גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא רק שנעצור ונבזה אותך בתקשורת, גם נחנוק אותך כלכלית"

"בפער הזמן שבין תפיסת הרכוש הזמנית לחילוטו הסופי, נחרבים חיים" - כך מתארים סנגורים את ההשלכות הדרמטיות של "מגיפת התפיסות והחילוטים" • רק כ-14% מהרכוש שנתפס זמנית בראשית החקירה, מחולט באופן סופי בתום ההליך הפלילי - והסנגורים תוקפים בחריפות • כתבה שנייה בסדרה

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר

א' (השם שמור במערכת, והפרטים טושטשו מעט במכוון כדי למנוע זיהוי) מואשמת בעבירות חמורות של הלבנת הון, העלמות מס ועוד שלל עבירות פליליות "קלאסיות" שהשתיקה יפה להן ושהניבו לה - לפני האישומים נגדה - הון "קטן" המוערך בעשרות מיליוני שקלים. ביום מעצרה היא ראתה איך בתוך שעה קלה, בחטף כמעט, נלקח ממנה כל רכושה, כל כספה, כל חשבונות הבנק שלה הוקפאו, תכשיטיה הוצאו מהמגרות ונארזו בשקיות פלסטיק, והוטל עיקול על כל נכסי הנדל"ן בבעלותה. מאז היא נעצרה, נחקרה, שוחררה, הוגש נגדה אישום, ומשפטה החל - אבל המצב של כספיה ונכסיה לא השתנה. אלה נותרו קפואים בזמן, במחסני המשטרה. היא לא יכולה לגעת בהם.

ובינתיים, ההוצאות של א' לא קפאו בזמן. היא צריכה לשלם עבור מוסדות החינוך של הילדים שלה, עבור חשבונות הבית - חשמל, גז, מים, ארנונה וכל שאר ההוצאות השוטפות. אז היא לקחה הלוואות ועשתה כל מה שהיא יכולה כדי להשאיר את הראש מעל המים, אבל בפועל היא רק טובעת יותר ויותר תחת עומס החובות שכלל לא בטוח שהיא תוכל להחזיר מאוחר יותר. ומה עורך הדין שלה אומר לה? שיכול להיות שהמצב הזה יימשך שנים.

א' לא לבד - היא חלק מסטטיסטיקה המלמדת שכמעט מיליארד שקל של חשודים תפוסים כיום בידי המשטרה, והם נשארים במקרים רבים בחזקת המדינה עד להשלמת ההליך הפלילי. הליך זה לעתים לוקח שנים ארוכות, ובסופו ייתכן שיוחזר לחשוד מרבית כספו ורכושו - אותו רכוש שבו לא יכול היה להשתמש במשך שנים.

בשבוע שעבר חשף "גלובס" את כל הנתונים מאחורי "מהפכת התפיסות והחילוטים", שהתחוללה בישראל בשנים האחרונות, וביניהם הפער הדרמטי בין היקף התפיסות (החרמה זמנית) של רכוש של חשודים בתחילת החקירה, להיקף החילוטים (החרמה לצמיתות) בסוף ההליך לאחר הרשעה. לפי נתוני רשויות האכיפה, בעשור האחרון נתפסו אצל חשודים בשלבי החקירה הראשוניים רכוש וכספים בסך 3.5 מיליארד שקל, שמתוכם רק כ-500 מיליון שקל חולטו בסופו של דבר  - כ-14% בלבד.

הנתונים נחשפו כאן לראשונה, לאחר שבמענה לבקשה שהגיש עו"ד אלעד מן לפי חוק חופש המידע, שלחה פרקליטות המדינה טבלה המפרטת את כל התיקים שבהם בוצעו חילוטים של רכוש. המידע כולל פירוט של שנת תפיסת הרכוש, סכום התפיסות הזמניות, שנת מתן החלטת החילוט הסופי, סכום החילוט הסופי וביצוען של איזה עבירות נחקרו בכל תיק.

מהפכת-החילוטים במספרים, לפי עבירות

היום, בחלקו השני של הפרויקט, עובר "גלובס" מהזירה של "המספרים" אל הזירה של "האנשים", ואל המשמעות של הסטטיסטיקות על חיי היומיום. מאוד קל להתעלם מהחשודים בעבירות פליליות שרכושם נתפס לצורכי חילוט אם יורשעו. במקרה הטוב, מבחינת הציבור, הם בגדר "רחוק מהעין, רחוק מהלב". כל עוד אדם לא חווה את החוויה הזו על בשרו - תפיסת כל רכושו והקפאת כל המקורות הכספיים שלו תוך שעה - הוא לא יכול להתחבר לתחושות שמלוות את הרגע הזה ואת השנים הבאות שבהן הרכוש נשאר בידי המדינה.

