גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים החל לקנוס עו"ד שלא סימנו לקוחות "נפיצים"

האם צפוי מעתה גל של עיצומים כספיים על עורכי דין ורואי חשבון שהפרו את חובת "זיהוי והכרת לקוחות" המוטלת עליהם, במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב לקוחותיהם? ● עו"ד שביצע הפרה כזו ספג באחרונה עיצום כספי בסך 20 אלף שקל ● משרד המשפטים: "אי-מילוי חובה זו מסכל את יכולתו של נותן השירות העסקי להתחקות אחר מקורם של כספים ולחשוף פעולות של הלבנת הון"

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר / צילום: שלומי יוסף
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר / צילום: שלומי יוסף

20 אלף שקל - זהו סכום העיצום הכספי הראשון שהוטל על עורך דין שהפר את חובת "זיהוי והכרת לקוחות" המוטל על נותני שירותים עסקיים (עורכי דין ורואי חשבון), במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב לקוחותיהם. עורך הדין ספג את העיצום הכספי לאחר שהתברר, בין היתר, כי ערך את הטפסים לזיהוי והכרת הלקוחות במסגרת 30 עסקאות עבור 88 לקוחות רק לאחר שנדרש להעבירם למשרד המשפטים, ולא במועד עריכת העסקאות בפועל. כלומר: הוא ערך את הטפסים בדיעבד ורק לטובת הביקורת שנערכה במשרדו, ולא בטרם מתן השירות ללקוחות, כפי שהחוק דורש ממנו.

ההחלטה ניתנה במאי השנה, ואולם היא נחשפת לראשונה ב"גלובס" לאחר שחלפה תקופת הערעור עליה, ועורך הדין חויב סופית בתשלום הסכום. באותה עת ניתנה החלטה נוספת של ועדת העיצומים, שהטילה עיצום בסך 2,000 שקל על עורכת דין אחרת מתחום הנדל"ן.

שתי ההחלטות הללו מהוות את הסנונית הראשונה של העיצומים שיוטלו בתקופה הקרובה על עורכי דין ורואי חשבון שיפרו את חובותיהם לערוך הליך של זיהוי והכרת הלקוח שלו הם נותנים שירות עסקי - זאת במטרה להעריך את הסיכון שהלקוח מלבין הון ו/או מממן טרור.

העיצומים הוטלו לאחר שהממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר-פלד, פנתה בדרישות לקבלת מידע מעורכי הדין, וכן לאחר שנערכו פשיטות-פתע בחלק ממשרדי עורכי דין ורואי חשבון, שלגביהם עלה חשד כי הפרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לתיעוד עסקאות ושירותים שנתנו ללקוחות.

הדרישה לקבלת המידע, הפשיטות והעיצומים הם תוצאה של סעיף חוק חדש שהטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון, הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, שמבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים. 

העיצומים מכוח חובות הדיווח של עורכי דין ורואי חשבון

ללא חתימה, ללא מקור כספים

המקרה הראשון שנלכד ברשת הוא המקרה של עו"ד נ' (השם שמור במערכת), המתמחה בתחום עסקאות הנדל"ן. ב-23 באפריל אשתקד קיבל נ' מייל מהממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, שבמסגרתו הוא התבקש להעביר לידיה את טופסי "הכרת וזיהוי הלקוח", שהיה עליו לערוך לכל הלקוחות שלהם העניק שירותים בעלי אופי פיננסי.

לאחר שקיבל אורכה להגשת המסמכים, שיגר עו"ד מ' 88 טופסי זיהוי והכרת לקוח למשרד המשפטים, אך אלה לא השביעו את רצונה של הממונה על נותני השירות העסקי, שמצאה בהם ליקויים רבים. בין היתר נמצא כי הטפסים לא כללו את חתימת הלקוח שמילא לכאורה את הטופס, הפרטים בטפסים הוקלדו, ולמרות היעדר החתימות אישר עורך הדין בחתימתו כי הטפסים נחתמו בפניו על-ידי לקוחותיו.

