גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רועי ורמוס / צילום: שלומי יוסף

חצי שנה אחרי שהפך לבנק ללא גרעין שליטה, דקסיה ישראל עשוי להיעלם מהמפה ולהיבלע על ידי בנק דיסקונט. בסוף השבוע האחרון חתמו דקסיה ישראל על הסכם עם קבוצת דיסקונט, ולפיו דיסקונט ישלם כ-670 מיליון שקל במזומן לרכישת הבנק, וימזג אותו אל החברה הבת שלו מרכנתיל.

המחיר הוא בדומה להון העצמי של דקסיה ישראל וגבוה בכ-17% לעומת מחיר פתיחת המניה במסחר. על רקע זה, היום עלתה מניית דקסיה ישראל  בקרוב ל-9%. ככל הנראה הסיבה שהמניה לא סגרה היום במסחר את מלוא הפרמיה היא שקיימת אי ודאות להשלמת העסקה, בעיקר בצד הרגולטורי.

לאחר שסוכם המחיר בין הצדדים, כעת הם מתכוונים במהלך מהיר של מספר שבועות בלבד לסיים את בניית תהליך המיזוג והליך בדיקת הנאותות. בהנחה שיתקבלו אישורי הרגולציה, המטרה היא להשלים את המיזוג של דקסיה, המתמחה באשראי לרשויות המקומיות, לתוך מרכנתיל בתוך מספר חודשים. לפי הערכות, מרביתם של 45 עובדי דקסיה ייקלטו לעבודה במרכנתיל. "גלובס" מנתח את הסיבות למיזוג, כיצד המהלך ישפיע על השוק ומי הרוויח בגדול.

הסיבוב של המוסדיים

המרוויחים הגדולים מהעסקה הנרקמת הם המשקיעים שרכשו את מניות דקסיה ישראל מידי דקסיה העולמית לפני חצי שנה, וצפויים למכור אותם ברווח נאה של כ-30% שהושג בתוך כחצי שנה בלבד.

לאחר שבמשך תקופה ארוכה ניסתה דקסיה העולמית להיפטר מהפעילות בישראל, בסופו של דבר היא החליטה לזרוק את המניות בבורסה, תוך ויתור על פרמיית השליטה. המניות נמכרו בדיסקאונט של 13% על מחיר השוק. מאז חילקה דקסיה דיבידנד של 80 מיליון שקל לבעלי מניותיה, ובנוסף המניה החלה לטפס כאשר התברר כי יש מתעניינים ברכישתה (דיסקונט ובנק ירושלים). כעת צפוי הבנק להימכר לפי הונו העצמי, קרי כ-670 מיליון שקל, בתשואה נאה למשקיעים שרכשו את המניות בהפצה.

בין בעלי המניות הגדולים ניתן למנות את מיטב דש עם החזקה של מעל 6%, הלמן אלדובי (5.3%), וכן את קרן הגידור נוקד (4.9%) של רועי ורמוס ושלומי ברכה. בנוסף מי שעוד רכש מניות מידי בעלי השליטה הקודמים הוא טדי שגיא שהגיע להחזקה של 3.4%. יחד עם זאת, בהמשך מכר שגיא חלק מהמניות, אם כי לפי הערכות יש לו עדיין מניות בבנק, כך שגם הוא ירוויח מהאקזיט הנוכחי.

האפסייד של דיסקונט

העסקה הנוכחית לא תשנה מהותית את נתח השוק של דיסקונט. לשם השוואה: לדקסיה תיק אשראי של כ-4.5 מיליארד שקל לעומת מעל ל-140 מיליארד שקל לדיסקונט. יחד עם זאת, העסקה תאפשר לדיסקונט לו דריסת רגל משמעותית בתחום מעניין. האשראי לרשויות מקומיות בו פעיל דקסיה, נחשב לבעל רמת סיכון נמוכה יחסית.
פוטנציאל האפסייד לדיסקונט מהעסקה מגיע מכמה מקורות: לפי הערכות, רמת המרווחים בתיק האשראי של דקסיה נחשבת נמוכה, כך שלדיסקונט עשוי להיות פוטנציאל אפסייד אם יחליט להעלות מרווחים. עוד נציין דקסיה מבצעת הפרשות חשבונאיות מעבר לנדרש באשראי רגיל, וזאת בשל חשיפתו הגבוהה לסקטור אחד. סביר כי לאחר שייבלע במרכנתיל ההפרשה הגבוהה תוכל להתמתן, מה שישפר גם כן את רווחיות הפעילות הזו. שיפור רווחיות נוסף לפעילות הזו צפוי להגיע מחיסכון בהוצאות כתוצאה מהמיזוג. בנוסף לכך, מקורות המימון של דקסיה נחשבים יקרים יחסית (נשענים למשל על אג"ח), בעוד לדיסקונט מקורות מימון זולים יותר בדמות הפקדונות.
האפסייד בעסקה גם מגיע מכך שמרכנתיל הוא בנק מסחרי בעל מגוון פעילויות, הוא יוכל להציע לרשויות המקומיות שירותים נוספים כגון שירותים קמעונאיים לעובדי הרשויות, כך שפוטנציאל ההכנסות מפעילות זו גבוה לעומת ההכנסות שהן מניבות כיום לדיסקונט.

