שרת המשפטים איילת שקד
יש משהו מעוות בשיטה שבה למשרד מקצועי מאוד מתמנה שרה שאינה יודעת את התחום. זאת הבעיה הגדולה של התחום המשפטי והחקיקתי, ולא החלטות בג"ץ המתקבלות על-ידי אנשים שהם בדרך-כלל שקולים ובעלי ניסיון עשיר. אם היו עורכים מבחני התאמה לשרים, ספק גדול אם איילת שקד הייתה עוברת אותם. בכל פעם שהיא מתייצבת מול מיקרופון, היא מקרבת את עצמה לחברי כנסת כמו אורן חזן, דודי אמסלם, דוד ביטן, מירי רגב ושאר אושיות תרבותיות של שרי הימין.
החברה של מוטי יוגב
המוטו המרכזי ב"תורה" של השרה הבלתי מנוסה הוא שנבחרי העם (כך היא מגדירה את חברי הכנסת, ואת עצמה) הם אלה שצריכים להיות מופקדים על החוק - באופן בלעדי. או, בלשונה: "ביקורת שיפוטית על חוק יסוד - רעידת אדמה משטרית". כלומר, את הביקורת צריך להשאיר למי שאינם שופטים, ל"נבחרים". כמו למשל מוטי יוגב ממפלגתה של שקד, שהפתרון שלו ליחסים עם בג"ץ הוא לעלות עליו בבולדוזרים ולהרוס אותו עד היסוד. ואז יוכלו שקד, יוגב, ושאר פוליטיקאים מסוג זה להכתיב את סדר היום החוקתי והשיפוטי. כי הם לא מבינים הרבה בתחום, אבל הם "נבחרים". ובעיני שקד עובדה זו היא חזות הכול.
ומה אם הנבחרים לא מתאימים?
ומה אם הנבחרים לא כשירים למלאכה זו? מה גם שלא כולם נבחרים. בטח לא שקד שאף אחד לא הכיר אותה בבחירות. מי שכן נבחר הם ראשי המפלגות, ביניהם נפתלי בנט. שקד הגיעה לכנסת רכובה על גבו של בנט, ומאז היא מנגנת על-פי חלילו וחליליהם של יוגב ודומיו. התל-אביבית החילונית הפכה לקיצונית מבני-ברק.
עוני מחשבתי
"ילדותית והיפר-לאומנית", הגדיר אותה לאחרונה אהוד ברק. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, אומרת ששקד לא מבינה מה זו דמוקרטיה. הייתי שמח לו ביניש הרחיבה ומגלה לנו מה שקד כן מבינה. ואכן, שקד הוכיחה את עוני מחשבתה כאשר "האשימה" שבג"ץ לא מתחשב בערכים לאומיים. כי ערכים לאומיים זה לא משהו אבסולוטי. כל אחד רואה בהם את דעותיו והשקפותיו. מה הערכים של שקד? רגע, רגע, רגע רגע. היא תשאל את בנט.
שלטון מעוות
יש משהו מעוות בשלטון שבו למשרד מקצועי מאוד מתמנה שרה שאינה יודעת את התחום. זו הבעיה הגדולה של התחום המשפטי והחקיקתי, ולא החלטות בג"ץ, המתקבלות על-ידי אנשים שהם בדרך-כלל שקולים ובעלי ניסיון.