עוד עלה כי ב-51 מהטפסים שהתקבלו לא צוין מקור הכספים לעסקה, כאשר מתוכם ב-10 מקרים דובר על עסקאות של רכישת מקרקעין. ב-8 מהטפסים שבהם לא צוין מקור הכספים, כלל לא ניתן היה לדעת אם מדובר ברכישה או במכירה, משום שבטופס מופיעים נתונים סותרים. בנוסף, בכל הטפסים היה חסר בירור לעניין מעורבותו של איש ציבור זר בעסקאות, כנדרש לפי חוק.

הליקויים הללו הולידו דוח ביקורת חריף והודעה על הגשת בקשה להטיל עיצומים כספיים על נ'. בתגובה ביקש נ' כי תינתן לו הזדמנות לתקן את הליקויים וההפרות באמצעות שליחת טפסים מתוקנים. אולם בקשתו זו נדחתה, מאחר שלפי חוק היה עליו למלא את טופסי הכרת הלקוח ולנתח את הסיכון להלבנת הון, טרם מתן השירות העסקי. זאת, באופן שיאפשר לו להימנע ממתן שירות בכל מקרה שבו מתעורר חשש להלבנת הון או מימון טרור. "לא ניתן לתקן את הליקויים בדיעבד", נמסר ל-נ', והוא זומן לדיון בפני הוועדה לעיצומים כספיים האמונה על הטלת העיצומים על מפרי החוק, על-מנת להעלות טענות נגד הכוונה להטיל עליו עיצום כספי. 

החוק, הבהלה והעיצומים

היכרות אישית של הלקוחות

במהלך הדיון בפני הוועדה, טען נ' כי הוא מתמחה בעסקאות במקרקעין ובתקופת הביקורת ערך 30 עסקאות, שבהן היו מעורבים 88 לקוחות, מהם 40 מוגדרים כרוכשים. לטענתו, בכל העסקאות האמורות ייצג את שני הצדדים לעסקה. לדבריו, בכל הטפסים נרשם מקור הכספים, למעט בעסקה אחת, שהיא עסקת מכר ללא תמורה.

נ' הודה בפני הוועדה כי לא ידע על התיקון לחוק איסור הלבנת הון, ולכן לא ערך הליך של זיהוי והכרת הלקוח בהתאם לדרישות החוק והצו; וכן הודה כי טופסי זיהוי והכרת הלקוח ששלח ליחידת הממונה לא נערכו במועד עריכת העסקאות, אלא רק לאחר שהתקבלה אצלו הדרישה מהמפקח. לדבריו, הוא חשב שמדובר בדיווח הדומה לדיווח לרשויות המס, ולכן ערך את הטפסים כפי שערך, מבלי שהלקוחות חתמו על הטפסים.

באשר לשאלה כיצד חתם על אישור זיהוי הלקוח בטופס זיהוי והכרת הלקוח - נ' השיב כי הוא הבין את החתימה כאישור על כך שהלקוח הופיע אצלו, וכי הוא זיהה אותו. מכיוון שהלקוחות אכן היו אצלו במועד כלשהו, והוא זיהה אותם, הוא אישר זאת על גבי הטופס, על אף שהלקוחות לא חתמו על הטופס עצמו. נ' הוסיף כי הוא מכיר את כל לקוחותיו היכרות אישית, הוא מילא את הטפסים בהתאם למידע שידוע לו על לקוחותיו, הוא כתב בטפסי זיהוי והכרת הלקוח את האמת, כפי שהיא ידועה לו, והוא לא ניסה להחתים לקוחות בדיעבד.

לדברי נ', כאשר לא ידע מה מקור הכספים ששימשו לעסקה, הוא לא מילא חלק זה בטופס. עוד טען נ' כי 15 עסקאות מתוך העסקאות שערך הן עסקאות של העברות ללא תמורה בין בני משפחה, כי בחלק מהעסקאות ישנם מספר רוכשים. כמו כן, נ' הדגיש את סכומי העסקאות הנמוכים, כדי להראות כי אין חשש להלבנת הון במסגרתן. לאחר סיום הדיון התבקש נ' להעביר אל חברי הוועדה שניים מחוזי המכר שנדונו בפניה.

