוא פעילות בתחום הגמל. הם רצו לאגד את הפעילות בכמה נושאים גדולים בתחום הגמל והחיסכון לטווח ארוך, שנמצא במצב תחרותי לא מספיק חזק מול קבוצות הביטוח. איגוד בתי ההשקעות מתממשק מול כל יתר האיגודים, ורואה את התמונה המלאה".

למה עזבת?

"אלה היו יותר מארבע שנים פרודוקטיביות מאוד, עם הישגים ועמידה ברוב היעדים שהצבנו לנו בתחילת הדרך. הרגשתי שזו קדנציה מלאה ומוצלחת, ושאני יכולה להמשיך ולהתפתח. זה עדיין הבייבי שלי, ואני מעבירה אותו לבא בתור (נמרוד ספיר, ר"ש), שאני מאחלת לו המון הצלחה".

מה הלאה, איגוד הבנקים או לחזור לתפקיד במדינה?

"כשאתפנה לזה אחליט. איני פוסלת שום אופציה".

לדברי אילן רביב, יו"ר איגוד בתי ההשקעות, "האיגוד הוקם במטרה לייצג את בתי ההשקעות כקבוצת שחקנים משמעותית, אשר מחוללת תחרות בתעשיית הפיננסים. בשנים האחרונות נעשו מספר צעדים שחיזקו את מעמדם של בתי ההשקעות מול מתחריהם הגדולים, אך עדיין ישנה עבודה רבה ודרך ארוכה לעבור בכדי להפחית את הריכוזיות וליצור מציאות של השוואת כוחות בתעשייה. האיגוד ימשיך לפעול להשגת מטרה זו, ולהיות גוף משמעותי עבור מקומם של בתי ההשקעות במשוואה הפיננסית הרחבה".

מי שהחליף מוקדם יותר השבוע את מרוז בתפקיד הוא עו"ד נמרוד ספיר (35), שעבד עד לאחרונה במשרד עוה"ד גרוס, קליינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', לצד עו"ד דוד חודק, והוא עוסק בתחומי שוק ההון, מיזוגים ורכישות וגם נדל"ן; קודם לכן הוא היה במשרד האוצר בתפקיד ראש מטה השר, וגם יועץ כלכלי בכיר לשר. במסגרת זו הוא היה מעורב במהלכים שהוביל אגף שוק ההון, שהפך ברבות השנים לרשות שוק ההון.

אילו הישגים רשם האיגוד בשנות קיומו?

מרוז: "אחד הטריגרים להקמת האיגוד היה מצבו של תחום הגמל, שהיה אז לחלוטין במצב של 'ראן-אוף'. דיברנו על הצורך להחיות את הענף, ולמצוא פתרון לעודד חיסכון לאו-דווקא לפנסיה, אלא גם לטווח בינוני-ארוך, שהיה בעבר בגמל ושהרגולציה חיסלה אותו".

מרוז מתכוונת לתיקון 3, שבעשור הקודם הפך את קופות הגמל למכשיר חיסכון לגיל פרישה, שבראש ובראשונה נועד למשיכה כקצבה חודשית. זאת לאחר שבעבר הרחוק היוו הקופות מכשיר חיסכון שהפך נזיל לאחר 15 שנים "בלבד", שניתן למשיכה כתשלום חד-פעמי. תיקון 3 הביא לעצירה בחריקת בלמים של ההפקדות לקופות הגמל, ולהפניית חוסכים חדשים לשוק הפנסיה מחד, ולהשקעות אחרות, כגון נדל"ן, מהצד השני.

"החייאת הגמל היא הדבר המרכזי שרצינו לקדם, באופן בונה לתעשייה, ומצאנו לנו פרטנר, בצוות של אגף שוק ההון, היום רשות שוק ההון, וגם בלשכות שר האוצר וסגנו. הם ראו בזה מוצר אמיתי שמביאים לכל בית, וכך נוצרו הגמל להשקעה וקופות החיסכון לכל ילד.

"זאת, נוסף על צורך שהתחדד לעשות שינוי בענף הגמל, ולהביא משם מוצר חיסכון אמיתי לכלל הציבור. הבנה נוספת שעמדנו עליה ושהתחדדה אצל האוצר היא שהקבוצה של בתי ההשקעות היא קבוצה של שחקנים תחרותיים, שכבר נמצאים במצב של תחרות עזה בינם לבין עצמם, ושיכולים לשמש כמחוללי תחרות בתעשייה כולה. זה גם תרם להחלטות הרגולציה לתמוך".

