בימים האחרונים מאז חשיפת "גלובס" על העיצומים הכספיים הראשונים שהוטלו על עורכי דין שלא מילאו כנדרש את חובתם "לסמן" את לקוחותיהם החשודים בהלבנת הון, ממשיכות להצטבר ב"גלובס" תלונות על החקיקה המטילה על עורכי הדין את חובות הזיהוי של הלקוחות, המכונה "המלשינון". מדובר בעיצומים בהיקף 22 אלף שקל (20 אלף שקל על עו"ד אחד; ו-2,000 שקל על עורכת דין אחרת) שהוטלו במסגרת יישומו של סעיף חוק חדש אשר לפיו עורכי-דין ורואי-חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי - בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים - חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים.
התרעומת בשוק עורכי הדין סובבת סביב טופס אחד שבו אמורים הלקוחות למלא את פרטיהם, ועורך הדין אמור לאשר כי הוא מזהה אותם והם אלה שחתמו על הטופס. אז מדוע הוא מעורר כל כך הרבה רגשות שליליים?
עו"ד מוכר מתחום הנדל"ן, ראש מחלקה במשרד מוביל, שעבר לאחרונה ביקורת של הממונה על נותני השירותים העסקיים מסביר: "זו מעמסה רצינית על עורכי הדין. זה דורש הדרכה של כל הצוות במשרד. כל תיק נדל"ן דורש מילוי טופס. אתה פוגש לקוח חדש ואתה מיד צריך לשאול אותו שאלות מאוד חודרניות, שיוצרות אצלו תחושות של אי נעימות. אפילו אדם רגיל מהשורה, שאין לו מה להסתיר, מתחיל להרגיש לא נח כששואלים אותו על מקור הכספים שלו".
מעבר לכך, מסביר אותו עו"ד, יש המון פרוצדורות סביב הטפסים, וכבר נולדה תעשייה שעושה כסף מלנסות לחסוך לעורכי הדין את המעמסה וביורוקרטיה. "כדי לנסות להתמודד עם הבירוקרטיה התקשרנו עם חברה שמנפיקה את הטפסים באופן ממוחשב, וזה עולה לי הרבה מאוד כסף. אני שולח את הטפסים של החברה אל הלקוח, הוא אמור למלא את זה בבית ואז צריך להגיע אלי שאאשר את החתימה, אבל זה אף פעם לא קורה. הלקוחות אף פעם לא ממלאים את זה, כי לקוח שמקבל קישור לאתר ששואל אותו על מספר הנעליים שלו לא משקיע בזה אנרגיה ולא חושף את סודותיו כל כך בקלות".
מסתבר שהוקמו מספר חברות המספקות שירותי קיצור דרך ל"מילוי טפסים" לעורכי הדין, והשירות עולה לא מעט. אבל לעוה"ד ששוחח עם "גלובס" השירות לא עזר. "חוץ מזה שזה עולה לי כסף, אני בסופו של דבר צריך להשקיע את הזמן שלי במילוי הטופס בכל מקרה, ואז כדי לשרוד את הביקורת אני מתייג את הטפסים באופן פיזי בשני מקומות - בתיק של הלקוח ובתיק שנפתח לטובת הביקורת של הממונה על נותני השירותים העסקיים; ואז כשאתה עולה בביקורת, ואני כבר עליתי בביקורת, יש עוד השקה של זמן בלהביא את כל הטפסים מהמקומות הנכונים ולוודא שלא פספסת חלילה טופס אחד, כדי שלא תהיה חשוף לעיצומים".
בשורה התחתונה, אומר אותו עו"ד, "זו מעמסה אדירה שבמרבית המקרים היא חסרת תועלת זה סתם כסת"ח. אין בזה ערך אמתי, כי מי שמלבין הון לא משיב לי בטופס תשובה אמתית ולי אין באמת את הכלים לבדוק אותו. ואז או שאני צריך להיות זהיר באופן קיצוני ולוותר על הלקוח או שאני צריך לקחת את הסיכון על הכתפיים שלי - וזה לא הגיוני בעליל".
ומה קורה בעולם רואי החשבון?
החקיקה החדשה לא מתייחסת רק לעורכי הדין, אלא גם לרואי חשבון. ובכל זאת, לא נשמע קולם היום. מדוע? כי הם לא ממש על המוקד, כך לתחושתם.
רו"ח יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון, מסביר את שוויון הנפש. "החקיקה הזאת מראשית כוונה בעיקר לעורכי דין ופחות לרואי החשבון, וזאת כיוון שהפעולות שבעיקרם היא מתייחסת אליהן נעשות על ידי עורכי דין ולא רואי חשבון. מעבר לכך, משרדי רואי חשבון, בעצם ההתנהלות השוטפת שלהם, בטח במשרדים הגדולים, מנהלים כבר מערכות מובנות שעונות על חלקן הגדול של הדרישות ונדרשו להן רק התאמות קטנות", הוא אומר.
לדברי קנה, "הבדיקות שנעשו למשרדי רואי החשבון עד היום לימדו על ציות עקרוני להוראות, והיקף המקרים שנבדקים אפשר לספור אותו על אצבעות יד אחת, ולא צריכים את כל האצבעות. מדובר בהיקף זניח במשרדי רואי החשבון ולכן המשמעות לשוק שולית".
בנסיבות, הוא אומר "עולם רואי החשבון רגוע. החיים של רואי החשבון לא השתנו בעקבות הדרישות החדשות".