הפרת חובת זיהוי, הכרה ורישום

בנימוקים להטלת העיצום הכספי בגובה 20 אלף שקל על עו"ד נ' קבעו חברות ועדת העיצומים - הממונה, עו"ד עדי קומרינר-פלד, המשמשת כיו"ר הוועדה, וחברות הוועדה, עו"ד מאיה לדרמן ורו"ח שרי שלזינגר - כי במסגרת פעילותו כנותן שירות עסקי הפר עו"ד נ' את חובתו לערוך זיהוי והכרת הלקוח לפי חוק איסור הלבנת הון. "ההפרות כוללות את הפרת חובות הזיהוי, הרישום והכרת הלקוח לכל לקוחותיו, וכן את חובת שמירת המסמכים", נכתב בהחלטה. "הטפסים שהגיש היו חסרים, לא נחתמו כנדרש על-ידי הלקוחות, לא בוצעה לגביהם הערכת סיכון כנדרש, לא מולאה הצהרת נהנה, ולא נעשה בירור באשר לאיש ציבור זר".

חברות הוועדה ציינו כי בשני הסכמי המכר אין כל התייחסות לאופן תשלום התמורה שהועברה מרוכש המקרקעין למוכר; בשניהם נכתב כי עצם חתימת המוכר על-גבי ההסכם מהווה אישור לכך שקיבל את התמורה עבור המקרקעין. לדברי הוועדה, בהיעדר מידע מהרוכשים בדבר מקור הכספים - לא בטופסי זיהוי והכרת הלקוח שלא מולאו על-ידם ואף לא במסגרת הסכם הרכישה - עו"ד נ' לא יכול היה לבצע הערכת סיכון כנדרש לפי הוראות הדין.

באשר לגובה הקנס, חברות ועדת העיצומים ציינו כי שקלו את העובדה שמדובר בהפרה ראשונה שאירעה זמן לא רב לאחר כניסתו של תיקון 13 לתוקף (התיקון מכוחו חויבו עורכי הדין בחובת זיהוי והכרת הלקוח) וכן את העובדה שהוועדה מצויה בתחילת תקופת אכיפתו של החוק. מצד שני, נכתב בהחלטה, "שקלה הוועדה לחומרה את העובדה שהמפר נתן שירות עסקי בהיקף ניכר בתקופת הביקורת, למספר לקוחות לא מבוטל, כאשר השירות העסקי ניתן בלא שבוצע הליך של זיהוי והכרת הלקוח והערכת הסיכון באף אחד מהמקרים".

הוועדה ביקשה להדגיש בהחלטתה כי "חובות הזיהוי והכרת הלקוח אינן בבחינת חובות טכניות, כי אם בבחינת חובות מהותיות. אי-מילוי חובות אלה מסכל את יכולתו של נותן השירות העסקי להתחקות אחר מקורם של כספים ולחשוף פעולות של הלבנת הון. משהפר נותן השירות העסקי הוראות אלה, סיכל למעשה את יכולתו לנטר את הפעילות הפיננסית המתבצעת בעסקו ולהימנע מפעילות שיש בה סיכון להלבנת הון ומימון טרור, כפי שהוא חב על-פי דין". 

כך הפכו עורכי דין ורואי חשבון ליעד לעיצומים כספיים בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון

איך הפכו עורכי דין ורואי חשבון למושא לעיצומים כספיים בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון? הכול התחיל בתיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון - שהוכנס לחוק במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ב-2 בספטמבר 2015 - והטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון. אלה נוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, שמבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.

בפברואר 2016 החלה הממונה על נותני שירות עסקי בהליכי פיקוח מול ציבור עורכי הדין ורואי החשבון המפוקחים. ההתחלה הייתה "רגועה" - הביקורות נעשות בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת טפסי הכרת הלקוח לגבי זמן מסוים או לקוחות מסוימים. נעשו כ-3,000 פניות בכתב אל עורכי דין ורואי חשבון, כ-2,000 מהמבוקרים השיבו לפניות, והממונה מקבלת כל העת תשובות.

בחלק ניכר מהמקרים תוצאות הביקורת העלו עמידה של המבוקרים בהוראות החוק, אולם ממספר לא מבוטל של ביקורות עלה כי הגורמים המבוקרים לא פעלו כנדרש. לאחר בחינת הטפסים ותוצרי הביקורת, עבר הטיפול בתיקים לשלב השני: ביקורות-הפתע בחלק מהמשרדים. זה השלב הפחות נעים עבור עורכי הדין וראי החשבון, שנדרשים לתת לממונה תשובות ולהציג בפני הבודקים מסמכים שיסירו את עננת הקנס מעל ראשם.