כלומר, אין תחרות בשוק הפנסיה והביטוח ובבנקאות?

"לא מספיק תחרות. מה צריך לשפר בבנקאות ובביטוח? נעשו צעדים משמעותיים לשיפור בחיסכון לטווח ארוך, בהקשר של ניוד הכספים, קרן פנסיה ברירת מחדל ועוד. הממונה עשתה כמה צעדים מאוד חשובים, נוסף על החייאת הגמל. יש נושא חשוב מאוד שעוד חייבים לטפל בו ולהסדירו, ושלא טופל בצורה מספקת עד כה, וזה עמלות הסוכנים והתמריצים, שהיום גלומים בשיטת התגמול לסוכנים, שלעתים עלולה לגרום סתם למעברי סרק.

"לגבי הבנקים, בתי ההשקעות הופיעו מול ועדת שטרום (לשיפור התחרות בקרב משקי בית ועסקים קטנים במערכת הבנקאית) כשחלקם הרגישו בשלים להיכנס לתחום האשראי הקמעונאי, אך אני חוששת שהרגולטור לא הצליח עדיין לעשות צעד משמעותי מספיק בשביל להכניס את בתי ההשקעות פנימה. כדי שזה יקרה, הצעד האמיתי שיש לעשות זה קודם כל להשתחרר מהחשש לתת למוסדיים להשתמש בכספי החוסכים כמקור למתן אשראי. בסופו של דבר, בעלות-תועלת זה היה משתלם לצרכן, אפילו אם רק מוסדי אחד היה מצטרף כשחקן אמיתי לשוק האשראי הקמעוני, וזה עוד לא קרה".

ובמה לא הצלחת, חוץ מהאג"ח המיועדות?

"לא הייתי אומרת שהאג"ח המיועדות זה סוף פסוק. העמדה של בתי ההשקעות שזו אפליה לרעת קופות הגמל ולטובת קרנות הפנסיה, היא מאוד צודקת. נכון שהאפליה חריפה פחות כשהשוק בשנים טובות, אך בשנים טובות פחות העמיתים יראו זאת, ואני חושבת שהנושא יחזור לסדר היום. במה לא הצלחתי? יש עוד הרבה מה לעשות כדי לעמוד בשאיפה למשולש שווה צלעות בין הבנקים, קבוצות הביטוח ובתי ההשקעות".

אומרים שיש פילוג בין הגופים באיגוד בתי ההשקעות, קטנים מול גדולים.

"אני ממש מוחה על האמירות הללו ולא מסכימה עימן. היופי באיגוד הזה, ואחת התכונות המרכזיות שמאפיינות אותו, זה שהוא כולל בתוכו גדולים כקטנים, שבינם לבין עצמם הם מתחרים עזים ביומיום, וזה שהם הצליחו לראות את הצורך, וגם להתגייס למטרה ולפעול באיגוד בשיתוף-פעולה, הביא את האיגוד להצלחות".

איך היחסים עם איגוד קרנות הנאמנות?

"בסדר גמור. פעלנו ביחד, ומטבע הדברים היו גם דברים נפרדים, כי התשעה שאצלי באיגוד הם כמחצית מחברי איגוד הקרנות. בחלק מהדברים הקונצנזוס באיגוד הקרנות היו שונים. אבל בדברים העיקריים, שהיו משותפים לנו, פעלנו בתיאום ובשיתוף-פעולה. עכשיו, למשל, יש על הפרק נושא משותף: מוצר מאזן לקופת הגמל להשקעה, שגם רשות ני"ע רוצה, בשוק הנאמנות".

שוק הפנסיה החדשה הוא שוק החיסכון הצומח ביותר. שוק זה הוא הנהנה העיקרי מהפנסיה חובה, וזורמות אליו הפקדות של כ-38 מיליארד שקל בשנה. מדובר באפיק הכי משמעותי בשוק החיסכון לטווח ארוך, ונוסף עליו ישנם ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח וקופות גמל של חברות ביטוח ושל בתי ההשקעות. אגב, לצד הגמל יש לגופים הללו גם קרנות השתלמות, שגם הן שוק צומח.

שוק הפנסיה החדשה נשלט על-ידי חמש קבוצות ביטוח, שגם שולטות בשוק ביטוחי המנהלים, ובשנים האחרונות הרגולציה לא מסתירה שהיא רוצה לקדם את קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות (שם פעילים רק ארבעה: מיטב דש, אלטשולר שחם, פסגות והלמן אלדובי), והם גם מקבלים יתרון מובנה מהרגולציה במכרז לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור.

