מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב / צילום: שלומי יוסף
שנה חדשה, ובבורסה לני"ע בת"א נשמעות זמירות חדשות-ישנות, על רקע רצון העובדים לנצל את ההנפקה הצפויה של הבורסה לקבלת חבילת תגמול נדיבה נוספת. דרישת ועד העובדים הציתה סכסוך בינו לבין מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, סכסוך שלפי שעה מטרפד את הנפקתה המתוכננת. זאת, כשנה וחצי בלבד לאחר שהצדדים הגיעו - לאחר שנתיים של מו"מ - להסכם קיבוצי לתקופה של חמש שנים, שתסתיים בסוף 2021.
רק לפני כשבועיים נחתמה העסקה להעברת השליטה בבורסה המקומית מידי חבריה, בעיקר הבנקים, לידי מספר גופי השקעה זרים, ובראשם קרן מניקיי האוסטרלית-אמריקאית. בעקבות השלמת העסקה יצאה הנהלת הבורסה למהלך משלים, של הנפקת 31.7% לפחות ממניות הבורסה לציבור הרחב.
בן זאב, שיזם והוביל את המהלך, הציג לאחרונה את תוכניתו להנפקת הבורסה עוד במהלך הרבעון הרביעי השנה, "במכרז ציבורי, ולפחות לפי שווי מינימלי של 551 מיליון שקל". הוא הוסיף אז, כי אם לא תהיה הנפקה, אזי מינואר 2020 יורשו ארבעת הגופים הזרים שרכשו מניות בבורסה למכור את מניותיהם שהופקדו בנאמנות לצורך זה (מה שמספק חלון זמנים לצדדים).
ואולם, ימים ספורים לאחר מכן, הטילו עובדי הבורסה, המחזיקים ב-6% ממניותיה, פצצה משלהם, וערב ראש השנה הכריזו יחד עם ההסתדרות על סכסוך עבודה בשל ההנפקה הצפויה, תוך דרישה לחסינות מפיטורים למשך עשר שנים נוסף על מענק של חמש משכורות לכל אחד מהעובדים.
המהלך של העובדים עורר הפתעה, ולאחר מכן זעם בקרב ראשי הבורסה, שלפני שנה וחצי נתנו חבילת הטבות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לעובדים, שנמנים עם קבוצות העובדים המתוגמלות ביותר במשק (שכר ממוצע בעלות של כ-47 אלף שקל לעובד ב-2017).
לאור זאת, נראה כי ועד העובדים והנהלת הבורסה חוזרים לדפוס היחסים המתוחים שאפיינו אותם טרם כניסתו של בן זאב לתפקיד המנכ"ל. בעקבות הסכסוך החדש שעליו הכריזו העובדים - וכפי שנחשף לראשונה באתר "גלובס" - הודיע המנכ"ל בן זאב על הקפאת התוכנית שלו להנפיק את הבורסה בהקדם האפשרי.
ביום חמישי האחרון התכנס דירקטוריון הבורסה לפגישה, שבמהלכה אמור היה לאשר את טיוטת התשקיף להנפקה, כדי שתוגש לאישור רשות ניירות ערך עוד החודש. זאת במטרה להשלים את הנפקת הבורסה עוד במהלך הרבעון הרביעי . זה לא קרה. הטיוטה לא אושרה, והוקפאה עד להודעה חדשה.
הפרסום ב"גלובס" על הקפאת ההנפקה עורר הדים רבים. מצד אחד היו אלה חברי ועד העובדים, שמסרו אתמול כי "צר לנו שהנהלת הבורסה בוחרת להפיץ מידע שקרי ומשמיץ על העובדים בתקשורת, במקום לנהל מו"מ ענייני ואינטנסיבי לפתרון המחלוקות. בניגוד לנאמר בימים האחרונים, הרי שסכסוך העבודה הנו חוקי לחלוטין, אושר על-ידי ההסתדרות ואינו מהווה כלל הפרה של ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנה שעברה, שכן הסכם זה אינו מסדיר את העניינים שנמצאים במחלוקת היום. אנו קוראים להנהלה לשבת מיד למו"מ במקום להשקיע את האנרגיות בניגוח העובדים בתקשורת".
מהצד השני, מנכ"ל הבורסה בן זאב מסר אתמול ל"גלובס" תגובה חריפה לא פחות, שלפיה "הוועד משקר ביודעין - לעובדים, להסתדרות וגם לתקשורת. הוא מנסה לייצר סכסוך מכלום, והכל בשל מניעים אישיים של חלק מחברי הוועד. יש כאן ניסיון לייצר ספין ואין להם שום עילה משפטית להצהרה על סכסוך עבודה". אגב, בסביבת רשות ני"ע לא מגיבים לפי שעה, כך שנראה כי מבחינת הרגולטור שאחראי על הבורסה מדובר עדיין בוויכוח פנימי.
"חששות מהשלכות ההנפקה על הפרנסה"
ההסכם הקיבוצי המקורי של עובדי הבורסה נחתם כבר בשנת 1974 ומאז נחתמים מדי תקופה הסכמים "מיוחדים", שנוגעים לעדכוני שכר. ההסכם הקיבוצי המקורי הוא התשתית למערכת יחסי העבודה בארגון, למעט מנכ"ל וסמנכ"לים, המועסקים בחוזים אישיים. נכון לסוף 2017 הועסקו בבורסה 249 עובדים.
ההסכם שנחתם עם ועד עובדי הבורסה לפני כשנה וחצי, לאחר התערבותו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, קובע בין היתר כי: "עובדי הבורסה יקבלו ביטחון תעסוקתי מלא לחמש השנים הקרובות; העלאת שכר בגובה של 3.5% מדי שנה; העובדים יהיו זכאים לקבל 6% מהבעלות על הבורסה, עם המעבר של החוק לשינוי מבנה הבורסה; החלק המתגמל את העובדים על בסיס ביצועים אישיים יגדל; עבור 2016 יינתן בונוס חד-פעמי בגובה 1.4 משכורות; היוועצות עם ועד עובדי הבורסה בהליכי איוש משרות באמצעות מכרזים פנימיים; ומעבר הדרגתי להעסקה ישירה, וקליטה מיידית של חלק מעובדי הקבלן המועסקים בבורסה למעמד של עובדים מן המניין". העקרונות נחתמו כהסכם סופי ומחייב במאי 2017 לשנים 2016 עד 2021.
ואולם, בשבוע שעבר אישרה ההסתדרות ת"א (ושלא בכל האינסטנציות הנדרשות), לבקשת עובדי הבורסה, סכסוך עבודה, תוך שהעובדים מאיימים בהשבתת הבורסה בשל "חששות מהשלכות הנפקת הבורסה על פרנסתם ועל עתידם התעסוקתי, חוסר נכונות ההנהלה לשקיפות ולשיתוף העובדים בכל המהלך וכן הימנעות ההנהלה מלקיים משא-ומתן בנוגע להשלכות ההנפקה עליהם".
העילות של העובדים למהלך, לגרסתם, הן שהם דורשים מידע על אודות "השלכות העסקה למכירת המניות בכל הנוגע למצבה הפיננסי של הבורסה, והצגת מלוא השלכות עסקת מכירת המניות על זכויות עובדי הבורסה", כמו גם "דרישת ההסתדרות לחתימה על הסכם קיבוצי שיבטיח לעובדים 'רשת ביטחון' מפני פיטורים ו/או התייעלות ו/או הרעת תנאים בעקבות העברת מניות הבורסה לבעלים חדשים, והימנעות ההנהלה מקיום מו"מ בנושא".
גם הפעם דורשים העובדים "תשלום מענק בגין מכירת המניות" והתחייבות חוזית של הרוכשים לגבי המשך קיומם של כל ההסכמים וההסדרים הקיבוציים, הנוהגים והנהלים החלים על עובדי הבורסה, תוך שהם מאשימים את הנהלת הבורסה בחוסר שקיפות ביחס להליך.
מנגד, בסביבת הנהלת הבורסה דוחים מכל וכל את הטענות, ורואים במהלך התפתחות לא ראויה שנוגדת הסכמות מהעבר, לאחר שהעובדים כבר קיבלו הטבות בגין שינוי מבנה הבעלות בבורסה. על כן, וכדי לייתר את טענות העובדים, שמסתמכים על כך שעניין ההנפקה לא נכלל בהסכם מ-2017, ביטלה הנהלת הבורסה את המהלך, בכך ש"הנפקת הבורסה ירדה מסדר היום", כדברי גורם מעורה. אותו גורם הוסיף, כי ראשי הבורסה "ביטלו את ההנפקה בגלל הצעד החד-צדדי והמנוגד להסכמים של העובדים, כשביטול ההנפקה מייתר את הדרישה לעשר שנות חסינות מפיטורים ממועד ההנפקה. ככל הידוע, בעלי המניות האמריקאים בעניין והם לא לטווח הקצר. כשליש ממניות הבורסה נמצאות כיום בידי הנאמן משה טרי.