אסתר חיות ואפי נוה / צילום: רפי קוץ
פרשת "ביקורת הגבולות" של יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שבמסגרתה העביר את בת זוגו בביקורת הגבולות בנתב"ג מבלי שתחתים את דרכונה, כבר מזמן לא נוגעת רק לנוה. בימים האחרונים הפכה הפרשה, ההתנהלות של נוה וההתמודדות של רשויות האכיפה איתה לאחת מזירות המחלוקת הגדולות ביותר, כשבמרכזה השאלות האם יש להעמיד את נוה לדין, גם אם לא הועמדו לדין אחרים לפניו בגין אותם מעשים, והאם עליו לפרוש מתפקידיו הציבוריים בשל המסר הבעייתי שהמשך כהונתו משדר לציבור, ולציבור עורכי הדין בפרט.
בראשית הדרך, עם פרסום הפרשה, זכה נוה לתמיכה גורפת מצד בכירים בעולם המשפט, שטענו כי מדובר בעניין "טכני", ובמעשה שנעשה על רקע עניין אישי (הליך גירושים) ואינו מצדיק עליהום נגד נוה. אלה שחשבו אחרת מילאו את פיהם מים. מלבד יריבים פוליטיים, אף אחד כמעט לא היה מוכן להתבטא בגלוי, און רקורד, נגד נוה. אולם ככל שחלפו הימים, והתמונה העובדתית התבהרה, גברו הקריאות להדחתו של וה מתפקידו. יו"ר הלשכה כבר הודיע כי לא ישתתף בישיבת הוועדה למינוי שופטים שבה הוא חבר, אם החקירה לא תסתיים עד אז, אבל את כסאו כיו"ר הלשכה הוא לא פינה, ונראה כי אינו מתכוון לפנות.
אתמול, זכה נוה לחיזוק לעמדתו זו, כאשר שרת המשפטים, איילת שקד, התייצבה לצדו, בניסיון להרגיע את הקריאות ההולכות וגוברות להדחתו מתפקידו כיו"ר הלשכה. בכנס שבו השתתפה אמרה שקד כי "עובדתית היו כבר יושבי ראש לשכה שהיו תחת חקירות על דברים יותר חמורים, כמו שוחד לדוגמה. לא ראינו אז התנפלות כזו". שקד הוסיפה כי היא "מציעה לשים את זה ב'הולד', ממליצה להתאפק שבועיים-שלושה. הפרקליטות תסיים את עבודתה, אני מעריכה עד סוף החודש, ונדע מה הם החליטו בעניין".
באשר למקומו של נוה בוועדה למינוי שופטים, ציינה שקד: "בכל מקרה אין ישיבת ועדה לבחירת שופטים באוקטובר, רק בסוף נובמבר, והוא גם אמר שאם זה (החקירה - א' ל"ו) לא יסתיים, הוא לא יגיע לישיבה, אז אפשר להירגע".
בית שמאי כיו"ר ועדת האתיקה
האמנם "אפשר להירגע"? תלוי את מי שואלים. אם נשאל למשל את עורכי הדין שהועמדו לדין משמעתי בשנים האחרונות, במהלכן כיהן נוה גם כיו"ר ועדת האתיקה של הלשכה והתווה קו מאוד ברור ומחמיר נגד עורכי דין הפוגעים בכבוד המקצוע - התשובה לא תהיה אותה התשובה שנקבל כנראה משרת המשפטים.
עיון בהחלטות ועדות האתיקה מהשנים האחרונות מעלה כי עורכי דין רבים - כאלה שאינם נושאים בתפקיד ציבורי והציבור אינו נושא אליהם את עיניו - הועמדו לדין משמעתי על עניינים פעוטים יותר, משמעותית, מהמעשה שבו הודה נוה.
לפי כללי האתיקה של הלשכה, ניתן להעמיד לדין משמעתי עורכי דין על מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע ועל עבירות התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. העבירות הללו מהוות מעין עבירות סל, המאפשרות העמדה לדין על שלל מעשים שביצעו עורכי דין - החל מקללות לעבר השכנים וכלה בחילול צ'קים.
גורמים בלשכה אמרו ל"גלובס" כי תחת שרביטו של נוה כיו"ר ועדת האתיקה בלשכה, העבירות הללו הובילו להעמדה לדין על שלל התנהגויות שבעבר לא היו מגיעות לפתחו של בית הדין המשמעתי של הלשכה. כמו כן, אותם עורכי דין ספגו עונשים שהחלו בנזיפה והסתיימו בהשעיה מהלשכה.
נוה, אומרים גורמים בוועדות האתיקה ובבתי הדין המשמעתיים של הלשכה, היה המחמיר מבין כולם. "הנחיה של נוה הייתה שאפשר להגיש קובלנה פלילית נגד עורך דין בבית הדין המשמעתי, גם בלי שיהיה כתב אישום נגד אותו אדם. הוא הבהיר באופן מפורש שלא צריך לחכות שהמשטרה תסיים את החקירה שלה", אומר גורם מהלשכה.
לדבריו, "כיו"ר ועדת האתיקה, נוה חרת על דגלו את ניקיון-הכפיים וכבוד המקצוע וכל הסיסמאות האלה, והבהיר פעם אחר פעם כי גם מעשים שנעשים בחייו הפרטיים של עורך דין ולא במסגרת תפקידו מעיבים על כבודו של המקצוע, ולכן מחייבים העמדה לדין משמעתי. אבל מסתבר שכשזה מגיע אליו, נאה דורש אך נאה לא מקיים".
"הלשכה אינה כבולה בהחלטותיה"
עו"ד ניר יסלוביץ, סנגור פלילי ומי ששימש עד לאחרונה כראש הרכב בבית דין משמעתי בלשכת עורכי הדין, מסביר כי "את הלשכה לא מעניין אם חקירה נגד עורך דין נסגרת או שמוגש כתב אישום. אין תלות בין החקירה המשטרתית לניהול הליך משמעתי נגד עורך דין. לשכת עורכי הדין אינה כבולה בהחלטותיה בהחלטות המתקבלות בידי רשויות תביעה אחרות - ובהם פרקליטות המדינה ולשכת תביעות במשטרה - בכל הנוגע להחלטה אם להעמיד עורך דין לדין משמעתי. הלשכה לא תלויה במשטרה או בפרקליטות. היא עצמאית ותמיד הגישה באופן עצמאי את הקובלנות המשמעתיות נגד עורכי דין שפגעו לגישתה בכבוד המקצוע".
עוד מוסיף עו"ד יסלוביץ' כי "בסמכות ועדת האתיקה בלשכה להעמיד לדין משמעתי עורך דין9 שביצע במהלך חיין הפרטיים עבירה שיש בה בכדי לפגוע בכבוד מקצוע עריכת הדין, וזאת גם מבלי שהוגש נגדו כתב אישום פלילי.
"כך, לדוגמה, הלשכה מצאה לנכון להעמיד לדין משמעתי עורך דין שהואשם על-ידי ועדת האתיקה בכך שעבר עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, ושל התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, בכך ששימש ערב להלוואה שנטל אחיו וקיבל על עצמו כעורך דין התחייבות אישית לפרוע את ההלוואה. לפי הנטען בכתב הקובלנה, על יסוד ערבות הנאשם כעורך דין, נתן המתלונן את ההלוואה לאח. אולם לאחר שהאח נפטר, עורך הדין לא פרע את ההלוואה, למרות הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו. עוד נאמר בכתב הקובלנה שהוגש נגד עור הדין כי הוא, לבקשתו, הוכרז על-ידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים".
עוד אומר אותו גורם כי "במקרה של נוה אין בכלל שאלה אם צריך או לא צריך להעמיד אותו לדין פלילי, כיוון שיש במקרה שלו את 'מלכת הראיות' - הודאה מלאה שלו בעובדות. במקרה כזה חובה להעמיד אותו לדין משמעתי".
הודאה וראיות מצולמות
וזה מחזיר אותנו לאמירה של השרה שקד כי "כבר היו יושבי-ראש לשכת עורכי הדין תחת חקירות על דברים יותר חמורים, כמו שוחד לדוגמה". שקד מכוונת ליו"ר הלשכה לשעבר, יורי גיא-רון, שנחקר במסגרת פרשת השחיתות המכונה "פרשת מאוחדת" בחשד לביצוע עבירות שוחד ועבירות אחרות. גיא-רון לא פרש מתפקידו כיו"ר הלשכה בעקבות החקירה, וזמן קצר לאחר פתיחת החקירה הודיעה הפרקליטות לעורכי דינו, בעקבות שימוע שנערך לו, כי החליטה לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות.
המקרה של גיא-רון שונה מאוד מהמקרה של נוה, בעיקר מאחר שגיא-רון מעולם לא הודה במעשים המיוחסים לו בחקירה. הוא טען לחפותו, ובסופו של דבר החקירה נסגרה. במקרה של נוה, מראשית הדרך, קיימת הודאה במעשים, כמו גם ראיות מצולמות לכך שהם נעשו. האם די בכך להעמדה לדין פלילי? לא בטוח. ייתכן שקריאות סנגורו של עו"ד נוה, עו"ד בועז בן-צור, לסגירת הפרשה ללא העמדה לדין (בין היתר עקב מדיניות של המדינה שלא להעמיד לדין על העבירה על חוק הכניסה לישראל, אלא בפעם השלישית שזה קורה) - יניבו פירות.
התוצאה בפרשת ביקורת הגבולות של נוה תשפיע על התנהגויות של גורמים בכירים בעתיד. המסר שייצא ממנה משמעותי ודרמטי לציבור עורכי הדין ולציבור בכללותו. על המסר הזה יהיו חתומים רשויות האכיפה, לשכת עורכי הדין ונוה עצמו. בימים האחרונים ברור כי כלל הציבור מחכה לחתימה הזאת.
נוה: "אירוע נקודתי, פרטי וזניח"
עו"ד בועז בן-צור, בא-כוחו של נוה, מסר בתגובה: "נוה נבחר על-ידי ציבור עורכי הדין. נוה זכה וזוכה גם בימים אלה לאמונם של עורכי הדין. אלה משכילים להבין שמדובר באירוע נקודתי ופרטי. לכן, מרבית ה'קריאות' שאנו רואים, מבטאות עמדה זו. מיעוטן של 'קריאות' אחרות נעשה על-ידי גורמים בעלי אינטרס. מכל מקום, בלשכת עורכי הדין קיימים מוסדות מוסמכים, שבמידת הצורך יידרשו לעניין.
"אציין כי על-פי דין, אין למוסדות המוסמכים בלשכה סמכות לנקוט בהליכים כל עוד מדובר בסטטוס הנוכחי. וגם לאחר שינוי בסטטוס, על המוסדות המוסמכים להפעיל את שיקול-דעתם בשים לב למעשה, מהות האישום ומידת חומרתו. ואחרי כל אלה גם יצוין כי במקרים שאירעו בעבר נחקרו ראשי הלשכה, ונגד אחד מהם אף הוגש כתב אישום. ספק אם אז נשמעו קריאות כמו אלה הנשמעות כיום, וזאת בפרט שבעניינו מדובר באירוע זניח ומינורי באופן יחסי".
*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. החקירה בעניינו טרם הסתיימה, ובשלב זה לא ידוע כיצד תסתיים. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.