לאחרונה גלוברנדס הנפיקה חלק מהמניות שלה באמצעות הצעת מכר. חלק מהחתמים ספגו ביקורת על זה שמחד הן מנהלות עסקי ביטוח, אבל מנגד הן משקיעות בעסקים המעודדים מחלות.
בפרק השישי של הפודקאסט "כיסא מנהלים" דיברנו עם מנכ"ל החברה, שאמר ש"כל הדיון בסוגיית הסיגריות בארץ הוא צבוע".
גלוברנדס התחילה את דרכה בתחילת שנות ה-2000. קונצרן הטבק היפני הענק בזמנו, ג'פאן טובקו אינטרנשיונל, ביקש מאנשי המכירות הישראלים שלה דאז להפסיק לעבוד עם המפיצה דאז ולפתוח חברה חדשה. וכך הוקמה גלוברנדס.
כמה שנים מאוחר יותר החליטו בהנהלת החברה לשנות את מבנה ההפצה - מהפצה באמצעות מפיצי צד שלישי, החברה פיתחה מודל עצמאי שלפי המנכ"ל גדי נצר "הוא כמעט מודל צבאי". מהר מאוד, המודל היעיל גרם לזה שגלוברנדס הצליחה לגרום לקונצרן ענק נוסף לשווק דרכה: בריטיש אמריקן טובקו.
כך גלוברנדס השיגה פורטפוליו מכובד של סיגריות המהוות כיום כשליש משוק הסיגריות בארץ, והן כוללות את ווינסטון, כאמל, פאל-מאל ועוד.
בגלל שהיא עובדת עם כ-10,000 לקוחות בישראל, שזה בעצם כמעט כל מי שמוכר סיגריות בארץ, היא צריכה מערך הפצה מאוד מתוחכם ויעיל.
בשנת 2015 החברה הבינה שאם היא גם ככה מנהלת מערכות יחסים מסרחיות עם כל-כך הרבה לקוחות, היא יכולה להתחיל לשווק להם דברים נוספים. וכך היא נכנסה לתחום שיווק הממתקים.
כחברה שפועלת בשוק שהוא יחסית יציב, היא נסחרת במכפיל נמוך יחסית (פחות מ-9), היא מחלקת דיבידנדים באופן קבוע, וכל עוד הקונצרנים הגדולים שהיא מייצגת בישראל לא מחליפים ספק בארץ - מדובר בחברה מעניינת במיוחד בשוק ההון הישראלי.