גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת בכורה: מדוע שוק מניות הבכורה הישראלי לא מתרומם?

התשובה טמונה בשילוב גורמים הקשורים בתמחור, בדירוג ובמיסוי - שהופכים את ההנפקה הזו ללא כדאית עבור החברות

מכת בכורה / א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock : איור
מכת בכורה / א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock : איור

לפני כשנה, לאחר יותר משני עשורים שבהם התאפשרה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב רק הנפקת מניות מסוג אחד, הושק בישראל שוק מניות הבכורה. מטרת המהלך הייתה לגוון את היצע המכשירים בשוק ההון המקומי, ולאפשר הנפקת מכשירים היברידיים, הנמצאים על הסקאלה שבין הון לחוב.

ואולם, בשנה האחרונה הונפקה בישראל רק מניית בכורה אחת, על-ידי קרן הריט האמריקאית CMCT, שהנפיקה מניות בכורה בעלות מאפייני חוב מובהקים, ובראשם זכות פדיון למשקיעים לאחר חמש שנים. חברות נוספות בחנו את האפשרות להנפיק מניות בכורה בתצורות שונות, אך טרם בוצעו הנפקות.

הניסיון הנצבר מלמד שקיימים מספר גורמים שמפחיתים מהותית מהכדאיות של הנפקת מניות בכורה בישראל. בקצרה, משוואת השיקולים של תמחור, דירוג ומיסוי אינה עובדת.

קשיים מבניים במניות הבכורה

ראשית, העובדה שמניות הבכורה מסווגות כמכשיר הוני, גורמת לתשואה הנדרשת עליהן בשוק להיות קרובה יותר למניות מאשר לאג"ח. לכן, חברות מגלות שביחס לריבית באג"ח ארוכות, כדי להנפיק מניות בכורה הן יידרשו לשלם פרמיה של מספר אחוזים. סביבת הריבית האפסית שבה אנו מצויים מביאה לכך שחברות מצליחות לגייס חוב לטווח ארוך בקלות יחסית, ובעלויות נמוכות. כתוצאה מכך, פוחתת הכדאיות לתשלום פרמיה כה גבוהה על מניות בכורה.

בצד המשקיעים, הסיווג ההוני מצמצם ביקושים: מחד גיסא, הקרנות האג"חיות אינן מורשות להשקיע במניות הבכורה, ומאידך גיסא, התשואה שלהן איננה גבוהה דיה כדי להצדיק את רכישתן בידי הקרנות המנייתיות. כך, השוק נותר בעיקר בידי המוסדיים מנהלי הפנסיה. גם בקרב אלה, הסיווג ההוני מפנה את הטיפול במניות הבכורה בעיקר למנהלי ההשקעות המתמחים במניות, הדורשים תשואות גבוהות המתאימות להון.

שנית, סיווג מניות הבכורה כהון פוגע בכדאיות הנפקתן גם משיקולי מס. זאת היות שכתוצאה מסיווג זה מסווגות הוצאות המימון בגין מניות הבכורה כדיבידנד, ואינן מותרות בניכוי - דבר המגדיל אפקטיבית את העלויות שלהן לעומת אג"ח.

להמחשה, אם חברה יכולה להנפיק אג"ח ארוך בתשואה של 3%, הוצאת המימון נטו לאחר מס היא 2.25% (לאחר ניכוי כ-25% מס חברות). לעומת זאת, אם מניות הבכורה דורשות 5% תשואה, היעדר הניכוי מביא לכך שזו גם הוצאת המימון נטו.

שלישית, בבואן להנפיק מניות בכורה, המניע המרכזי של חברות הוא יצירת שכבת הון נוספת, שתפחית את המינוף ותקטין את עלויות מימון החוב הבכיר, מבלי להנפיק מניות רגילות ולדלל את בעלי המניות הקיימים. ברם, שינויים שבוצעו השנה במתודולוגיות של חלק מחברות הדירוג, מביאים לכך שמניות בכורה (מהסוג שניתן להנפקה בישראל) אינן מוכרות באופן מלא כהון - אלא כ-50% הון לכל היותר (גם כאשר הן מסווגות כהון חשבונאי). כתוצאה מכך, הנפקת מניות בכורה אינה מאפשרת לחברות המדורגות בדירוג השקעה להוריד את המינוף שלהן באופן משמעותי, אם בכלל, לצורכי דירוג. במידה רבה, הדבר שומט את הקרקע מתחת לכדאיות הנפקת מניות בכורה. 

דוגמה למבנה התחייבויות והון בחברה המנפיקה מכשירים היברידיים

פתרון אפשרי - אג"ח היברידיות

להערכתי, אי-התפתחות שוק מניות הבכורה עד כה אינה מלמדת על כך ששוק היברידי בישראל אינו יכול להצליח, אלא רק על כך שמתוך היצע המכשירים ההיברידיים הקיימים בעולם, מניות בכורה אינן מתאימות לצורכי השוק.

גם בעולם קיימות רק כמה אלפי סדרות מניות בכורה. רובן הונפקו בעבר על-ידי בנקים בארה"ב כהון רגולטורי תחת באזל 2, וקרנות ריט. האחרונות מחלקות ממילא למשקיעים את רווחיהן כדיבידנדים, ולכן נהנות ממניות הבכורה כשכבת הון נוספת המקבלת דיבידנד נמוך יותר מבעלי המניות הרגילים, בעוד שבמקביל, סיכון הדיבידנד למניות הבכורה מופחת משמעותית, ושקול כמעט לאג"ח. לא בכדי, חברות מענפים שאינם פיננסים ונדל"ן כמעט שאינן מנפיקות מניות בכורה.

לדעתי, מכשיר מתאים בהרבה לפיתוח השוק עשוי להיות אג"ח היברידיות.

מדי שנה, חברות אירופיות לא פיננסיות מנפיקות אג"ח היברידיות בהיקף ממוצע של כ-40 מיליארד אירו, אשר מהווה עד כ-5% משוק החוב האירופי. לרוב, במכשיר זה משתמשות חברות תשתית, תקשורת ונדל"ן בדירוגי השקעה גבוהים.

הסיבה לשימוש באג"ח היברידיות בענפים אלה היא שהמודלים העסקיים בהם נסמכים מאוד על שימוש בהון - למימון השקעות, לצמיחה בפעילות השוטפת ולמימון מיזוגים ורכישות. משכך, החברות משתמשות באג"ח היברידיות כדי לממן צמיחה, מבלי להגדיל את המינוף, תוך הקטנת הסיכון התזרימי, ומבלי לגייס הון מניות. זאת, במטרה לשמור על דירוג השקעה ולמזער את עלות ההון.

יתרונות לעומת מניות בכורה

לאג"ח היברידיות יתרונות רבים על פני מניות בכורה, גם עבור המנפיקות וגם עבור המשקיעים.

ראשית, האג"ח ההיברידיות בכירות ביחס להון ובעלות מעמד ברור כחוב (נחות) במדרג הנשייה. לכן, הן יסווגו כאג"ח, דבר שיאפשר לקרנות נאמנות בתחום החוב להשתתף בהנפקות, ולקבל תשואות עודפות ביחס לאג"ח הבכירות - וכך יורחב ההיצע למשקיעים.

שנית, סיכון הקופון באג"ח היברידיות נמוך משמעותית מזה הכרוך במניות בכורה. הסיבה לכך היא שבמניות בכורה קל יחסית לדחות תשלומים שוטפים, בייחוד בעתות משבר - כל שנדרש הוא החלטת חברה לא לשלם דיבידנדים. לעומת זאת, באג"ח היברידית נדרשת בדרך כלל החלטה מפורשת לא לשלם קופון, שעלולה לגרור, במיוחד בישראל, ביקורת ציבורית ולחץ כבד על החברה משוק ההון. לכן, התשואה שתידרש בגין סיכון הקופון באג"ח היברידיות תהיה נמוכה יותר משמעותית בהשוואה למניות בכורה.

שלישית, היות שהאג"ח ההיברידיות הן מכשיר חוב הדבר מאפשר להכיר בהוצאות המימון בגינן לצורכי מס. כך, עלויות המרווח העודף יצטמצמו עוד ביחס למניות בכורה.

רביעית, אולי באופן מפתיע, ההכרה ההונית באג"ח ההיברידיות לצורכי דירוג עשויה להיות דומה לזו של מניות בכורה. כך, אג"ח היברידית שתונפק לטווח ארוך ותאפשר לחברות מנגנון אפקטיבי לדחיית תשלומים או המרה למניות, עשויה לקבל משקל הוני של כ-50%, או קרוב לכך. הדבר יאפשר הפחתת מינוף דומה למניות בכורה - אולם בעלות נמוכה בהרבה.

להערכתי, עבור החברות, הנפקת אג"ח היברידית במרווח נמוך מהותית ממניות הבכורה, תוך הכרה בהוצאת המימון לצורכי מס, מטה את הכף בבירור לטובת הנפקת אג"ח היברידיות. עבור המשקיעים היא תאפשר קבלת תשואה עודפת בשוק החוב.

לא לפסול באופן קטגורי

אם כך, מדוע לא מונפקות אג"ח היברידיות בישראל? להבנתי, הדבר נובע מקושי רגולטורי לאפשר הנפקת אג"ח קונצרניות בעלות מנגנון עיכוב תשלומים או המרה למניות, הנתון לשיקול דעת המנפיקות, בעוד שקל יותר "להכיל" מנגנון של דחיית דיבידנד במכשיר הוני כמניות בכורה.

לדעתי, ראוי להימנע משלילה קטגורית של אג"ח היברידיות, ולבחון אותן לאור תכונותיהן הספציפיות, שעיקרן סיכון נמוך משמעותית למשקיעים ביחס למניות הבכורה, ותועלת גבוהה בהרבה לחברות.

ככלל, יש למצוא את האיזון הנכון בין הגנה על משקיעים, לבין התחשבות בכדאיות הנפקת מכשירים חדשים מצד החברות, כדי שהנפקות אכן יתבצעו.

הגבלות מרובות, הפוסלות קטגורית מכשירים, לא יאפשרו לשווקים חדשים להתפתח, לחברות לגוון את מקורות המימון ולמשקיעים ליהנות מהיצע מכשירים רחב ותשואות גבוהות יותר. הגיעה העת להרחיב ולהעשיר את הסקאלה בין חוב להון. 

■ PwC ישראל ייעצה לבורסה לניירות ערך בתהליך פיתוח שוק מניות הבכורה ולחברות שבחנו הנפקת מניות בכורה בישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"