מרים פרידן, מנהלת חדשנות בחברת נובו נורדיסק / צילום:שגרירות דנמרק בישראל
במשך שנים התמקדה חברת נובו נורדיסק בתחום יחיד כמעט - תרופות שנועדו לטיפול בסוכרת. אלא שלאחרונה, החברה הבינלאומית, שמקורה בדנמרק, מתחילה לפזול לתחומים נוספים, ומה שקרה עם התרופה Saxenda הוא דוגמה לשינוי הזה. התרופה, שהוסבה מטיפול בסוכרת לטיפול בהשמנה (גם ללא סוכרת), מסתמנת כעת כאחד המוצרים החזקים של החברה. במחצית הראשונה של 2018, התרופה הזאת הייתה אחראית ל-29% מהצמיחה של החברה, אף שהניבה רק 3% מההכנסות.
"החברה ממוקדת עדיין בסוכרת, אולם מתרחבת לתחומים משיקים כמו מחלות כלי דם והשמנה, אבל גם לתחום תאי הגזע. התחלנו לחקור אותו בהקשר של סוכרת אך היום אנחנו מזהים את הפוטנציאל שלו בתחומים רבים ושונים", אומרת מרים פרידן, מנהלת חדשנות בנובו נורדיסק ומי שאחראית על בחינת מוצרים חדשים בתחומים הרלוונטיים לחברה, לצורך שיתוף פעולה או רכישה. לא רק זאת, החברה מתפתחת גם בתחום הבריאות הדיגיטלית. "גם העניין בתחום זה החל מהעיסוק בניהול מחלת הסוכרת", אומרת פרידן ומוסיפה שהחברה בוחנת התרחבות לתחומים אחרים המשיקים לסוכרת, כמו טיפול בכבד שומני ובמחלות כליות (שלעתים קרובות נגרמות כתוצאה מסוכרת), אך גם לתחומים חדשים לגמרי שיכולים להשתלב בידע שנצבר, כמו פרקינסון, טיפול בעיוורון תלוי גיל (AMD, הדומה במנגנוניו לעיוורון שנגרם מסוכרת - ג"ו) ואי-ספיקת לב.
מה הוביל אתכם להחלטה להתרחב מעבר לסוכרת? הרי הצלחתם מאוד כחברה הממוקדת בתחום הזה.
"אנחנו היום חברה גדולה ובינלאומית, ויהיה חבל לא להשתמש ביכולות המחקר שלנו, בצינורות ההפצה שלנו ובהבנה שלנו את השוק, ככל שרק אפשר, כדי להוסיף לעצמנו אפשרויות מעמדה של עוצמה".
האם שוק הסוכרת נמצא ברוויה?
"אין זה סוד שהשוק הזה הפך קשה יותר. רף החידוש בתחום הפך גבוה, ולא קל לעשות בו שינויים מהותיים. בכל זאת, רק לפני כחודש רכשנו, בעסקה שיכולה להגיע עד כ-800 מיליון דולר, את חברת ziylo, שחולמת לייצר אינסולין שהופך פעיל במחזור הדם רק כאשר נמצא בו גלוקוז (טכנולוגיה שתחסוך אירועים של מנת יתר או מנת חסר של אינסולין בגוף - ג"ו). עיקר ההשקעה שלנו הוא עדיין בתחום הסוכרת ואנחנו לא מתכוונים להפחית את ההשקעה הזאת, כמובן. ישנם עדיין צרכים לא מסופקים רבים בסוכרת".
נובו נורדיסק, שהנתח שלה בשוק האינסולין עומד היום על 36%, חווה לחץ מחירים מצד חברות הביטוח בארה"ב, כפי שדיווחה בשיחת ועידה בעקבות דוחות הרבעון השני של 2018.
מבחינת נתח שוק, רוב המוצרים של החברה צומחים גם בארה"ב. אנשי החברה מציינים במיוחד את הצמיחה במוצרי GLP1 (תרופה לדחיית ההחמרה בסוכרת מבוגרים), האינסולין בשחרור מושהה והתרופה לטיפול בהשמנה, שרשמה צמיחה של 50%. אך סביבה תחרותית בשוק הסוכרת מאפשרת את לחץ המחירים. כך, כלל קטגוריית מוצרי האינסולין של החברה לא צמחה, והמוצר למניעת קרישה סבל מירידה קלה בגלל התחרות. על כך פיצתה עלייה בתחומים הקטנים והחדשים יותר מבחינת החברה - המופיליה והורמון גדילה.
על הרקע הזה, אפשר להבין את הרצון נובו נורדיסק להתרחב, אבל היא עושה זאת בזהירות. המוצרים המתקדמים שנמצאים בצנרת החברה הם עדיין תרופה אחת לסוכרת: GLP1 הניתנת בבליעה ולא בהזרקה (חברת אורמד הישראלית מפתחת מוצר דומה), ותרופה נוספת מחוץ לתחום: הורמון גדילה בשחרור מושהה, המתחרה במוצר שפיתחה פרולור הישראלית - חברה שנמכרה לאופקו האמריקאית הנסחרת בתל-אביב. המוצר נמצא היום בניסויים קליניים בידי חברת פייזר הבינלאומית, שרכשה את זכויות השיווק שלו.
סוד ההצלחה של החברות הדניות
דנמרק, שגודל האוכלוסייה שלה דומה לזה של ישראל, הצליחה עד היום להביא לעולם שלוש חברות פארמה משמעותיות, הממוקדות בשוק הבינלאומי: נובו נורדיסק המתמקדת בסוכרת, לונדבק המתמקדת במחלות מוח ומערכת העצבים המרכזית, ו-Leo Pharma המתמקדת בדרמטולוגיה ובקרישת דם. ייתכן שתעשיית הביומד הישראלית, שעד כה לא הצליחה לבנות חברות תרופות אינובטיבית בסדר גודל כזה, יכולה ללמוד מהן דבר או שניים.
כיצד המיקוד שלכם במחלה אחת תרם לבניית החברה כפי שהיא היום?
"נובו נורדיסק הייתה מחלוצות תחום האינסולין בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. בשנים האלה היא התפצלה מהחברה האם, שעסקה באנזימים לתעשייה, וכך הפכה לחברה שמכירים היום. הצלחנו מאוד, הפיצול היה חכם.
"אני חושבת שהבסיס להצלחה הדנית הוא אקדמיה טובה, השקעה ממשלתית, תעשיית הון סיכון מקומית פעילה ומנהיגות". פרידן צוחקת ומוסיפה, "עכשיו לקחתם מאיתנו את קאר שולץ". שולץ, מנכ"ל טבע, היה בעבר מנכ"ל לונדבק הדנית ולפני כן בכיר בנובו נורדיסק.
שרלוט סלנטה, שגרירת דנמרק בישראל, שופכת אור נוסף על הצלחת חברות התרופות במדינה. "כמוכם, אנחנו דלים במשאבי טבע, אבל יש לנו יכולות אקדמיות ואנחנו גם מדינת ייצור", היא אומרת. "היסטורית, ייצרנו תרופות וכימיה הייתה אחד התחומים החזקים שלנו. מתוך כך התפתחה גם התעשייה החדשנית בתחום התרופות.
"הממשלה פועלת כדי לחבר בין חברות, וגם בין הסקטור הציבורי לפרטי, ובין האקדמיה לרופאים וחברות. אנחנו חזקים גם בתחומי ההנדסה והעיצוב, וזה עוזר לנו בפיתוח מכשור רפואי נלווה לתרופות וגם את תחום הבריאות הדיגיטלית".
כמו ישראל, אומרת סלנטה, "דנמרק היא שוק קטן ומאוד פתוח לעולם, וכמעט כל מיזם נולד במחשבה גם על ייצוא. נוסף על כך, כמו בישראל יש לנו מידע רפואי מאורגן, שמור היטב ומוכן לשימוש במחקר".
ובכל זאת, הדמיון אינו נגמר רק בעיצוב. "ההבדל בתחום הפארמה הוא כנראה סוגיית האקזיטים", אומרת סלנטה. "חברות הפארמה שלנו שהצליחו התבססו על חברות כימיה ותיקות ולא חתרו לאקזיט. התרבות העסקית שלנו מבוססת גם היא פחות על אקזיטים ויותר על הצמחת חברות".
"ישראל לא נופלת מבוסטון בחדשנות"
לדברי סלנטה, שארגנה את ביקור המשלחת מנובו נורדיסק בישראל בשבוע שעבר, "תחום מדעי החיים הוא אחד הגדולים בדנמרק - 16% מהכלכלה - והוא חייב גישה לחדשנות. לכן הגיוני מאוד לשתף פעולה עם ישראל. השגרירות פועלת באופן פרואקטיבי לחיבור בין עסקים ישראליים לדנים. יש לנו משלחות בכל התחומים וחשוב לנו מאוד שהן לא יהיו רק ‘תיירות עסקית’, אלא יניבו שיתופי פעולה אמיתיים".
המשלחת מנובו נורדיסק, בראשות פרידן, נפגשה כאן עם סטארט-אפים בתחומי הפעילות של החברה ובתחומי פעילות שהיא שוקלת להיכנס אליהם, וכן עם גורמים אקדמיים בתחום.
"אני מנהלת היום את הקבוצה הבינלאומית של הסקאוטרים (חפשני הטכנולוגיות) של נובו נורדיסק, הכוללת תשעה עובדים", מספרת פרידן. "למשלחת הנוכחית גייסנו 13 בכירים מהחברה. אנחנו מאוד מתעניינים בחדשנות הישראלית. ערכנו אירוע דומה בבוסטון, ונראה לנו שהיקף החדשנות בתחומים שלנו בישראל אינו נופל ממה שראינו בבוסטון".
"סוכרתיים צריכים לראות מיד את התועלת באפליקציה, אחרת הם לא יאמצו את המוצר"
אחד התחומים המעניינים עבור כל חברה העוסקת בתרופות למחלות כרוניות בכלל ובתרופות לסוכרת בפרט הוא הבריאות הדיגיטלית. אפליקציות שעוזרות לחולים לנהל את המחלה כבר היום מניבות שיפורים באיכות חיים, שמתחרים בשיפורים שמבטיחות תרופות חדשות בשוק. "זו התרופה ללא תרופה", אומר גירט ריינירס, סגן נשיא לאינטגרציה בתחום הבריאות הדיגיטלית בנובו נורדיסק. "זה החלום של התחום".
"בעבר תפקיד של חברת תרופות היה נגמר בהבאת מוצר לקוח", הוא מוסיף, "אלא שאנחנו רואים שהשימוש במוצרים שלנו שונה מאוד בניסוי הקליני לעומת החיים עצמם. המשימה של נטילת תרופות על פי הפרוטוקול, באופן כללי ובפרט בסוכרת, מאוד מורכבת. אינסולין היא תרופה מאוד אפקטיבית אבל מאוד מורכבת לשימוש: המינון תלוי במה אכלת וברמת הפעילות, כל הזמן צריך לחשב כמה צריך להזריק ומה התזמון האופטימלי". אתגר נוסף הוא חינוך ומתן מוטיבציה לבצע את הפעולות המורכבות הללו. "לומר 'צריך להקפיד' זה יעיל בערך כמו להגיד למעשן 'תפסיק לעשן', כלומר, לא יעיל בכלל".
ריינירס מספר שפגש בישראל חברות מעניינות שעוסקות בתזונה מותאמת אישית, בחישוב של מנת האינסולין הדרושה על בסיס מידע רב מבעבר, בפיתוח אלגוריתמים מתוחכמים, וכן במוצרים לתמיכה רגשית. "בכל זאת מדובר בהזרקה עצמית וזה לא נעים, גם אם הטכנולוגיה השתפרה מאוד, ולפעמים פשוט נמאס מכל החישובים והמגבלות".
בתחום המוטיבציה, יש תחליף לגורם האנושי?
"אני מאמין מאוד בנוכחות של 'מאמן סוכרת', בעיקר למתן המידע וקיבוע ההרגלים בתחילת הדרך, אבל גם למתן התמיכה בשלבים הקשים לאורך כל הדרך. הפתרון הלא-אנושי הוא לא לשנים הקרובות".
ריינירס מדגיש שנובו נורדיסק לא תהיה החברה שתציע את האפליקציה הכוללת לניהול סוכרת, אולם היא תרצה להשתלב בה. "הדבר הכי חשוב לנו היום הוא הקישוריות בין המזרק שלנו לבין הפתרונות הדיגיטליים. בדיוק השקנו את מזרק העט המחובר שלנו, ואנחנו רוצים שכמה שיותר חברות ייהנו מקישוריות עם המידע שמגיע ממנו".
שת"פ עם IBM
ב-2017 הכריזה נובו נורדיסק על שיתוף פעולה עם חברת גלוקו, אחת ממובילות שוק האפליקציות לניהול סוכרת, ובמסגרתו פיתחו החברות אפליקציה ייעודית למטופלים של החברה, במיתוג משותף ותוך שימוש בידע של שתי החברות. הסכם זה אינו בלעדי וניתן יהיה לשחזרו עם חברות נוספות.
ב-2015 חתמה נובו נורדיסק על שת"פ עם חברת ווטסון הלת' מקבוצת IBM, שבמסגרתו נעזרת חברת התרופות בשירותי הביג דאטה ולמידת המכונה של IBM כדי לכרות תובנות מהמידע שהיא אוספת ממוצרי ניהול הסוכרת המקוונים שלה ושל שותפיה. "העבודה בתחום הזה רק התחילה", מדגיש ריינירס. "אנחנו מייצרם ידע כללי על סוכרת וגם ידע מותאם אישית על מטופלים - כמובן בלי שהם מזוהים אצלנו - שניתן להעביר לרופא כדי שיוכל לנהל טוב יותר מחלה של אדם ספציפי.
"אנחנו לא מפתחים מוצרים רק כדי לקדם את השם שלנו אלא רוצים לעשות אינטגרציה של הטיפול בסוכרת, ושיתופי הפעולה שאנחנו מחפשים הם אלה שיאפשרו לנו לעשות זאת. אנחנו מעוניינים לדבר עם חברות שיכולות להראות את ההשפעה שלהן על הבריאות של החולים, ולא ב-20-30 איש אלא בקבוצה גדולה, ועל בסיס מידע איכותי שנאסף וקודד היטב".
"גם ממשק המשתמש חשוב, כמובן עבור החולה אך גם עבור הרופא, שצריך לקלוט מידע רב מאוד בבת אחת, עם עדיפות לתצוגה גרפית ואופציה למערכות תומכות החלטה, אם כי ההחלטה הסופית נשארת בידי הרופא. בתחום הממשק עם הרופא והמערכות תומכות ההחלטה, יש המון מקום לשיפור.
"סוכרתיים לא מוכנים עוד לשמוע 'עליך לעשות כך וכך'. האפליקציה צריכה להיות כמה שיותר פשוטה, כמה שפחות מפריעה לחיי השגרה וצריך לראות את התועלת בה מיד, אחרת אין סיכוי שהם יאמצו את המוצר.
"ישראל היא בהחלט אחד המקומות שבהם ראיתי פיתוחים נהדרים בתחום. אנחנו מציעים לחברות לשאול אותנו שאלות כמו, 'איך אוכל לשפר את המוצר שלי ואיך אוכל לשלב את המוצר שלי עם המוצרים שלכם".