נוסעים בשדה תעופה לאחר ביטול טיסות של ריאנאייר / צילום: רויטרס
לפני כשבועיים, בדרך לחופשה משפחתית באנגליה, נחתנו בנמל התעופה סטנסטד שבלונדון. השדה היה עמוס, ושרר בו כאוס רב. באותו היום, כמו בימים אחרים במהלך הקיץ, היו שיבושים בטיסות של ריאנאייר, ובסטנסטד - השדה שממנו מבצעת חברת הלואו קוסט האירית רבות מטיסותיה - חגג הבלגן.
בסמוך למסועים שהתפקעו ממזוודות שלא היה להן דורש, צבאו מאות נוסעי ריאנאייר כעוסים ומיואשים על דוכני החברה בתחינה שיימצא פתרון שיאפשר להם להגיע ליעד שבו הם מתעתדים לנפוש או לפחות לחזור הביתה. התור השתרך, ולצדו הררי מזוודות, עגלות ילדים, בוסטרים ושלל ציוד שהפך, כך מסתבר, לנוף קבוע בנמל התעופה שבצפון לונדון.
ריאנאייר נמצאת בתקופה סוערת. זה לא שחברת הלואו קוסט שכבר נחשבת לגדולה ביותר באירופה לא התמודדה עם מצבים דומים בעבר, אבל את הקיץ הזה נוסעים רבים ברחבי אירופה לא ישכחו. מחלוקת שיש לחברה עם חלק מהטייסים שלה ששובתים במחאה על תנאי העסקתם ומאוגדים בוועדים שונים, הובילה לביטולים של אלפי טיסות - והיד עוד נטויה.
נכון לעכשיו, הטיסות בקווים לישראל ואליה לא נפגעו מהשביתה, אולם ישראלים שטסים בטיסות המשך של החברה בתוך אירופה משתייכים לעשרות אלפי הנוסעים שנפגעו. הם אמנם קנו כנראה כרטיס טיסה במחיר של ארוחה במקדונלד'ס, אבל ההשלכות מביטולי הטיסות היו אובדן העלות האמיתית של החופשה, כלומר המלון שאליו רבים לא הצליחו להגיע.
וזה לא הכול - ריאנאייר אמנם עסוקה בצרות שלה, אבל יש לה גם צרות שלא קשורות אליה: גם פקחי התעופה באירופה מבקשים לשפר את תנאי העסקתם - וגם הם גורמים לשיבושים בלוח הטיסות. ביום ראשון השבוע צייצה ריאנאייר שלמעלה מ-470 טיסות מתוך 2,438 טיסותיה עוכבו בגלל שביתת פקחים בגרמניה, בצרפת, בספרד ובאנגליה. "אנחנו מצטערים מאוד על האיחורים הלא מוצדקים הללו וקוראים לממשלות ולאיחוד האירופי להתערב", כתבו.
קלף המיקוח של הטייסים
שיבושי טיסות לאור מחלוקות בין הנהלות ובין טייסים שמבקשים לשפר את תנאי העסקתם הם חוויה שמוכרת היטב גם לנוסע הישראלי. בפברואר 2017, אחרי עשרות ביטולי טיסות שפגעו באלפי נוסעים ישראלים, נחתם הסכם בין חברת התעופה אל-על ובין ועד טייסיה. גם לופטהנזה הגדולה התמודדה עם ביטולי טיסות, וכמוה גם אייר פראנס ואחרות.
האם המחסור העולמי בטייסים שעליו ממשיכים להתריע ארגוני התעופה הוא שמציב את הטייסים בעמדה נוחה יחסית להציב דרישות? מגמת הגידול בתנועת הנוסעים העולמית והזמנות של עשרות אלפי מטוסים על-ידי חברות תעופה ברחבי העולם שמים במשוואה הזו את הטייסים במקום נוח יחסית. בכל העולם יש מחסור בטייסים, והוא שמאפשר להם לדרוש תנאי העסקה ושכר הוגנים - ויותר מכך.
מזה שנה שמתנהלות שיחות בין הנהלת אל-על וועד טייסי החברה בניסיון למצוא נוסחה להסכם העסקה שיתאים לתקנות הטיסה (FTL) שייכנסו לתוקף בנובמבר הקרוב. שיחות יש, הסכמים אין. ביטולי הטיסות של אל-על בתחילת הקיץ, בעיקר ליעדים טרנס-אטלנטיים, יכולים לרמוז לנוסעים כיצד הם יושפעו אם הסכם, שהוא בבחינת מחויב המציאות, לא יושג.
ולא רק בישראל - ביום שני השבוע הציבו טייסי חברת התעופה KLM אולטימטום להנהלת החברה, לפיו אם לא יושגו שיפורים בתנאי העסקתם, הם יפצחו בשיבושים. אייר פראנס, בעלת KLM, מתמודדת עם סיטואציה דומה מצד ועד טייסיה, שהודיע גם הוא כי לא יהסס להשבית שוב את החברה - גם כאן בעניין תנאי העסקת אלפי הטייסים.
אפשר לקנות אמון בזול
והנוסעים? לצד עוגמת-הנפש ושיבושי התוכניות יש גם פן כספי. ראשית, על חברות התעופה, לפחות כאלה שעוד רוצות לזכות באמון הנוסעים למצוא מראש אלטרנטיבה לטיסה, ובוודאי להשיב לנוסעים שלא מעוניינים בה את הכסף. באופן כללי, במקרה של עיכובים בטיסה, חברות התעופה לא ששות לשלם פיצויים, אבל החוק באירופה, וכמוהו גם החוק בישראל, קובעים כי לנוסעים מגיע פיצוי כספי שהוא מעבר לזיכוי בגין כרטיס הטיסה. כאשר מדובר על עיכוב שנגרם בגלל שביתה של פקחים, לזכות חברות התעופה עומדת הטענה כי מדובר ב"כוח עליון" - כלומר סיטואציה שלא נתונה לשליטתן - ולכן הנוסעים לא זכאים לפיצוי. כשמדובר בשיבושים שנגרמים בגלל שביתה של טייסי החברה - זה סיפור אחר. הנוסעים יכולים לתבוע פיצוי בהתאם לחוק המקומי ולקוות שייענו בחיוב.
אמון הנוסעים הוא סוגיה חשובה בענף התעופה, כמו בכל ענף אחר. אבל מסתבר שאת האמון הזה אפשר לקנות בזול: בספטמבר 2017 נאלצה ריאנאייר לבטל מאות טיסות בעקבות "בלגן" שהיא עצמה יצרה. בלבול בתנאי החופשה של הטייסים הוביל לביטולן של 50 טיסות ביום בחודשים ספטמבר ואוקטובר באותה השנה. וכדי להשיב אליה את אמון הנוסעים נקטה ריאנאייר טקטיקה שהיא כנראה הראשונה בספר - הורדת מחיר. החברה פצחה במבצע שקבע מחיר של 5 ליש"ט בלבד לטיסה, והנוסעים נהרו בהמוניהם. כך, את יולי האחרון סיימה החברה, למרות השיבושים בטיסות, עם 97% תפוסה ותנועה של 13 מיליון נוסעים, המשקפת גידול של 4% ביחס ליולי אשתקד.
זיכרון קצר, מסתבר, יש גם לצרכנים המעופפים - ולא רק לאלה שקונים דגני בוקר בסופר.