מנהל מוצלח / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
לפני מספר שבועות נתקלתי בפוסט של גורו קריירה אמריקאי שממליץ לחסידיו לשמור מכל משמר את מודעת הדרושים שבעקבותיה הגישו מועמדות לתפקיד שאליו התקבלו. לשם מה? כדי לשתול את תיאור המשרה המופיע במודעה במסמך קורות-החיים.
כוונון עדין ואתם מסודרים
הטמטום האמריקאי בכל הנוגע לייעוץ ולאימון קריירה כבר חולף לי מעל הראש, אבל הפעם הקפדתי לקרוא שוב, לוודא שאני לא טועה, ואכן מסתבר שהגורו מתעקש כי מיד עם הכניסה לתפקיד החדש יש לפתוח את מסמך קורות-החיים, להעתיק את תיאור המשרה מהמודעה ולהדביקו במסמך בתור תיאור התפקיד האחרון, והרי לכם תוצר מדוגם אותו תוכלו לשלוף בחפשכם את התפקיד הבא. למודאגים שבחבורה, כמוני, הוא מסביר כי יתכן ובסוף הקדנציה יידרש Fine Tuning (כוונון עדין) של המסרים, אבל בגדול תיאור התפקיד ממודעת הדרושים זו התשתית הנכונה למסמך טוב.
כדי להמחיש לכם את הבעייתיות בהמלצתו של הגורו, פתחתי אתר דרושים נפוץ והעתקתי תיאור משרה ממודעה מקרית בה נתקלתי, וזו לשונה:
דרוש/ה מנהל'/ת תפעול
- ניהול כל התפעול בחטיבת השירות
- ניהול שוטף של עובד/ת בתחום התפעול והאדמיניסטרציה
- בניית כל התהליכים בחטיבה ותמיכה בכל הממשקים עם הרשת
- פיתוח דוחות, אוטומציה בתהליכים ומידע רוחבי CRM
- ניהול ובקרה על תקציב החטיבה, הרמת דגלים במידת הצורך
- בניה והפצת נהלים אדמיניסטרטיביים לרשת
- התנהלות שוטפת מול מרכזי השירות ומשרד התחבורה
- ממשקים עיקריים: חטיבת השירות, חלפים, פיתוח טכנולוגיות עסקיות, ספקים חיצונים ומרכזי השירות .
תפוקות ולא תשומות
למי שלא מיומן בגיוס עובדים עשוי לתפוס מנהל עם מסמך שכזה כמנהל טוב, אבל למעשה מה שאתם רואים פה הוא פועל בתחפושת של מנהל. מדוע?
כי מנהלים לא אמורים לספר מה הם עושים בבוקר כשהם באים לעבודה, את זה פועלים עושים, מנהלים צריכים לספר מה יוצא למעסיק ממה שהם עושים בעבודה. פועל יכול לספר שהוא בונה תהליכים, מפתח דוחות, מבקר את התקציב ומרים דגלים, אבל מנהל צריך לספר כמה כסף נחסך מהתהליכים שפיתח, בכמה אחוז עלתה שביעות הרצון מהשירות, מה שיעור ההתייעלות התפעולית, הירידה בפחת, בתקלות, בתלונות לקוחות, או כל פרמטר מהותי אחר עליו הוא נמדד.
ועכשיו תדמיינו שמדובר במנהל בכיר יותר המנהל קבוצה גדולה של עובדים ואחראי על תקציב משמעותי. נראה לכם הגיוני שהוא יעתיק את תיאור התפקיד ממודעת הדרושים? אז נכון שלא חסרים מנהלים בכירים שכך נראים מסמכי קורות-החיים שלהם, אם כי בחלק מהמקרים מדובר בתקלת מסמך בלבד, כלומר, ברגע שהם פותחים את הפה ישר מבינים שמדובר במנהל אמיתי ולא בפועל מחופש.
הכיצד? מעבר לעובדה שמנהלים אמיתיים הם מכווני תוצאות ועל כן מדברים בתפוקות ולא בתשומות, כל הטרמינולוגיה הניהולית והמקצועית שלהם שונה, וכמוה הדרך שבה הם מציגים את הארגון, את התחרות, את התפקיד, את הקונטקסט שלו וכו'. הם יודעים לבדל את עצמם מצוין, גוברים על מועמדים מתחרים ללא כל צורך בשום סיפורי גבורה ("אני ואני").
מה שלא כתוב
במילים אחרות, אופן העברת המסרים משקף היטב את איכות המנהל וכיצד הוא תופס את תפקידו, כאשר במרבית מסמכי קורות-החיים הבעיה העיקרית היא דווקא מה שלא כתוב בהם, ומראיינים רציניים מזהים זאת בקלות. האם התורה הזו נלמדת? במידה רבה כן, אם כי מדובר בתהליך ממושך, ולראייה, מנהלים עם מנטליות של פועלים נשארים כאלה גם אחרי שקורות-החיים שלהם נכתבו מחדש. לא מספיק לחלץ מהם את המידע הניהולי/כמותי ולשבץ אותו בקורות-החיים, בראיון העבודה הבא הם כמעט תמיד יחזרו לסורם וידקלמו את המסרים הישנים כאילו לא עברו הכנה. לוקח להם זמן לאמץ את התפיסה חדשה וליישם אותה בתהליך המיון ולאחר מכן בעבודה, אבל כמעט כולם מצליחים להשתפר, גם אם לא לעשות מהפך. סוכות שמח.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com