הלוואה חברתית / אילוסטרציה: Shutterstock
לאורך העשור האחרון השתנה מאוד הרכב תיק האשראי של הבנקים, והפך למפוזר יותר. אחד המגזרים המרכזיים שהרוויחו מהמגמה הזאת היה העסקים הקטנים. האשראי שניתן לו גדל ביותר מ-50% בבנקים מאז 2011. למעשה, ב-2017 סך האשראי לעסקים קטנים היה לראשונה גבוה יותר מאשר לעסקים הגדולים, ועמד על 186 מיליארד שקל. האם המגמה הזאת עומדת להתהפך?
יש היום סימנים ראשוניים לכך שטרנד מתן האשראי לעסקים קטנים מתחיל לדעוך. מהדוחות הכספיים של הבנקים שפורסמו בחודש שעבר עולה כי שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - החלו להוריד את הרגל מהגז וצמצמו חשיפה לאשראי בסקטור הזה. בשני הבנקים ירד האשראי מתחילת השנה בכ-2% בממוצע. הירידה נובעת מעלייה בסיכון. בשנה שעברה, הבנקים האלה רשמו מאות מיליוני שקלים כהפרשות להפסדי אשראי, וזה גרם להם להיבהל ולחשב מסלול מחדש.
"במסגרת הגל האחרון ניתן אשראי גם לעסקים שלא הצליחו להגיע למחזורי מכירות ראויים ונקלעו לבעיות ולקשיים בתשלום החוב", אומר גורם במערכת הבנקאית. למרות העצירה המסוימת, ההערכות הן שהבנקים הגדולים ישפרו את תהליכי החיתום והגבייה, יהיו ממוקדים יותר ויחזרו לצמוח בפעילות זו ברבעונים הקרובים.
בבנקים הבינוניים, מגזר העסקים הקטנים נחשב עדיין למגזר אסטרטגי, ולפחות לעת עתה יש בו שיעורי צמיחה גבוהים של יותר מ-5% בשנה. עם זאת, הריביות שהם משלמים גבוהות יחסית ועסקים קטנים רבים עדיין מתקשים להשיג מימון. בדקנו מדוע זה קורה ואילו פתרונות עשויים להביא תועלת למגזר הזה.
1. הסיכון גדול והריביות גבוהות
על אף שהיקף האשראי לעסקים קטנים גדל באופן משמעותי לארוך השנים, הריבית שנגבית באשראי לעסקים קטנים נחשבת גבוהה למדי, בעיקר אם משווים אותה לריבית באשראי עסקי אחר. לפי דוח הפיקוח על הבנקים לשנת 2017, הריבית הממוצעת לעסקים קטנים עמדה אשתקד על 3.97%, לעומת 2.57% לעסק בינוני ו-2.16% לעסקים גדולים, והיא אף הייתה במגמת עלייה ב-2017, בעוד שבעסקים הגדולים יותר היא נותרה ללא שינוי.
בבנק ישראל לא מתרגשים מהנתונים. לפי דוח בנק ישראל, זו מגמה עולמית והריבית הממוצעת לעסקים קטנים בישראל דומה לזו שנגבית במדינות OECD. לטענת כלכלני הבנק, הפער בין העסקים הקטנים למגזרים עסקיים אחרים נובע משלוש סיבות עיקריות. האחת היא סיכון האשראי הגבוה, משום שעסקים קטנים רבים אינם שורדים זמן רב. "לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים, רק 66% מהעסקים הקטנים שורדים אחרי שלוש שנים, ורק 35% מהם שורדים לאחר עשור", נכתב בדוח.
הסיבה השנייה היא היעדר מידע איכותי על מצבו הפיננסי של העסק הקטן - מידע שהיה עשוי לסייע בתמחור האשראי. "אצל עסקים גדולים, הדוחות הכספיים מבוקרים על ידי רואי חשבון ולעתים אף מפוקחים על ידי רגולטורים. עסקים קטנים רבים אינם מחויבים בדרישות לדוחות כספיים מבוקרים, ועל כן המידע המתקבל על מצבם הפיננסי מצומצם ומגיע לבנק באיחור", נכתב בדוח.
הסיבה השלישית שנותן הבנק המרכזי היא שהוצאות התפעול של הבנקים בעבודה מול העסקים הקטנים גבוהות לעומת מגזרים אחרים, ולכן הבנק מתמחר את ההוצאות בריבית שהוא גובה. "מגזר העסקים הקטנים הוא מגזר עתיר פעילות בנקאית - הפקדות מרובות של מזומנים, נוכחות תכופה בסניפים, וצורך בניטור שוטף אינטנסיבי של החשבון כחלק מניהול סיכון אשראי. תמיכה בצרכים הללו מצריכה פריסה גיאוגרפית רחבה, ובכלל זה תשתיות פיזיות ואנושיות רבות", מציינים בבנק ישראל.
לצד כל הסיבות האלה, גם אי-אפשר להתעלם מכך שלבנקים אין כמעט מתחרים מבחוץ על המגזר הזה, וכך הם יכולים לגבות ריביות גבוהות ולקבוע תנאים נוקשים (כמו שעבוד שוטף על כלל נכסי העסק). בעוד שבאשראי לעסקים הגדולים יותר יש תחרות עזה מצד שוק ההון - שוק האג"ח הקונצרניות וההלוואות הפרטיות שמעניקים המוסדיים - בעסקים קטנים השוק נשלט על ידי הבנקים. ישנם אמנם גופים חוץ-בנקאיים לא מעטים שעוסקים במגזר הזה, אבל נתח השוק שלהם נמוך, ובינתיים הם אינם מהווים איום על הבנקים.
2. הבנקים נותנים אשראי, אבל קטן
גורמים הפעילים בשוק האשראי אומרים שיש כמה בעיות בתהליך מתן האשראי לעסקים קטנים בבנקים, מלבד הריבית. סוגיה ראשונה היא הביטחונות. "לרוב, אם עסק מבקש הלוואה של יותר מ-300 אלף שקל, הבנק לא ייתן לו ללא שעבוד או ערבים, גם אם מדובר בעסק ותיק", אומר גורם בתחום המימון, "אלא שהבנק לא יכול לקבל נכס נדל"ן כשעבוד, מאחר שזה נחשב משכנתה. האופציה הנוספת היא שימוש בפיקדון כשעבוד, אבל גם כאן חלות על הבנקים מגבלות רגולטוריות, ויש בכך חוסר יעילות כלכלית שכן על הפיקדון מקבל העסק ריבית אפסית לעומת הריביות הגבוהות בהלוואות".
פעמים רבות, הפתרון הוא שעבוד שוטף על נכסי העסק, אלא שבכך העסק כובל את עצמו לבנק ואם ירצה לקבל אשראי נוסף מגוף אחר, הוא יתקשה לעשות זאת, מאחר שלא תהיה לו אפשרות לתת לו שעבוד.
בעיה נוספת היא שההלוואות שניתנות הן לטווח קצר יחסית, אומר שלומי תורג'מן, מייסד ומנכ"ל משותף של פלטפורמת ההלוואות לעסקים קטנים BTB. "כך נוצר מצב שהעסק מקבל אשראי לטווח מוגבל עם עול החזר משמעותי".
בכל זאת האשראי צמח מאוד. איך זה שיש מחנק?
תורג'מן: "הבנקים נתנו אשראי להמון-המון עסקים קטנים, אבל בסך הכול חילקו סכומים קטנים לכל עסק, אז סך העוגה אמנם גדלה, אבל בפועל היקפי האשראי שעסקים קיבלו לא נתנו להם מספיק מרווח נשימה ואפשרות לבצע השקעות מהותיות לצמיחה עתידית".
מחקר מ-2016 של חטיבת המחקר של הכנסת סיכם את הקושי של העסקים הקטנים לקבל מימון: "... לפי הספרות המקצועית מדובר בכשל שוק הנקרא אסימטריה במידע בין הבנק לעסקים הקטנים. לבנק לא ידוע מהי היסטוריית האשראי של העסק הקטן, והוא מודד את סיכון האשראי לפי המגזר כולו. על כן, הבנק עשוי להציג גם לעסקים קטנים שיש להם היסטוריית אשראי טובה דרישה לביטחונות שתמנע את קבלת האשראי, או לקבוע להם ריבית גבוהה בהשוואה לסיכון האשראי בפועל.
"לעתים במתן אשראי בסכומים נמוכים יחסית, עלויות הבנק (בדיקת סיכון ומעקב שוטף) גבוהות יותר, ולמעשה יש לבנק פחות כדאיות כלכלית לתת אשראי בסכומים קטנים. התוצאות בפועל הן דחיקת רגליהם של חלק מהעסקים הקטנים משוק האשראי, קביעת אשראי בריבית גבוהה יחסית, דרישה לביטחונות גבוהים יחסית והתבססות על אשראי לזמן קצר יחסית".
שוק האשראי לעסקים קטנים נשלט אמנם על ידי הבנקים, אולם בשנים האחרונות, לאור התפתחות הטכנולוגיה והשינויים הרגולטוריים, החלו להופיע שחקנים חדשים בזירה. הנתח שלהם בעוגה זניח היום, ומוערך בכמה מיליארדים בלבד, אולם הציפייה היא שהרוח הגבית מהרגולטורים תסייע להם להפוך למשמעותיים יותר.
אחד השחקנים האלה הוא חברות כרטיסי האשראי, שלוטשות עיניים אל תחום האשראי לעסקים קטנים. כיום, היקף התיק של שלוש החברות בענף עומד על פחות מ-2 מיליארד שקל (לעומת כ-12.5 מיליארד שקל באשראי צרכני), והסיבה המרכזית לכך היא שהחברות נמצאו בבעלות הבנקים וחששו להתחרות בהם. המצב הזה עומד להשתנות עם הפרדתן של ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים בעקבות חוק שטרום.
החברות כבר מתחילות לחמם מנועים, והן רושמות עלייה נאה בפעילות זו בשנה האחרונה, אם כי עדיין מדובר בהיקפים זניחים ביחס לשוק.
"עולם כרטיסי האשראי עובר ממודלים של הכנסות מעמלות תפעוליות לעולמות של מכירת מוצרים פיננסים ללקוחות ובראשם אשראי", מסביר ירון טיקטין, סמנכ"ל אשראי בלאומי קארד, את ההחלטה להתחיל להתמקד במתן הלוואות לעסקים. "זיהינו צמא לאשראי בעיקר בקרב העסקים הקטנים, כי ככל שהעסק גדל, כך צורכי האשראי שלו גדלים".
היתרון המרכזי שמציעות החברות הוא האפשרות לקבל אשראי ללא שעבודים. כך, בית העסק שכבול לבנק שלו יוכל לקבל אשראי ממקור נוסף.
לדברי טיקטין, רוב ההלוואות הן בסכומים הנעים בין 100 ל-500 אלף שקל, בריבית קצת יותר נמוכה מאשר באשראי הצרכני. מדוחות לאומי קארד עולה שהריבית הממוצעת שהחברה גובה מעסקים היא 5.5%. "אם מסתכלים על עלות אפקטיבית הכוללת גם עמלות, הרי שאנו מציעים מחירים דומים לאלו של הבנק אולם ללא שעבודים", הוא אומר.
מה הערך המוסף שלכם, לעומת גופים חוץ־בנקאיים אחרים?
"חברות כרטיסי האשראי נמצאות בקשר יומיומי עם העסקים הקטנים. הן נחשפות למידע רב על מצב העסק, ברמות שדומות למערכת הבנקאית ואפילו יותר, שכן אנחנו רואים ברמה יומיומית את המידע. לכן אחד המוצרים המרכזיים שאנחנו יכולים להציע זה הלוואות לצורך הרחבת הפעילות של העסק. יתרון נוסף הוא שאנחנו מוטי טכנולוגיה, ולכן אנחנו נגישים ויעילים. בבנק, תהליך אישור קבלת אשראי נחשב ארוך יותר".
נכון לסוף 2016, הפעילות של לאומי קארד בתחום הסתכמה ב-60 מיליון שקל. בשנה וחצי האחרונות, לאחר שהחלו לקדם את הנושא, הגיעו לתיק של 200 מיליון שקל, וזו רק ההתחלה, אומרים שם.
טיקטין מעריך שאחרי שחברות כרטיסי האשראי הגדילו דרמטית את הפעילות בתחום האשראי הצרכני, בשנים הקרובות נראה תנופה בקצב דומה גם באשראי לעסקים קטנים.
3. הלוואות ישירות של עד מיליון שקל
שחקניות חדשות אחרות הן הפלטפורמות הדיגיטליות P2P. מדובר בפלטפורמות להלוואות ישירות בין לווים למלווים, כלומר, ללא תיווך של הבנק. הפלטפורמות מבצעות את הליכי החיתום והגבייה, וגובות על כך עמלות מהלווה ומהמלווה. בתחום האשראי לעסקים קטנים, יש שתי חברות פעילות: BTB וקרדיט פלייס, העוסקת בתחום הפקטורינג (ראו בהמשך).
BTB, שהוקמה לפני כארבע שנים, העניקה עד היום אשראי בהיקף של 230 מיליון שקל. "פלטפורמות להלוואות ישירות למתן אשראי לעסקים קטנים קיימות בעולם. אחת המרכזיות שבהן היא Funding Circle הבריטית שהוקמה ב-2010, ומאז התפתחה למדינות נוספות כמו ארה"ב, הולנד וגרמניה והעניקה אשראי בהיקף של יותר מ-4 מיליארד פאונד", אומר תורג'מן.
BTB מעניקה אשראי של עד מיליון שקל ללא ביטחונות ל-4-6 שנים, עם אפשרות להגדלת ההלוואה או משך הזמן שלה, אם ההלוואה כוללת שעבודים. הריבית הממוצעת עומדת על 5%-8%.
לדברי תורג'מן, הקמת החברה על ידיו ועל ידי אלון כץ קשורה ברקע שממנו באו. "אנחנו מגיעים מבתים של הורים עצמאים, וראינו מקרוב במה כרוך המאבק של בעל עסק בניהול עסק משפחתי. מדובר באנשים שלא מחפשים להתחכם, אלא רוצים לשלם חובות", הוא אומר.
ובכל זאת עסקים רבים נסגרים. זה לא תחום מסוכן להעניק בו אשראי?
"לאנשים רבים יש חלום, אבל הבעיה היא שהם לא בודקים את השוק עד הסוף לפני שהם נכנסים לפעילות ונסגרים. לכן קבענו שרק עסק בן שנתיים לפחות יוכל לקבל הלוואה. מי שצולח שנתיים ויש עליו נתונים, אפשר יותר ללמוד ולהעריך אותו".
מה היקף חדלות הפירעון אצלכם?
"עד כה היקף הדיפולט (חדלות פירעון) הגיע ל-0.5% בשנה. יש לנו קרן ערבות הדדית, כך שעד היום המשקיעים כלל לא הפסידו כסף. בנוסף, כדי להפחית סיכון, תנאי לקבלת הלוואה הוא שיהיה לה ערב אישי. אנחנו בודקים היטב כל בקשה שמוגשת, ואנחנו בוררים את הבקשות, כך שרק 25% מהבקשות מאושרות".
4. פתרון הפקטורינג מתקשה להתרומם
אחת השיטות המקובלות בעולם למימון עסקים קטנים הוא פקטורינג, כלומר, עסק מקבל הלוואה אל מול חשבוניות עתידיות של סחורה שכבר מכר, אך התשלום תמורתה יגיע רק בהמשך. הפקטורינג למעשה מסייע במימון ההון החוזר של העסק. באירופה, הפקטורינג מהווה כ-12% מהתל"ג, אולם בישראל הוא לא ממש צובר תאוצה, ולפי הערכות מהווה רק כ-1% מהתל"ג.
לדברי דקל גולן, המנהל את קרדיט פלייס, שעוסקת גם בתחום הפקטורינג, "אחד התחומים הכואבים ביותר לעסקים היא העובדה שהיכולת שלהם למנף את נכסיהם לצורך מימון היא מוגבלת מאוד. בכל העולם מקובל שכשעסק מוכר למישהו סחורה או מספק שירותים ומוציא חשבונית בגינם, הוא יכול למכור את התקבול העתידי (כלומר, את החשבונית - ע"א) ולקבל את הכסף מיד במקום בעוד 90 יום למשל. מדובר באשראי זמין וזול בהיקף פוטנציאלי של עשרות מיליארדי שקלים".
אז מדוע הפקטורינג לא מתרומם בארץ?
"ניתן להצביע על שתי סיבות עיקריות. האחת היא הבנקים - הם יעשו כל מה שניתן כדי שלא ייכנסו מתחרים למגרש שלהם, ופקטורינג הוא מתחרה משמעותי. הסיבה השנייה היא תרבות קלוקלת של חלק מהעסקים בישראל - התפיסה שאם אפשר להחזיק מנופי לחץ על הספקים שלך, מה טוב. כך חברות גדולות ורבות לא מוכנות לאפשר לספקים שלהם ל'פקטר' את חשבוניותיהם בטענה המוזרה שהם לא רוצים למצוא את עצמם חייבים כסף לכל מיני גופים שהם לא מכירים. זה תירוץ המתעלם מהעבודה שכל גוף המבצע פקטורינג כפוף לרישוי ולפיקוח מהרשות לשוק ההון ומהרשות להלבנת הון".
קרדיט פלייס הוקמה בשנת 2013, ולפי הערכות עד היום רכשו המשקיעים בפלטפורמה תקבולים בהיקף של כ-250 מיליון שקל, בתשואה שנתית ממוצעת של כ-5.5%. בחברה כבר פנו לא אחת לרגולטורים להסרת חסמים שונים, ולדבריהם אם הם אכן יוסרו, פוטנציאל השוק בישראל עשוי להיות גבוה משמעותית מהיקפו כיום.