דיסקונט מתחזק: קודם כאל, עכשיו דקסיה

היכולת של דיסקונט להציע עסקת מזומן של קרוב ל-600 מיליון שקל לצורך הרחבת הפעילות, הוא נקודה משמעותית נוספת במהפך שעבר הבנק בשנים האחרונות. מבנק לא יעיל, עם רווחיות נמוכה ושחיקה בנתח השוק שרק נאבק להגעה ליעדי ההון של בנק ישראל, הוא הפך תחת ניהולה של לילך אשר טופילסקי לבנק רעב ואגרסיבי יותר. בבנק אף בחנו בעבר את רכישת בנק אגוד, אולם החליטו בסוף שלא להתמודד מכיוון שמדובר במיזוג מורכב. אלא שיש לזכור כי דיסקונט קיבל הקלה מהרוגלטורים, כאשר במסגרת ועדת שטרום הוחלט כי בניגוד לבנקים הגדולים, הוא לא יצטרך למכור את חברת כרטיסי האשראי שלו- כאל.

כעת עולה השאלה האם שוב הוא יקבל רוח גבית מהרגולטורים לבליעה של בנק דקסיה, והאם עסקה זו לא תעורר שוב את הביקורת על ההקלה שקיבל בנושא כאל, ואולי אף תביא להגברת הלחץ לאלץ את הבנק להיפרד מכאל.

הכדור בידי רשות ההגבלים

מניית דקסיה ישראל לא עלתה היום במלוא גובה הפרמיה הצפויה בעסקה למכירת הבנק. הסיבה לכך היא שככל הנראה בשוק ההון עדיין חוששים שהעסקה לא תעבור את משוכת הרגולטורים. בנק ישראל אינו צפוי להוות מכשול - בפיקוח על הבנקים עודכנו במגעים, ונתנו אור ירוק להמשיכם, וסביר כי יאשרו את המיזוג. השאלה המעניינת היא רשות הגבלים עסקיים. אישור הרשות אינו טריוויאלי לאור העובדה שבאחרונה פסלה הרשות מיזוג בין שני בנקים אחרים - מזרחי טפחות ואגוד.

יחד עם זאת, לאור העובדה שדקסיה אינו פעיל במגזר הקמעונאי, אלא מתמחה במגזר הרשויות המקומיות, הרי שמדובר במקרה שונה. עיקר הרגישות כיום היא לנושא הריכוזיות בתחום הבנקאות הקמעונאית, וזו הסיבה המרכזית שברשות פסלו את מיזוג אגוד. כמו כן בדיסקונט יכולים לשאוב עידוד מכך, שבעוד ביום שהוכרז על מיזוג מזרחי אגוד, התרעמו הפוליטיקאים כנגדו, נכון לכתיבת שורות אלה נרשמה דממה. 

בנק ירושלים: "דקסיה לא קיים כל דיון בהצעתנו למיזוג"

מי שהתאכזב מהעסקה הנרקמת עם בנק דיסקונט הוא בנק ירושלים. היום פרסם הבנק הודעה ולפיה: "בנק דקסיה לא קיים כל דיון עם הבנק בנוגע להצעת בנק ירושלים. הבנק ישקול את המשך צעדיו בנושא". בכך משאירים לעצמם בבנק ירושלים פתח לנקיטת צעדים משפטיים.

בבנק ירושלים נעשו מספר ניסיונות לרכוש את דקסיה לאורך השנים. בנק ירושלים היה גם הראשון בסבב הנוכחי להביע התעניינות במיזוג דקסיה לתוכו. נראה כי בדקסיה ישראל בחרו לקדם עסקה עם דיסקונט, מבלי שקיימו מו"מ משמעותי עם בנק ירושלים בנוגע להצעה שהגיש להם. לפי הערכות בדקסיה העדיפו את הצעת דיסקונט שהינה במזומן לעומת בנק ירושלים המציע עסקה המורכבת בעיקר ממיזוג מניות.

נציין כי בדקסיה ישראל לא מיהרו לקדם עסקה למיזוג הבנק. יחד עם זאת, על רקע לחצים שהפעילו חלק מבעלי המניות בהם מרכז השלטון המקומי, הוקמה ועדה מיוחדת של יו"ר הבנק לבנה שיפמן, המנכ"ל אוליביה גוטמן והמשנה למנכ"ל זוהר צאלים שקידמה את השיחות, ואף הצליחה לגבש תוך זמן קצר יחסית עסקה.