ישראל זכתה השנה לתואר המפוקפק "המדינה בעלת בעיית גודש התנועה החמורה ביותר מבין המדינות המפותחות" בדוחות שהגישו קרן המטבע הבינלאומית וארגון המדינות המפותחות (OECD). הסיבה לכך היא הזנחה מתמשכת בהשקעה במערכות הסעה המונית, לא מעט באשמת משרד האוצר. כמו במחדל מתקני ההתפלה, גם במקרה זה עיכב האוצר שנים רבות פרויקטים חיוניים כמו הקמת קו רכבת לירושלים וקווי רכבת מהפריפריה למרכז. בגלל התנגדות האוצר הוחלט בשנת 2000 להקים בתל אביב רכבת קלה, ולא רכבת תחתית כפי שדרש אז ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי.
עדי חכמון (34), סגנית הממונה לענייני תשתיות, מובילה את המאמץ לתקן את המחדל הלאומי הזה. חכמון, שבע שנים באגף תקציבים מונתה בנובמבר אשתקד לסגנית הממונה לענייני תשתיות, האחראית על תקציבי משרד התחבורה והאנרגיה. לפני כן עבדה כרכזת בתחום האנרגיה ובתחום התעשייה והמסחר. טרם הצטרפה לאוצר עבדה בעידית ניירות ערך כמנהלת פרויקטים ובמרכז הישראלי לניהול. את שירותה הצבאי עשתה ככתבת ומפיקה לעיתון במחנה. חכמון, שנבחרה בשנה שעברה לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים של "גלובס", היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ובמדעי הקוגניציה, תואר שני בכלכלה פיננסית, שניהם מהאוניברסיטה העברית.
ישראל מתוארת בדוחות האחרונים של קרן המטבע וה-OECD כמדינה המפותחת בעלת הגודש החמור ביותר בכבישים. מי אשם בכך?
"אכן אנחנו בולטים לרעה (בבעיית הגודש בתחבורה ע"ב). המשק מפסיד כ-40 מיליארד שקל בשנה מהעובדה שכולנו עומדים בעומס בכבישים - וזה בהשוואה למה שהיה קורה אילו הייתה כאן מערכת נורמלית של הסעת המונים, ולא בהשוואה למצב אופטימלי שבו אין פקקים בכלל.
"הגענו למצב הזה בגלל שתי סיבות עיקריות. אחת, אין כאן השקעה מספקת בתחבורה ציבורית ובמערכות הסעה המונית. והשנייה, אנשים אוהבים לנסוע לבד ברכב. על כל עשר מכוניות יש כאן תשע שבהן רק אדם אחד. כרגע יש על הפרק את הקו האדום (של הרכבת הקלה בגוש דן - ע"ב) ועוד פרויקטים גדולים שאני מניחה שרובם יגיעו לידי סיום בסביבות 2025, שזה הארכה של הקו האדום והקו הירוק (של הרכבת הקלה) בירושלים, הקווים הירוק והסגול במטרופולין דן, המסילה הרביעית של רכבת ישראל בנתיבי איילון ומערכות של נתיבים מהירים. כל הפרויקטים האלה ביחד יהיו די מרשימים במה שהם יעשו למשק, אבל הקלה משמעותית תהיה כאן רק כשיהיה את המטרו בגוש דן. אין מטרופולין בעולם שאין בו מטרו, ואנחנו עמלים שיהיה מטרו בגוש דן. אני מניחה שבתוך עשור יהיה כאן מטרו ואז המצב יהיה הרבה יותר טוב".
עד אז נסבול יותר?
"כן. גם בגלל העבודות וגם בגלל הגידול ברכישת כלי רכב. יהיו יותר כלי רכב שיעלו על הכביש. זה אומר שנצטרך לעשות צעדים בתחום ניהול הביקוש (הכוונה לאמצעים כמו הטלת אגרות גודש או פרסים לנהגים שיימנעו מכניסה לתל אביב בשעות הגודש - ע"ב)".
המטרו אמור לעלות 150 מיליארד שקל. איך תממנו את זה?
"אני עוד לא יודעת. אנחנו בוחנים כל מיני רעיונות".
הצוות בראשותך היה ממובילי מתווה הגז. היום, אחרי שלוש שנים, איפה המתווה הצליח ואיפה פחות?
אני שמחה להגיד שהמתווה בעיקר הצליח. ראינו פיתוח של 'לוויתן' למרות שכולם אמרו לנו שהחברות בחיים לא ירצו לפתח אותו. בתחרות רצינו לראות את כריש ותנין נמכר, סוגר פיננסית ומוריד מחירים בשוק - וזה מה שקרה. עכשיו אנחנו במצב שבו יש מחאה מאד גדולה נגד תכנית הפיתוח של לוויתן. חשוב להגיד שכל הגורמים הסביבתיים, 'אדם טבע ודין' החברה להגנת הטבע - כולם תומכים בפיתוח לוויתן ולכן ברור שזו מחאת נימב"י לחלוטין ואני מקווה שהפיתוח ימשך כסדרו ונוכל לראות כבר ב-2019 את לוויתן מספק גז.
הבטיחו לציבור שההכנסות ממיסוי הגז יגיעו לסכומים אסטרונומיים.
"אני לא יכולה להתייחס לזה, כי מדובר בחברה ספציפית ואני לא יכולה להתייחס להכנסות שלה".
הכירו את נערי האוצר: