הנקראות ביותר

הקנסות החדשים של משרד המשפטים מסעירים את הענף

חשיפת "גלובס" מאתמול, שלפיה הוטלו לראשונה קנסות על עורכי-דין שלא מילאו כנדרש את חובתם "לסמן" לקוחות המעוררים חשד שהלבינו הון - מציתה סערה בשוק עריכת-הדין: "לא הגיוני שיחייבו עו"ד לחקור את הלקוח שלו", ו"מי ישלם לי על השעות שאני מקדיש למילוי הטפסים עם הלקוחות?"

הממונה על נותני השירותים העסקיים, עדי קומרינר- פלד../ צילום: שלומי יוסף
הממונה על נותני השירותים העסקיים, עדי קומרינר- פלד../ צילום: שלומי יוסף

"מזעזע שבגלל מילוי לא נכון של טפסים בנוגע לפרטי לקוח, עו"ד סופג קנס של 20 אלף שקל"; "לא הגיוני שיחייבו עו"ד לחקור את הלקוח שלו" ו-"התהפכו היוצרות - עורכי הדין צריכים לעשות את העבודה עבור המדינה ולמצוא מלביני הון בקרב לקוחותיהם, ואם הם לא מסמנים את הלקוח, הם הופכים לנאשמים" - אלו הן רק חלק מהתגובות שהתקבלו ביממה האחרונה לחשיפת "גלובס" מאתמול על העיצומים הראשונים שהוטלו על עורכי-דין שלא מילאו כנדרש את חובתם "לסמן" לקוחות שלהם שעוררו אצלם חשד להלבנת הון.

בשתי החלטות ראשונות אלה הטילה הממונה על נותני השירותים העסקיים במשרד המשפטים, עו"ד קומרינר-פלד, עיצומים כספיים בסך 20 אלף שקל על עו"ד מתחום הנדל"ן ו-2,000 שקל על עורכת-דין מתחום המסים והנדל"ן. מדובר בעיצומים שהוטלו בעקבות מילוי לקוי של טפסים שעל עורכי-דין ורואי-חשבון למלא יחד עם לקוחותיהם, בעקבות תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון, שמחיל עליהם חובות זיהוי ושמירת מידע של לקוחותיהם. לפי החוק, עורכי-דין ורואי-חשבון הנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי - בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים - חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים. זאת, במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב הלקוחות, אם מתעורר חשד שכזה.

תגובות נוספות לפרסום ב"גלובס" על העיצומים, היו: "מי בכלל יודע איך למלא את הטפסים הללו"; או "אני אמור להתחיל להסביר ללקוחות שלי את הדרישות החדשות במקום לספק לו את השירות שבשבילו הוא בא אלי? ומי ישלם לי על השעות שאני מקדיש למילוי הטפסים איתם? - הלקוח בטח לא ישלם".

מתי עו"ד ורו"ח בסיכון גבוה לעיצום כספי? מתי עו"ד ורו"ח בסיכון נמוך לעיצום כספי?

קשיים טכניים ואי-נעימות

הפרסום עורר סערה בשוק עורכי-הדין, למרות שהשלב הזה - שלב הטלת העיצומים על מפרי החוק - היה צפוי. לא מדובר בחוק שהתקבל אתמול, ולפתע פתאום נכנס לתוקף. החוק נכנס לתוקפו בספטמבר 2015, ואכיפתו נעשתה בהדרגה: חצי שנה לאחר שתוקן החוק החלו פניות של הממונה על נותני השירותים העסקיים במשרד המשפטים, עו"ד קומרינר-פלד, אל עורכי-הדין ורואי-החשבון בבקשה לקבל את הטפסים שמילאו מכוח החוק; הממונה בחנה את תשובות עורכי-הדין; בחלק מהמשרדים התבצעה ביקורת פתע פיסית במשרד; ורק כשנה וחצי לאחר כניסתו לתוקף של החוק - בינואר השנה - התכנסה לראשונה ועדת העיצומים, שדנה בשני המקרים שנחשפו ב"גלובס".

מאז תחילת הביקורות (בפברואר 2016) ועד היום, נערכו 3,604 ביקורות מרחוק, התקבלו 2,320 תשובות מעורכי-דין שנדרשו להציג את הטפסים שמילאו בפני הממונה על נותני השירות, אך טרם נבדקו כל הטפסים הללו. במקרים שבהם נמצאו ליקויים קלים או ליקויים שאינם מצדיקים פניה לוועדת העיצומים, נשלחו אל המבוקרים מכתבים ובהם פירוט הליקויים שנמצאו. עד כה נשלחו 289 מכתבים כאלה.

העיצומים, שעליהם דיווח "גלובס" אתמול, ניתנו במאי השנה, כך שחלפו כמעט שלוש שנים מאז שהחוק נכנס לתוקפו ועד להטלת העיצומים בפועל. ובכל זאת, משיחות שקיימנו עם עורכי-דין שונים היום עולה, כי השוק עדיין אינו ערוך לדרישות החדשות, חלק מעורכי-הדין כלל לא מודעים לחובות החלות עליהם, ואלה שכן מודעים לא בהכרח הפנימו אותן או הבינו את המשמעות של אי-עמידה בהן. בנוסף, עורכי-הדין מספרים כי הם נתקלים בקשיים "טכניים" במילוי הטפסים על פי חוק, וכן באי נעימויות מול לקוחותיהם.

אכיפה במספרים

"נדרשת עבודת הטמעה"

לטענת עו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותף) של הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד, הרשות לאיסור הלבנת הון קפצה מהר מדי לשלב העיצומים. "זו האחריות והחובה של הרשות להדריך את עורכי-הדין ולהטמיע את החובות החדשות", היא אומרת. "נקיטת סנקציות היא קיצור דרך שהרשות נוקטת בה במקום לבצע את עבודת ההטמעה הנדרשת. הרשות עושה מפעם לפעם הדרכות בנושא, בשיתוף עם הלשכה, אבל עורכי-דין מעטים משתתפים בהדרכות האלה. זאת, משום שרבים אינם מודעים כלל לעצם העובדה שמוטלות עליהם חובות מלכתחילה. חובתה של הרשות להביא את עצם קיומן של החובות לכלל עורכי-הדין ולא רק לאלה שקוראים עיתונות כלכלית".

 בישראל אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש.

עו"ד גרוסמן: "זו דרישה מעורכי-הדין לבצע מטלה שלא הוטלה עליהם עד היום. כשמדובר בסקטור שלם שמכניסים אותו לעולם חדש ולא מוכר צריך לדאוג ליידע אותו, ו'לגייס' אותו קודם בדרכים חיוביות, ורק אם זה לא יצליח - להתחיל להטיל סנקציות. צריך להסביר על החשיבות של זיהוי הכסף ה'מלוכלך' ולהצביע על הבעיות שיש בביצוע פעולות בכסף 'מלוכלך', ורק בשלב הבא להטיל את העיצומים על מה שנתפס כאי-מילוי חובות טכניות כשבפועל הן מהותיות".

עוד מוסיפה עו"ד גרוסמן, כי "הטפסים שעורכי-הדין נדרשים להחתים עליהם את הלקוחות הם מאוד לא ברורים, לא מותאמים למציאות ולעיתים קרובות לא סבירים. אם עו"ד נדרש למשל לברר עם הלקוח את מקור הכסף לרכישת דירה שהלקוח מחזיק בה כבר 30 שנה, ברור למה עורכי-דין רבים מתקשים למלא את הטופס. דוגמה נוספת: עורכי-הדין נדרשים לבצע הליכי זיהוי ללקוחות שאיתם הם עובדים שנים, וגם לחברים ולידידים. וכן - עורכי-הדין נדרשים לזהות בעלי שליטה בחברות שבהן השליטה מבוזרת".

בשתי החלטות העיצומים שניתנו במאי ושהתפרסמו ב"גלובס" אתמול, בהרחבה חזרה על עצמה הטענה של עורכי-הדין, כי הם לא ממש מבינים מהן החובות החלות עליהם בדיוק, ולכן לא מילאו את הטפסים כמו שצריך. עורכת-הדין שספגה קנס בסך 2,000 שקל, הסבירה בנוסף שלעיתים היא מרגישה שלא בנוח לשאול את הלקוח שאלות הנוגעות לענייניו האישיים, כשהיא נאלצת לעשות זאת לשם עמידה בדרישות הרגולציה.

מפנימים את החובות

עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בחוק איסור הלבנת הון והמעביר בחודשים האחרונים השתלמויות בלשכות עו"ד ורו"ח על החובות החדשות של בעלי המקצוע במסגרת החוק החדש, מסביר כי "מהשאלות שעולות במסגרת ההשתלמויות ניתן לראות, כי יותר ויותר עורכי-דין מפנימים את החובות. הדבר בולט בעיקר במשרדים הגדולים והבינוניים, שהקצו כוח אדם מקצועי לשם כך ('קציני ציות'). אך עם הזמן גם המשרדים הקטנים יותר הבינו שאין ברירה, ונאלצו ללמוד את החובות בעצמם או בעזרת ההשתלמויות שעורכת הלשכה מעת לעת".

לדבריו, "בשלב הראשוני החובות שבודק הממונה הן 'טכניות', של אופן מילוי הטפסים והפרוצדורה, ומוטב היה כי במקרים הראשונים שהגיעו לוועדות הקנסות יומרו באזהרה או שיהיו קנסות סמליים. קנס בגובה 20 אלף שקל אינו מתאים לשלב הנוכחי. קנס כזה מהווה פגיעה גדולה מידי בכיסו של עו"ד העובד לבדו / משרד יחיד. לבטח, כאשר המועד שלגביו בוחן הממונה את מועד קיום החובות הוא מועד בדיעבד, מועד שלגביו לא היה ברור לעורכי-דין רבים כיצד יש לקיים החובות".

היום אלה עוה"ד, רוה"ח והבנקים - מחר כל בעל מקצוע

עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מיסים במשרד גולדפרב-זליגמן, סבור ש"באופן עקרוני זה בסדר שעורכי דין צריכים לבדוק את הלקוחות שלהם, כי יכולים לנצל לרעה את שירותים לצורך הלבנת הון. אני רוצה למנוע מצב שאלקעידה או איזה עבריין ברוסיה רוכש פה חברות או קונה כאן נדל"ן ומלבין הון". "אבל", הוא מוסיף, ו"זה אבל גדול - יש כאן מדרון חלקלק, שאם הרשויות חושבות לנצל את החוק הזה כדי להפוך את עורכי הדין לשומרי הסף בכל מה שקשור בחוק איסור הלבנת הון, שהוא חוק מאוד רחב, ואמורים לעשות בדיקות מדוקדקות מה קורה אתו בחו"ל ובעצם לעשות את העבודה של הרשויות- זה בעייתי, ולא מקובל. זה לא שם עדיין, אבל אם זה ידרדר לשם זה יהיה מאוד מאוד בעייתי, וזו לא הייתה כוונת החוק".

עו"ד קרן זרקו זמיר, המתמחה במיסוי והלבנת הון, מוסיפה, כי "הקנסות המדוברים אמנם ניתנו על פי חוק, אך עבורנו הם מהווים סימן למגמה המתמשכת של ההפרטה של המדינה ושחרור עצמי שלה מכלל תחומי אחריותה. מעבר לכך, החלטות כאלו עלולות להביא לפגיעה במידת האמון של האזרחים בגורמי המקצוע המייצגים אותם, שאמורים לשרת את האינטרסים שלהם, אך מחויבים על פי חוק לפעול לפי אינטרס אחר. הדבר עלול לפגוע בזכות הבסיסית של אזרחים לייצוג הולם.

היום אלו עורכי הדין, רואי החשבון, הבנקים וגורמים נוספים המחויבים לבדוק ולחקור את הלקוחות שלהם בשם המחוקק, מחר זה יכול להיות כל בעל מקצוע אחר שהרשויות יחייבו אותו לעשות את עבודתן במקומן - לא זו הדרך".

קנס של 20 אלף שקל בגין אי-מילוי טפסים נשמע מאוד גבוה, ואולם החוק מאפשר להטיל מעל 2 מיליון שקל על אותה הפרה. ועדת העיצומים התייחסה לכך שהייתה מתונה בקביעת הקנסות, כיוון שמדובר בחוק חדש. יש להניח כי גובה הקנסות יגדל ויותר מקרים יגיעו לבחינה שיפוטית בעתיד.

אולם הממונה על נותני השירותים העסקיים, עו"ד קומרינר-פלד, הסבירה ל"גלובס", כי המטרה היא להימנע מהטלת עיצומים, ולגרום לכך שהשוק יפנים טוב יותר את החובות שלו, כך שהטפסים ימולאו כנדרש. לדבריה, "המטרה שלנו היא לצמצם מקרים שעולים לוועדת עיצומים. אנחנו רוצים לוודא
שעורכי-הדין ורואי-החשבון עושים מה שהם צריכים. אם אנחנו רואים הפרות מהותיות נעלה אותם לוועדת עיצומים, אבל אנחנו מקווים שלא יהיה גל כזה. זה הכל שאלה של מה יעלו הביקורות.

"יש הבדל בין עורכי-דין שלא ידעו למלא טופס ומילאו אותו לא נכון לבין ממש כאלה שלא ביצעו את חובתם כלל. המקרים האחרונים הם אלו שעלו לוועדה. כבר עכשיו עוד אחד או שניים שעתידים לעלות לוועדת העיצומים, אבל אנחנו מקווים שזה לא יהיה במסות. רוב עורכי הדין מודעים לחובות שלהם. נכון, הם לא תמיד מבצעים את זה בצורה הכי טובה, אבל זה לא מסלול אוטומטי שבו הם יגיעו לוועדת עיצומים". 

