גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

והרי התחזית: בעוד 15 שנים נראה שיטה מוניטרית חדשה

למה העתיד של הכלכלה האמריקאית נראה קודר אם עכשיו הכול צומח ופורח, איך זה שהבנקים המרכזיים לא מבינים את זה, מתי התחזית הקודרת תהפוך למציאות, ומה יצמח מההריסות ● הקוראים שוב שאלו, ואלה תשובותיי

בניין הפדרל ריזרב / צילום:רויטרס, Chris Wattie
בניין הפדרל ריזרב / צילום:רויטרס, Chris Wattie

צומת הדרכים שעליו ניצב היום הבנק המרכזי האמריקאי והר החובות העולמיים, שעליהם כתבתי בשני מאמריי האחרונים, זימנו לי הערות ושאלות רבות. כמה מהן לפניכם.

שאלה: מדוע אתה חוזה כזה עתיד קודר בשעה שהכלכלה האמריקאית רק מתחזקת וראשי הפדרל ריזרב צופים אך טובות, ונראה שהם מבינים היטב מה הם עושים?

תשובה: הלוואי שהיו אלה רעיונותיי שלי. הכלכלן לודוויג פון מיזס (1883-1953), יהודי חכם מאוסטריה ואחת הדמויות הבולטות באסכולה הכלכלית האוסטרית, היטב לבטא את המציאות שבפניה אנחנו עומדים היום, את הצומת שבו עומד העולם. פון מיזס אמר: "אין דרך למנוע את התמוטטות הבום שנוצר על ידי בועת אשראי. האלטרנטיבה היחידה היא אם המשבר יבוא במוקדם, כתוצאה מנטישה מרצון של תהליך הגדלת האשראי, או במאוחר, כתוצאה מהתמוטטות טוטאלית של המטבע (והשיטה)".

במאמרי מלפני שבועיים ניסיתי להדגים כי זוהי בדיוק הדילמה של הבנק המרכזי האמריקאי היום. המדיניות המוצהרת של הפד היום היא לזנוח מרצון את הרחבת האשראי, הן על ידי העלאת הריבית והן על ידי הצמצום הכמותי (אי רכישת איגרות חוב במקום אלו המגיעות לפדיון). מדיניות זו, אם הפד אכן יוציאה אל הפועל, תביא להתפוצצות בועת האשראי שניפחו הבנקים המרכזיים והמסחריים מאז 2009, כנראה בתוך השנה הקרובה או בזו שאחריה. אך אם הפד יקבל רגליים קרות במהלך הוצאת המדיניות הזו אל הפועל, ויש כמה אינדיקציות שכך עלול לקרות, התסריט עלול להשתנות.

הרחבה כמותית (הדפסת כסף) וריבית נמוכה, או צמצום כמותי ונורמליזציה של הריבית הם אופציות בינריות. הפד אינו יכול להפעיל אלא אחת מהן בזמן נתון.

ואחרי כל זה, בסופו של דבר לעניות דעתי השאלה אינה אם הפד יקבל רגליים קרות אלא מתי - לפני נפילת השווקים או אחריה.

בטווח הקצר הייתי מהמר שהפד ימשיך את משחק הנורמליזציה פשוט משום שאינו יכול להודות שגרם למשק להיות מכור לריבית אפס וכי המדיניות הריאלית היחידה שיש באמתחתו היא המשך גידול בועת האשראי. אולם בשלב מסוים, כאשר השווקים יגיבו בירידות חדות ובמיתון נרחב כתוצאה מהעלאת הריבית, שכן המשק באמת מכור לריבית אפס, הפד יגיב בפאניקה. או-אז הוא יוריד את הריבית לשלילית ויציף את השווקים בכסף מודפס בדרכים מפתיעות אפילו יותר ממה שראינו בעשור האחרון.

אינדיקציות לכך ניתן היה לקבל בכנס על עניינים מוניטריים של שלוחת הפדרל ריזרב של בוסטון לפני שבוע. הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, אוליבייה בלנשר, הסביר לבאי הכנס: לפד יש ריבית נמוכה מדי אם הוא ירצה לקצץ אותה ב-5%-6%, כפי שנעשה במיתונים בעבר כדי לעצור את המיתון הבא, ולכן: "אם נצטרך, נוכל בקלות להכפיל את המאזן של הפד (כלומר להדפיס עוד 4 טריליון דולר)..."

אבל בלנשר המשיך והמליץ: "המדיניות הטובה ביותר תהיה שהפד יקנה נכסים כמו מניות. זה יעבוד יותר טוב מאשר לרכוש איגרות חוב" (של הממשלה ומהבנקים, כמו שנעשה בהרחבה הכמותית הקודמת).. אם יתפתח משבר רציני, מימון הגירעון הממשלתי באמצעים מוניטריים (כלומר הדפסת כל כספי הגירעון) יהיה משהו שיעבוד.. יש לנו הרושם שזה בסדר שהפד יקנה נכסים פיננסיים אבל לא מוצרים (סחורות), אבל אלו מגבלות שאנחנו הטלנו על עצמנו (ותו לא)". בקיצור, הדפסת כסף לכל מטרה, ממימון גירעונות הממשלה ועד קניית מניות בבורסה.

בראיון למרקטווץ' הביע נשיא הפד של בוסטון, אריק רוזנגרן, הסתייגות משונה מהדברים: "אני לא בטוח שתהיה תמיכה פוליטית לצעדים מוניטריים יוצאי דופן כמו שהציע בלנשר", אבל הוסיף: "אני אתמוך בכל לב בחידוש תוכנית ההרחבה הכמותית אם המיתון יאלץ אותנו לקצץ את הריבית לאפס".

4.2 טריליון דולר

השפעת האיפלציה

כוח הקניה של האמריקאים ירד

שאלה: אבל ההרחבה הכמותית והריבית האפסית הצילו את המשק ומנעו קריסה כלכלית, ועכשיו הכול צומח ופורח, משוק המניות ועד רמת התעסוקה.

תשובה: עושר נוצר ומשק צומח רק בדרך אחת: כאשר מייצרים יותר מוצרים ושירותים ביתר יעילות ובפחות עלות. כאשר זה קורה, המחירים יורדים ורמת החיים עולה. הדפסת כסף לא מייצרת עושר, ואם היא נעשית בדרך של חוב (כפי שרוב ההדפסה היום נעשית), היא גם מייצרת עול נוסף של החזר ריבית.

אם הדפסת כסף אינסופית הייתה מייצרת עושר ושפע, האימפריה הרומית הייתה עדיין שולטת באנגליה, הכלכלה הסינית של המאה ה-15 לא הייתה קורסת, ג'ון לו היה נחקק בדפי ההיסטוריה כיקיר צרפת ולא כמי שגרם לקריסתה הכלכלית ב-1720, ונצואלה וזימבבואה היו היום המדינות העשירות ביותר בעולם, ואפילו ארה"ב בעשר השנים האחרונות הייתה מציגה צמיחה של פי שלושה משהציגה והשווה לפחות לגידול בחוב ולא לכ-29% ממנו.

להדפסה של כסף יש הרבה תופעות לוואי שליליות, וזו האחרונה מאז 2009 הייתה רעה במיוחד שכן היא גרמה לאינפלציה במחירי הנכסים והמניות שמהם נהנים באופן לא פרופורציונלי אנשי האחוזון העליון, וכך היא גם תרמה לחוסר יציבות חברתית המתפשטת והולכת בעולם המערבי.

בטווח הקצר ההדפסה אומנם מייצרת פעילות כלכלית, שכן היא מטעה את השחקנים במשק לחשוב שיש להם (ולמשק) יותר אמצעים ממה שיש להם בפועל. התחושה שיש אמצעים והזמינות של הכסף המודפס יוצרים גאות בטווח הקצר, אבל בסופו של דבר הגאות הזאת שואבת את קיומה מהמשך ייצור הכסף, וכשזה נעצר מגיעה הקריסה.

צריך גם לזכור: ייצור כסף אינו מתת חינם, הוא מדלל את ערך כל הכספים הקיימים במשק ואת אלו של העובדים - שהכנסתם קבועה בערכי הכסף קודם לייצורו החדש. בפועל, ייצור הכסף מעביר כוח קנייה מההמונים שכספם נשחק, למעטים האוחזים בנכסים שערכם עולה בגין ייצור הכסף.

ומדוע אין שומעים על כך ב"תקשורת"? כי המרוויחים, האליטות, שולטים על הנרטיב (כמו הצהרות הפד והנשיא), ואלו המשלמים את המחיר של הדפסת הכסף, ההמונים, לא מבינים מהו התהליך האיטי שמכרסם ברווחתם ומכה בהם. הם כמובן גם לא מאורגנים ואין להם קול של ממש בסדר היום הציבורי.

שאלה: אז איפה האינפלציה? חלפו עשר שנים של הדפסה מסיבית ואינפלציה - אין?

תשובה: השאלה הנכונה היא מה קרה לכוח הקנייה של האדם הממוצע? מה קרה לכוח הקנייה של המשפחה החציונית? ברור כי בעשר ובעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה מתמשכת בכוח הקנייה של 80% מהאוכלוסייה בארה"ב. האמריקאים עובדים (אלו שאינם נמנים עם 35% שמחוץ למעגל העבודה בכלל) יותר שעות (כמשפחה),יכולים להרשות לעצמם הרבה פחות, ושקועים בחובות עד האוזניים.

שימו לב רק לשלושת הנושאים הגדולים הבאים - בריאות, שכר לימוד (אניברסיטאות וגנים) ודיור. הם גדלו הרבה מעבר למספרים הרשמיים של 35% אינפלציה מאז תחילת המאה. אבל לא לעולם חוסן, ובסופו של דבר השחיקה הזו לא תופיע רק בחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של ההמונים אלא גם במדידות הרשמיות של מה שמכונה מדד המחירים.

שאלה: אבל מה עם הבנקאים המרכזיים? הם לא מבינים את כל זה?

תשובה: הבנקאים המרכזיים, שמציעים כפתרונות שהבנק המרכזי יתחיל להדפיס כסף ללא הכרה על מנת לקנות איתו מניות, או שהפד יכפיל וישלש את המאזן שלו, קרי יקנה אג"ח בעוד טריליונים, או שהבנק המרכזי יממן באמצעים מוניטריים את כל הגירעון הממשלתי, פועלים בצורה מסוכנת.

לוקח זמן להרוס כלכלה וחברה כמו אמריקה. אחרי הכול, 200 שנים של עבודה קשה, יזמות, כלכלה חופשית ורעיונות מהפכניים לזמנם הושקעו בבנייתה. אבל בסוף הייצור המסיבי והמתמשך של הכסף יצליח לעשות את זה. ומאחר שכל הבנקים המרכזיים הגדולים נמצאים באותה סירה, המשך הפעלת האמצעים האלו והגברתם יביאו למשבר עולמי שכמוהו לא היה בהיסטוריה. גם הרומאים לא חשבו שייצור הכסף שלהם יגמור אותם. גם מהם וגם מהניסיון הסיני ניתן ללמוד כי אחד ועוד אחד שווה שניים גם אם זה לוקח קצת זמן. עצוב לחשוב שאלו האנשים שהציבור, שאין לו הזמן או הידע לעסוק בנושא, סומך עליהם שיפעלו לטובתו.

שאלה: איך לדעתך יתפתח תרחיש כזה?

תשובה: זו השאלה הקשה מכול. תהליכים לוקחים זמן, ועיתוי הוא אולי הדבר הקשה ביותר לחיזוי אך גם החשוב ביותר בכל התהליך הזה. מומחים חוזים שהשמש תדעך בעוד כמה מיליוני שנים, אז מה? ברור שלאיש היום זה לא חשוב. כך גם לגבי משבר מוניטרי שיתרחש בעוד מאתיים שנה.

למרות זאת אסתכן ואנחש: לדעתי, הפד ימשיך בהצגת "עסקים כרגיל" וינסה להראות שהוא יכול להכניס את השד חזרה לבקבוק. לכן בגדול הוא יעלה את הריבית וימשיך במדיניות הצמצום. פעילות זאת תביא להצגה חוזרת של אירועי 2000 ו-2008, אם כי הם אינם חייבים להיראות בדיוק אותו דבר. גם אירוע פוליטי שינבע בעקיפין ממדיניות הפד יכול להיות הניצוץ.

להערכתי עד סוף 2019, לכל המאוחר 2020, נחזה בשלב הראשון של התהליך, המיתון שבא אחרי בועת האשראי. לאחר מכן הלחצים יגברו, וכמי שנאמנים למדיניותם מאז 1987 הפד וכן הממשלה יתחילו בתהליך של הדפסת כספים בלתי מרוסנת. הדבר ינפח בועה חדשה שתסתיים בהרס המטבע והשיטה המוניטרית. זה יקרה, להערכתי, באזור 2025-2030.

לדעתי, בתוך 15 שנים מהיום נראה שיטה מוניטרית שונה לגמרי, ואם היא לא תהיה דומה לקומוניזם, היא תהיה מבוססת על טכנולוגיות חדשות ועל תפיסות חדשות לגמרי, הן כלכליות והן חברתיות. למציאות כזו טכנולוגיית הבלוקצ'יין תוכל להיות בעלת ערך עצום, ולעניות דעתי תשחק תפקיד מרכזי בארגון עולם שכזה, אשר יהיה יותר דומה ל"זהב ממוחשב" הנשלט בידי טכנולוגיה וכוחות ההמונים - קרי השוק, מאשר לניירות המודפסים ללא גבול על ידי מספר אנשים מצומצם שאיש לא בחר בהם או הותיר להם לנכס לעצמם כוחות שכאלו.

שאלה: אתה מדבר מפוזיציה כי אתה עוסק ומושקע במטבעות קריפטוגרפיים.

תשובה: ראשית חשוב לציין כי בכל הכבוד, כל השוק הישראלי ולבטח הסקטור של קוראי "גלובס" אינם משמעותיים מספיק כדי "להזיז" את שוק הקריפטו, כך שאם זו הכוונה, זה לא רציני.

אני עוסק בעולם הקריפטו כי אני מאמין שכסף המבוסס על בלוקצ'יין יחליף בסופו של דבר את המערכת המוניטרית הנוכחית. אין לזה קשר בהכרח למחיר הביטקוין או האתריום או כל מטבע אחר, ואינני יודע מה יהיה הבלוקצ'יין המנצח, אך הואיל ואיני סבור כי המערכת המוניטרית הקיימת תוכל לשרוד עוד 15 או אולי עשרים שנה, אני רוצה להיות בסביבה כשיצמחו הקונספטים החברתיים והטכנולוגיים הבאים לעולם הפיננסים. 

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: שלומי יוסף

מקסימום תוצאות: עלייה של 30% בהכנסות מקס סטוק מתחילת השנה

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020, מציגה מקס סטוק עלייה בהיקף פעילותה, הרבה הודות לכך שהחברה המשיכה לפעול גם בזמן הסגרים ● בסיכום רבעוני קפצו הכנסותיה ב-25% ל-262 מיליון שקל, ושיפור דומה נרשם בשורה התחתונה עם רווח נקי שהגיע ל-21 מיליון שקל

מטרו / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"יותר פוליטיקה מתכנון, יותר נזק מתועלת": מחאת ראשי הערים נגד המטרו

ראשי הערים שבתחומן יעבור המטרו מותחים ביקורת חריפה גם על הליכי התכנון הלא משתפים, וגם על התוואי המתוכנן, שלדבריהם מפספס מקומות חשובים • נת"ע: היו מאות פגישות עם נציגי הרשויות

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

הפיקוח על הבנקים מודיע על גיבוש מתווה נוסף לדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות

חלון הזמנים לדחיית ההחזרים מוארך בשלושה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון ב-2021 ● מדובר במהלך שיש לו עלויות, לא זניחות, שמגבירות את נטל ההלוואה על כתפי הלווה ● בנק ישראל: "דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש"

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

סגירה שלילית בת"א בהובלת מדד הבנקים; כלל ביטוח זינקה ב-7.7%

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% ● האוצר צופה התאוששות מהירה של המשק ממשבר הקורונה ● בזק בלטה בירידה חדה, אורמד מטפסת ב-8%

שמואל סלבין, יו"ר קרן הריט  סלע קפיטל / צילום: איל יצהר, גלובס

הקרב בין מבנה לדירקטוריון סלע על השליטה בחברת הריט עובר לאסיפת בעלי המניות

בית המשפט קיבל את בקשת מבנה, המחזיקה הגדולה בסלע, והורה לסלע לכנס אסיפת בעלי מניות, שבה יתבקשו המשתתפים להכריע אם להפוך את סלע מקרן ריט לחברה רגילה

עמדת בדיקה בשדה התעופה רמון / צילום: סופיה ישראל

מי מממן את הבדיקות המהירות בכניסה לאיים הירוקים? ובכן, לא היה קל לגלות

ניסינו לבדוק מי מממן את עמדות הבדיקה המהירה שהוצבו בכניסה לאילת וים המלח במסגרת חוק איי התיירות ● וגם: מנשה (גוגי) זילכה מונה לתפקיד מנכ"ל רני צים מרכזי קניות ● השיחה

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

חברת S&P קרובה לסיכום עסקה לרכישת HIS Markit תמורת כ-44 מיליארד דולר

אם העסקה תצא לפועל ישולבו במסגרתה שתיים מחברות המידע הגדולות ביותר בוול סטריט

כספומט שנפגע מהירי בצפון / צילום: מרכז מוסאוא

האלימות בחברה הערבית מגיעה לבנקים: שורת תקריות ירי לסניפים בצפון

לפי הערכות, מדובר בפעולות של ארגוני פשע במטרה לסחוט "דמי חסות" ● בשבת נפצעה מירי אישה במע'אר שעמדה ליד כספומט ● ח"כ ג'אבר עסאקלה: "המשטרה פועלת להגן על הבנקים אבל לא על סתם אזרחים ערבים"

המגן צילום: מסך

משרד הבריאות: פיתוח אפליקציית מגן הופסק

סגן ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר אודי קלינר אמר בוועדת חוץ וביטחון כי "היישומון לא נתן את מה שרצינו, לא מבחינת מספר המשתמשים, ולא מבחינת מספר האנשים שנכנסו לבידוד" ● משרד הבריאות מתכוון לעבור לשימוש באפליקציית רמזור

אוטובוס חוצה כביש מוצף ליד באר מילכה. ההצעה היא להקים אתרי ויסות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהיעדר רגולטור אחראי: מינהל התכנון מציע תוכניות חדשות להתמודדות עם שיטפונות

לגלובס נודע כי במינהל מציעים הקמת אגני ניקוז ש”יתפסו” את מי הגשמים בשטחים הפתוחים ● כיום ניהול ההתמודדות עם שיטפונות והצפות מבוזר בין ידיים רבות עם אינטרסים שונים

מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

ראש המכון הביולוגי: "אין לנו רוח גבית חזקה, בארץ נותנים כבוד לחברות ששפתן אנגלית"

הצטיידות המדינה בחיסונים של חברות כמו פייזר ומודרנה עוררו היום תגובה ביקורתית מראש המכון הביולוגי: "הייתי רוצה, למרות שאנחנו דוברי עברית, עדיין לקבל את התמיכה" ● האחראי על החיסונים במשרד הבריאות דווקא החמיא לתוצאות שהתקבלו מהמכון הביולוגי עד כה ואמר: "מדובר בנתונים מרשימים מאוד"

רמי דרור / צילום: תמר מצפי

הלמן אלדובי מציג גידול ניכר בהכנסות וברווח, כשהשוק ממתין להחלטה על להצעות לרכישה

בית ההשקעות שבניהול רמי דרור לא שופך אור חדש על גורל ההצעות לרכישתו מצד אלטשולר שחם גמל, הפניקס וקרן בריטית ● בינתיים: מתחילת השנה עבר בית ההשקעות לרווח של כ-5 מיליון שקל

שמואל סנראי/  צילום: יחצ

בכיר בלשכה המשפטית של רפאל תובע את החברה על התעמרות קשה

עו"ד חנן אבני, ראש שטח בכיר ולשעבר מ"מ יועמ"ש רפאל, תובע 7.5 מיליון שקל מהחברה ומהיועמ"ש שלה לשעבר, עו"ד שמואל סנראיי ● טוען כי ההתעמרות, הבריונות והפוגענות כלפיו הלכו והחריפו כשניסה לבלום את עו"ד סנראיי מלאשר פעולות המפרות את חוק חובת מכרזים

מטוסים חונים בנתב"ג / צילום: יואב יערי

מסתמן: חברות התעופה יידרשו להשיב לצרכנים כספים על טיסות שבוטלו תוך 30 ימים

זאת במקום 90 יום כפי שקובע החוק כיום ● השינוי בחוק יעלה לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בציפייה שייכנס לתוקף כבר בשבוע הבא

שלטי הסברה בנצרת הנתונה בסגר. "הישארו בבית למען בריאותנו ובטיחותנו" / צילום: איל יצהר

יותר נדבקים, פחות בדיקות: כך מזנקת התחלואה בחברה הערבית

שרשראות הדבקה שלא נקטעות, קנסות לא אפקטיביים ותחלואה שמתפשטת לערים הסמוכות ● כמעט כל היישובים האדומים והכתומים בישראל מצויים בחברה הערבית ● פרופ' ינון אשכנזי: "צריך לסגור מסחר, להדק פיקוח, לבצע הרבה בדיקות. סגרו יישובים ובפנים הייתה מסיבה אחת גדולה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP

נתניהו: הליכוד יצביע נגד בחירות ובעד אחדות

רה"מ מסר הצהרה מיוחדת בפתח ישיבת סיעת הליכוד בנושא הבחירות ● ההודעה של נתניהו נמסרה לאחר שבכחול לבן הודיעו כי בכוונתם לקדם חבילת חוקים בנושא דת ומדינה כבר ביום רביעי הקרוב, וכשעל הפרק האפשרות להצביע בעד הפלת הממשלה

מחשוב קוונטי במעבדת מחקר של IBM בציריך / צילום: באדיבות IBM Research

יבמ תספק שרותי הצפנה קוונטית בענן כדי להגן על דאטה מאיומים עתידיים

השירות החדש, שיוצע בענן של החברה IBM Cloud, נועד להגן על מידע מפני התפתחויות טכנולוגיות בתחום הקוונטי, שעשויות לאפשר בעתיד פיצוח ההצפנות הקיימות כיום

אח מבוערת. לצד ההשפעות הבריאותיות, הקמינים מובילים גם לפליטת גזי חממה / צילום: Shutterstock

איך לחמם את הבית בלי להזיק לסביבה (ולמה קמין זו לא תשובה טובה)

רק ל-5% מהישראלים יש קמיני עץ בבית, אך אלה תורמים לעשירית מפליטת המזהמים בארץ בחורף ● בזמן שניתן להחליפם ברדיאטורים ומזגנים בדירוג אנרגטי גבוה, מספר רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים חוקי עזר בנושא, אך המשרד להגנת הסביבה בולם את קידומם

מאיר שמיר / צילום: איל יצהר

רכבת ההנפקות דוהרת: מניף תגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של עד 600 מיליון שקל

חבראת האשראי החוץ-בנקאי של מאיר שמיר מייעדת חלק מסכום הגיוס לפירעון חובותיה לבעלי המניות, מבטח שמיר ודיסקונט קפיטל, "בגין תשואת הסיכון"

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

מספר התביעות להבטחת הכנסה כמעט הוכפל מפרוץ המשבר

29% מהתובעים החדשים הם בני 18-35, וכיום מהווים התובעים בני פחות מ-40 37% מכלל התובעים ● בנוסף נרשמה עלייה של 167% במספר הזוגות הנשואים התובעים שניהם קצבת הבטחת הכנסה