בשבוע שעבר התבשרנו על מבצע שמציעים חברת גינדי החזקות ומועדון הצרכנות חבר, לרכישת דירות באור יהודה בהנחה. גינדי וחבר טוענות כי המבצע משקף הנחה של 20%. זהו מבצע אטרקטיבי - שמשקף גם את הקושי של חברות נדל"ן למכור דירות בתקופה הנוכחית גם באזורי ביקוש.
ל"מבצעי ענק" יש אפקט משלהם על הציבור, אבל לא תמיד הציבור מסתכל ימינה ושמאלה ובודק מה התמורה הכי טובה לכסף שלו. כך לדוגמה, המבצע של גינדי וחבר מציע דירות 4 חדרים ב-1.96 מיליון שקל, בזמן שביהוד הסמוכה, שנחשבת לעיר איכותית יותר מאור יהודה, מוצעות דירות 4 חדרים חדשות ב-1.95 מיליון שקל, בלי טוב ליבו של מועדון הצרכנות.
אותו הדבר נכון גם במקרה של הגרלות הענק של הממשלה במסגרת מחיר למשתכן.
שר האוצר משה כחלון קורא לזוגות הצעירים לקנות דירות במסלול "מחיר למשתכן" המגלם הנחה במחיר הדירה. אבל זה כבר לא סוד שבמקומות מסוימים רוויי קבלנים כמו הקריות, זוג צעיר ורציני, המצויד ביכולת מיקוח בסיסית, יקבל מאחת מחברות הנדל"ן שמציעות דירות שלא במסגרת מחיר למשתכן, מחיר שיהיה דומה מאוד למחירי הדירות שמהם "נהנים" הזכאים. למה? כי באזורים עם היצע גדול, ריבוי של קבלנים, ותחרות קשה ביניהם, בטח ובטח שמול משרד המכירות שלהם מצוי פרויקט מחיר למשתכן, אין להם ברירה אלא להוריד את מחיר הדירה כדי להצדיק את הבנייה ולהיפרד מהפרויקט.
ובכלל, מי אמר שחייבים לקנות דירה חדשה ולרוץ אחרי ההנחה של הקבלן?
70% מהעסקאות של דירות בישראל בשנה הן כלל לא של דירות חדשות, אלא דירות יד שנייה. יש לא מעט מקומות שבהם המדינה מציעה דירות בהנחת "מחיר למשתכן", כאשר במרחק קטן מאתר הבנייה מוצעות דירות בבניינים ותיקים במחירים נמוכים יותר מה"מבצע של המדינה". בראשון לציון, למשל, הפער בין מחיר הדירות החדשות למחיר דירות ישנות הוא גבוה מאוד.
אם בעיית מחירי הדיור היא צו השעה, מדוע ממשיכים לפטם את הזוגות הצעירים במסר שרכישת דירה חדשה תהיה המהלך הכי טוב עבורם? האם רכישת דירה חדשה בנתיבות ב-700 אלף שקל שהזכאי לא מתכנן לגור בה, היא עסקה טובה יותר מרכישת דירה ליד האוניברסיטה בבאר שבע באותו המחיר, רק בגלל שמדובר בבניין ישן?