מעבר לכך, חלק מהציבור אף אומר "מגיע להם", "אם אתה חשוד בעבירות פליליות חמורות, אז כנראה שעשית משהו". אנשים לא נוטים לגלות הבנה, רחמים או אמפתיה כלפי חשודים ונאשמים בעבירות פליליות. וזה מובן מבחינה פסיכולוגית ורגשית. אולם זה לא מובן מבחינה חוקית, משום שהמשמעות המעשית של התפיסה הציבורית כלפי החשודים, שלפיה "מגיע להם" מאחר ש"אין עשן בלי אש", היא מותה של חזקת החפות.

צריך לזכור את נקודת הזמן שבה נתפס הרכוש - ראשית החקירה. בנקודה הזאת אין הרשעה ואין אפילו כתב אישום; אולי החקירה תיסגר בלי שיימצאו ראיות מספיקות נגד החשוד; אולי התיק יועבר מהמשטרה לפרקליטות, אך לבסוף לא יוגש כתב אישום נגדו - ובכל זאת, עד שהחשוד ינקה את שמו, אם יצליח, הוא כבול באזיקים כלכליים.

ומה קורה כשהחשוד מורשע? התשובה לכך ניתנה בחלקו הראשון של פרויקט "התפיסות והחילוטים" שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר, המראה כי רק חלק קטן מאוד מהרכוש שנתפס בראשית החקירה, מחולט בפועל בסוף ההליך. על רקע זאת הביקורת על הליכי התפיסות והחילוטים רק הולכת וגוברת.

חוסר המידתיות שבתפיסה הזמנית

אחד מגדולי המבקרים של הליכי החילוט הוא עו"ד ז'ק חן, שמייצג עם עורכות הדין מיכל רוזן-עוזר ונועה פירר, בין היתר, את איש העסקים שאול אלוביץ החשוד במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו (פרשת בזק, תיק 4000), ואת נוחי דנקנר, שמערער לבית המשפט העליון על הרשעתו בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות.

עו"ד חן, שמנהל את המאבק המשפטי של אלוביץ להשבת נכסיו וכספיו שנתפסו בידי המשטרה בשלבי החקירה הראשונים, אומר כי "בפער בין השלב של התפיסות הזמניות/החילוט הזמני לחילוט הסופי, נחרבים חיים". לדבריו, "זה שנים שאנו מציגים בהרצאות ובהשתלמויות את הפער העצום בן מאות האחוזים שבין התפיסות הזמניות לפי חוק איסור הלבנת הון לבין חילוטים סופיים לפי חוק זה. מדובר בראיה אמפירית לחוסר המידתיות שבתפיסה הזמנית, שהפכה להיות מגיפה של ממש בשלב החקירה - זאת כשחזקת החפות עומדת לחשודים".

מגמת עליה ופערים

לפי הדוח השנתי של הפרקליטות לשנת 2017, אשתקד נתפסו כספים בהיקף של 704 מיליון שקל בתיקים שמלווה הפרקליטות. זאת, כאשר מתוך סכום זה רק כ-234 מיליון שקל חולטו בהליכים סופיים. לדברי עו"ד חן, "הנתון של '234 מיליון שקל' מרמה. הוא מטעה משום שהוא כולל בתוכו גם קנסות ועיצומי מס שהוטלו על המורשע בהליך הסופי - וזה לא חילוט. הנתון הרלוונטי הוא שבשנת 2017 חולטו בפסק דין סופי רק 50 מיליון שקל.

"איך שלא הופכים את זה, הפערים הם של מאות רבות של אחוזים בין התפיסות הזמניות לסופיות. הדבר הזה מהווה הוכחה אמפירית לכך שמדובר בתפיסות זמניות לא מידתיות בשלב שבו עומדת לנחקר חזקת החפות ובמציאות שבה החקירה כנהוג במקומותינו אורכת שנים, התיק חונה בפרקליטות לתקופה של שנים ופסק דין סופי, אם מוגש בכלל כתב אישום, מתקבל לאחר שנים".

ומה קורה בזמן הזה?

עו"ד חן: "בזמן הזה נהרסים חייו של אדם משום שנפגע מרקם חייו הבסיסי ביותר מול משפחתו, העסק שלו, ההלוואות שלו, המשכנתא שלו, הנושים שלו. הוא נאלץ לפשוט יד כי עצרו לו את הכול למשך שנים. התפיסה הזמנית של נכסים וכספים מביאה לחנק כלכלי, שפוגע אנושות במרקם החיים ובעיסוק של החשוד ומשפחתו, ובהרבה מקרים בסביבתו הרחוקה יותר - עובדים, ספקים ובעלי חוב אחרים, לקוחות. הפגיעה היא קשה ומתמשכת. בשל התמשכות ההליכים - לפעמים הפגיעה היא אנושה, וכבר לא ניתן לתקן אפילו חלק מנזקה. זאת, גם לאחר שהחקירה מסתיימת ללא כלום או בפרופורציה אחרת מזו שהתחילה".

עו"ד חן מוסיף ואומר כי "התפיסות הזמניות מביאות לפגיעה קשה ביותר בזכות להליך הוגן, משום שהן משמשות את רשויות האכיפה כדי להפעיל לחץ על הנחקרים, וזה בוודאי לא משרת את גילוי האמת". והוא מסביר: "מה שקורה עם התפיסות הזמניות הוא שבאים לאדם שהוא בחזקת חף מפשע ואומרים לו 'לא רק שנעצור אותך ולפעמים את בני ביתך ולא רק שנבזה אותך בתקשורת, אנחנו גם נחנוק אותך כלכלית, אז כדאי לך מאוד לשנות גרסה/להודות/להיות עד מדינה.

"לא החיפוש אחר האמת והצדק מנחים את גופי החקירה אלא הפעלת לחצים כוללת בדרך של חנק כלכלי באמצעות חילוט. זאת, כדי שחשודים יגידו לחוקרים את מה שהם רוצים לשמוע ובלי קשר לשאלה אם מדובר באמת או בשקר".

אלה האשמות חמורות.

עו"ד חן: "אני עומד מאחורי כל מילה".

אתה מצייר כאן תמונה מאוד קשה אבל עם כל הכבוד, אנשים כמו אלוביץ או נוחי דנקנר אינם מסכנים, והם ממשיכים לחיות בתנאים טובים מאוד גם בזמן שהם חשודים.

עו"ד חן: "אתה טועה. אני לא רוצה להיכנס לכל מקרה שאני מכיר מחמת צנעת הפרט, אבל אני יכול להגיד לך שלא נתקלתי במקרה של אדם שחייו נראו אותם חיים מבחינה כלכלית אחרי פרוץ החקירה והחילוט. הנזקים הם איומים. לפעמים הנזקים הם איומים עד כדי כך שהוא נאלץ ללוות כסף מחברים ומבני משפחה; שלא לדבר על עסקים שלמים שקורסים - גם בזה אסור להקל ראש".

פרשנות מחמירה ומרחיבה מאוד

גם עו"ד יעל גרוסמן, מומחית לעבירות צווארון לבן והלבנת הון מצטרפת לביקורת על כך שהשימוש במכשיר של החילוט חרג מזמן מגדר הכוונה המקורית של המחוקק. "הפרשנות שבתי המשפט לוקחים את המכשיר הזה אליו היא מחמירה מאוד ומרחיבה מאוד", אומרת גרוסמן. "התוצאה היא שבמקום שיתקיים הכלל היסודי שנלקחים ממבצע העבירות רק פירות העבירה, נעשה במכשיר הזה שימוש של אכיפה והוא הופך לסנקציה בעצמו".

לדברי עו"ד גרוסמן, "נוסחת החישוב, שלפיה הרשויות קובעות את היקף העבירה לצורך החילוט, היא שגויה. למשל, עורכים חישוב לפי המחזור של העסק שבעליו חשוד בביצוע עבירה ולא לפי הרווח של העסק. מדובר בחישוב לא צודק, משום שהרעיון הוא לשלול מעבריין את הרווח שהוא הפיק מעבירה ולא את כל מחזור. כשבסיס החילוט הוא מחזור העסק זה מביא לתוצאות של חילוטים בהיקפים קיצוניים שאין להם הצדקה".

עו"ד גרוסמן מוסיפה כי "הפגיעה בשלב החילוט הזמני היא לא רק בחשוד עצמו אלא בכל המעגלים שמסביבו - בעסק שלו, במשפחה שלו, בעובדים שלו". לכן, לדבריה, "נגרמים נזקים בלתי הפיכים כבר בשלב החילוט הזמני, ואם בשלב החילוט הסופי מחולטים סכומים קטנים בהרבה, כבר לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה ולרפא את הנזק שנגרם". גם עו"ד גרוסמן, בדומה לעו"ד חן, חושבת שנעשה שימוש בשלב החקירה בהליכי החילוט לצורך הפעלת לחץ על חשודים.

התופעה שאתם יוצאים נגדה - התנהלות הפרקליטות והמשטרה בנוגע לתפיסות ולחילוטים - זוכה לגיבוי של בית המשפט העליון.

עו"ד חן: "זה לא נכון. יש לנו פסיקה של השופטת ענת ברון בתיק חברה קדישא שבו היא קבעה כי יש להחיל את עקרון המידתיות בתפיסה הזמנית (חילוט זמני). למרות שהביאו לשופטת בתיק הזה ראיות לכאורה לביצוע עבירות בשווי של מעל 7 מיליון שקל, היא הורתה על תפיסה זמנית של רכוש רק בשווי של 2.5 מיליון שקל, כשהיא נאמנה לעקרון המידתיות וכשהיא יודעת שאם בבוא היום יוגש כתב אישום ואם תהיה הרשעה, אז לא יגיעו ל-7 מיליון שקל.

"עם זאת, חשוב לציין כי תיקי החילוט כמעט לא מגיעים לבית המשפט העליון, כי הם מתחילים בבית משפט השלום ולעליון ניתן לפנות רק בהליך של בקשת רשות ערעור ולא בערעור בזכות".

לעקור את אלמנט הענישה

בתי משפט השלום לא מקבלים את התזה שלך.

עו"ד חן: "בתי משפט השלום מתיישרים עם עמדת המשטרה, מכיוון שהם עמוסי לעייפה בדיוני מעצרים ובתפיסות רכוש, והדיון אצלם מתנהל למעשה במעמד צד אחד, כשהמשטרה מגיעה עם דוחות סודיים ולסנגור אין יכולת להתמודד עם הדברים.

"בעיה נוספת היא שהחילוט הוא, כאמור, כלי של לחץ, ואז הרבה פעמים של הלקוחות ועורכי דינם בוחרים שלא להתווכח אפילו עם התפיסה הזמנית, כי הם לא רוצים בשלב הזה להיגרר לבית משפט בתת-תנאים - לכן הם מתחילים להגיע להסכמות עם המשטרה לגבי התפיסות הזמניות שהופכות להיות נצחיות".

הנוסחה של ענת ברון, שאישרה תפיסה זמנית של כשליש מהסכום שלפי החשד נלקח, היא הפתרון?

עו"ד חן: "הפתרון הוא המידתיות שבאה לביטוי בהחלטה של השופטת ברון, אבל בנוסף צריך לתקן את חוק איסור הלבנת הון, כך שבניגוד למצב היום ניתן יהיה לפנות בבקשות חילוטי זמני אך ורק לפי המסלול של חוק איסור הלבנת הון. כיום, רוב הפניות הן על סמך חוק סדר הדין הפלילי, וזה מאפשר את התפיסות הברוטליות בהיקפים עצומים ולפרקי זמן בלתי מוגבלים ותוך יצירת נזק עתיד.

"בחוק איסור הלבנת הון יש מנגנון שנועד למנוע התנהלות כזו. בין היתר, הוא מחייב כתנאי לביצוע כל תפיסה זמנית, פנייה לאישור בית משפט מחוזי בצירוף תצהיר של פרקליט מחוז. כמו כן, התפיסה הזמנית מוגבלת לתקופה של 90 יום. אמנם היום החוק מתיר גם מסלול אחר שלפי חוק סדר הדין הפלילי, אבל השימוש במסלול הזה הוא מופרז ושרירותי. בניגוד לתקווה שהביע גם בית המשפט העליון שהפרקליטות תשתמש במסלול המידתי יותר, קרה בדיוק ההפך. הם לעולם לא פועלים במסלול של חוק איסור הלבנת הון".

עו"ד גרוסמן: "הדבר החשוב ביותר הוא לעקור מהחילוט את ההיבט של הענישה שיש בו אצלנו. חילוט אינו עונש. בשונה מהחלטות בנוגע למעצר שבהן ידי הנעצר כבולות, בנוגע לבקשות חילוט צריך לאפשר להגנה לקבל מידע רב יותר על-מנת לאפשר לה לסתור את טענות החוקרים.

"כמו כן, אני חושבת שבתי המשפט הלכו רחוק מדי בפרשנות היקף החילוט וצריך להחזיר את הפרשנות למטרה המקורית שהייתה - אך ורק נטילת פירות העבירה בפועל ולא מעבר לכך. בתי המשפט צריכים להיות זהירים יותר, בעיקר בשלבי החילוט הזמני".

חשודים שרכושם נתפס: "אתה בוכה כמו תינוק. אתה תלוי ברצונם הטוב של אחרים ומתחנן לחברים ולילדים"

החשודים והנאשמים בפלילים שכל רכושם תפוס בידי המדינה, אינם מוכנים לדבר באופן גלוי ולהיחשף. אולם כולם מתארים תסכול גדול מכך שהם לא הורשעו באף עבירה ואף לא הוגש נגדם כתב אישום (במקרה של החשודים), אך בפועל הם נענשים בענישה כלכלית חמורה מהיום הראשון שבו נפתחת נגדם החקירה.

כך, למשל, קבלן שנחשד בביצוע עבירה ושכל כספיו נתפסו בידי המשטרה, מתאר כיצד קורס העסק שלו בשלב שבו הוא רק חשוד. הבנקים החלו להתדפק על דלת העסק מיד עם פרוץ החקירה ולבקש החזר הלוואות; אולם לקבלן לא הייתה גישה לכספים שתפסה המשטרה. התוצאה: העסק קורס אט אט, העובדים עומדים לאבד את מקום עבודתם - וכל זאת מתרחש כאשר עדיין לא הוגש נגד הקבלן כתב אישום.

ב', חשוד אחר באחת הפרשות הגדולות והמתוקשרות מהעת האחרונה, תיאר ל"גלובס" מהי ההרגשה  כשכל רכושך נתפס. לדבריו, "התחושה היא של אדם שחרב עליו עולמו, אדם התלוי בחסדיהם של אחרים. אתה נכנס ללחץ ולמצוקה. ייאוש נוראי. לא יודע מה לעשות".

עם אילו קשיים אתה מתמודד בעקבות התפיסה?

ב': "אני לא יכול לעשות כלום, ואני תלוי באחרים ברצון טוב שלהם. אין שום דבר למחיה. אין כסף. אתה תלוש מהעולם ומרגיש תחושת ריחוף בלי קרקע מתחת. אין למי להגיד מה להגיד, במיוחד שזה בא בהפתעה".

איך מתמודדים עם חוסר כל באופן פתאומי? מי עוזר?

ב': "זה קשה מאוד. מתחננים לחברים, לילדים. לומדים במצב הקשה הזה מי חבר אמיתי ומי לא. הכי גרוע במצב הזה הוא שבמקום שהילדים יישענו על ההורים, אני צריך את החסדים שלהם".

מה היה הרגע הכי קשה שזכור בעקבות התפיסה?

ב': "הרגע הכי קשה היה כשלקחו את כל מקורות הכספים, סגרו את הבנקים, ואז אתה מתחיל לאסוף כל שקל מהסביבה. אתה יושב עם עצמך ובוכה כמו תינוק, 'איך הגעתי למצב הזה'. אני לא מצליח להאמין עד היום איך הגעתי לשפל כזה". 

הפרקליטות: "ברוב המקרים יש הצדקה לשימוש בכלי החילוטים"

מהפרקליטות נמסר בתגובה לטענות העולות בכתבה כי "אחת הדרכים להתמודד עם פשיעה בכלל ופשיעה כלכלית בפרט - היא באמצעות אכיפה כלכלית, אשר כוללת בין היתר גם שלילת טובות הנאה מהעבריין שאותן הפיק מביצוע העבירה. בדרך זו, נשלל מהעבריין התמריץ הכלכלי העשוי לצמוח לו כתוצאה מביצוע העבירה. לצורך כך קבע המחוקק חוקים המאפשרים תפיסה וחילוט של טובות הנאה, ואמצעים מסוג זה. במקביל לכלים אלה, המחוקק יצר מנגנונים פשוטים המאפשרים לכל טוען לזכות בחפץ שנתפס, לבקש ולקבל אותו חזרה לחזקתו, בכל שלב, גם לאחר קבלת החלטה סופית בנוגע לאותו החפץ".

עוד לדברי הפרקליטות, "מטבע הדברים, סנגורים ונאשמים מעלים טענות נגד היקפי בקשות החילוט, ונגד הסכומים הנלקחים מהעבריינים בתום ההליך. אולם הנתונים מוכיחים כי בתי המשפט ברוב המקרים מקבלים את עמדת הפרקליטות, ובכך מאשרים כי הייתה הצדקה ברוב המקרים לשימוש בכלי אפקטיבי זה".

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד