גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת בכורה: מדוע שוק מניות הבכורה הישראלי לא מתרומם?

התשובה טמונה בשילוב גורמים הקשורים בתמחור, בדירוג ובמיסוי - שהופכים את ההנפקה הזו ללא כדאית עבור החברות

מכת בכורה / א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock : איור
מכת בכורה / א.ס.א.פ קרייטיב / Shutterstock : איור

לפני כשנה, לאחר יותר משני עשורים שבהם התאפשרה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב רק הנפקת מניות מסוג אחד, הושק בישראל שוק מניות הבכורה. מטרת המהלך הייתה לגוון את היצע המכשירים בשוק ההון המקומי, ולאפשר הנפקת מכשירים היברידיים, הנמצאים על הסקאלה שבין הון לחוב.

ואולם, בשנה האחרונה הונפקה בישראל רק מניית בכורה אחת, על-ידי קרן הריט האמריקאית CMCT, שהנפיקה מניות בכורה בעלות מאפייני חוב מובהקים, ובראשם זכות פדיון למשקיעים לאחר חמש שנים. חברות נוספות בחנו את האפשרות להנפיק מניות בכורה בתצורות שונות, אך טרם בוצעו הנפקות.

הניסיון הנצבר מלמד שקיימים מספר גורמים שמפחיתים מהותית מהכדאיות של הנפקת מניות בכורה בישראל. בקצרה, משוואת השיקולים של תמחור, דירוג ומיסוי אינה עובדת.

קשיים מבניים במניות הבכורה

ראשית, העובדה שמניות הבכורה מסווגות כמכשיר הוני, גורמת לתשואה הנדרשת עליהן בשוק להיות קרובה יותר למניות מאשר לאג"ח. לכן, חברות מגלות שביחס לריבית באג"ח ארוכות, כדי להנפיק מניות בכורה הן יידרשו לשלם פרמיה של מספר אחוזים. סביבת הריבית האפסית שבה אנו מצויים מביאה לכך שחברות מצליחות לגייס חוב לטווח ארוך בקלות יחסית, ובעלויות נמוכות. כתוצאה מכך, פוחתת הכדאיות לתשלום פרמיה כה גבוהה על מניות בכורה.

בצד המשקיעים, הסיווג ההוני מצמצם ביקושים: מחד גיסא, הקרנות האג"חיות אינן מורשות להשקיע במניות הבכורה, ומאידך גיסא, התשואה שלהן איננה גבוהה דיה כדי להצדיק את רכישתן בידי הקרנות המנייתיות. כך, השוק נותר בעיקר בידי המוסדיים מנהלי הפנסיה. גם בקרב אלה, הסיווג ההוני מפנה את הטיפול במניות הבכורה בעיקר למנהלי ההשקעות המתמחים במניות, הדורשים תשואות גבוהות המתאימות להון.

שנית, סיווג מניות הבכורה כהון פוגע בכדאיות הנפקתן גם משיקולי מס. זאת היות שכתוצאה מסיווג זה מסווגות הוצאות המימון בגין מניות הבכורה כדיבידנד, ואינן מותרות בניכוי - דבר המגדיל אפקטיבית את העלויות שלהן לעומת אג"ח.

להמחשה, אם חברה יכולה להנפיק אג"ח ארוך בתשואה של 3%, הוצאת המימון נטו לאחר מס היא 2.25% (לאחר ניכוי כ-25% מס חברות). לעומת זאת, אם מניות הבכורה דורשות 5% תשואה, היעדר הניכוי מביא לכך שזו גם הוצאת המימון נטו.

שלישית, בבואן להנפיק מניות בכורה, המניע המרכזי של חברות הוא יצירת שכבת הון נוספת, שתפחית את המינוף ותקטין את עלויות מימון החוב הבכיר, מבלי להנפיק מניות רגילות ולדלל את בעלי המניות הקיימים. ברם, שינויים שבוצעו השנה במתודולוגיות של חלק מחברות הדירוג, מביאים לכך שמניות בכורה (מהסוג שניתן להנפקה בישראל) אינן מוכרות באופן מלא כהון - אלא כ-50% הון לכל היותר (גם כאשר הן מסווגות כהון חשבונאי). כתוצאה מכך, הנפקת מניות בכורה אינה מאפשרת לחברות המדורגות בדירוג השקעה להוריד את המינוף שלהן באופן משמעותי, אם בכלל, לצורכי דירוג. במידה רבה, הדבר שומט את הקרקע מתחת לכדאיות הנפקת מניות בכורה. 

דוגמה למבנה התחייבויות והון בחברה המנפיקה מכשירים היברידיים

פתרון אפשרי - אג"ח היברידיות

להערכתי, אי-התפתחות שוק מניות הבכורה עד כה אינה מלמדת על כך ששוק היברידי בישראל אינו יכול להצליח, אלא רק על כך שמתוך היצע המכשירים ההיברידיים הקיימים בעולם, מניות בכורה אינן מתאימות לצורכי השוק.

גם בעולם קיימות רק כמה אלפי סדרות מניות בכורה. רובן הונפקו בעבר על-ידי בנקים בארה"ב כהון רגולטורי תחת באזל 2, וקרנות ריט. האחרונות מחלקות ממילא למשקיעים את רווחיהן כדיבידנדים, ולכן נהנות ממניות הבכורה כשכבת הון נוספת המקבלת דיבידנד נמוך יותר מבעלי המניות הרגילים, בעוד שבמקביל, סיכון הדיבידנד למניות הבכורה מופחת משמעותית, ושקול כמעט לאג"ח. לא בכדי, חברות מענפים שאינם פיננסים ונדל"ן כמעט שאינן מנפיקות מניות בכורה.