"זה סתם כסת"ח. מי שמלבין הון לא משיב לנו תשובות אמיתיות"

התרעומת בשוק עורכי הדין סובבת סביב טופס אחד שבו אמורים הלקוחות למלא את פרטיהם, ועורך הדין אמור לאשר כי הוא מזהה אותם והם אלה שחתמו על הטופס. אז מדוע הוא מעורר כל כך הרבה רגשות שליליים?

עו"ד מוכר מתחום הנדל"ן, ראש מחלקה במשרד מוביל, שעבר לאחרונה ביקורת של הממונה על נותני השירותים העסקיים מסביר: "זו מעמסה רצינית על עורכי הדין. זה דורש הדרכה של כל הצוות במשרד. כל תיק נדל"ן דורש מילוי טופס. אתה פוגש לקוח חדש ואתה מיד צריך לשאול אותו שאלות מאוד חודרניות, שיוצרות אצלו תחושות של אי נעימות. אפילו אדם רגיל מהשורה, שאין לו מה להסתיר, מתחיל להרגיש לא נח כששואלים אותו על מקור הכספים שלו".

מעבר לכך, מסביר אותו עו"ד, יש המון פרוצדורות סביב הטפסים, וכבר נולדה תעשייה שעושה כסף מלנסות לחסוך לעורכי הדין את המעמסה. "כדי לנסות להתמודד עם הבירוקרטיה התקשרנו עם חברה שמנפיקה את הטפסים באופן ממוחשב, וזה עולה לי הרבה מאוד כסף. אני שולח את הטפסים של החברה אל הלקוח, הוא אמור למלא את זה בבית ואז צריך להגיע אלי שאאשר את החתימה, אבל זה אף פעם לא קורה. הלקוחות אף פעם לא ממלאים את זה".

מסתבר שהוקמו מספר חברות המספקות שירותי קיצור דרך ל"מילוי טפסים" לעורכי הדין, והשירות עולה לא מעט. אבל לעוה"ד ששוחח עם "גלובס" השירות לא עזר. בשורה התחתונה, אומר אותו עו"ד, "זו מעמסה אדירה שבמרבית המקרים היא חסרת תועלת. זה סתם כסת"ח. אין בזה ערך אמתי, כי מי שמלבין הון לא משיב לי בטופס תשובה אמתית ולי אין באמת את הכלים לבדוק אותו. ואז, או שאני צריך להיות זהיר באופן קיצוני ולוותר על הלקוח או שאני צריך לקחת את הסיכון על הכתפיים שלי - וזה לא הגיוני בעליל". 

הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר-פלד, מסרה בתגובה: "תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון, הפך את עורכי הדין ורואי החשבון לשומרי סף, כחלק ממשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור החל במדינת ישראל, ובדומה למשטרים החלים ברוב מדינות העולם. לפי התיקון, על עורכי הדין ורואי החשבון להימנע מביצוע פעולות לגביהן קיים סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. לצורך כך עליהם לבדוק את מלוא הפרטים הנוגעים לשירות המבוקש מהם, ולוודא כי טופס הכרת הלקוח מולא כראוי. הטופס הינו חלק מהצו שחוקק. מאז כניסת החוק לתוקף, ואף קודם לכן, נעשו מאמצי הסברה משמעותיים על מנת להנגיש לנותני שירות עסקי את חובותיהם. באתר יחידת הממונה על נותני שירות עסקי, ניתן למצוא מענה לשאלות רבות המתעוררות בנושא, כמו גם פרטים ליצירת קשר לקבלת סיוע מטעם היחידה.  

"הממונה על נותני שירות עסקי פועלת על מנת לפקח על נותני השירות ולוודא כי הם עומדים בחובות המוטלות עליהן, כאמור. רק במקרים בהם ממצאי הביקורת מעידים על הפרה משמעותית של החוק יובא הדבר בפני ועדת העיצומים. סכום העיצום הכספי נקבע בהתאם להיקף ההפרה, לאופייה וליתר נסיבות המקרה. 

"נדגיש כי בביקורות רבות התגלו ליקויים באופן מילוי הטפסים. ברובם המוחלט של המקרים אלו, נשלחו אל המבוקרים מכתבים בהם צוינו הליקויים והובהר כיצד יש לנהוג בעתיד. מקרים אלה לא הובאו בפני ועדת העיצומים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות