משרדי WeWork בלונדון / צילום: Chrispictures, שאטרסטוק
בשנים האחרונות נראה שכולם מנסים לפתוח סטארט-אפ. תרמו לכך הצלחות הענק של סטארט-אפים ישראליים כמו ווייז, שנמכרה לגוגל בכמיליארד דולר, מובילאיי שנמכרה לאינטל בכ-15 מיליארד דולר, או וויקס, שהונפקה בבורסה ונסחרת בשווי שוק של כמעט 5 מיליארד דולר. גם תוכניות טלוויזיה כמו "מסודרים", "הכרישים" ו"סיליקון ואלי" הפכו את הנושא לאחד החמים היום. אנשים אוהבים להגיד שהם הקימו סטארט-אפ, גם אם לפעמים הוא "סתם" עסק רגיל, אבל מה, בעצם, ההבדל ביניהם?
ההבדל האמיתי בין סטארט-אפ לעסק קטן הוא היכולת לצמוח מהר לאורך זמן, כדי שהחברה תוכל לייצר בעתיד הכנסות עצומות אם (במקרה) הכול הצליח. כדי שלחברה יהיה פוטנציאל לצמוח מהר ולייצר בעתיד הכנסות גדולות היא צריכה לשרת שוק גדול מאוד, כמו השוק האמריקאי. המשמעות היא שצריך גישה להרבה מאוד לקוחות שמוכנים להשתמש, ובתקווה גם לשלם, על המוצר.
עכשיו, כשיותר ברור מה זה בכלל סטארט-אפ, בואו נעבור על כמה מההגדרות השכיחות שלו, אך לא בהכרח מוצדקות:
"סטארט-אפ זה עסק טכנולוגי חדשני". חצי נכון. בעולם של היום, שבו הכול כבר נוסה, הסיכוי של חברה קטנה לנצח מתחרים מבוססים בשוק גלובלי הוא אפסי, אלא אם כן החברה עושה משהו חדשני, שאחרים לא עושים. אחרת בלתי אפשרי לכבוש שוק ענק. האם חדשנות חייבת להיות טכנולוגית? לא ממש. החדשנות יכולה גם לבוא לידי ביטוי במציאת דרך מקורית לשרת צורך קיים של לקוחות או מודל עסקי חדש.
לדוגמה, WeWork, שמספקת חלל עבודה משותף, מצאה דרך גאונית לשווק נדל"ן מסחרי להשכרה ללא התייחסות למוסכמה הרגילה בתחום של תמחור לפי מ"ר, ובפרמיה גבוהה על מחיר השוק. הדרך היא בניית מוצר נדל"ן חדש שעונה לצורך אמיתי של לקוחות. דוגמה נוספת היא חברת הפרוטפוליו של קרן ההון סיכון בסמר, בלו אפרון, ששולחת ללקוחות שלה ערכה שבועית לבישול ארוחות בבית, וכך מפשטת מאוד את הסרבול הכרוך בהכנת ארוחת ערב ביתית.
"בניגוד לעסק רגיל, סטארט-אפ זה עסק עם סיכון מאוד גבוה". חצי נכון. אמנם לסטארט-אפים יש כמעט תמיד אלמנט מאוד מרכזי של סיכון, אבל גם עסקים רגילים נוטים הרבה פעמים להיות מסוכנים. לראיה, על כל עשרה בתי עסק שנפתחו בישראל ב-2017 - 9 נסגרו.
"סטארט-אפ זה עסק שגייס כסף ממשקיעי הון סיכון". לא נכון. אמנם בניגוד לעסק רגיל שמנסה לייצר רווחים מהר מאוד, רוב הסטארט-אפים מפסידים כסף בהתחלה כדי לממן את הצמיחה המהירה בהכנסות. לכן, בניגוד לעסק רגיל שיכול לקחת הלוואה מבנקים, סטארט-אפים מגייסים בדרך כלל כסף ממשקיעי הון סיכון שרגילים להשקיע בחברות שמפסידות כסף לאורך זמן. עם זאת, לא כל חברה שמפסידה כסף היא סטארט-אפ ולא כל סטארט-אפ מפסיד כסף. לדוגמה, חברת הפורטפוליו שלנו Cloudinary הייתה רווחית מהיום הראשון, אבל היא בכל זאת סטארט-אפ כי היא צומחת מהר.
"סטארט-אפ זה עסק שאי אפשר להעתיק את המוצר שלו בקלות". לא נכון. אמנם יש יתרון תחרותי לחברה שמייצרת מוצר שקשה למתחרים להעתיק, אבל יש חסמים רבים אחרים שיכולים להגן על החברה כמו חסמים תפעוליים, יתרון לגודל, ראשוניות בשוק וכו’. גם גיוס מאסיבי של כספים ממשקיעים כמו סופטבנק הפך בתקופה האחרונה לחסם כניסה כי הוא מאוד מקשה על המתחרים להדביק את הפער.
"סטארט-אפ זה עסק שמנסה להיות מגניב". חצי נכון. לא כל סטארט-אפ הוא "מגניב" אבל יזמים תמיד חייבים לדעת למכור חלום. זו הדרך היחידה לגרום לאנשים טובים לעזוב את העבודות היציבות שלהם, להתפשר על המשכורת ולהצטרף למסע קשה ומסוכן. יזמים גם צריכים לדעת למכור חלום למשקיעים שמוכנים לסכן מיליוני דולרים על חברה שלרוב לא תצליח, וללקוחות הראשונים כדי שיהיו מוכנים לקחת את הסיכון ולעבוד עם חברה שעדיין לא הוכיחה את עצמה. זה אחד ההבדלים המשמעותיים בין סטארט-אפ לעסק רגיל שיוצר דנ"א שונה לגמרי מהיום הראשון.
אז אם אתם לא בטוחים אם החברה שפתחתם היא סטארט-אפ או עסק קטן - תעצמו עיניים ותנסו לחשוב איך אתם רוצים שהיא תיראה בעוד חמש שנים. אם זה לא שונה בהרבה מהיום - יש לכם עסק. אבל אם אין שום קשר לאיפה שאתם נמצאים היום, סימן שאתם בעולם של הסטארט-אפים.
■ הכותב הוא שותף בקרן הון סיכון בסמר