שוק הפנסיה החדשה בעייתי מבחינת המבנה שלו?

"יהיה מרחיק לכת להגדיר אותו כבעייתי, כי השוק פועל בצורה מוסדרת מאוד, והמחיר לצרכן לא היכן שהיה בעבר. מבחינת חלוקת הנכסים בשוק, בהסתכלות של הגופים המנהלים, זה עדיין שוק ריכוזי מאוד. האם הריכוזיות מסוכנת? זה עדיין לא הגיע למבחן האמיתי, אבל בעתיד הלא מאוד רחוק זה עלול להגיע, כי הקצב שבו הנכסים בפנסיה גדלים הוא קצב מטורף, ואז השאלה הגדולה תהיה אם נגיע למספר קטן של "מפלצות", שמחזיקות כל אחת בכסף כל כך גדול עד שלא נדע כיצד לבלוע זאת. לגבי הקצבאות הצפויות: גיל הפרישה צריך להתעדכן (כלומר לעלות, ר' ש')".

הפנסיה ברירת מחדל - שבה יש העדפה ברורה לקרנות הקטנות של בתי ההשקעות - תביא חלופה?

"בהחלט. לוקח זמן לפרוץ את החומות של הקרנות הוותיקות וההיסטוריות, וזה נובע מהקשר המאוד חזק בין הקרנות לערוצי ההפצה - מנהלי ההסדר והסוכנים. לאט לאט זה יתרחב ויתפתח".

אחד ממוקדי הכוח של חברות הביטוח הם סוכני הביטוח. לתפיסתך סוכני הביטוח פועלים באופן שפוגע בתחרות בשוק?

"לא אגדיר זאת בצורה כה חריפה. כיום יש תחרות גם בין הסוכנים לבין עצמם, והם מבינים שעליהם להגיע ללקוח ולהציע לו מגוון מוצרים. יש שיח עם הדי.אן.איי של הסוכן החדש, גם בקרב הסוכנים, וזה נכון. אבל, יש בעיה במודל התגמול לסוכנים, ושם הרגולטור צריך לגעת. חלקם לא מתומרצים נכון".

הרגולציה על בתי ההשקעות מגיעה משני גורמים: רשות ני"ע ורשות שוק ההון. לא אחת יש פער של ממש בין רגולציה של המפקחת האחת לזו של המפקחת השנייה. זה הגיע לשיא במאבק סביב קופות הגמל להשקעה, שאותן התירה רשות שוק ההון לבתי ההשקעות, ושבהן יש דחיית מס משמעותית לחוסכים במכשיר זה. לדעת רשות ני"ע, הדבר מאיים על קרנות הנאמנות ועל התיקים המנוהלים שמפוקחים על-ידיה. עבור שוק הגמל זו ברכה, אבל מבחינת הרשות מדובר באפליה רגולטורית שיוצרת ארביטראז'. אגב, בשוק קרנות הנאמנות יש שמבקשים ליצור פתרון דומה גם באמצעות קרנות נאמנות, או מה שנקרא "חשבון להשקעה".

יש ארביטראז' רגולטורי בין הרשויות?

"איני חושבת שיש ארביטראז' רגולטורי. יש הפרדה די ברורה. הנושא עלה בחקיקה להקמת רשות שוק ההון, כשרצו לפקח על בתי השקעות מלמעלה בדומה לפיקוח בשוק החיסכון לטווח ארוך, וזה יצר התנגשות אמיתית בין תחומי הסמכות של רשות שוק ההון לבין התחומים המפוקחים על-ידי רשות ני"ע.

"בדיונים דיברנו על זה רבות, ואמרנו שזה יכול ליצור כפילות - שמבנית תהיה הרסנית ולא נכונה. מי שהיה צריך להשתכנע השתכנע, והצעת החוק שונתה ולא כללה זאת. בסופו של דבר, היום, קשה לי להצביע על נושאים שבהם יש ארביטראז', וההפרדה בין הרשויות די ברורה. לתפיסתי, כמו שרשות שוק ההון שיתפה פעולה, ועזרה לקדם את הגמל להשקעה, רשות ני"ע מנסה לקדם את היוזמה בחשבון ההשקעה, עם הטבות מס דומות". 

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"