ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר / צילום: שלומי יוסף
20 אלף שקל - זהו סכום העיצום הכספי הראשון שהוטל על עורך דין שהפר את חובת "זיהוי והכרת לקוחות" המוטל על נותני שירותים עסקיים (עורכי דין ורואי חשבון), במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב לקוחותיהם. עורך הדין ספג את העיצום הכספי לאחר שהתברר, בין היתר, כי ערך את הטפסים לזיהוי והכרת הלקוחות במסגרת 30 עסקאות עבור 88 לקוחות רק לאחר שנדרש להעבירם למשרד המשפטים, ולא במועד עריכת העסקאות בפועל. כלומר: הוא ערך את הטפסים בדיעבד ורק לטובת הביקורת שנערכה במשרדו, ולא בטרם מתן השירות ללקוחות, כפי שהחוק דורש ממנו.
ההחלטה ניתנה במאי השנה, ואולם היא נחשפת לראשונה ב"גלובס" לאחר שחלפה תקופת הערעור עליה, ועורך הדין חויב סופית בתשלום הסכום. באותה עת ניתנה החלטה נוספת של ועדת העיצומים, שהטילה עיצום בסך 2,000 שקל על עורכת דין אחרת מתחום הנדל"ן.
שתי ההחלטות הללו מהוות את הסנונית הראשונה של העיצומים שיוטלו בתקופה הקרובה על עורכי דין ורואי חשבון שיפרו את חובותיהם לערוך הליך של זיהוי והכרת הלקוח שלו הם נותנים שירות עסקי - זאת במטרה להעריך את הסיכון שהלקוח מלבין הון ו/או מממן טרור.
העיצומים הוטלו לאחר שהממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר-פלד, פנתה בדרישות לקבלת מידע מעורכי הדין, וכן לאחר שנערכו פשיטות-פתע בחלק ממשרדי עורכי דין ורואי חשבון, שלגביהם עלה חשד כי הפרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לתיעוד עסקאות ושירותים שנתנו ללקוחות.
הדרישה לקבלת המידע, הפשיטות והעיצומים הם תוצאה של סעיף חוק חדש שהטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון, הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, שמבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.
ללא חתימה, ללא מקור כספים
המקרה הראשון שנלכד ברשת הוא המקרה של עו"ד נ' (השם שמור במערכת), המתמחה בתחום עסקאות הנדל"ן. ב-23 באפריל אשתקד קיבל נ' מייל מהממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, שבמסגרתו הוא התבקש להעביר לידיה את טופסי "הכרת וזיהוי הלקוח", שהיה עליו לערוך לכל הלקוחות שלהם העניק שירותים בעלי אופי פיננסי.
לאחר שקיבל אורכה להגשת המסמכים, שיגר עו"ד מ' 88 טופסי זיהוי והכרת לקוח למשרד המשפטים, אך אלה לא השביעו את רצונה של הממונה על נותני השירות העסקי, שמצאה בהם ליקויים רבים. בין היתר נמצא כי הטפסים לא כללו את חתימת הלקוח שמילא לכאורה את הטופס, הפרטים בטפסים הוקלדו, ולמרות היעדר החתימות אישר עורך הדין בחתימתו כי הטפסים נחתמו בפניו על-ידי לקוחותיו.
עוד עלה כי ב-51 מהטפסים שהתקבלו לא צוין מקור הכספים לעסקה, כאשר מתוכם ב-10 מקרים דובר על עסקאות של רכישת מקרקעין. ב-8 מהטפסים שבהם לא צוין מקור הכספים, כלל לא ניתן היה לדעת אם מדובר ברכישה או במכירה, משום שבטופס מופיעים נתונים סותרים. בנוסף, בכל הטפסים היה חסר בירור לעניין מעורבותו של איש ציבור זר בעסקאות, כנדרש לפי חוק.
הליקויים הללו הולידו דוח ביקורת חריף והודעה על הגשת בקשה להטיל עיצומים כספיים על נ'. בתגובה ביקש נ' כי תינתן לו הזדמנות לתקן את הליקויים וההפרות באמצעות שליחת טפסים מתוקנים. אולם בקשתו זו נדחתה, מאחר שלפי חוק היה עליו למלא את טופסי הכרת הלקוח ולנתח את הסיכון להלבנת הון, טרם מתן השירות העסקי. זאת, באופן שיאפשר לו להימנע ממתן שירות בכל מקרה שבו מתעורר חשש להלבנת הון או מימון טרור. "לא ניתן לתקן את הליקויים בדיעבד", נמסר ל-נ', והוא זומן לדיון בפני הוועדה לעיצומים כספיים האמונה על הטלת העיצומים על מפרי החוק, על-מנת להעלות טענות נגד הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
היכרות אישית של הלקוחות
במהלך הדיון בפני הוועדה, טען נ' כי הוא מתמחה בעסקאות במקרקעין ובתקופת הביקורת ערך 30 עסקאות, שבהן היו מעורבים 88 לקוחות, מהם 40 מוגדרים כרוכשים. לטענתו, בכל העסקאות האמורות ייצג את שני הצדדים לעסקה. לדבריו, בכל הטפסים נרשם מקור הכספים, למעט בעסקה אחת, שהיא עסקת מכר ללא תמורה.
נ' הודה בפני הוועדה כי לא ידע על התיקון לחוק איסור הלבנת הון, ולכן לא ערך הליך של זיהוי והכרת הלקוח בהתאם לדרישות החוק והצו; וכן הודה כי טופסי זיהוי והכרת הלקוח ששלח ליחידת הממונה לא נערכו במועד עריכת העסקאות, אלא רק לאחר שהתקבלה אצלו הדרישה מהמפקח. לדבריו, הוא חשב שמדובר בדיווח הדומה לדיווח לרשויות המס, ולכן ערך את הטפסים כפי שערך, מבלי שהלקוחות חתמו על הטפסים.
באשר לשאלה כיצד חתם על אישור זיהוי הלקוח בטופס זיהוי והכרת הלקוח - נ' השיב כי הוא הבין את החתימה כאישור על כך שהלקוח הופיע אצלו, וכי הוא זיהה אותו. מכיוון שהלקוחות אכן היו אצלו במועד כלשהו, והוא זיהה אותם, הוא אישר זאת על גבי הטופס, על אף שהלקוחות לא חתמו על הטופס עצמו. נ' הוסיף כי הוא מכיר את כל לקוחותיו היכרות אישית, הוא מילא את הטפסים בהתאם למידע שידוע לו על לקוחותיו, הוא כתב בטפסי זיהוי והכרת הלקוח את האמת, כפי שהיא ידועה לו, והוא לא ניסה להחתים לקוחות בדיעבד.
לדברי נ', כאשר לא ידע מה מקור הכספים ששימשו לעסקה, הוא לא מילא חלק זה בטופס. עוד טען נ' כי 15 עסקאות מתוך העסקאות שערך הן עסקאות של העברות ללא תמורה בין בני משפחה, כי בחלק מהעסקאות ישנם מספר רוכשים. כמו כן, נ' הדגיש את סכומי העסקאות הנמוכים, כדי להראות כי אין חשש להלבנת הון במסגרתן. לאחר סיום הדיון התבקש נ' להעביר אל חברי הוועדה שניים מחוזי המכר שנדונו בפניה.
הפרת חובת זיהוי, הכרה ורישום
בנימוקים להטלת העיצום הכספי בגובה 20 אלף שקל על עו"ד נ' קבעו חברות ועדת העיצומים - הממונה, עו"ד עדי קומרינר-פלד, המשמשת כיו"ר הוועדה, וחברות הוועדה, עו"ד מאיה לדרמן ורו"ח שרי שלזינגר - כי במסגרת פעילותו כנותן שירות עסקי הפר עו"ד נ' את חובתו לערוך זיהוי והכרת הלקוח לפי חוק איסור הלבנת הון. "ההפרות כוללות את הפרת חובות הזיהוי, הרישום והכרת הלקוח לכל לקוחותיו, וכן את חובת שמירת המסמכים", נכתב בהחלטה. "הטפסים שהגיש היו חסרים, לא נחתמו כנדרש על-ידי הלקוחות, לא בוצעה לגביהם הערכת סיכון כנדרש, לא מולאה הצהרת נהנה, ולא נעשה בירור באשר לאיש ציבור זר".
חברות הוועדה ציינו כי בשני הסכמי המכר אין כל התייחסות לאופן תשלום התמורה שהועברה מרוכש המקרקעין למוכר; בשניהם נכתב כי עצם חתימת המוכר על-גבי ההסכם מהווה אישור לכך שקיבל את התמורה עבור המקרקעין. לדברי הוועדה, בהיעדר מידע מהרוכשים בדבר מקור הכספים - לא בטופסי זיהוי והכרת הלקוח שלא מולאו על-ידם ואף לא במסגרת הסכם הרכישה - עו"ד נ' לא יכול היה לבצע הערכת סיכון כנדרש לפי הוראות הדין.
באשר לגובה הקנס, חברות ועדת העיצומים ציינו כי שקלו את העובדה שמדובר בהפרה ראשונה שאירעה זמן לא רב לאחר כניסתו של תיקון 13 לתוקף (התיקון מכוחו חויבו עורכי הדין בחובת זיהוי והכרת הלקוח) וכן את העובדה שהוועדה מצויה בתחילת תקופת אכיפתו של החוק. מצד שני, נכתב בהחלטה, "שקלה הוועדה לחומרה את העובדה שהמפר נתן שירות עסקי בהיקף ניכר בתקופת הביקורת, למספר לקוחות לא מבוטל, כאשר השירות העסקי ניתן בלא שבוצע הליך של זיהוי והכרת הלקוח והערכת הסיכון באף אחד מהמקרים".
הוועדה ביקשה להדגיש בהחלטתה כי "חובות הזיהוי והכרת הלקוח אינן בבחינת חובות טכניות, כי אם בבחינת חובות מהותיות. אי-מילוי חובות אלה מסכל את יכולתו של נותן השירות העסקי להתחקות אחר מקורם של כספים ולחשוף פעולות של הלבנת הון. משהפר נותן השירות העסקי הוראות אלה, סיכל למעשה את יכולתו לנטר את הפעילות הפיננסית המתבצעת בעסקו ולהימנע מפעילות שיש בה סיכון להלבנת הון ומימון טרור, כפי שהוא חב על-פי דין".
כך הפכו עורכי דין ורואי חשבון ליעד לעיצומים כספיים בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון
איך הפכו עורכי דין ורואי חשבון למושא לעיצומים כספיים בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון? הכול התחיל בתיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון - שהוכנס לחוק במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ב-2 בספטמבר 2015 - והטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון. אלה נוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, שמבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים. לפי החוק, עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.
בפברואר 2016 החלה הממונה על נותני שירות עסקי בהליכי פיקוח מול ציבור עורכי הדין ורואי החשבון המפוקחים. ההתחלה הייתה "רגועה" - הביקורות נעשות בהתכתבות, תוך דרישה לקבלת טפסי הכרת הלקוח לגבי זמן מסוים או לקוחות מסוימים. נעשו כ-3,000 פניות בכתב אל עורכי דין ורואי חשבון, כ-2,000 מהמבוקרים השיבו לפניות, והממונה מקבלת כל העת תשובות.
בחלק ניכר מהמקרים תוצאות הביקורת העלו עמידה של המבוקרים בהוראות החוק, אולם ממספר לא מבוטל של ביקורות עלה כי הגורמים המבוקרים לא פעלו כנדרש. לאחר בחינת הטפסים ותוצרי הביקורת, עבר הטיפול בתיקים לשלב השני: ביקורות-הפתע בחלק מהמשרדים. זה השלב הפחות נעים עבור עורכי הדין וראי החשבון, שנדרשים לתת לממונה תשובות ולהציג בפני הבודקים מסמכים שיסירו את עננת הקנס מעל ראשם.
בדצמבר אשתקד חשף "גלובס" כי הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים החלה לבצע פשיטות-פתע על משרדי עורכי דין ורואי חשבון, שלגביהם עלה חשד כי הפרו את הוראות חוק איסור הלבנת הון בנוגע לתיעוד עסקאות ושירותים שנתנו ללקוחות. "גלובס" חשף גם את סיפורם של מספר עורכי דין שבוצעה פשיטה במשרדם. אלה סיפרו כי החוקרים התדפקו על סף דלתם ללא התראה מוקדמת ודרשו לראות את הטפסים שמילאו במסגרת תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון. מהעדויות שהגיעו ל"גלובס" עלה כי החוקרים אף הציגו בפניו שאלות בפני עורכי הדין על האופן שבו מילאו את הטופס, על שיקול-הדעת שהפעילו בשעה שהגדירו לקוח מסוים ככזה שאין חשש כי הוא ביצע עבירות איסור הלבנת הון, ושאלות נוספות שגרמו לעורכי הדין להרגיש כאילו הם נתונים בחקירה.
בעקבות הפשיטות נכנס שוק עורכי הדין ורואי החשבון לסחרור, ומאות עורכי דין החלו להירשם ולהשתתף בהרצאות והדרכות-בזק כיצד למלא את טפסי זיהוי הלקוח מכוח חוק איסור הלבנת הון.
ואז הגיע החלק השלישי, הבעייתי ביותר עבור עורכי הדין ורואי החשבון - שלב ההכרעה אם להטיל עיצומים כספיים על מי מרואי החשבון ועורכי הדין שהפרו את הוראות החוק. עורכי הדין ורואי החשבון שהפרו את החוק חשופים לסנקציות, ובהם עיצומים כספיים משמעותיים - עד 2.26 מיליון שקל קנס. ועדת עיצומים ראשונה התכנסה באמצע ינואר 2018, וכפי שנחשף היום ב"גלובס", במאי השנה הוטלו שני העיצומים הכספיים הראשונים מכוח החוק.
עורכת הדין ש"יצאה בזול": 2,000 שקל עיצום כספי
מלבד עניינו של נ' - עליו הוטל עיצום כספי בסך 20 אלף שקל - הטילה ועדת העיצומים במאי השנה עיצום כספי נוסף על עורכת דין שנמצא כי הפרה את חובת זיהוי והכרת לקוחותיה - נכנה אותה מ'.
איך מוסבר ההפרש המשמעותי בין שתי ההחלטות שניתנו באותו חודש? בעוד עניינו של נ' סבב סביב עשרות עסקאות נדל"ן ומספר כשלים מהותיים - במקרה של עורכת דין מ', המתמחה במסים ובמקרקעין, דובר היה בהפרות "קלות" יותר ומעט לקוחות, שאת כולם - כך טענה נ' - היא מכירה אישית, האחד היה לקוח חוזר ותיק מאוד, המוכר לה אישית שנים רבות, השני הוא בנו של חברי ילדות שלה ומוכר לה מאד היוולדו, והשלישית אחות של אחד מחבריה.
הוועדה קבעה בעניינה כי הופרה החובה לערוך הליך של זיהוי והכרת הלקוח לשלושת הלקוחות, כי הטפסים שהגישה נ' היו חסרים, לא נחתמו כנדרש על-ידי הלקוחות, לא בוצעה לגביהם הערכת סיכון כנדרש, לא מולא החלק בעבור מי ניתן השירות, וכי נראה ש-נ' לא הכירה את הוראות החוק והצו לגבי מתן שירות עסקי.
עם זאת, צוין בהחלטה כי בשל העובדה שמדובר במקרה הפרה ראשון, היקף השירות העסקי ניתן למספר לקוחות מצומצם ביותר, וכן בשל העובדה שהוועדה מצויה בתקופת תחילת אכיפתו של החוק - יוטל על נ' עיצום כספי בסכום של 2,000 שקל בלבד.