לדעתי, מכשיר מתאים בהרבה לפיתוח השוק עשוי להיות אג"ח היברידיות.

מדי שנה, חברות אירופיות לא פיננסיות מנפיקות אג"ח היברידיות בהיקף ממוצע של כ-40 מיליארד אירו, אשר מהווה עד כ-5% משוק החוב האירופי. לרוב, במכשיר זה משתמשות חברות תשתית, תקשורת ונדל"ן בדירוגי השקעה גבוהים.

הסיבה לשימוש באג"ח היברידיות בענפים אלה היא שהמודלים העסקיים בהם נסמכים מאוד על שימוש בהון - למימון השקעות, לצמיחה בפעילות השוטפת ולמימון מיזוגים ורכישות. משכך, החברות משתמשות באג"ח היברידיות כדי לממן צמיחה, מבלי להגדיל את המינוף, תוך הקטנת הסיכון התזרימי, ומבלי לגייס הון מניות. זאת, במטרה לשמור על דירוג השקעה ולמזער את עלות ההון.

יתרונות לעומת מניות בכורה

לאג"ח היברידיות יתרונות רבים על פני מניות בכורה, גם עבור המנפיקות וגם עבור המשקיעים.

ראשית, האג"ח ההיברידיות בכירות ביחס להון ובעלות מעמד ברור כחוב (נחות) במדרג הנשייה. לכן, הן יסווגו כאג"ח, דבר שיאפשר לקרנות נאמנות בתחום החוב להשתתף בהנפקות, ולקבל תשואות עודפות ביחס לאג"ח הבכירות - וכך יורחב ההיצע למשקיעים.

שנית, סיכון הקופון באג"ח היברידיות נמוך משמעותית מזה הכרוך במניות בכורה. הסיבה לכך היא שבמניות בכורה קל יחסית לדחות תשלומים שוטפים, בייחוד בעתות משבר - כל שנדרש הוא החלטת חברה לא לשלם דיבידנדים. לעומת זאת, באג"ח היברידית נדרשת בדרך כלל החלטה מפורשת לא לשלם קופון, שעלולה לגרור, במיוחד בישראל, ביקורת ציבורית ולחץ כבד על החברה משוק ההון. לכן, התשואה שתידרש בגין סיכון הקופון באג"ח היברידיות תהיה נמוכה יותר משמעותית בהשוואה למניות בכורה.

שלישית, היות שהאג"ח ההיברידיות הן מכשיר חוב הדבר מאפשר להכיר בהוצאות המימון בגינן לצורכי מס. כך, עלויות המרווח העודף יצטמצמו עוד ביחס למניות בכורה.

רביעית, אולי באופן מפתיע, ההכרה ההונית באג"ח ההיברידיות לצורכי דירוג עשויה להיות דומה לזו של מניות בכורה. כך, אג"ח היברידית שתונפק לטווח ארוך ותאפשר לחברות מנגנון אפקטיבי לדחיית תשלומים או המרה למניות, עשויה לקבל משקל הוני של כ-50%, או קרוב לכך. הדבר יאפשר הפחתת מינוף דומה למניות בכורה - אולם בעלות נמוכה בהרבה.

להערכתי, עבור החברות, הנפקת אג"ח היברידית במרווח נמוך מהותית ממניות הבכורה, תוך הכרה בהוצאת המימון לצורכי מס, מטה את הכף בבירור לטובת הנפקת אג"ח היברידיות. עבור המשקיעים היא תאפשר קבלת תשואה עודפת בשוק החוב.

לא לפסול באופן קטגורי

אם כך, מדוע לא מונפקות אג"ח היברידיות בישראל? להבנתי, הדבר נובע מקושי רגולטורי לאפשר הנפקת אג"ח קונצרניות בעלות מנגנון עיכוב תשלומים או המרה למניות, הנתון לשיקול דעת המנפיקות, בעוד שקל יותר "להכיל" מנגנון של דחיית דיבידנד במכשיר הוני כמניות בכורה.

לדעתי, ראוי להימנע משלילה קטגורית של אג"ח היברידיות, ולבחון אותן לאור תכונותיהן הספציפיות, שעיקרן סיכון נמוך משמעותית למשקיעים ביחס למניות הבכורה, ותועלת גבוהה בהרבה לחברות.

ככלל, יש למצוא את האיזון הנכון בין הגנה על משקיעים, לבין התחשבות בכדאיות הנפקת מכשירים חדשים מצד החברות, כדי שהנפקות אכן יתבצעו.

הגבלות מרובות, הפוסלות קטגורית מכשירים, לא יאפשרו לשווקים חדשים להתפתח, לחברות לגוון את מקורות המימון ולמשקיעים ליהנות מהיצע מכשירים רחב ותשואות גבוהות יותר. הגיעה העת להרחיב ולהעשיר את הסקאלה בין חוב להון. 

■ PwC ישראל ייעצה לבורסה לניירות ערך בתהליך פיתוח שוק מניות הבכורה ולחברות שבחנו הנפקת מניות בכורה בישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות