טקס ההסמכה האחרון של לשכת עורכי הדין. / צילום: רפי קוץ
בראיון שפורסם "בגלובס" בשבוע שעבר דיבר פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר שעמד מאחורי "רפורמת המכללות" (ביחד עם פרופ' אמנון פזי), בשבחי הרפורמה ששמה סוף לשליטת האוניברסיטאות בהשכלה הגבוהה בארץ. רובינשטיין אמר כי "עד אז היה פה קרטל של אוניברסיטאות שגרם נזק אדיר לחברה".
לדבריו, "עד הקמת המכללות, קבוצה של פרופסורים קבעה את גורל החברה הישראלית, והכלכלה כולה". התחום שכנראה התחולל בו השינוי הגדול ביותר בעקבות הקמת המכללות, הוא לימודי המשפטים.
בעבר, קשה מאוד היה להתקבל ללימודי משפטים בארץ. כפועל יוצא מכך, רק מתי מעט הצליחו לרכוש את מקצוע עריכת הדין והפרופסיה של עורכי דין הייתה קטנה וסגורה ומסוגרת. בשנת 1990 החלו 410 סטודנטים בלבד שנה א' במשפטים, ועל כל מקום היו כמעט שלושה מועמדים שנותרו בחוץ. לשם השוואה, בשנת 2011 הגיע מספר הסטודנטים למשפטים לשיא - 16,450. מאז חלה ירידה קלה, אך עדיין מדובר בלימודים פופולריים במיוחד.
בתחילת שנות ה-90 היה ניתן לרכוש השכלה משפטית בארץ רק באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל-אביב, ובאוניברסיטת בר-אילן. למרות לחצים כבדים שהופעלו על האוניברסיטאות במטרה להגדיל את מספר הסטודנטים, בפקולטות טענו כי אין להן את התשתיות הדרושות.
כתוצאה מכך הובילו כמה חברי כנסת, ובהם רובינשטיין, תיקון בחוק לשכת עורכי הדין שקבע כי לבחינות ההסמכה יוכלו לגשת גם סטודנטים שסיימו לימודיהם במכללות למשפטים שהוכרו על-ידי משרד המשפטים. בכך הצליחו לעקוף את המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שהתנגדה להכיר בלימודים במכללות האלה כלימודים אקדמיים. התיקון לחוק היה הבסיס לרפורמת המכללות שיצאה לדרך בשנת 1993.
בינתיים, ב-1992, נוסדה פקולטה למשפטים גם באוניברסיטת חיפה על-ידי קבוצת משפטנים. בראשם עמד פרופ' יצחק זמיר, לימים שופט בית המשפט העליון. זמיר חשב שהעובדה שאין שום פקולטה למשפטים מצפון לתל-אביב היא עיוות חברתי שחייב תיקון. בנוסף, באותו זמן היה בארץ מחסור גדול במשפטנים, וזמיר הכיר את הבעיה מקרוב. כשכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה התקשה לגייס משפטנים לתפקידים ציבוריים נכבדים, וראה הכרח בהכשרת עוד משפטנים.
רפורמת המכללות פרצה את הסכר
הימים הללו חלפו. בעקבות "רפורמת המכללות" קמו עוד מכללות רבות שבהן כמעט כל אחד יכול ללמוד משפטים, אם רק ידו משגת לשלם את שכר הלימוד, שכן תנאי הקבלה הם קלים. בנוסף על ארבע האוניברסיטאות שהזכרנו קודם לכן, יש היום עוד לפחות שמונה מכללות למשפטים ובהן, מכללת ספיר, המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי, המרכז האקדמי פרס, מכללת שערי משפט, הקריה האקדמית בקרית אונו, המרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג, המכללה האקדמית צפת, מכללת נתניה, והמכללה האקדמית כרמל בחיפה.
זה המקום להזכיר שכדי לעבוד כעורך דין, אין די ברכישת תואר ראשון במשפטים וצריך גם לעשות שנת התמחות בעריכת דין ולעבור בהצלחה את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. עם זאת, עד לפני כשלוש שנים, בחינות ההסמכה לעריכת דין היו בחינות שינון קלות מאוד, וכ-80% מהנבחנים הצליחו לעבור אותן בהצלחה בכל מחזור.
וכך, הקמת המכללות למשפטים הביאה להצפה של ממש בכמות תלמידי המשפטים וכמעט בהתאם גם בכמות עורכי הדין הפעילים בארץ. לפי ההערכה, יש בישראל כיום יותר מ-60 אלף עורכי דין פעילים שרבים מהם רכשו השכלה משפטית במכללות.
עם זאת, בשנים האחרונות, בעיקר מאז שאפי נוה נבחר לראש לשכת עורכי הדין בנובמבר 2015, בשל הצפת המקצוע, הבחינות הוקשחו ואחוזי המעבר צנחו. את בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין שנערכה ב-24 ביוני 2018, עברו בהצלחה רק כשליש מהנבחנים.
יתרה מכך, הפער באחוזי ההצלחה בבחינת ההסמכה בין בוגרי האוניברסיטאות לבין בוגרי המכללות היה אדיר. בעוד שכמעט 80% מהמתמחים שלמדו משפטים באוניברסיטאות עברו את הבחינה בהצלחה, רק כרבע מתלמידי המכללות הצליחו לעבור את הבחינה בהצלחה.
בעוד שאחוז העוברים מקרב מתמחים שלמדו משפטים באוניברסיטה העברית עמד על קרוב ל-80% וכשלושת רבעי מבין המתמחים שלמדו באוניברסיטת תל-אביב הצליחו בבחינה, כ-20% בלבד מקרב המתמחים שלמדו במכללת נתניה או במכללת כרמל צלחו את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. חשוב לציין כי לאחר פרסום תוצאות הבחינה התקבלו השגות וערעורים על מספר שאלות, מה ששיפר במעט את הנתונים.
"המקצוע חייב לקבל דם חדש"
בראיון שנתן ל"גלובס" לפני כמה שנים, אמר פרופ' יצחק זמיר (שיסד, כאמור, את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה) כי "רמתן של חלק מהמכללות למשפטים היא מאוד נמוכה, שלא לומר תת-רמה". זמיר ביטא בכך דעה של רבים. הוא הוסיף ואמר כי "עקרונית, הוראת משפטים צריכה להיות פתוחה לכל מי שרוצה. אבל אני שומע מורים שמלמדים גם באוניברסיטה וגם במכללה, והם אומרים שזה הבדל של 'יום ולילה'. התוצאה של המכללות היא שיוצאים לשוק עורכי דין ברמה נמוכה שיכולים לגרום נזק גדול. עריכת דין היא סוג של נשק, זה כמו לתת רישיון נהיגה למי שאינו יודע לנהוג".
עמדה שונה לחלוטין מציג פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו שבה לומדים מאות סטודנטים למשפטים בכל מחזור. אלבשן מתקומם על הדיבורים על ההבדלים בין תלמידי המכללות למשפטים לתלמידי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות.
"למכללות למשפטים מגיעים סטודנטים שלא יכולים להגיע לאוניברסיטאות, והם באים באופן בסיסי עם מחסור ביחס לתלמידי האוניברסיטאות. יש להם חוסר בהשכלה, מחסור במשאבי הזמן שלהם, מחסור בפניות ללימודים", אומר אלבשן.
אלבשן מבקר את הבחינות הקשות שמונעות מקהלים שלמים לזכות בהסמכה. "מדובר על חרדים, על ערבים, על סטודנטים בעלי משפחות ועל אנשים שהם באמצע קריירה אחרת. עכשיו, כשבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין הופכת להיות לא נורמלית וצריך ללמוד אליה במשך ארבעה חודשים, הפערים ניכרים.
"הפער בין סטודנט בגיל 26 שלומד באוניברסיטה ונתמך על-ידי ההורים ויכול לפנות ארבעה חודשים מלאים כדי ללמוד לבחינה, לבין סטודנט שהוא בעצמו אב לארבעה או לחמישה ילדים והוא לא יכול להתפנות ללימוד לבחינה ויש לו משפחה לפרנס הוא עצום. בסופו של יום הבחינה הזאת חידשה את המחסום שהיה פעם. הבחינה נותנת כניסה לפרופסיה של עריכת דין לבני האליטה ועוצרת את כל האנשים שאנחנו הכי זקוקים להם שם. אנשים שבאים למקצוע עם ניסיון קודם. נשים, בני מיעוטים, חרדים".
שוק עריכת הדין הוצף בשל הקמת המכללות למשפטים. עורכי דין לא מצליחים להתפרנס ורמתם יורדת.
"הטענות על ההצפה כבר נשמעו בפלשתינה ב-1936. מבחינת עורכי הדין, ברגע שיש יותר מעורך דין אחד כבר יש הצפה. למי שחושב שהשוק מוצף ויש יותר מדי עורכי דין, אני מציע ללכת ללשכת ההוצאה לפועל ולראות כמה אנשים שם לא מיוצגים על-ידי עורך דין, ומוכנים שייצגו אותם תמורת אלף שקלים בחקירת יכולת של שעתיים.
"ביום שבו בלשכות ההוצאה לפועל יתמודדו שני עורכי דין על כל חקירת יכולת, אני אקבל שיש הצפה. בינתיים, אני לא רואה הצפה. יש אולי קושי לחלק מעורכי הדין להתפרנס. זאת לא סיבה מספקת לסגור את שערי המקצוע".
יש טענה כי תלמידי המכללות למשפטים מורידים את רמת המקצוע. ולראייה, יש היום הרבה יותר תביעות רשלנות נגד עורכי דין מאשר בעבר ורבים מהם למדו במכללות.
"הסיבה שבעבר לא היו תביעות רשלנות נגד עורכי דין היא שבעבר היו מעט עורכי דין, ואף עורך דין לא העז לתבוע עורך דין אחר. העובדה שיש תביעות רשלנות היא בעיניי אות כבוד למקצוע, והיא נובעת מזה שהמכללות הזרימו הרבה מאוד עורכי דין. כעת עורכי דין יודעים שהם לא חסינים ושאם הם ייצגו באופן רשלני, הם עלולים להיתבע".
טענה נוספת היא שיש זילות של מקצוע עריכת הדין. שעורכי דין מתבטאים בחוסר כבוד לשופטים ולמתדיינים ואיש לרעהו.
"חוסר הכבוד בבתי המשפט הוא חלק מהתרבות הכללית, ועורכי הדין שלמדו במכללות אינם אשמים בו. המשפט לא יוצר תרבות שונה. היום, מדברים בחוסר כבוד לראש הממשלה, ולשרים, וגם לעיתונאים וזה גם חודר גם לבתי המשפט. אין היום פרות קדושות בכלל. אין כבוד לא להורה בבית ולא לשופט באולמו. אגב, גם בעבר היה לעתים יחס לא נאות אבל לא הייתה תקשורת שנכנסה לבתי המשפט וביקרה וחשפה את זה לציבור".
פרופ' אלבשן מפנה אצבע מאשימה כלפי אלה שמבקרים את בוגרי המכללות: "כל הטענות ששומעים כאילו מהמכללות מגיע כוח אדם רדוד יותר, מקצועי פחות, עורכי דין שמתנהגים כמו בשכונה, נובעות מכך שיש מי שלא רוצה שאנשים שהתרגלנו לראות אותם בתא הנאשמים או בצד של הנתבעים, כעורכי דין שמייצגים בבית המשפט. יש אנשים שזה כנראה לא נוח להם או לא מתאים להם".
אתה מדבר מתוך פוזיציה. אתה מרוויח הרבה מאוד כסף בזכות זה שאתה דיקן של הפקולטה למשפטים הגדולה בארץ. כל מי שרוצה יכול להתקבל ללימודי משפטים אצלך בתמורה לשכר לימוד של עשרות אלפי שקלים בשנה. בכלל, תעשיית המכללות למשפטים היא תעשייה של כסף.
"קודם כל זה נכון. אני מדבר מתוך פוזיציה. אני דיקן של הפקולטה למשפטים הגדולה ביותר ואני מאוד גאה בה. אני גאה שכמעט כל מי שרוצה נכנס לפה. אני רוצה לתת הזדמנות לכל מי שגדל איתי בשכונה ולא קיבל בעבר הזדמנות ללמוד. עכשיו, נכון גם שזו תעשייה שמטרתה כסף. אבל את אותם דברים שאני אומר לך היום אמרתי שנים רבות לפני שהגעתי למכללת אונו, כאשר הייתי באוניברסיטה העברית ובמקומות אחרים.
"המקצוע הזה חייב לקבל דם חדש. חייב לפתוח את השערים לאוכלוסיות שעד היום לא הגיעו אליו. זאת אמירה מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך פוזיציה. אני שמח שהאידיאולוגיה הזאת מאפשרת לי להרוויח הרבה כסף, ואני לא מתנצל על זה".
ובכל זאת, אלבשן מדגיש כי "לימודי המשפטים זה לא לימודי עריכת דין". הוא חושב שצריך לעשות שינוי במתכונת שבה נערכת בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. "אנחנו מבקשים להוציא לשוק משפטנים. לגבי בחינת ההסמכה - אני בעד שבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין תחולק לשני חלקים - שהחלק הראשון שלה יעשה כבר במהלך הלימודים, באמצע שנה ב' ללימודי המשפטים והחלק השני אחרי ההתמחות, כפי שנעשה היום.
"מי שלא יעבור את החלק הראשון שלה לא יוכל להיות עורך דין אבל הוא יוכל להמשיך ללמוד משפטים. בצורה הזאת, כל סטודנט יקבל חוות דעת בשלב מוקדם האם הוא יכול ללכת להיות עורך דין או לא. זה שינוי שאנחנו מקדמים ביחד עם שרת המשפטים, איילת שקד, וראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, ואני מקווה שהוא יקרה תוך שנתיים".
בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כפי שהיא היום, נועדה להכשיל את הסטודנטים מהמכללות?
"בלי ספק, בחינת ההסמכה של עורכי הדין כיום נועדה להכשיל. אפשר לראות את זה במה שקרה אחרי הבחינה האחרונה. אחרי שהגיעו תוצאות הבחינה, ועדת הבחינות פסלה הרבה שאלות, אחר-כך קיבלו עוד ערערים של לא מעט אנשים שהצליחו לעבור בזכות עוד כמה נקודות. כלומר, ראית בלבול גם בקרב הוועדה הבוחנת עצמה.
"הכלל הראשון כשאתה כותב בחינה זה שאתה תדע מה אתה רוצה שיהיה בסופה. בחינה זה לא משחק. בחינה חייבת תוצאה סופית ידועה מראש. התנהלות לשכת עורכי הדין מלמדת שהם הבינו שהבחינה הופכת להיות משחק. הם לא ידעו מה נכון ומה לא נכון. מוכיח את הטענה הבסיסית שלנו כי זה נעשה כדי להכשיל וכדי למלא פונקציה אחרת - לסגור את שערי המקצוע בפני אלה שמאיימים לכלותו לכאורה. זאת אומרת לסגור את שערי מקצוע עריכת הדין בפני אלה שלומדים היום".