דורית סלינגר / צילום: איל יצהר
התאחדות חברות לביטוח חיים, שכוללת בחובה את קבוצות הביטוח הגדולות שמחזיקות בקרנות פנסיה, ומגדל מקפת, שבבעלות קבוצת הביטוח הגדולה שמחוץ להתאחדות, פנו היום (ג') לבג"ץ בעתירה חריגה וחריפה נגד דורית סלינגר, הממונה הפורשת על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וזאת בבקשה לעצור את ההליך שהיא מובילה לבחירת קרנות הפנסיה ברירת מחדל.
לדברי חברות הביטוח, שצפויות להפסיד בהליך של סלינגר ואנשיה לקרנות הפנסיה של ארבעת בתי ההשקעות הפועלים בתחום - בגלל שתנאי הבחירה מוטים לטובת הקרנות של בתי ההשקעות, מדובר במקרה של "רגולטור שבחר להתעלם מהנחיותיו של בית משפט נכבד זה, ואף מביקורתו של מבקר המדינה", כשהעותרים טוענים כי "מביקורת זו (של בג"ץ, ר"ש) (כמו גם מביקורת מבקר המדינה) בחר הרגולטור - הממונה בענייננו - להתעלם והוא מתעקש לקבוע הסדרים מרחיקי לכת בשוק הפנסיה התחרותי".
על-פי העתירה, סלינגר, שתפרוש מתפקידה בסוף חודש זה, מבקשת להוביל "חלוקה מחדש של שוק הפנסיה בישראל, תוך הדרתן המוחלטת של קרנות הפנסיה המנוסות מההסדר מושא עתירה זו ובחירת ארבע קרנות פנסיה אחרות תחתן; בהליך המתיימר להיות תחרותי. ללמדך שלא 'טובת העובד' היא שהנחתה את הממונה, אלא רצונה - בדקה ה-90 של כהונתה - לעצב את השוק כראות עיניה, ללא כל דיון והליך ציבורי ראוי ותוך סטייה ממטרות המחוקק", תוך שבעתירה נכתב בנוסף כי "הממונה טרחה וכללה הוראות נוספות בהסדר החדש, שלא נכללו בהסדר הקודם (ושאכן אינן ממין העניין) ואינן בגדר סמכותה; והכול כדי להשיג את המטרה שהיא שמה לנגד עיניה - לחלק (שלא כדין) את השוק מחדש, תוך הסטת עמיתים ונכסים מקרנות הפנסיה המנוסות אל קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות וקידום עסקיהן, והכול ערב עזיבתה את תפקידה".
במה מדובר? בימים אלה מקדמת רשות שוק ההון הליך שני לבחירת קרנות פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור. מדובר בהליך בחירה ולא במכרז, ושבמסגרתו הרשות תבחר לפחות 4 זוכים, כשהיא נותנת העדפה ברורה ומוחשית לבתי ההשקעות. מדובר בהליך השני לבחירת קרנות אלה, הגם שהפעם מדובר בהליך שונה מאוד מהקודם.
במחצית השנייה של 2016 הוציא אגף שוק ההון, אז עוד באוצר ולא רשות עצמאית, מכרז לבחירת שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל שיציעו את המחיר הנמוך ביותר לניהול חיסכון הציבור הרחב. אז זכו במכרז מיטב דש והלמן אלדובי. השתיים זכו במעמד זה לתקופה של שנתיים, למרות שבתחילה רצה האוצר לתת להן 3 שנים במעמד זה. ואולם, גם בסיבוב הקודם המהלך הגיע לכותלי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. או אז בג"ץ נתן גיבוי לממונה, תוך שביקר את המהלך וקרא להעביר אותו בהליך חקיקה מסודר, ולקצרו לשנתיים. החלק של החקיקה לא קרה וגם כיום המהלך מובל כחלק מפעילות של הרשות, ללא מעורבות הכנסת. למעשה, שינוי ההליך גם הופך את הקרנות שייבחרו ל"קרנות נבחרות" ולא "קרנות ברירת מחדל" כבעבר.
עוד טוענות העותרות כי "ההסדר החדש יסב לקרנות הפנסיה המנוסות פגיעה בזכויות יסוד שלהן, שאינה סבירה ואינה מידתית - שגם אינה נעשית בסמכות ומכוח חוק. זאת, משום שההסדר החדש פוגע בחופש העיסוק שלהן ובקניינן ושולל את זכותן לקחת חלק בהליך הבחירה במסגרת תחרות הוגנת ושווה". נציין כי קרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח חולשות על 95.5% מהנכסים המנוהלים כיום בשוק הפנסיה החדשה המקיפה.
כך או כך, חברות הביטוח הגדולות טוענות נגד סלינגר כי העובדה שהיא קבעה בהליך הנוכחי רף מינימלי לזכייה בהליך פסולה אף היא: "שיעור דמי הניהול המינימליים שנקבע בהסדר החדש חותר תחת אחת מתכליותיה המרכזיות של הרפורמה - הגנה על עובדים מוחלשים שאינם בעלי כוח מיקוח", הן גורסות.
על כל אלה ועוד, חברות הביטוח, באמצעות עורכי הדין ראובן בכר ונועה ברהום ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', מבקשים מבית המשפט כי ייתן צו ביניים ויורה על בטלות ההסדר החדש.