גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק האג"ח האמריקאי מריח סכנה: עליית הריבית צפויה להימשך - ולחולל הרס בשוק המניות

כשהפדרל ריזרב עובר ממדיניות מרחיבה למדיניות מצמצמת, והממשל האמריקאי דווקא מבטיח להגדיל את הגירעון ולהרחיב את ההלוואות שהוא לוקח, ברור כי המחיר שלהן, הריבית על האג"ח - עומד לעלות ● זאת הסיבה לנפילות בשוק האג"ח בשבוע שעבר, וזאת הסיבה שהן יימשכו וישפיעו באופן הרסני על שוק המניות ● פרשנות

ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: רויטרס
ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: רויטרס

מי שקרא את המאמרים ב"גלובס" בשמונת החודשים האחרונים לא הופתע מהנפילות בשוק האג"ח הממשלתיות האמריקאיות בשבוע שעבר.

במאמר שפורסם בינואר 2018, בניסיון לחזות את המגמות לשנה הקרובה, כתבנו מפורשות: "כבר עתה, הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, הנחשבת לסטנדרט מדד הריבית, כמעט הכפילה את עצמה - מ-1.4% בקיץ 2016 ל-2.66% כיום. בקצב הזה, ואם יעמוד הפד בהתחייבויותיו, הריבית יכולה להגיע ל-3.2%, ואולי אפילו ל-3.6% עד סתיו 2018". הרעש הגדול שעשו הנפילות בשוק, הוא הזדמנות לעשות סדר בנושא הזה.

אז מה הקשר בין הריבית על האג"ח לבין הנפילות בשוק האג"ח?

איגרת החוב מונפקת כשהיא נושאת ריבית קבועה. הריבית הזו יכולה להיות משולמת בכסף כל חצי שנה או כל שנה, או להיות מנוכה מראש ממחיר האיגרת - למשל, איגרת חוב של 100 דולר במועד הפירעון, שתימכר בהנפקתה רק ב-90 דולר. הפער הזה, ה"הנחה", הוא מעין תשלום מראש של הריבית המובטחת. לאחר ההנפקה, איגרות החוב נסחרות בשוקי ההון.

מאחר שהתשואה הדולרית הסופית של איגרת החוב ידועה (ה"הנחה" בדוגמה שלעיל - 10 דולרים), הקונים והמוכרים יכולים לסחור באיגרת ולהסכים למחיר המבטא הנחה גדולה יותר או קטנה יותר. ה"הנחה" על ערך האיגרת בפדיון, כשהיא מחושבת על בסיס שנתי ובאחוזים ממחיר האיגרת, מכונה "תשואה" (Yield). בפשטות, התשואה מבטאת את הריבית השנתית שהאיגרת נושאת לפי מחירה בשוק.

מה משפיע על התשואה - כלומר, על הריבית שהאג"ח נושאת בשוק?

ראשית יש להבהיר, תשואה גבוהה יותר משמעותה "הנחה" גדולה יותר על מחיר הפדיון, כלומר מחיר האיגרת בשוק יורד, ולכן התשואה כשהיא מחושבת באחוזים שנתיים - הריבית - גדלה. מאחר שהריבית שמשלם מנפיק האיגרת קבועה, נניח 2%, הרי ברור כי אם השוק דורש 3% ריבית, הרי המחזיק באיגרת "מסבסד" את עודף הריבית על ידי הפסד חלק מהקרן.

נקודת מפנה? התשואה על האג"ח ל 10 שנים חוזרת לטפס

מדוע שלא יחזיק את האיגרת עד לפדיונה ויקבל את התשואה המובטחת?

לכך יכולות להיות כמה סיבות, והעיקריות הן ציפייה לאינפלציה, או הנחה כי בעסקה אלטרנטיבית הרווח יהיה גבוה יותר. שתי הסיבות משולבות זו בזו, אך אינן בהכרח חופפות.

נתחיל באינפלציה: נניח שמחזיק האיגרת סבור כי בשנים הבאות עד לפדיון האיגרת תהיה אינפלציה גבוהה יותר - כלומר, ערך התשלום הנומינלי בעתיד יהיה נמוך בערכים ריאליים מערך קבלת פחות כסף כיום. אם כך, ברור כי הוא ירצה למכור את האיגרת בהפסד קטן יחסית היום כדי למנוע הפסד גדול הרבה בעתיד, ולחפש נכס אלטרנטיבי שייתן לו הגנה טובה יותר.

אך גם ללא חשש מאינפלציה התשואה יכולה לעלות ומחיר האיגרת יכול לרדת. זאת, כאשר יש בשוק אלטרנטיבות השקעה טובות יותר. לדוגמה, נניח שהתשואה בשוק, קרי הריבית על האיגרת, היא 2.5% בשנה, ועתה הממשלה מנפיקה איגרות חדשות ב-3% בשנה. ברור כי יהיה משתלם למכור את האיגרות הממשלתיות הנותנות ריבית של 2.5%, ולקנות איגרות זהות הנותנות ריבית של 3%.

במלים פשוטות, מחיר האיגרות החדשות שמנפיקה הממשלה, משפיע מאוד על מחיר האיגרות שכבר נסחרות, ושיעורי הריבית החדשים, או הציפייה להם, יישרו את האיגרות הישנות ויחייבו אותן לשאת ריבית דומה, אפילו שהמשמעות היא שלשם כך על מחירן בשוק לרדת.

מה החשיבות של האג"ח הספציפית ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב?

הריבית על איגרת החוב לעשר שנים של ממשלת ארה"ב נחשבת לסטנדרט הבסיסי של הריבית. ממנה נגזרות רבות מהריביות בשוק. אם ממשלת ארה"ב, הנחשבת ללווה בטוח, מוכנה לשלם ריבית שנתית של נניח 3.5%, אזי ברור שהריבית שחברה מסחרית תיאלץ לשלם על איגרות החוב שלה, תהיה גבוהה יותר - שכן אצלה הסיכון גבוה יותר.

למה, אם כן, התשואה במגמת עלייה ומחיר האג"ח צונח?

כמו כל מוצר, גם המחיר של כסף, קרי הריבית שהלווים נאלצים לשלם, מושפע מההיצע ומהביקוש לו. כשהפדרל ריזרב הדפיס טריליונים של דולרים והלווה אותם לממשלה בריבית הקרובה לאפס, ההיצע הגדול של הכסף במחיר נמוך דחף מטה-מטה את מחירו, כלומר את הריבית שהממשלה הייתה חייבת לשלם למלווים כדי לקבל מהם את כספם.

ב-2007, קודם למשבר הפיננסי, עמדה התשואה על איגרות החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב על כ-5%. עם התפתחות ההרחבה הכמותית - הכסף שהדפיס הפדרל ריזרב ובו ניקנו איגרות חוב - והצפת השוק בכסף בגין הורדת הריבית הבין-בנקאית (Federal Fund rate) לאפס, גדל היצע הכסף במידה ניכרת. כך הגיעה התשואה לכ-1.4%. הייתה זאת נקודת השפל של מחזור בן 35 שנה לעומת הגבהים של 16% בשנת 1981, שעה שהפד בראשות פול וולקר נאבק באינפלציה של שנות השבעים.

בסוף 2014 סיים הפדרל ריזרב את תוכנית הדפסת הכספים ורכישת האג"ח, ובסוף 2015 הוא התחיל להעלות את הריבית הבין-בנקאית, והתשואה על האג"ח החלה לטפס בהתאם.

בסוף 2016 עמדה התשואה באזור 2.4%, ושם נותרה במהלך 2017. בספטמבר 2017 הודיע הפד כי הוא מתכוון להקטין את המאזן שלו שעתה התנפח לשיא של כ-4.5 טריליון דולר. זאת באמצעות הימנעות מרכישה חוזרת של חלק מאיגרות החוב שהוא מחזיק המגיעות לפירעון. ההקטנה הזו, המכונה גם צמצום כמותי, החלה ב-10 מיליארד דולר לחודש ואמורה לגדול ל-50 מיליארד דולר לחודש החל באוקטובר 2018. כך עד שייעלמו כ-1.2 טריליון דולר מהמאזן של הבנק המרכזי.

8.3 טריליון דולר

יו"רית הפד דאז, ג'נט ילן, הסבירה: "המסר כאן הוא שהביצועים של המשק האמריקאי היו טובים. שוק העבודה (התעסוקה) השתפר באופן משמעותי. על הציבור האמריקאי להבין שהצעדים שנקטנו כדי להחזיר את המדיניות המוניטרית לנורמליות הם כאלו שאנחנו חושבים למוצדקים בהחלט בהתחשב בהתקדמות המשמעותית שאנחנו רואים בכלכלה".

ובתרגום לשפה מובנת יותר: הפד התחיל לחשוש כי המדיניות המרחיבה תביא לאינפלציה בלתי נשלטת. הוא גם האמין, ורצה להציג את האמונה הזו לציבור, כי המדיניות יוצאת הדופן של הדפסת טריליוני דולרים וריבית האפס היא אירוע יוצא דופן שיש לו סוף, והוא נמצא תחת שליטה. חשוב לציין כי הצמצום הכמותי פירושו שריפה או העלמה של כסף מהשוק - בדיוק ההפך מאשר הלוואה-הרחבה, שהיא ייצור כסף מהאוויר.

ואולם, בה בשעה שהפד מתחיל לצמצם את כמות הכסף ולהעלות ריבית, הממשלה הפדרלית לחצה על דוושת הגז והגדילה את גירעונותיה.

לפי דיווח מספטמבר 2018 של משרד התקציבים של הקונגרס, הגירעון התקציבי ב-11 החודשים הראשונים של התקציב בשנת 2018 (שנת התקציב של הממשלה הפדרלית מסתיימת בספטמבר) היה גדול בכ-222 מיליארד דולר יותר מאשר הגירעון ב-11 החודשים המגבילים אשתקד - כלומר, גידול של 30%, ובסך הכל גירעון של כ-895 מיליארד דולר.

סך הגירעון לשנת התקציב 2018 צפוי אפוא להסתכם באזור טריליון דולר. זאת, בהשוואה לגירעון של 666 מיליארד דולר לשנת התקציב 2017 וכ-587 מיליארד דולר לשנת 2015.

לתנועת המלקחיים הזו, שבה הממשל האמריקאי מגדיל באופן משמעותי את הביקוש לכסף - הלוואות - ובמקביל, הפדרל ריזרב מצמצם את היצע הכסף, יש רק אפקט אחד - עליית מחיר הכסף - כלומר, עלייה בריבית שהממשלה נאלצת לשלם על ההלוואות. ומאחר שהציפיות הן כי התהליך הזה יתעצם בשנים הקרובות, שכן הפד הבטיח להגביר את הצמצום, והממשלה הבטיחה להרחיב את הגירעון, השוק פועל בהתאם כבר כיום.

במלים אחרות, למה להחזיק אג"ח בתשואה לפדיון של 3.1%, אם אפשר למכור אותן היום ולקנות בעוד כמה חודשים אג"ח זהות בתשואה לפדיון של נניח 3.6%?

עד כמה התשואה תעלה?

לעניות דעתי, אם הפדרל ריזרב ימשיך במדיניותו המוצהרת ואם בנקים מרכזיים אחרים גם הם יבצעו "צמצום כמותי", ובכך יעלו את הריבית גם בשווקים מתחרים, סביר כי נראה את התשואה עד סוף השנה או בתחילת השנה הבאה באזור 3.6%-3.8%.

איך תשפיע עליית התשואות על שוק המניות?

לעלייה בתשואה תהיה השפעה הרסנית על שוק המניות, במיוחד כיום, כשהשוק מתומחר בשיא והחברות עמוסות בחובות כמו שלא היו בעבר.

יש לכך כמה סיבות: ראשית, מחיר תחזוקת החובות של החברות יגדל משמעותית. כאשר חברות צריכות לשלם הרבה יותר על הוצאות מימון, יש להן פחות כסף להשקיע. ומאחר שתזרים מזומנים הוא מה שהורג עסקים, הן גם יעשו כל מאמץ לצמצם כל הוצאה אחרת, למשל עובדים, כדי לעמוד בתשלומי הריבית. ומאחר שהרבה עסקים שנוצרו בזמן הריבית הזולה אינם רווחיים וכל הסיבה לקיומם היא אותה ריבית זולה, הסיכוי לקריסה כלכלית של עסקים כאלו גדלה בסביבה של ריבית גבוהה.

קחו למשל את הבום המופלא בתעשיית הנפט וקידוחי הפראקינג (Fracking, טכניקה חדשה לשאיבת נפט). לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", 60 החברות הגדולות בתעשיית הפראקינג אינן מייצרות מספיק מזומנים כדי לכסות את הוצאות הציוד ואת ההוצאות השוטפות שלהן. מאז 2012 ועד 2017 היה להן תזרים מזומנים שלילי של 9 מיליארד דולר לרבעון. התעשייה חיה רק כי מספיק אנשים בוול סטריט היו מוכנים להאכילה בהון ולקחת את העמלות שלהם. ומסכם המאמר: "תעשיית הפראקינג לעולם לא הייתה ממריאה ללא מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. במילים אחרות, הפדרל ריזרב אחראי לבום של הפראקינג".

לא צריך להיות מומחה כדי לנחש מה תהיה השפעת צמצום הרווחיות, צמצום ההשקעות, צמצום הכסף הפנוי לדיבידנדים ולרכישה חוזרת של מניות, וקריסה של עסקים החייבים את קיומם לריבית אפס, על שוק המניות שכבר עתה מתומחר בשיא.

ואולם, יש גם סיבה נוספת. בריבית מובטחת של נניח 3.6% על אג"ח של ממשלת ארה"ב, שלא לדבר על תשואות על איגרות חוב של קונצרנים, שיכולות בנסיבות אלה בקלות לטפס לאזור 6%, מהוות האג"ח השקעה אלטרנטיבית לשוק המניות. לפיכך, סביר כי חלק מהכסף שנכנס לשוק בגלל העדר אלטרנטיבות יעזוב וינסה למצוא מקלט בשוק האג"ח.

גודל שוק האג"ח בארה"ב הוא כ-38 טריליון דולר. גודל שוק המניות, לעומת זאת, הוא כ-28 טריליון דולר. מכאן ששוק האג"ח יכול לעכל בקלות 3-4 טריליון דולר שיעברו משוק המניות לשוק האג"ח.

ההשפעה של העלאת ריבית ידועה. בעקבות "מדיניות ההצלה" שננקטה אחרי פקיעת הבועה של 2000, עמדה הריבית הבין-בנקאית במאי 2004 על 1% (ריבית האג"ח ל-10 שנים על 3.5%), ובועת הנדל"ן התנפחה. ואז הפד החל להעלות את הריבית. בספטמבר 2006 היא הגיעה ל-5.25% (ריבית האג"ח ל-10 שנים עמדה על כ-5.2%). התפוצצות הבועה לא איחרה לבוא, כידוע. היה זה, אגב, שידור חוזר של מדיניות הריבית של שנת 1999.

מה הסיכוי שהפד ישנה את מדיניותו ויעכב את הצמצום הכמותי והעלאות הריבית?

סיכוי כזה תמיד קיים, אך לעניות דעתי, בשלב הזה הוא קטן. לפד יש מעט מאוד כלים מלבד המוניטין שלו. מסיבות שהן תערובת של בורות ואינטרסנטיות, גם הקונגרס האמריקאי וגם התקשורת מרכינים ראש בהערצה בפני הפד.

הריבית הפדרלית

הבנק המרכזי חזר פעמים רבות על המיתוס שמדיניותו המוניטרית המרחיבה הייתה אמצעי זמני, וכי, כלשונו של היו"ר ג'רום פאוול רק בשבוע שעבר, "הבנק המרכזי עדיין נמצא מרחק גדול מהבאת הריבית למקומה המאוזן (והנכון)". כיצד ייראה המוניטין של הפד, אם ירידה של 10% או 20% בשוק המניות תגרום לו בין-לילה לשנות מדיניות מוצהרת בת שנים? וכיצד תקבל דעת הקהל היחלצות כזאת להגנת וול סטריט ובעלי ההון?

לסיכום, אנחנו עדיין עומדים מאחורי התחזית מינואר 2018. הפד ימשיך במדיניותו המצמצמת ובהעלאת הריבית, והממשלה תמשיך בהגדלת גירעונותיה, ולכן מחירי האג"ח ימשיכו לרדת והריבית תמשיך לעלות, ואין לכך קשר ישיר לדוח התעסוקה בחודש מסוים או למלחמות סחר עם סין.

להעלאת הריבית תהיה השפעה דרמטית על שוקי איגרות החוב והמניות. זוהי הסיכה שבלון האשראי מחפש, ולשם בסופו של דבר נגיע. אם לא השנה אז בשנה הבאה.

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ’ז/ צילום: רויטרס

לא רק בישראל: מה אפשר ללמוד ממקרים אחרים בעולם שבהם העם החליט שלא להחליט

32 נגד 32? זה מזכיר כמעט את הבחירות הכורדיות של 1992 ● אבל תיקו, או כמעט-תיקו, מתרחש בארצות דמוקרטיות לעתים קרובות להפתיע ● הנה מה שאפשר ללמוד מניסיונן של דמוקרטיות אחרות ● שימו לב בייחוד לספרד, החוזרת והולכת לבחירות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים ● ניתוח

פאנל "העתיד של ערים חכמות ושל התחבורה" בכנס ג'רני / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"בעתיד יהיה צורך להשתמש במחשוב קצה בערים חכמות

כך אמר ג'ונתן ווינר, מנכ"ל משותף בחברת Sidewalk Infrastructure Partners, בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● מנכ"ל HERE Mobility ליעד יצחק : "הצמיחה של אובר וחברות שיתוף הנסיעות לא מעבירה משתמשי רכב פרטי לתחבורה שיתופית, אלא דווקא את משתמשי התחבורה הציבורית"

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

אחרי האכזבה מתוצאות הבחירות נתניהו לא יטוס לעצרת האו"ם

ראש הממשלה נתניהו הודיע היום שלא יטוס לעצרת האו"ם בשל הנסיבות הפוליטיות ● לשכת ראש הממשלה הודיעה כי במקום נתניהו שר החוץ ישראל כ"ץ ינאם בעצרת האו"ם

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

בפעם השנייה מאז המשבר הפיננסי של 2008: הפד מוריד ריבית; רומז על QE

בהמשך להורדת הריבית בחודש יולי האחרון, ובהתאם לציפיות השוק, הפד מוריד את הריבית ● לגבי המשך השנה, הפד לא צופה הורדה נוספת של הריבית, וחושף חילוקי דעות בין חברי וועדת השוק הפתוח ● טראמפ ממהר לתקוף בטוויטר ● פאואל: "לא צופים מיתון"

ראש הפד, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס

הפד שוב התערב בשוקי הכספים: האם זה רק בגלל גורמים טכניים?

הפד הזרים מיליארדי דולרים לשוק הריפו כדי לבלום עליית ריביות שעוררה חשש ממחסור פתאומי במזומנים ● מה הוא שוק הריפו, מה הקשר בין הריביות שלו לריבית של הפד, ולמה האירועים האחרונים הפכו לשיחת היום בשווקים

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

בחברה החרדית והערבית יצאו להצביע, אבל זה לא מבטיח להם שלטון

אחרי החרם של הציבור הערבי בבחירות מועד א', חזרה הרשימה המשותפת לתמונה - ובגדול • השיח האזרחי על תקציבים ותשתיות מכניס אותם לפוליטיקה הישראלית • המפלגות החרדיות חזקות, אבל השאלה היא אם יוכלו להשתלב בממשלת אחדות • אולי לאריה דרעי יש דרך לשלב בין גנץ לנתניהו והחרדים

יורם טורבוביץ/ צילום: יוסי כהן

האיש שתמיד יודע איפה מרוחה החמאה: הכירו את יורם טורבוביץ', שינהל את המו"מ מטעם כחול לבן

לאחרונה טורבוביץ' התמודד על תפקיד יו"ר בנק לאומי, אך נפסל על ידי בעלי מניות זרים בשל זיקתו ללווים הגדולים במשק ● לצד טורבוביץ' חברים בצוות הלל קוברינסקי, יועצו ומקורבו של לפיד, היועץ האסטרטגי שלום שלמה, המקורב אף הוא ללפיד, וכן הוד בצר וישראל בכר, שנחשבים מקורבים לגנץ

יורם טיץ/ צילום: איל יצהר

"הטוב ביותר עוד לפנינו. היזמים הישראלים עומדים במשימה מורכבת"

לפני כמה שנים, אם היית שואל אותי לכמה חברות בישראל יש הכנסות של יותר מ-25 מילון דולר לא הייתי צריך את שתי הידיים כדי למנות אותן. היום יש יותר מ-100 כאלה", כך אמר יורם טיץ, מנכ"ל חברת ארנסט אנד יאנג (EY) על במת כנס הג'רני

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: "נגדיל באופן ניכר את הסנקציות על איראן"

מחיר הנפט יורד בכ-2% בעקבות ההודעה ● ארה"ב מאשימה את איראן באחריות לתקיפת מתקן נפט של סעודיה בתחילת השבוע

פנל מאחורי אקזיט מוצלח בכנס ג'רני / צילום: איל יצהר, גלובס

"בישראל הרבה יותר קל להתחיל סטארט-אפ ולמכור אותו מאשר לבנות קואליציה"

כך אמר מייסד הסטארט-אפ דמיסטו גיא רינת בפאנל "הסיפור שמאחורי אקזיט מוצלח" שהתקיים בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● "המטרה היא לנצח ולהיות המובילים בשוק, גם אחרי הרכישה"

מתוך אסון יערות האמזונס / צילום: Victor Moriyama/Greenpeace

כריתת היערות מחמירה, 5 שנים אחרי שמדינות וחברות התחייבו לפעול להפסקתה

דו"ח חדש קובע: העולם מפסיד במאבק נגד בירוא יערות, כדור הארץ מאבד שטח יער בגודל בריטניה בכל שנה עם יותר מ-64 מיליון דונם של עצים שאבדו מאז שנת 2014 ● זאת, למרות התחייבויות של ממשלות לצמצם של לפחות מחצית מאבדן היערות טבעיים עד 2020

מנו גבע / צילום: איל יצהר

"כ-25% מהתוצאות שדיווחו לנו היו שקר. לקחתי בחשבון שזה יתחזק הפעם, אבל זה היה מטורף"

דודי חסיד, מנכ"ל קאנטר שביצעה אתמול את המדגם של כאן 11: "הרגשתי לחץ לא נורמלי, אבל כשראיתי את שני המדגמים האחרים, נרגעתי" ● מנו גבע, שערך את מדגם חדשות 12: "חלק גדול מהעבודה לפני פרסום המדגם היה לתקן שקרים"

 wework / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרבה לחץ על הצוואר של WeWork בדרך להנפקה

התמקדות המשקיעים במנגנוני דילול מובנים במבנה ההון של We יעוררו בעיות כשהחברה תנסה שוב לגייס הון ציבורי ● הבעיה החלה כשהתמחור של We התחיל להתכווץ ● We זקוקה נואשות להון כדי להמשיך את התקדמותה במסלול הצמיחה הנוכחי שלה

מזקקת נפט של ענקית הנפט הסעודית ארמקו / צילום: Ahmed Jadallah, רויטרס

סעודיה: "שאריות המל"טים מוכיחות שלאיראן היה חלק בתקיפה"

לפי משרד הביטחון הסעודי, המל"טים בהם השתמשו המורדים החותים היו מתוצרת איראן

אדם נוימן / צילום: רויטרס, Eduardo Munoz

האם WeWork יכולה להסתדר בלי הנפקה?

למה בעצם התעקשו ב-WeWork על הנפקה, ומה המשמעות של דחייתה מבחינת החברה?

טורקיה / צילום: רויטרס

טורקיה הורתה לבנקים להגדיר 8.1 מיליארד דולר בחובות כהלוואות רעות

ההגדרה מחדש של ההלוואות, רובן לחברות בניה ואנרגיה, תעלה את שיעור ההלוואות הרעות בבנקאות ל-6.3%, מעט יותר מהתחזית של הסוכנות הזו מדצמבר, שהיתה 6%

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פשרה בייצוגית: פרטנר תפצה לקוחות בסך כולל של 48 מיליון שקל. אז למה הפיצוי מרגיז צרכנים?

לקוחות פרטנר בהווה או בעבר מקבלים בימים אלה הודעה המזמינה אותם לממש 100 שקל לרכישת מוצרים או בתיקוני מכשירים - אך כדי לממש את הפיצוי יש לבצע רישום כלקוח ● בפרטנר נימקו כי הרישום מחויב לפי תנאי הפשרה על-מנת לוודא כי רק הזכאים לפיצוי יממשו אותו

עו"ד שלמה הייזלר / צילום: יח"צ

משרד המשפטים משיק מערכת למניעת גניבת קרקעות

לפי הערכות בכל שנה עולות טענות לגניבה באמצעות זיופי מסמכים של מאות קרקעות ● את היוזמה מובילה הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ● עו"ד חגי אדורם: "זה איתורן לדירות המגורים"

רונן משה יועץ תקשורת / צילום: יחצ

הפרקליטות עומדת לחתום על הסכם טיעון עם רונן משה

לפי ההערכות, ההסדר יכלול את שינוי סעיף האישום נגד משה בתמורה ללקיחת אחריות של משה על התנהגותו ● יועץ התקשורת הואשם בפרשת משנה של תיק ישראל ביתנו כי נתן שוחד לשני יועצים בכירים של שרים

בניין שדרות תל החי 98 קריית שמונה  / צילום: אייל הצפון

הפודטק יחכה: תנובה ושותפותיה טרם מצאו מבנה להפעיל בו את החממה בצפון

השותפות שזכתה במכרז של רשות החדשנות לתמיכה בגובה 100 מיליון שקל להפעלת החממה, נאלצה להשיק אותה במתנ"ס של קריית שמונה ● זאת לאחר שלא הגיעה להבנות עם בעלי הנכסים בצפון ● החממה: "המבנה המקורי נבחן מחדש היות שלא עמד בקריטריונים של נגישות"