מובטלים בלשכת התעסוקה. מתי גם עצמאים? / צילום: איל יצהר
בקיץ שעבר, במסגרת סדרת כתבות שעסקה בקשיים של עסקים קטנים ובינוניים בישראל, סיפר "גלובס" על סערה בקבוצת הוואטסאפ של כמה מראשי הארגונים והאיגודים המקצועיים במשק. הסיבה לסערה: הנחיה חדשה של משרד הבריאות שמתירה לרופאי משפחה לספק עד ארבעה ימי מחלה לעובד - בלי שהתייצב כלל במרפאה. "זאת עוד דרך ליצירת סביבה עסקית מאוד לא תומכת במעסיקים, אמר אז רועי כהן, נשיא להב, ארגון המייצג כ-200 אלף עסקים ועצמאים במשק. "איזה מסר מעבירה בכך המדינה למגזר העסקי?" המדינה, טענו בעלי העסקים, מפריעה להם לעבוד.
זאת לא ההכבדה היחידה שהוציאה באותה עת את קצפם של ראשי מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שנחשב במשך השנים למקופח ביותר במשק: הם טענו כי מהלך זה רק מתווסף לעוד ועוד מהלכים מכבידים אחרים מצד רשויות המדינה.
באותם ימים ועדה משותפת למשרדי הכלכלה והאוצר כבר התכנסה והיתה בישורת אחרונה של גיבוש התוכנית "נטו תעשייה", שהיקפה כ-1.15 מיליארד שקל ומטרתה להיטיב עם התעשייה הישראלית, תוך התמקדות בהעלאת הפריון ובשיפור הסביבה הרגולטורית. העסקים הקטנים והבינוניים נותרו, שוב, בצד.
במשרד הכלכלה והתעשייה, שמפעיל את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, דיווחו מנגד על מהלכים מרחיקי לכת שנועדו לחולל מהפכה במגזר העסקים הקטנים, תוך הקלות נרחבות בנטל הרגולציה והביורוקרטיה. לדוגמה, חוק שוטף פלוס 30, שנועד להסדיר את מוסר התשלומים במשק וקובע שמשרדי ממשלה וגופים ציבוריים ישלמו לעסקים על שירותים שקיבלו לכל היותר בתוך 30 יום. עד שנכנס החוק לתוקף, לפני כשנה, ירד מספר ימי התשלום הממוצע מ-67 יום ל-57. עדיין מערכת הבריאות מוחרגת ממנו - בטענה שמשמעות יישומו בה היא מיליארדי שקלים. משרד הכלכלה עדיין מקיים הידברות עם מערכת הבריאות וסבור שבנושא זה עדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ.
בתוך כך, קידם בשנה האחרונה משרד הפנים רפורמה מקיפה בתחום רישוי העסקים, שבמסגרתה הליכי הרישוי יקוצרו משמעותית ויינתנו לתקופות ארוכות יותר; הביקורות שעיכבו את הליכי הרישוי יוחלפו בהצהרות של בעלי העסקים על כך שהם עומדים בדרישות שנקבעו; שירותים שונים יינתנו באמצעות מערכות דיגיטליות באופן שיחסוך להן זמן וכסף ובכלל - משך תהליכי הרישוי עצמם ייקבע בהתאם לרמת המסוכנות לסביבה ולבטיחות הציבור שעולה מכל עסק.
על רקע מחאות ראשי מגזר העסקים הקטנים והבינוניים והעצמאיים מההטבות המפליגות שיקבלו התעשיינים במסגרת התכנית "נטו תעשייה" בעוד שהם מתבוננים בהם מהצד בקנאה, הקימו שרי האוצר והכלכלה והתעשייה, משה כחלון ואלי כהן את הוועדה המשותפת בראשות מנכ"לי משרדיהם, שי באב"ד ושי רינסקי, כדי לגבש תוכנית ממוקדת לטיפול כזה, שכבר קיבלה את הכינוי "נטו עסקים קטנים ובינוניים".
"גלובס" חשף בחודש האחרון את עיקרי התוכנית, שתובא לאישור השרים כהן וכחלון לאחר החגים. במסגרת "נטו עסקים קטנים" העוסקים במגזר זה יקבלו הטבות מס והקלות ברגולציה בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. בין ההטבות: הרחבת הפטור לעוסקים זעירים ממע"מ והכרה בפחת מואץ, שיסייע לעסקים בהקמה. ובכל זאת, נותרו כמה נושאים בחוץ ויש עדיין מחלוקות שצריך לפתור.
דמי אבטלה: בראיון ל"גלובס" בפברואר השנה, הצהיר נשיא להב רועי כהן, שדמי אבטלה לעצמאים הם "המאבק הבא שלי". כפי שנחשף ב"גלובס", עד אחרי החגים אמורה הוועדה שמגבשת את התוכנית "נטו עסקים" להכריע בשאלה אם לכלול בהמלצותיה גם הענקת דמי אבטלה לעצמאים, במקרה שבית העסק או החברה שבבעלותם חדלו לפעול. בארגוני העצמאים מתלוננים זה שנים ארוכות על הפליה בנושא הזה. השבוע אמר לנו כהן: "הובלנו לכך שב-21 בינואר התקבלה החלטת ממשלה במסגרת התוכנית שבתוכה יש בקשה לבחון מתן רשת ביטחון סוציאלי לעצמאים ובתוכה את הנושא של מתן דמי אבטלה לעצמאים. הלכנו וגיבשנו מודל יחד עם ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי שלנו. המודל כולל הקמת קרן נפרדת של דמי אבטלה לעצמאים".
בפועל, אומר להב, "זה אומר שעצמאים יפרישו לאבטלה בדיוק כמו השכירים ויקבלו דמי אבטלה במידת הצורך. הכסף יצטבר בקופה ואחרי שלוש שנים תיווצר זכאות כמו אצל שכירים. העולם העתידני הוא עולם של אנשים שעובדים בכמה עבודות והמדינה צריכה לדאוג להם לרשת ביטחון בתקופות שבהן הם לא עובדים, אחרת הם יהפכו לנזקקים".
גמלת אבל: כהן אופטימי גם לגבי האפשרות שגמלת אבל תינתן לעצמאים ממש בקרוב. לדבריו, יש הסכמה בממשלה שגמלה כזו תינתן ונותרה מחלוקת בעיקר רק לגבי היכן תנוהל הגמלה, שעלותה 15 מיליון שקל בשנה. "הביטוח הלאומי אומר שאם זה יהיה דרכו, אז הוא צריך לבדוק את הנושא. רשות המסים, שזו האפשרות השנייה, אומרת שקיזוז המס יינתן רק למי שעובר את רף המס. אני חושב שזה צריך להתנהל דרך הביטוח הלאומי, וכמו שאתה ממלא בקשה להשתתפות בדמי קבורה, עצמאי יוכל להגיש בקשה לגמלה עבור שישה ימים שבהם הוא לא יכול היה לעבוד עקב האבל, לפי השכר הממוצע במשק". לדבריו, "היום עצמאים עובדים בזמן השבעה וזה לא סביר ולא תקין בעליל".
דמי לידה לעצמאיות שעובדות חלקית: במאי השנה עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת החוק של ח"כ אורלי לוי אבקסיס, יחד עם הצעה דומה של ח"כ אילת נחמיאס ורבין, שלפיה עובדות עצמאיות במשך שנה לפחות בעסק זעיר או קטן יוכלו לעבוד בעסקיהן או במשלח ידן עד 40 שעות בחודש בתקופת הלידה וההורות שלהן בלי שיאבדו את זכאותן לדמי לידה.
הקלות בחובות החוק להגנת הצרכן: "המדינה חייבת להבין ולהפנים שעסק קטן, שמחזור הכנסותיו השנתי נמוך, הוא עסק מוחלש ואסור להטיל עליו את כל אותן החובות החלות על תאגידי ענק, כי אין להם היכולת לעמוד ברגולציה כזאת", אומר עו"ד אלון לב, המייעץ לעסקים קטנים. "יש לשחרר עסקים כאלה מחובות הנוגעות להגנת הצרכן, הגנת עובדים ולהקל עליהם לשרוד, לפחות בחמש השנים הראשונות לפעילותם או עד שיגיעו לרף מינימלי של הכנסות, בגובה השכר הממוצע במשק".
"הייתי מציע להקים בית דין מיוחד לעסקים קטנים, שהאוריינטציה שלו היא הגנה עליהם"
כיועץ לעסקים קטנים, עו"ד אלון לב מסמן שני אתגרים משפטיים עיקריים שעומדים בפניהם: האחד הוא עודף רגולציה וזכויות יתר לעובדים, והאחר הוא קושי בגביית חובות וסחבת בבתי המשפט. "מצד אחד, מצופה מבעל עסק קטן לשלם משכורות וזכויות סוציאליות נכבדות במועד, ואיחור, אפילו של יום, מעמיד אותו בפני סנקציות נכבדות, ומצד אחר, בבואו לגבות חובות שחבים לו לקוחותיו, הוא נתקל במערכת משפטית לא אפקטיבית, שלעתים קרובות מעדיפה את זכויות החייב על זכויות הנושה", אומר לב ומוסיף כי הביורוקרטיה המשפטית ממש יכולה להכריע עסקים.
מהו ההבדל בין האתגרים המשפטיים העומדים בפני עסק קטן בתחום ההייטק (סטארט־אפ) לבין עסק קטן אחר?
"עסק בתחום ההייטק, בשונה מעסקים אחרים, כולל כבר מראשיתו חלום של התרחבות, כיבוש העולם ואקזיט כמובן. מתוך ראייה עתידית של חלום כזה, נגזרות שורה ארוכה של פעולות ותכנונים מקדימים, שמטרתם לצפות את מצב הדברים האמור ולסייע במימושו. כך, למשל, התקנון של החברה יהיה ארוך ומורכב, ויכלול התמודדות עם כניסת משקיע לחברה, אופציות לעובדים, דילול, הנפקה בבורסה וכדומה. כמובן, כשמדובר בסטארט-אפים כל נושא השמירה על זכויות הקניין הרוחני של החברה מקבל משנה חשיבות. כמו כן, המסמכים בדרך כלל מנוסחים באנגלית ולעתים מקימים מראש את החברה בארה"ב".
האם בית המשפט מתייחס אחרת לעסקים קטנים, שהם בדרך כלל מוחלשים?
"למרבה הצער, בתי המשפט כלל לא ערים למשמעות של עסק קטן. לדוגמה, כאשר צרכן תובע עסק קטן, הרי שהוראות חוק הגנת הצרכן וגישת בתי המשפט עיוורים לכך שלעתים הצרכן הוא דווקא הצד החזק בעסקה. דוגמה אחרת היא כאשר עובד תובע עסק קטן. גם כאן הוראות החוק וגישת בתי הדין היא להטיל אחריות כמעט אבסולוטית על המעסיק, אף שבחלק מהמקרים העובד הוא הצד החזק, המנוסה והמיומן. גם כאשר יש עימות בין עסק גדול לעסק קטן, בדרך כלל העסק הגדול מיוצג על ידי פרקליט בכיר ומנוסה, והוא בעל יכולת כלכלית לספוג הוצאות. אלה דברים שבמקרים רבים מטים את הכף לזכות בעל העסק הגדול בבית המשפט.
לסיכום השיחה, הוא מעלה רעיון שאולי כדאי לשרת המשפטים איילת שקד לאמץ: "אני הייתי מציע להקים בית דין מיוחד לעסקים קטנים, שהאוריינטציה שלו תהיה הגנה עליהם. זאת, מתוך הבנה שלעסק קטן אין היכולות של עסק גדול ולפעמים העסק הקטן והבעלים שלו הם יותר חלשים מהעובד, יותר חלשים מהצרכן, ויותר חלשים מהחברות שבאות עמם במגע, ויש להגן עליהם כדי שימשיכו להתקיים".