גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוואת מחירי הטואלטיקה: למי טוב השיימינג הזה?

בסימון מוצרי הטואלטיקה שמחייב משרד הכלכלה, יש יותר מדי חורים ● פרשנות

ג'ילט / צילום: שאטרסטוק
ג'ילט / צילום: שאטרסטוק

כולם מדברים על התייקרות המזון, אבל שר הכלכלה מדבר על הוזלת מוצרי הטואלטיקה. האומנם? השבוע פרסם משרד הכלכלה בראשות השר אלי כהן רשימת מוצרים בתחום הטואלטיקה שמראים עד כמה סל הטואלטיקה הוזל - ירידה של 8% לפי המשרד, שהתפרסמה בכלי התקשורת השונים. אלא שלרשימה הזו התווספו אותיות קטנות יוצאות דופן: "נילסן לא אישרה מתודולוגיה זו".

בהודעת המשרד צוין כי "מחקר זה מבוסס בחלקו על מידע בדבר מחיר ממוצע הניתן ברישיון על-ידי נילסן למשרד הכלכלה. משרד הכלכלה יישם את המתודולוגיה שלו בכדי לקבוע את המידע הנדרש מקמעונאי להציג בקשר לצו. נילסן לא אישרה מתודולוגיה זו. המחיר הממוצע מקבוצה של מדינות חושב על-ידי משרד הכלכלה בכדי לספק אינדיקציה למחירי מדף דומים של אותם המוצרים במדינות שונות...".

נילסן היא חברה בינלאומית עם נוכחות מקומית, שפועלת בכ-100 מדינות ברחבי העולם ואוספת נתונים על מגמות קנייה וצריכה. בישראל החברה פועלת תחת השם "נילסן ישראל", והיא נחשבת לאחת החברות הבולטות באיסוף נתונים לצד סטורנקסט. אך בניגוד לסטורנקסט, היתרון של נילסן הוא שהיא לא אוספת נתונים רק על השוק המקומי, אלא מחזיקה, בזכות היותה חלק מהקבוצה הבינלאומית, נתונים גם על פעילות בשווקים רבים בעולם.

נשאלת השאלה מדוע בחרה חברת המחקר המובילה הזו שלא לאשר את המתודולוגיה של משרד הכלכלה, שכן די נדיר למצוא מקרה שבו גוף מחקר מתנער מעבודה שביצע. מנילסן לא נמסרו תגובה לשאלה זו.

סברה אחת, שכבר הועלתה ודווחה בעבר, היא הפעלת לחץ של חלק מיבואניות מוצרי טואלטיקה, שלא למסור נתונים למשרד הכלכלה. עמליה דואק, כתבת חברת החדשות, דיווחה במארס האחרון כי נילסן הקפיאה את שיתוף-הפעולה עם משרד הכלכלה, על אף שזה שילם כבר למעלה מ-800 אלף שקל עבור הנתונים. במשרד הכלכלה טענו אז כי מדובר בלחץ של היבואנים, והם אף איימו בצעדים מנהליים.

מוצרי טואלטיקה

קולגייט כמו בפורטגל, ג'ילט כמו ברומניה

אלא שהתבוננות קצרה על הנתונים שמפרסם משרד הכלכלה בעצמו, מעוררת תהיות בפני עצמה. צו סימון המוצרים מחייב את רשתות השיווק להציב שילוט שיציג את הפער בין המחיר של המוצר בישראל, לבין המחיר של המוצר במדינות נבחרות באירופה, כשמדובר בסך-הכול ב-16 מוצרים שונים. אלא שברוב המקרים מדובר בהשוואה שמתבצעת לעומת 2-3 מדינות, לעתים מדינות שמוכרות כמדינות זולות יותר מישראל, ושמופרך לחייב את הרשתות הגדולות בארץ לפרסם אליהן השוואה.

