נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והשופט ברט קוואנו./ צילום: רויטרס
תפנית היסטורית התרחשה אתמול בארה"ב, והיא עומדת לטבוע חותם על חיי אמריקה בדור הבא, אולי בדורות הבאים. אפשר שבעוד מאה שנה, 6 באוקטובר 2018 יצוין כקו פרשת המים בהתפתחות החוק והחוקה של ארה"ב. את התוצאות הפוליטיות, לטווח קצר ולטווח ארוך, אפשר רק לנחש.
זמן קצר לפני ארבע אחה"צ לפי שעון החוף המזרחי (11:00 בלילה, ישראל), הסנאט בוושינגטון אישר את מינויו של ברט קוואנו לחבר התשיעי בבית המשפט העליון. שופטים פדרליים בארה"ב, בין אם בדרג העליון ובין אם בדרגים נמוכים יותר, מתמנים לכל חייהם. קוואנו הוא בן 53. התקדמות הרפואה עשויה להשאיר אותו שם עד תחילת המחצית השנייה של המאה ה-21.
הצטרפות קוואנו מטה את בית המשפט העליון ימינה, בפעם הראשונה זה 75 שנה. ליום הזה ערג הימין האמריקאי מאז שנות ה-60, וביתר שאת מאז 1973. אז פסק בית המשפט העליון לטובת מעמד חוקי להפלות מלאכותיות. עד אותו היום הן היו חוקיות רק בארבע מ-50 המדינות של ארה"ב. מתנגדי הפסיקה ביקרו אותה גם לגופה וגם עקרונית. הם התנגדו להפלת עוברים וראו בה רצח; והם חשבו את עצם הפסיקה לחריגה רדיקלית מן המנדט של בית המשפט העליון. בעיניהם, הוא הרחיק לכת בפירוש החוקה (שהשנה מלאו לה 230 שנה).
בהשפעת הפסיקה של 1973 התחילה להתגבש קואליציה פוליטית חדשה של הימין, שהנוצרים - פרוטסטנטים אוונגליסטים וקתולים - התחילו למלא בה תפקיד מרכזי. היא העלתה לשלטון את רונלד רייגן, ב-1980, והעבירה את הקונגרס לשליטת הרפובליקאים ב-1994, בפעם הראשונה זה 40 שנה. המפלגה הרפובליקאית, לפנים שמרנית בענייני כלכלה ומתונה בענייני חברה, אימצה מצע חברתי אולטרה-שמרני, והבטיחה לשלוח לבית המשפט העליון "שופטים אשר לא יחוקקו מן המדוכה", ולא יהיו "אקטיביסטים".
מתונים מדיי, זהירים מדי
בארה"ב, מינוי שופטים עליונים הוא זכותו הבלבדית של הנשיא. מינוייו טעונים אישור של הסנאט, אבל עניין לא שגרתי הוא שהסנאט, אפילו בשליטת המפלגה היריבה, יסרב לאשר. אף כי היו לנשיאים רפובליקאים שפע הזדמנויות להטות את בית המשפט ימינה, חלק מן השופטים שמינו לא עמדו בציפיות. הם היו מתונים מדי וזהירים מדי, ונכונים לאמץ השקפות ליברליות יותר ממה שרצו שולחיהם.
כמובן, באמצע היו נשיאים דמוקרטים. כל אחד מהם, ביל קלינטון וברק אובמה, מינה שני שופטים לבית המשפט. בסוף נשיאות אובמה, הגוש הליברלי הקיף שלוש נשים וגבר אחד. הגוש השמרני הקיף ארבעה גברים. באמצע התנדנד שמרן מתון עם אינסטינקטים ליברליים. שמרן אחד מת עשרה חודשים לפני תום כהונת אובמה. הרוב הרפובליקאי בסנאט סירב אפילו לדון בהחלפתו. הוא ייחל בגלוי לנשיא רפובליקאי, שימנה מחליף שמרני.
כאשר סקרי דעת הקהל הראו, בדיוק לפני שנתיים, שהילרי קלינטון תגבר ללא קושי על דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, מספר רפובליקאים, ובראשם גיבור המלחמה הזקן ג׳ון מקיין, הודיעו שיסרבו לאשר מועמד כלשהו שקלינטון תציע להם לאחר שתושבע לנשיאה. היה ברור לכול ששני המחנות מתמרקים לקראת קרב היסטורי על עתיד בית המשפט.
בהתנדבות, או בדרך הטבע
להפתעת הכול, טראמפ ניצח. בשבוע הראשון של נשיאותו, הוא הושיב שמרן מובהק על הכיסא הפנוי. התיקו, ארבע-ארבע עם לשון מאזניים, חזר על כנו. השאלה הייתה כמה זמן יידרש לפני שיתפנה המושב הבא, בהתנדבות או בדרך הטבע.
בחודש יוני פרש מרצון השופט אנתוני קנדי, לשון המאזניים, שהגיע לגיל 82. מקץ 45 שנה, ההזדמנות שלה פילל הימין הנוצרי הגיעה סוף סוף. טראמפ לא אכזב. הוא מינה את ברט קוואנו, שמרן עם הוכחות. קוואנו היה חוקר פעיל במיוחד של הנשיא קלינטון בשנות ה-90, כאשר הימין העמיד את הנשיא למשפט הדחה בסנאט, והפסיד. אחר כך הוא כיהן בממשל ג'ורג' בוש הבן. בוש הוא שמינה אותו לבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון, הנחשב שני רק לבית המשפט העליון.
פרטיה של פרשת קוואנו אינם צריכים חזרה. היא הפכה לדרמה בין-לאומית. ההתנגדות הדמוקרטית למינויו הייתה נואשת. התוצאות של מינויו אינן צריכות ניחושים.
להחזיר את אמריקה אחורה
ההגדרה של "ימין" בבית המשפט העליון של ארה"ב נוגעת לא רק להפלות מלאכותיות, כי אם גם לכוחה של הרשות המבצעת מול הרשות המחוקקת; בעלות על כלי נשק פרטיים; סמכויות אכיפה של שוטרים וזכויות עצירים; עונש המוות; זכויות הפרט; מעמד הומוסקסואלים; מימון של פעילות פוליטית; הרפורמות של שירותי הבריאות; אמצעי הפיקוח על איכות הסביבה; זכויות קניין ציבורי ופרטי. כל העניינים האלה שנויים במחלוקת עזה.
רוב ימני בבית המשפט, אם יפעל בהקדם ובתוקף, עשוי להחזיר את הגלגל אחורה בארה"ב מהלך עשרות שנים, ולמלא ציפייה ימנית מסורתית אחרת: צמצום התערבותה של הממשלה הפדרלית - גם הנשיא וגם הקונגרס - בעניינים שהמדינות האינדיבידואליות טוענות בהן לבכורה.
כמובן, התחלופה בבית המשפט עשויה בהחלט להימשך בקצב ניכר. השופטת היהודייה רות ביידר גינזברג, שמינה ביל קלינטון, יושבת שם זה 25 שנה. היא בת 83, ובריאותה רופפת להפליא. אין מנוס מלהניח שהיא לא תאריך ימים בבית המשפט. אם מושבה יתפנה בשעה שטראמפ הוא הנשיא והרפובליקאים מחזיקים ברוב המושבים בסנאט, סביר להניח שייעשה ניסיון להושיב על כיסאה שמרן מובהק נוסף. רוב ימני של ששה שופטים יקַבֵּע את הנטייה האידיאולוגית של בית המשפט לפחות לרבע מאה. לליברלים בארה"ב, וגם למתונים מן הימין ומן המרכז, מזומנות שנים ארוכות של מפח נפש.
להעמיד לפחות רגל אחת
השאלה הפוליטית המיידית נוגעת ל-6 בנובמבר. בדיוק בעוד חודש יהיו הבחירות לקונגרס ולמושלי מדינות. הרבה מאוד מוטל תמיד על הכף בבחירות כאלה, אבל הפעם אולי יותר מתמיד. הדמוקרטים עושים מאמץ עצום ממדים להעמיד לפחות רגל אחת על המעצורים.
עד הימים האחרונים נשקף להם סיכוי מצוין להשתלט לפחות על בית נבחרים, שהרפובליקאים החזיקו בו 30 מ-34 השנה האחרונות. על פי הסקרים, פרשת קוואנו הפחיתה את סיכוייהם, לא לרגל עריקת תומכיהם, אלא מפני שהפרשה הזו עומדת להביא יותר רפובליקאים אל הקלפי. שיעור ההצבעה במה שקוראים "בחירות של אמצע הקדנציה" נמוך להפליא. בבחירות הקודמות של אמצע הקדנציה, ב-2014, השתתפו רק 36% מבעלי זכות הבחירה.
אישור מינויו של קוואנו הנחיל לטראמפ ניצחון בולט, בסוף שבוע שבו נודע כי האבטלה בארה"ב ירדה אל שיעורה הנמוך ביותר זה 50 שנה; ובמהלכו הנשיא חתם על הסכם סחר חדש עם קנדה ועם מקסיקו. הוא מילא בזה שלוש הבטחות פופולריות מאוד לבוחריו.
הוא חורש את ארה"ב בימים האלה, עורך עצרות רבות משתתפים ומלהיב המונים. הוא רוצה שהם יצביעו ב-6 בנובמבר. הוא הופך את הבחירות האלה למשאל עם ישיר עליו ועל כהונתו. אם הוא יציל את מפלגתו מאובדן שליטה בקונגרס, הוא יגיע אל שיא כוחו והשפעתו. הסבירות? גדולה השבוע יותר ממה שהייתה מאז הושבע, בינואר 2017.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny