ראיון עבודה / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
חיפוש עבודה ממושך הוא קשה ומתסכל, במיוחד למובטלים שביניכם, שנוטים לאבד תקווה עם התשובות השליליות שהולכות ונערמות והמראיינים שמתאדים ללא תשובה. ככל שיותר ויותר תהליכים מסיימים ומשרות נחשקות חומקות תחת ידיכם הייאוש מתעצם, כשלמעשה אתם אמורים דווקא להתעודד.
כגודל התסכול קוטן הבעיה
מדוע? קודם כל משום שהגעה למספיק ראיונות פירושה שהצלחתם לגבור על כ-90% מהמועמדים המתחרים (בסביבות 90% בממוצע נופלים בשלב קורות-החיים), ושנית - העובדה שקבלתם הרבה תשובות שליליות מצביעה על כך שמלכתחילה יותר מעסיקים פוטנציאליים חשבו שאתם ראויים להתמודד על המשרות הללו, כלומר ערך המותג שלכם בשוק העבודה סביר פלוס ואתם עתידים להמשיך ולקבל הזדמנויות איכותיות נוספות.
המשמעות היא שבמקרה הגרוע אינם יודעים להתראיין כראוי - בעיה טקטית וקלה יחסית לפתרון, אלא אם המצאתם לעצמכם קורות-חיים והשקר נחשף במפגש, או שאתם חלילה בעלי אישיות מאד בעייתית. יתרה מכך, כשמדובר במגזר העסקי, ככל שתהליכים שכשלו ארוכים יותר וכללו יותר שלבים הרי שלמרות התסכול העצום מצבכם היחסי טוב יותר, וסביר להניח שאינכם סובלים משום בעיה, פרט לכך שבתהליך הספציפי הזה נמצא מועמד מתאים יותר. נפלתם לא משום שאינכם מועמדים מספיק ראויים, להפך, קרוב לוודאי שהצלחתם להתברג לשלישייה המובילה, שזה המקסימום שתלוי בכם.
למועמדים אין כל שליטה על מי יהיו המתחרים שלהם בכל תהליך ותהליך, ולעיתים קרובות המועמד שזוכה במשרה גבר עליהם רק משום שהרקורד שלו מתאים יותר או שיש לו יותר ניסיון בהתמודדות עם האתגרים שבתפקיד הפוטנציאלי. כלומר, במקרה הזה הגיוס שלו נתפס כבעל סיכון נמוך יותר, ובמקרה הבא הגיוס שלכם ייתפס ככזה ואתם תזכו בתפקיד.
מתי בכל זאת צריכה להידלק נורת אזהרה? כשיותר מידי תהליכים מסתיימים אחרי ראיון אחד.
בהנחה שלא מדובר בבעיית אישיות בולטת, לרוב הדבר מצביע על בעיה במיומנויות ראיון עבודה שחלק גדול מהן ניתן לפתור מהיום למחר, וזאת באמצעות גיבוש אסטרטגיית מתאימה מגובה במסרים הנכונים לתפקיד ספציפי (למרות שהמוסר יותר חשוב מהמסר, העבודה על המסרים אפקטיבית לאין שיעור).
ניסיון ולא פוטנציאל
מתי צריך להתחיל לדאוג? כשאתם לא מגיעים לראיונות עבודה, או שכמותם נמוכה משמעותית יחסית למצאי המשרות הרלוונטיות בשוק. המצב הזה יכול להצביע על בעיות טקטיות שהשתיים הנפוצות: אתם מגישים מועמדות לתפקידים למרות שאינכם עומדים בדרישות הסף שהוגדרו, או שאתם לוקים במיומנויות חיפוש עבודה. בשני המקרים הפיתרון קל יחסית. שפרו מיומנויות חיפוש עבודה והפנימו שמעסיקים לא מגייסים בעלי פוטנציאל בלבד אלא בעלי ניסיון רלוונטי, כלומר כוונו למשרות שמתאימות לניסיון שלכם ולא למה שבא לכם לעשות, אחרת תמשיכו לא להגיע לראיונות עבודה.
מתי צריך לדאוג באמת? הקבוצה שלה יש סיבה אמיתית לדאגה לא מגיעה לראיונות עבודה בגלל בעיות אסטרטגיות שהעיקריות הן: תחום העיסוק כה ייחודי שהיצע המשרות בו אפסי, או חוסר עמוד שדרה מקצועי שבעטיו המועמד לא "נופל" לשום משבצת (עב"מ תעסוקתי). להבדיל מהחסמים הטקטיים, כאן מדובר בבעיות קשות לפתרון עד כדי בלתי פתירות, כשבמקרה הראשון המשימה היא לאתר תחומי עיסוק משיקים שירחיבו את טווח האלטרנטיבות מבלי לשלם את מחירה הגבוה של הסבה מקצועית, ובשני - למתג את העב"מ מחדש סביב שלד תעסוקתי שימצב אותו כמועמד ראוי.
שאלה של זמן
לסיכום, גם אם אתם מובטלים חודשים ארוכים אל תמהרו להתייאש. קחו בחשבון שמספר הראיונות הפוטנציאליים הוא פונקציה של הבכירות שלכם (ככל שהתפקיד בכיר/מקצועי יותר היצע המשרות צולל), ושל תחום העיסוק (יש הרבה יותר משרות ניהול מכירות או כספים מאשר ניהול משאבי אנוש או מערכות מידע), וכי במרבית המקרים מדובר בבעיות טקטיות שאינן מסובכות לפתרון. העיקר להגיע לכמה שיותר ראיונות עבודה והמשרה הראויה כבר תגיע, זו רק שאלה של זמן. גמר חתימה טובה.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com