קולגייט, מותג משחת השיניים הנמכר ביותר בישראל, מציג פער של 115% במחיר לעומת המדינות הנבחרות. מי הן המדינות? פורטוגל, בולגריה וצ'כיה. עוד דוגמה? טמפונים של המותג או בה. משרד הכלכלה יחייב את רשתות השיווק להציג שלט עם פער של 63% במחיר. לעומת מי? מדינות נבחרות. מי הן המדינות הנבחרות? פורטוגל.

דוגמה נוספת: דאודורנט של ג'ילט לגברים משני סוגים. משרד הכלכלה מתאר פער של כ-80% במחיר המוצרים האלה לעומת מדינות בחו"ל. אילו מדינות? רומניה. רומניה לבדה היא המדד להשוואה. יש מוצרים נוספים כמו תחתוניות של אולוויז, שבהן הפער הוא של כמעט 50%. לעומת מי? אוסטריה וצ'כיה.

משרד הכלכלה מצא ירידה במחיריהם של 7 מוצרים שבהם עסק הצו הראשון, בשיעור ממוצע של 8%. אלא שבתוך הטבלה עצמה, מתברר כי יש מוצר מתוך השבעה שמחירו דווקא התייקר - דאודורנט ספיד סטיק ג'ל ספורט. בבדיקה הראשונה שביצע משרד הכלכלה מחירו עלה ב-1%, ואילו בבדיקה השנייה מחירו עלה ב-7% נוספים (!); כך שבסך-הכול נותרו רק 6 מוצרים שאליהם מיוחסת ההוזלה. האם שלטי השיימינג של משרד הכלכלה הם אלה שהביאו לירידת המחירים? כלל לא בטוח.

בסופרמרקט שאנחנו דגמנו בתל-אביב כלל לא היה שילוט, וכשפנינו לסדרן, הוא כלל לא ידע במה מדובר. אז מדוע ירדו המחירים בששת המוצרים האחרים? ייתכן שיש קשר לעונתיות ולתקופות מבצעים, או לצעד אחר שביצע משרד הכלכלה לפני שנה - סופר-פארם התווספה למאגרי המחירים שמדווחים מחירונים דוגמת פרייסז ומיי סופרמרקט. גם ברשתות שבהן כן הופיע השילוט, הוא הופיע על דף מודפס באותיות קטנות.

קל להאשים בפערים, קשה לספק פתרון

צריך גם לומר שהנתונים שמשווים את המחירים למדינות באירופה בוחנים את הפער במחיר, ולא את הרווחיות של רשת השיווק או של הספק. לכן, הטענה לרווחים חזיריים שאותה השמיע בעבר השר אינה ברורה, כשמבקשים לגזור אותה ממחירים שאמנם יקרים בשקל או שניים לעומת רומניה או אסטוניה, אבל לא מבטאים את שיעור הרווחיות של הרשת או של היצרן, ולא בוחנים את שכר המינימום במדינה, את הוצאות השכירות ואת שלל תנאי הרגולציה במדינות האלה. קל להאשים בפערי מחירים, אך קשה יותר לספק נתונים על שיעורי רווחיות ולהילחם בהם.

נזכיר כי התהליך הזה מתרחש כשברקע נרשמת עליית מחירים של מוצרי מזון על-ידי ספקים גדולים דוגמת תנובה, טרה, עוף טוב, סוגת ואחרים. גם יצרניות נייר כמו סנו וקימברלי קלארק העלו מחירים.

אז האם צווי השיימינג באמת מסייעים לצרכן? נראה כי אין שום דבר הצרכן יכול לעשות עם המידע הזה, חוץ מאשר להזמין לעצמו כרטיס טיסה לרומניה או לפורטוגל כדי לבצע בהן את קניית הפארם הבאה שלו.

ממשרד הכלכלה נמסר: "יש מתודולוגיה שנקבעה על-ידי חברת נילסן הבינלאומית אשר מספקת את הנתונים, המונה פרמטרים רבים של התאמה מדויקת במוצר ובנתח השוק שלו. השווקים המתאימים בצורה המדויקת ביותר לכל מוצר, הם אלה הנבחרים להצגה".

עוד כתבות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?