אתר הבנייה של נצבא ואלקטרה בראש העין. 9 פועלים הרוגים בשלוש שנים / צילום: הקבוצה למאבק בתאונות בנייה
בשבוע שעבר נהרגו ארבעה פועלים בתאונות בנייה, ובכך עלה מחיר הדמים באתרי הבנייה ל-30 בני אדם, בהם 28 פועלים ושני עוברי אורח. לפני ימים אחדים שלח יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מכתב לראש הממשלה להתערב בנעשה, שכלל איום להשבית את המשק אם לא יינקטו צעדים מידיים, אבל בינתיים דומה שכל הגורמים ממשיכים לזרוק את האחריות זה על זה.
מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, שאחראי בין היתר למינהל הבטיחות, תולה ללא היסוס את האחריות למצב על הקבלנים: "העמדה שלנו היא ברורה: אנחנו קוראים לקבלנים להילחם בתופעה הזו. האחריות הישירה והבלעדית היא של הקבלן. הוא אמור לוודא שיש בטיחות לפי הכללים. המצב בענף הזה בארץ גרוע מאוד. אם משווים לענף התעשייה, באתר בנייה המצב גרוע פי 5 ומספר ההרוגים גבוה פי 2 מהאיחוד האירופי".
איפה התפקיד שלכם?
"אנחנו מפקחים על הנושא, אבל אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום".
ממה נובעת העלייה?
"העלייה נובעת מההיקף הגדול של אתרי הבנייה. יש גידול עצום משנת 2010, וגידול עצום במספר העובדים בענף. האוצר לא תגבר את הפקחים כי לא ניתנו תקציבים לעניין הזה, אנחנו פועלים מולו לקבל תוספת תקנים".
בהקשר זה חשוב לדייק ולהזכיר כי דווקא ב-2018 חלה ירידה שמחזירה את מספר התחלות הבנייה לאזור שבו היו ב-2010, כלומר כ-42 אלף דירות, ואילו מספר ההרוגים עלה בעשרות אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ובינתיים?
"משרד העבודה נקט שורה של צעדים. נוסף לתקנות על איסור בני נוער באתרי בנייה והטלת העיצומים הכספיים, בקרוב תוקם יחידה משטרתית חדשה בלהב 433, עם 12 חוקרים שתהיה להם גם רשות לעצור אנשים. כרגע אין להם מספיק כוח אדם ואין מיומנות. אנחנו גם מטילים צווי בטיחות ומעבירים אותם לרשם הקבלנים שיכול לשלול רישיון לקבלן.
"אנחנו בוחנים גם הטלת אחריות על התאגיד שבונה את הבניין. אחת התופעות המדאיגות היא שמעסיקים הרבה קבלני משנה ומחליפים אותם כל שני וחמישי. המטרה היא שיכשירו את העובדים, שידעו מה מגיע להם, ושרק בסוף העובד יתחיל לעבוד.
"בשורה התחתונה, אנחנו פועלים ליצור מציאות שבה יהיה לקבלנים משתלם כלכלית לשמור על שלומם של העובדים. כל עוד שהרוג עולה להם כלום כסף - אז אין להם שום אינטרס כלכלי לשמור על הפועלים".
למה אתם מצפים מגורמי הממשלה האחרים?
"מינהל הבטיחות פנה לרשויות המקומיות כי להן יש הרבה יותר פקחים ממה שיש לנו. מהמשטרה אנחנו מצפים שיחקרו באזהרה מנכ"לים של חברות.
"אבל הדבר העיקרי הוא שאני קורא לקבלנים לקחת אחריות. זו קריאה מהלב. לא יכול להיות שאדם מרוויח שכר בין מינימום לפחות מהשכר הממוצע במשק, ונהרג. נכון שזה יעכב קצת את קצב הבנייה, אבל הגידול של עשרות אחוזים בהרוגים הוא לא ייתכן.
"ואגב, אנחנו כל הזמן מדברים על ההרוגים אבל יש גם פצועים קשה, שלא רק שעולים המון כסף למדינה, הם גם לא יכולים להמשיך לפרנס את משפחתם. הפגיעה היא תמיד גם נפשית ומשפחתית, זה קשה מאוד".
בהתאחדות הקבלנים הפנו אותנו לדברים שכתב ב"גלובס" מנכ"ל ההתאחדות אליאב בן שמעון: "מי שחושב שעוד קנסות ועוד עונשי מאסר ישנו דרמטית את תמונת הפגיעות בגוף ובנפש טועה טעות מרה. לעובד שהניח בצד את הרתמה ביום חם כמו היום, ונותר תלוי בצהריים בין שמים וארץ בקומה 16, לא ממש משנה אם הקבלן שהעסיק אותו נקנס אתמול. בנייה היא מסוכנת, והענף סובל ממחסור של כ-3,500 מנהלי עבודה".
"עלייה של 50%"
"בשנת 2017 היו 35 הרוגים באתרי הבנייה שזה חמור מאוד, אבל לכל הפחות ראינו ירידה של 30% במספר ההרוגים לעומת שנת 2016", אומרת עו"ד הדס תגרי, מהקבוצה למאבק בתאונות בנייה. "עכשיו באמצע אוגוסט, אנחנו כבר בעלייה של 50% במספר ההרוגים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לא רק שאנחנו לא במגמת שיפור של ירידה במספר ההרוגים, אנחנו בהתדרדרות תלולה".
תגרי סבורה שכל משרדי הממשלה צריכים לעשות הרבה יותר כדי למגר את מכת התאונות. "יש רגולטורים שלא עושים כלום. משרד השיכון למשל, שרשם הקבלנים במשרדו נמנע כבר שנים מהפעלת סמכותו לנקוט סנקציות כנגד חברות קבלניות שחוזרות ונשנות אצלן תאונות והפרות בטיחות. המשטרה שהודיעה שתקים בתחילת 2019 יחידה חדשה לחקירת תאונות עבודה, אבל בינתיים לא חוקרת תאונות כנדרש והפרקליטות שרק במקרים נדירים מגישה כתבי אישום. משרד האוצר שמקדם באגרסיביות את האצת הבנייה ומטרפד חקיקה והעברת משאבים להבטחת בטיחות העובדים ולא מתנה זכייה במכרזים ממשלתיים ברקורד בטיחותי ראוי. הרשויות המקומיות שממשיכות לשבת באפס מעשה, אפילו נוכח שני עוברי אורח שנהרגו השנה עקב הפקרות בטיחותית באתרי הבנייה. רשות ניירות ערך מתנערת מאחריותה להורות לחברות ציבוריות לדווח לבורסה על תאונות קטלניות".
מה לגבי משרד העבודה?
"השנה נרשמה ירידה דרמטית בתפקודם של מינהל הבטיחות התעסוקתית ושל משרד העבודה. כניסתם לתוקף של העיצומים הכספיים הביאה לכך שמפקחי המינהל עסקו אך ורק בתיעוד הפרות בטיחות לצורך הטלת עיצומים, על חשבון פעילויות פיקוח אחרות, ולפי שעה נראה שמהלך זה כשל לחלוטין. המענה לתלונות על אתרים מסוכנים פחת, אין קו חם לתלונות עובדים והציבור, המשרד לא פעל לאייש תקנים בלתי מאוישים".
אותם שמות חוזרים
אחד הדברים המטרידים ביותר הוא שברשימת החברות שנהרגו באתריהן עובדים, וברשימת צווי הבטיחות שמטיל מינהל הבטיחות, מופיעים אותם השמות שוב ושוב. למשל, לאלקטרה בנייה שבאתר שלה בראש העין נהרגו בשבוע שעבר שני עובדים, נהרג עובד לפני חודש בפרויקט אגירה שאובה, במאי נהרג פועל באתר בנייה של החברה בתל אביב, ובסך הכול תשעה פועלים בשלוש שנים. כיוון שאין כל ניקוד על בטיחות במכרזים ממשלתיים, רק לאחרונה זכתה במכרז היוקרתי לבניית הספרייה הלאומית החדשה של ישראל.
תגרי: "הדבר היחיד שייצר אימפקט הרתעתי זו סגירה לחודש של אתרים שבהם מתועדת הפקרות בטיחותית נרחבת או התרחשו הפרות נשנות. המסר לקבלנים צריך להיות נחוש: אם תתרשלו - לא תעבדו".