מעצר, אילוסטרציה \ צילום: שאטרסטוק
הזכות להליך משפטי הוגן ונאות (due process) היא זכות יסוד במשפט דמוקרטי. זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם מרגע היוולדו, ללא קשר למוצאו, לאומיותו, דתו, גזעו או השקפתו. היא מעוגנת, בין היתר, בתיקון החמישי לחוקת ארה"ב, שקובע כי "חירותו של אדם, חייו, או רכושו, לא ישללו ללא הליך נאות של משפט"; ואילו ההכרזה הבינלאומית לזכויות אדם מ-1948 קובעת כי "אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי".
ההצהרות הן יפות, העקרונות, שמושרשים היטב גם בחקיקה ובפסיקה הישראלית, הם נשגבים, אבל במציאות חל כרסום משמעותי ומהותי בעיקרון חזקת החפות בארץ. והכרסום הזה חל, בין היתר, בגלל אופן הסיקור התקשורתי של החקירות והמשפטים הפליליים. סיקור שמביא לכך שלעתים אנשים שהם רק חשודים בפלילים, ועדיין לא ניתנה להם הזדמנות להוכיח את חפותם, מוקעים בפומבי כאילו הוכחה אשמתם ומשפטם הסתיים בהרשעה. לעתים, תמונותיהם המשפילות, אזוקים ומובלים למעצר, מתפרסמות ומגבירות את הפגיעה. בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות והסמארטפונים, אולי איבדנו את היכולת להמתין בסבלנות ולאורך זמן עד שהעובדות תתבררנה לאשורן אצל שופט מקצועי.
המחיר שמשלמים אותם חשודים, בני משפחותיהם והחברה בכלל, הוא כבד. לעתים עצם החשיפה ואופן הפרסום של חשד נגד פלוני או אלמוני מביאים לפגיעה כל-כך גדולה בהם, עד שאפילו הם יצאו זכאים בסופו של ההליך המשפטי, הדבר לא ירפא את הסבל ואת הכאב שחוו לאורך שנות החשד והאשם.
ביטוי לאותו קושי אפשר למצוא, למשל, בדברים שאמר ל"גלובס" סער וינטראוב, ברוקר שהועמד לדין בפרשת פסגות ויצא זכאי לאחר שנים ארוכות של חקירה ומשפט: "אתה מרגיש כמו רץ מרתון שכבול למשקולת שאי-אפשר לזוז איתה. היום, אני מרגיש כמו תוצר של קומביין שטחן אותי במשך שנים. השנים הללו של חיי הלכו לפח".
אזוקים בידיהם וברגליהם
דוגמה נוספת לאותה תופעה התרחשה במקרה של יזם הנדל"ן מנור גינדי. בפברואר 2014 נעצר גינדי ביחד עם קבלנים אחרים בחשד למעורבות בפרשת שוחד. גינדי וחבריו נלקחו מבתיהם בשעות הבוקר המוקדמות, הובלו בצעידה ארוכה ומשפילה מחניית בית המשפט כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם, כאויבי הציבור וכאחרוני הפושעים, בליווי שוטרים האוחזים בכלי נשק - כשמצלמות הטלוויזיה, והעיתונות מסקרים את צעידתם אחד אחר השני, בחוסר אונים ובפנים מושפלות. חלפו פחות משנתיים, וב-21 בדצמבר 2015 התיק נגד גינדי וחבריו נסגר.
יש להבהיר - אנו מאמינים ודוגלים בכך ש"אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר".
טענות ההגנה וביקורת על רשויות החקירה
הצורך והחובה לשמור על חזקת החפות של חשודים - אין משמעותם הסתרת מידע או הבאת מידע חלקי לציבור. ההפך הוא הנכון - תפקידנו לחשוף בפני הציבור, תמיד, את מלוא המידע שבידינו אודות מעשים לא תקינים של אישי ציבור ובכלל, אודות חשדות לשחיתות ציבורית, להטרדות מיניות, לעבירות על שוק ההון, ולכל מעשה שפוגע בציבור. אבל מידע שלם כולל גם את טענות ההגנה של החשודים, את הספקות שאולי עולים באשר לאשמה של פלוני או אלמוני, ולעתים, אם צריך, גם ביקורת על התנהלות רשויות החקירה והתביעה.
לאור כל האמור החלטנו ב"גלובס" כי מהיום, לכל פרסום אודות חשדות לפלילים תצורף הצהרה בנוסח הזה.