בדצמבר אשתקד חשף "גלובס" כי הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים החלה לבצע פשיטות-פתע על משרדי עורכי דין ורואי חשבון, שלגביהם עלה חשד כי הפרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לתיעוד עסקאות ושירותים שנתנו ללקוחות. "גלובס" חשף גם את סיפורם של מספר עורכי דין שבוצעה פשיטה במשרדם. אלה סיפרו כי החוקרים התדפקו על סף דלתם ללא התראה מוקדמת ודרשו לראות את הטפסים שמילאו במסגרת תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון. מהעדויות שהגיעו ל"גלובס" עלה כי החוקרים אף הציגו בפניו שאלות בפני עורכי הדין על האופן שבו מילאו את הטופס, על שיקול-הדעת שהפעילו בשעה שהגדירו לקוח מסוים ככזה שאין חשש כי הוא ביצע עבירות איסור הלבנת הון, ושאלות נוספות שגרמו לעורכי הדין להרגיש כאילו הם נתונים בחקירה.

בעקבות הפשיטות נכנס שוק עורכי הדין ורואי החשבון לסחרור, ומאות עורכי דין החלו להירשם ולהשתתף בהרצאות והדרכות-בזק כיצד למלא את טפסי זיהוי הלקוח מכוח חוק איסור הלבנת הון.

ואז הגיע החלק השלישי, הבעייתי ביותר עבור עורכי הדין ורואי החשבון - שלב ההכרעה אם להטיל עיצומים כספיים על מי מרואי החשבון ועורכי הדין שהפרו את הוראות החוק. עורכי הדין ורואי החשבון שהפרו את החוק חשופים לסנקציות, ובהם עיצומים כספיים משמעותיים - עד 2.26 מיליון שקל קנס. ועדת עיצומים ראשונה התכנסה באמצע ינואר 2018, וכפי שנחשף היום ב"גלובס", במאי השנה הוטלו שני העיצומים הכספיים הראשונים מכוח החוק. 

עורכת הדין ש"יצאה בזול": 2,000 שקל עיצום כספי

מלבד עניינו של נ' - עליו הוטל עיצום כספי בסך 20 אלף שקל - הטילה ועדת העיצומים במאי השנה עיצום כספי נוסף על עורכת דין שנמצא כי הפרה את חובת זיהוי והכרת לקוחותיה - נכנה אותה מ'.

איך מוסבר ההפרש המשמעותי בין שתי ההחלטות שניתנו באותו חודש? בעוד עניינו של נ' סבב סביב עשרות עסקאות נדל"ן ומספר כשלים מהותיים - במקרה של עורכת דין מ', המתמחה במסים ובמקרקעין, דובר היה בהפרות "קלות" יותר ומעט לקוחות, שאת כולם - כך טענה נ' - היא מכירה אישית, האחד היה לקוח חוזר ותיק מאוד, המוכר לה אישית שנים רבות, השני הוא בנו של חברי ילדות שלה ומוכר לה מאד היוולדו, והשלישית אחות של אחד מחבריה.

הוועדה קבעה בעניינה כי הופרה החובה לערוך הליך של זיהוי והכרת הלקוח לשלושת הלקוחות, כי הטפסים שהגישה נ' היו חסרים, לא נחתמו כנדרש על-ידי הלקוחות, לא בוצעה לגביהם הערכת סיכון כנדרש, לא מולא החלק בעבור מי ניתן השירות, וכי נראה ש-נ' לא הכירה את הוראות החוק והצו לגבי מתן שירות עסקי.

עם זאת, צוין בהחלטה כי בשל העובדה שמדובר במקרה הפרה ראשון, היקף השירות העסקי ניתן למספר לקוחות מצומצם ביותר, וכן בשל העובדה שהוועדה מצויה בתקופת תחילת אכיפתו של החוק - יוטל על נ' עיצום כספי בסכום של 2,000 שקל בלבד.

עוד כתבות

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%