גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה באמת מעכב את המיזוג בין רשת לערוץ 10

המחלוקות בין הנהלת רשת לבעל השליטה אודי אנג'ל וההפתעות שחיכו לשני הצדדים בדוחות הכספיים היו רק הפרומו לקשיים במיזוג בין ערוץ 10 לרשת - ואז הגיעה יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', וטרפה את הקלפים ● ניתוח "גלובס"

1. המשוכה שלא ציפו לה

עד לאחרונה נדמה היה כי המיזוג בין ערוץ 10 לרשת הוא רק שאלה של זמן, ואין כמעט דבר שיכול לעצור אותו. מתווה העסקה העתידי נראה ברור, חלוקת המניות הצפויה בערוץ הממוזג פורסמה, ואפילו דובר על תאריך משוער שבו צפוי ערוץ 10 לכבות את האורות. עובדים בכירים החלו לעזוב, הודעות על ביטול תוכניות נשלחו, וכולם המתינו בדריכות למה שנתפס כמשוכה הרצינית ביותר המסכנת את המיזוג המבוקש - אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, שנתפסה כמי שלא ממש תומכת בחיבור בין מתחרים.

אבל הלפרין ניהלה תהליך מהיר יחסית ואישרה את המיזוג עם תנאי אחד בלבד: שרשת תמכור את חלקה בחברת החדשות לקשת. האישור ניתן לא משום שהלפרין סברה כי מיזוג בין רשת לערוץ 10 יטייב עם השוק, אלא משום שהשתכנעה כי הערוץ ייסגר בכל מקרה, וכי מתן האישור למיזוג הוא אופציה רעה פחות בסיטואציה שכולה גרועה.

בשוק סברו כי העסקה סביב חברת החדשות אינה קשה לביצוע, מאחר שהמשא-ומתן בין הצדדים כבר היה בעיצומו עוד לפני שהמיזוג אושר, הערכת השווי של החברה הייתה יחסית ברורה, ועל פניו נראה היה כי עם התגמשות מסוימת משני הצדדים לא צפויה בעיה אמיתית כדי לסגור את העסקה.

לכאורה נותרה משוכה נוספת שלא נתפסה באותה העת כמסוכנת - אישור מועצת הרשות השנייה לסגירת ערוץ 10 והעברת חברת החדשות שלו (הנכס המרכזי של הערוץ) לרשת. המיזוג כאמור נראה אז כעובדה מוגמרת, אבל מתחת לפני השטח הדברים החלו להשתבש.

בערב החג חלה תפנית נוספת כשהרשות השנייה הודיעה לבעלי המניות של ערוץ 10 ורשת כי האופן שבו ביקשו את המיזוג - אינו חוקי. לפי הייעוץ המשפטי שקיבלה הרשות השנייה, בעלי הרישיון היו אמורים להעמיד את הערוץ למכרז ורק לאחר מכן למכור את חברת החדשות שלהם.

לא לחינם השתמשו ברשות השנייה בנימוק משפטי כדי לעצור את התהליך. כך הם יכולים שלא להביא כלל להצבעת המועצה את אישור המיזוג - זאת למרות שהיא דנה בכך יותר מפעם אחת. המשמעות המעשית היא לא לאשר את הבקשה מבלי להגיד שלא מאשרים אותה, ובעיקר - המהלך מאפשר ליו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', להרוויח זמן כדי להוביל מהלכים שהיא סבורה כי יש לנקוט כדי לתקן את השוק כפי שהיא מאמינה שצריך.

2. האג'נדה של שמאלוב-ברקוביץ': מיסוי על גוגל ופייסבוק

למרות ששמאלוב-ברקוביץ' הקפידה שלא להיות בחזית התקשורתית שעסקה בדיון סביב בקשת המיזוג, אין ספק כי בכל הנוגע למועצת הרשות השנייה, היא זו שמכתיבה את הטון. רשמית היא נמנעה מלנקוט עמדה ברורה, אך אי-שביעות-רצונה החלה להישמע כבר כשהממונה על ההגבלים העסקיים אישרה את המיזוג. בשלב הראשון היו שסברו כי ההתנגדות שלה נובעת משיקולי אגו, מחוסר רצון להיתפס כחותמת-גומי של הממונה על ההגבלים ומשאיפה להיתפס כרגולטור משפיע. כשחלף הזמן, והתברר כי אישור המיזוג לא מתקדם, הסברה הייתה ששמאלוב-ברקוביץ' תקשה על בעלות הרישיון ותציב יותר סייגים למיזוג מאלה שקבעה הלפרין כדי להבהיר שיש לה משקל. 

אבל בהדרגה התברר כי לשמאלוב-ברקוביץ' יש אג'נדה שלמה, הנוגעת לשינוי ששוק התקשורת צריך לעבור כדי לטפל בכשלים שקיימים בו. יו"ר מועצת הרשות השנייה, כך עולה משיחות שניהלה עם גורמים בשוק, מאמינה שמיזוג בין ערוץ 10 לרשת לא יפתור דבר, ושכדי לשנות את השוק באופן מהותי יש להרחיב את ההסתכלות ולטפל בכל מי שמסכן אותו - בעיקר גוגל ופייסבוק, לטפל בכוחן של חברות המדיה הגדולות ולבחון מחדש את אופן מדידת הרייטינג.

בשיחות עם בעלי מניות בערוץ 10 ובכירים בחברת החדשות היא הפצירה בהם, כפי שנחשף ב"גלובס", לשנות פוקוס ולהפוך לערוץ חדשות בלבד בתמורה להקלות רגולטוריות ושינויי חקיקה. בפגישה עם ועד עובדי ערוץ 10 היא הסבירה כי הסכנה האמיתית של שוק התקשורת היא מצד גוגל ופייסבוק, והבטיחה כי תפעל לשינוי חקיקה כדי שהן יחויבו במס.

המס, לשיטתה, אמור לייקר את הפרסום של שתי ענקיות הטכנולוגיה ולהפוך את הפרסום בטלוויזיה ליותר אטרקטיבי - מה שיסייע לערוצים בכלל ולערוץ 10 בפרט לשרוד. לעובדים נאמר כי שינויים כאלה יאפשרו לערוץ להמשיך לפעול, והם לא יאבדו את מקום עבודתם.

לקשת ולרשת הציעה שמאלוב-ברקוביץ' גזרים אחרים: הקלות רגולטוריות בנושאים כמו תוכן שיווקי והגדלת דקות הפרסום, בצד שחרור כספים וערבויות של בעלות הרישיון שהרשות מחזיקה כבר תקופה ארוכה.

הצדדים לא השתכנעו. בערוץ 10 סברו כי ההימור על החדשות גדול מדי, וכי אין היתכנות כלכלית לערוץ שמשדר אך ורק חדשות ואקטואליה. מה גם שעבודה אסטרטגית של חברת הייעוץ POC, שנעשתה כחלק מתהליך המיזוג ובחנה מודלים כלכליים להפעלת הערוץ הממוזג, תמכה בכך שפורמט של תמהיל חדשות גבוה הוא מסוכן. גם ברשת ובקשת לא התלהבו מההבטחות. לשיטתם, הבטחות כאלה ניתנו להן בעבר, ומי מבטיח שהפעם הם גם יקוימו.

וככל שהימים עברו, והאישור לא הגיע, אי-הבהירות לגבי המניעים של שמאלוב-ברקוביץ' התגברו. "מה היא רוצה להשיג?", שאלו בתסכול גורמים ברשת ובערוץ 10, שהתחילו להפנים שלא מדובר במשוכה זניחה בדרך, ושאם לא יחול שינוי דרמטי, הסיכוי למיזוג הולך ומתרחק.

3. למה לא כולם ברשת מתלהבים מהמיזוג?  

אבל מי שחשב שהסכם המיזוג התקבל בצהלות שמחה במשרדי רשת, צפוי להתאכזב. למעשה, לאורך כל התהליך סיפרו גורמים בתעשייה כי אבי צבי, מנכ"ל רשת, רחוק מלהתלהב מהחיבור בין שתי הזכייניות. לכולם היה ברור כי הנכס המרכזי שמביא עמו ערוץ 10 הוא חברת החדשות, ואילו צבי, כך לפי אותם גורמים, לא היה משוכנע שחדשות 10 יכולה להתמודד ראש בראש מול חברת החדשות המשותפת לרשת ולקשת. צבי סבר כי הפער בין היכולות של חדשות 10 וחברת החדשות קשור בעיקר להשקעות בטכנולוגיה, בכוח-האדם ובצורת הניהול ושתידרש השקעה משמעותית כדי להשוות ביניהן. 

לפי אותם גורמים, צבי האמין שגם אם רוצים את חדשות 10, אין סיבה אמיתית לשלם עבורה כעת, ומוטב להמתין בסבלנות לסגירת הערוץ. כמו כן, הוא מציג לאורך כל הדרך עמדה ברורה, לפיה אין מקום בשוק הישראלי ל-3 ערוצי טלוויזיה מסחריים, והפתרון הנכון הוא מעבר לשתי בעלות רישיון. 

ובכל זאת, המניעים של צבי ושל בעלי המניות שלו לא בהכרח זהים. המניע המשמעותי של בעלי המניות בהליכה למיזוג הייתה האפשרות לשחרר את עידן עופר מהחזקותיו ברשת כדי לפטור אותו מההגבלות שיש עליו כפועל יוצא מחוק הריכוזיות. כך, המיזוג אמור היה לשחרר את עופר ולהשאיר את אודי אנג'ל (בעל המניות הדומיננטי שאמור להישאר ברשת) עם שותפים חדשים, שיסייעו למשוך איתו את העגלה המקרטעת של ערוץ טלוויזיה מסחרי.

גם בקרב בעלי המניות של ערוץ 10 היו נחושים להפחית ככל הניתן את ההחזקות שיש להם כמחזיקי רישיון בטלוויזיה. עם זאת, המניע לא היה כלכלי בלבד: לן בלווטניק, מיליארדר בקנה-מידה בינלאומי, יכול היה להרשות לעצמו להפסיד בעסקי הטלוויזיה, אבל חקירתו סביב הקשרים שלו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתיק 2000 שינתה הכול, ובלווטניק לא רצה יותר שליטה בכלי תקשורת ישראלי.

4. הפערים בנתונים של רשת

בשלב הזה קשה להעריך האם המיזוג ייצא בסופו של דבר לפועל, וגם אם כן - סביר להניח כי חלוקת המניות בו תהיה שונה מזו שהתכוונו אליה בתחילת הדרך. זאת, על רקע הקשיים במשא-ומתן שהתגלעו בין רשת לערוץ 10 שנובעים מההתנהלות של החברות ומהאינטרסים של בעלי המניות והמנהלים של הערוצים שלא בהכרח עולים תמיד בקנה אחד.

בהסכם הראשוני בין בעלי המניות הוחלט שבערוץ הממוזג, שיכלול גם את הבעלות בחברת החדשות של ערוץ 10, יחזיקו בעלי המניות של רשת ו-RGE (שמחזיקה ב-51% מערוץ 10 ונמצאת בבעלות שווה של בלווטניק, אודי רקנאטי ואביב גלעדי). החלוקה אמורה הייתה להיות 60%-40% לטובת רשת. ההסכם התבצע על סמך הצהרות הצדדים במשא-ומתן, שאמורות היו לקבל עיגון במציאות במסגרת הליך בדיקת הנאותות של חברת ארנסט אנד יאנג.

למרות זאת, בשבועות האחרונים הלכו והתגברו השמועות לגבי בעיות משמעותיות במשא-ומתן, ושלא לייחוס הועברו משני הצדדים מסרים שחילוקי הדעות עשויים אף להגיע לכדי פגיעה במיזוג. עם זאת, נציין כי הדבר לא באמת עמד על הפרק, שכן לכל אחד מבעלי המניות יש אינטרס שהמיזוג יתממש, מה שאומר שמבחינתם נקודת הסיום ברורה, אבל הדרך להגיע אליה לא בהכרח.

גורמים ברשת ובערוץ 10 גם דיברו על צדדים שלא נראו עד כה במסגרת המשא-ומתן. "זאת לא הכלה שהובטחה לנו", אמרו ל"גלובס" גורמים ברשת והתייחסו, בין היתר, לפערים בכמות העובדים המועסקים בחברת החדשות שעליהם דווח בתחילת המשא-ומתן לבין המספר שהתגלה בהמשך. 

בהמשך אף התברר כי כמות עובדים לא מדויקת הייתה הבעיה הקטנה שהתגלתה בבדיקות. שלא לייחוס, גורמים בתעשייה מספרים כי בארנסט אנד יאנג ובערוץ 10 נדהמו מהיקף החובות של רשת שהתגלו בבדיקת הנאותות. שני הצדדים סיכמו כי הם יגיעו למיזוג עם "שולחן נקי" - כלומר, כל צד יסגור את החובות שלו בעצמו, והערוץ הממוזג יתחיל מנקודה מאוזנת, כשבעלי המניות החדשים מזרימים לו כסף כדי לתמוך בו בשלבים הראשונים.

כך, במסגרת המשא-ומתן הצהיר ערוץ 10 על חוב של 35 מיליון שקל שהצטבר בשנה האחרונה מאז הפיצול, ואילו רשת הצהירה על חוב של 120 מיליון שקל. בפועל, כשהתחילו לבדוק את הפרטים, התברר כי החוב של רשת גדול בהרבה. חלק לא מבוטל ממנו נובע מעסקאות מימון (אפרונט - עסקאות שבהן חברות המדיה קונות מראש פרסום בתמורה למחיר נמוך מאוד. כאשר הפער בין המחיר המשולם למחיר הריאלי שקול לריבית גבוהה מאוד - ע.ב.ל) שנעשו מול משרדי פרסום וגופים אחרים ששימשו עבור רשת סוג של בנק בריבית גבוהה לצורך מימון פעילותה.

ברשת התייחסו לכך כאל חוב תפעולי, בעוד שבערוץ 10 ובארנסט אנד יאנג קבעו כי מדובר בחוב לכל דבר שעל בעלי המניות לסגור לפני שהולכים למיזוג.

5. חשיפת המספרים ציירה תמונה שונה 

הנתונים גם חשפו את הבסיס הניהולי של רשת, את התלות הגבוהה שלה יחסית לאחרים בחברות המדיה והפרסום, וכפועל יוצא מכך את הקושי שלה להעלות מחיר או לאפשר לגורמים אחרים בשוק (שממילא יקרים יותר מרשת) למשוך את המחיר כלפי מעלה. 

כך שאם בתחילת השיחות נתפסה רשת כגוף החזק והיציב שעומד על קרקע בטוחה יחסית, בזמן שערוץ 10 חלש ופגיע - חשיפת המספרים הציגה תמונה שונה.

לפי גורמים מעורים, ההפתעה לא הייתה רק מנת חלקם של בעלי המניות בערוץ 10, אלא גם של בעלי המניות ברשת, שהופתעו מהנתונים ומצורת ההתנהלות. כפועל יוצא מכך, לפי אותם גורמים, התחולל משבר לא רק בנוגע למיזוג, אלא גם התגלעו מחלוקות קשות ביחסים בין אבי צבי לבין מי שנחשב בעל המניות המקורב לו ביותר, אודי אנג'ל. על כך מסרו ברשת בתגובה כי "אין מחלוקות בין אבי צבי לאודי אנג'ל", וכי "כל הסיפור לא היה ולא נברא".

6. החשש מהתערבות של בעלי המניות בתוכן 

אבל לא רק המספרים שהתגלו בבדיקת הנאותות עשויים להביא לפתרונות יצירתיים של בעלי המניות לאופן שבו תחולק הבעלות על הערוץ הממוזג. החיבור בין זכיין שנתפס מסחרי מאוד לבין חברת חדשות שנחשבת לנשכנית במיוחד הוליד חששות בקרב גורמים שונים לגבי התערבות שעלולה להיות למנהלי רשת ובעלי המניות שלה בתוכן שישודר. כך למשל, כפי שנחשף ב"גלובס", עמותת "הצלחה" ערערה על תנאי המיזוג לבית הדין להגבלים עסקיים, בין היתר מחשש להשפעות כאלה. וכשברקע חקירות משטרה שמתנהלות בנוגע לניסיונות להטות סיקור תמורת הטבות מגורמים פוליטיים, במקביל לזרקור התקשורתי שמכוון על האינטרסים השונים שמפעילים סיקור עיתונאי - לבעלי המניות של רשת לא בער לסמן את עצמם כמי שעלולים לכאורה לסכן את טוהר החדשות. 

רק לאחרונה טעמו שם את הפוטנציאל הנפיץ של שילוב בין חברת חדשות שידועה בנטייה שלה להבעיר שריפות, לבין ערוץ מסחרי שבגלל המודל הכלכלי שהוא נשען עליו (עסקאות אפרונט כאמור) תלוי באופן יחסי במשרדי פרסום ומפרסמים. אחת העדויות לכך הייתה כשבחדשות 10 פרסמו עדות של איש מקצוע בכיר שעבד עבור הראל ויזל, הבעלים של קבוצת פוקס, לפיה הוא תקף מינית את רעייתו. ויזל הכחיש אז בתגובה את ההאשמות ואמר כי המקרים המתוארים "מסולפים מן היסוד". במקביל הוא שיגר מכתב איום לערוץ 10, לפיו הוא חשוף לתביעות משפטיות באם התחקיר ישודר. מכתב דומה שוגר גם לרשת, ואף הובהר לה כי מיזוג עם ערוץ 10 יחשוף גם אותה לתביעה. גם ברשת וגם בערוץ 10 לא נכנעו לאיומים, אך קל להבין עד כמה חיבור שכזה עשוי להיות מאתגר. 

בפוקס בחרו היום שלא להתייחס לשאלה בנוגע למכתב שהועבר לזכייניות. 

7. RGE תמשיך להחזיק לבדה בחברת החדשות? 

וכך, השילוב בין המספרים הלא מחמיאים שהתגלו ברשת לבין חוסר ההתלהבות של בעלי המניות להחזיק בחברת חדשות, הולידו בחינת פתרונות יצירתיים, ביניהם גם את ההצעה לפיה חברת החדשות לא תהיה בשליטת רשת ותישאר בבעלות RGE. עם זאת, נכון לעכשיו לא התקבלה החלטה על מודל ההחזקות הסופי בערוץ הממוזג, אם יאושר. 

ככל שהדברים תלויים בבעלי המניות בשני הצדדים - המיזוג יתרחש. עם זאת, נראה כי ההחלטה כבר לא שמורה רק להם. המהלך של הרשות השנייה מאלץ את השחקנים להתחיל מחדש, כאשר כולם משחקים עם הקלפים צמוד לחזה, ולכל מהלך יש השלכות על השוק כולו.

אחת השאלות המכריעות תהיה מה יקרה ברגע האמת עם ערוץ 10: האם כפי שבעלי המניות הבהירו בעבר, דינו להיסגר ללא המיזוג - או שברגע האחרון, כדי שלא להיות חתומים על סגירתה של חברת חדשות בישראל, הם יאפשרו את הפעלתה במתכונת של ערוץ חדשות, כפי שהרשות השנייה מתעקשת.

דבר אחד ברור: בין שהמיזוג יצא לפועל ובין שלאו, השוק לא יחזור יותר להתנהלות של תחילת ימי הפיצול - לא מבחינת ההשקעות ולא בצורת הניהול. הזרקור שקיבלו תהליכים ניהוליים כתוצאה מתהליכי המיזוג, חשיפת המספרים, ההשקעות ומערכות היחסים שנבנו או התפרקו, ישליכו על השוק לעתיד הרחוק שעטוף כעת בהרבה מאוד סימני שאלה.

בעלי המניות בערוץ 10 וברשת בחרו שלא להגיב לדברים.

עוד כתבות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?